אדינבורו חוגגת בפסטיבל קיץ צבעוני

טיול זוגי לסקוטלנד – חלק ו'

תקציר הפרק הקודם: יצאנו לטיול בסקוטלנד המהממת. התחלנו את הטיול באנגליה שם ראינו מעגל אבנים מסתורי וביקרנו בעיירות מתוקות. בסקוטלנד טיילנו בטבע המפעים של ההיילנדס, ביקרנו בשלוש טירות, באתרי מורשת סקוטית ובפארק האיילים. ערכנו מסע מופלא לסטאפה – הוא אי הפאפינים ושהינו באי סקאיי עם הנופים המיוחדים. על כל אלה תוכלו לקרוא בפרק א' ,  פרק ב' , פרק ג' , פרק ד' ופרק ה' של סיפור הטיול שלנו.

כעת אנחנו מגיעים לעיר הבירה של סקוטלנד – אדינבורו!

יום שישי, 3.8.18 : מגיעים לאדינבורו

לאחרונה נראינו ליד פסלי הקלפיז – הם פסלי ראשי הסויסים הענקיים.

מהקלפיז לוקח פחות משעה להגיע לאדינבורו. 

הגענו מהר משחשבנו (לאחר כמובן שהודענו לבעלי מקום הלינה על שעת הגעה משוערת – הגענו לפני הזמן…).

מקום הלינה הבא שלנו נקרא בשם Glenalmond Guest House Edinburgh

כאן אציין כי באדינבורו מחירי הלינה גבוהים – ובתקופת הפסטיבל הם מרקיעי שחקים.

בבית גלנאלמונד המחיר היה סביר בהחלט והמקום התגלה כנעים, נקי ובמיקום טוב מאד. אמנם לא ממש במרכז העיר העתיקה, אך במרחק כמה תחנות אוטובוס משם – כשהאוטובוסים באדינבורו פעילים 24 שעות ביממה.

זהו מלון קטן עם כעשרה חדרים הממוקם ברחוב ראשי, אך באיזור שקט. קיבלנו חדר נחמד. 

סאבטקסט: זה אמנם לא המלון-בוטיק שהיה בו קודם, אבל בעיר המצב תמיד אחר… החדר די קטן… התרגלנו לטוב. אבל זה מה יש!

זה החדר שלנו והמראה מהחלון:

בעלי המקום נחמדים ומסבירי פנים ונתנו לנו למלא, כרגיל בכל מקום לינה – את העדפותינו לארוחת הבוקר. קיבלנו הסבר קצר על התחבורה ועל חוקי המקום, התמקמנו בחדר ויצאנו לאכול ארוחת ערב.

מחלון חדרנו:

במקום יש חניה חינם לרכבים, ואנחנו ידענו שלא נשתמש במכונית בעיר ותיכננו להחזירה למחרת לחברת השכרת הרכב, כשהחזרה למנצ’סטר תעשה ברכבת.

נסענו באוטובוס מספר תחנות והגענו למרכז העיר.

ברושם הראשוני העיר נראתה חשוכה במקצת והומה אדם….

הרגשנו מעט כמו בני הכפר שהגיעו לעיר הגדולה, מעין נפילת מתח לאחר הטבע המופלא שראינו בטיול.

הצצנו בתחילת המדרחוב של אדינבורו – הרויאל מייל – והוא היה מעט נטוש.

אבא: מה זה..?!? לא אמרת שיש כאן פסטיבל?? איפה כל האנשים…?

אמא: אכן, מוזר ומעט מאכזב…

סאבטקסט: מחר יהיה יום חדש! 

וכבר אקדים את המאוחר ואומר שאדינבורו היתה נפלאה!!!

אכלנו ארוחת ערב במסעדה אסיאתית קטנה, עשינו סיבוב רגלי קצר

ושבנו למקום הלינה.

לילה טוב! 

סיכום היום היה בפוסט הקודם , הנה תמונת לילה מאדינבורו ותיכף יגיע שיר.

בין לבין, ראינו ברויאל מייל את מופעי הרחוב של פסטיבל אדינבורו , אבל כמובן נשוב לשם מאוחר יותר. כעת אנחנו בסיור מודרך וכדאי להקשיב למדריך!

אבא: לא הכל אני מבין… יש לו אנגלית עם מבטא קשה להבנה…

אמא: לא נורא, תתרשם מהמראות. וחוץ מזה, יש לי דפים עם סיכומים שיעזרו לנו להבין.

סאבטקסט: גם אני לא מבינה הכל… אבל הסיור חשוב ועוזר להכיר את העיר.

בדרך חלפנו למרגלות המצודה של אדינבורו, לשם נשוב בערב לצפות בטאטו.

בתמונה רואים גם את דגלי המדינות המשתתפות .

משם, ירדנו לאיזור השוק שנקרא Grassmarket. השוק הומה אדם והאיזור טרנדי ומלא בבתי קפה ודוכני מזון לאוכל רחוב.

המדריך לקח אותנו לבית קפה שם אפשר לקנות שתייה ואוכל קל ויש בו שירותים בחינם….

שם גם סיפר לנו כי אנחנו נמצאים בסמוך לפאב בו ישבה ג'יי קיי רולינג – הסופרת שכתבה את ספרי הארי פוטר – שם קיבלה השראה גם למראה פנימיית הוגוורטס The original Hogwarts . בכלל, אדינבורו מאד בעניין הארי פוטר – יש הרבה חנויות ודוכנים עם אביזרים ותלבושות ואנחנו עוד נפגוש דמויות מהספר / סרט המפורסם בפסטיבל.

הנה הפאב – עם הגגון הירוק. מיקום לא רע…

לאחר ההפסקה עלינו לבית הקברות של אדינבורו (שלו כמובן יש סיורים מיוחדים של רוחות רפאים וכל החבר'ה…). המדריך הלך איתנו בין הקברים וסיפר אנקדוטות וסיפורים מעניינים. גם הקריא לנו שיר.

הנה המדריך (שהיה מאד חמוד ונאה…):

בית הקברות של אדינבורו מאד ציורי ומלא בקברים מעניינים.

אבל הסיפור הכי מעניין ונוגע ללב הוא סיפורו של הכלב בובי.

בובי היה כלב טרייר שאומץ על ידי ג'ון גריי, שוטר שחיי באדינבורו באמצע המאה ה-19 ונדרש להחזיק לצידו בכלב סיור… כאשר ג'ון מת, סירב בובי להיפרד ממנו. הוא שכב במשך 14 שנה על קברו של ג'ון. רק פעם ביום בשעה 13:00 , כאשר נשמעה יריה מתותח המלכה, הוא היה עוזב את הקבר כדי לאכול את האוכל, שהמקומים סיפקו לו. המקומיים אף עמדו לצידו של בובי, כאשר יצאה תקנה לפיה יומתו באדינבורו כלבים ללא בעלים. כאשר הוא מת, הכנסייה סירבה לאפשר לקבור אותו בחצרה, והוא נקבר מחוץ לבית הקברות. בסופו של דבר לאחר שלושה ימים, באישון לילה, המקומיים הצליחו להעבירו לחצר הקדמית של הכנסייה, והיום נמצאת במקום מצבה לזכרו. בכל שנה ב- 14 לינואר מתקיימת לזכרו אזכרה שנתית ומכובדת בהשתתפות ראש העיר!

כשיוצאים מבית הקברות, רואים פסל גדול של הכלב בובי – הוא אייקון חשוב באדינבורו!

אני ממליצה להכנס לקישור הבא ולקרוא עוד על בובי, הכלב הנאמן.

הסיור שלנו הסתיים ליד מוזיאון הלאומי של סקוטלנד, הסמוך לבית הקברות. המדריך החביב המליץ לבקר במוזיאון וייעץ, גם אם לא נכנסים – לעלות לתצפית חינמית. ואנחנו אכן עשינו כך.

סאבאטקסט: יש כזה יום יפה עם שמים כחולים, לא נבזבז זמן מיותר בין כותלי מוזיאון!

הנה אדינבורו היפה מקומת הגג של המוזיאון:

משם חזרנו לשוק המגניב. היה שם גם שוק פשפשים (סאבטקסט: רכשתי קופסת תכשיטים קטנה), דוכני אביזרים ובגדים וכמובן שוק אוכל גדול – עם מטעמי עמים שונים. היה כיף להסתובב, לקנות ולטעום… אכלנו שם ארוחת צהרים קלה – קצת צפוף אבל נעים ונחמד.

היתה שם גם מסיבת אוזניות. כמה חוויות…!

מהשוק עולים בחזרה לרוייאל מייל – דרך הרחוב עם הבתים הצבעוניים. מקסים!

מראות שראינו בדרך:

החנות של הארי פוטר

אוטובוס אדום שתי קומות – כמו בלונדון…

הכל יפה

והנה הגענו לרוייאל מייל לדבר האמיתי:

מופעי הרחוב של פסטיבל אדינבורו!

מדי שנה בחודש אוגוסט, נערך באדינבורו פסטיבל אומנויות בינלאומי הכולל מופעי תיאטרון, מחול, אופרה, מוסיקה ובלט – וגם מפגן תיפוף צבאי (עליו עוד ידובר…!). במקביל, התפתח פסטיבל לתיאטרון שוליים (הפרינג') – כחלופה לאירועים הרישמיים. כיום שני הפסטיבלים שזורים זה בזה ומפורסמים בכל העולם, ומהווים מוקד משיכה תיירותי גדול לאדינבורו.

התמזל מזלנו וזכינו לימים שטופי שמש באדינבורו. כולם היו ברחוב – אמנים, רקדנים, נגנים והמוני תיירים. היה פשוט כיף להסתובב בפסטיבל ולראות את הדמויות הססגוניות, את המופעים ואת המיצגים.

האמנים המחופשים מחלקים הזמנות למופעים שלהם. אין לי מושג כמה מהאנשים באמת מגיעים למופע עצמו – כי ברחוב הכל נפלא והספיק לנו מבחינת החוויה…

החבורה האסייתית הזו היתה למשל נהדרת!

והנה קבוצת ילדים ונערים שהזמינו אותנו להצגה של הארי פוטר. חמודים כאלה!

ראינו שלל טיפוסים צבעוניים

אהבתי את פסלי הציפורים הצבעוניות שהיו בכל מקום אפשרי

ועוד כמה תמונות של מופעי רחוב

נחמד גם להסתכל על הקהל שצופה במופעים

ועכשיו הגיע הזמן לנוח ולשבת בבית קפה!

משימה לא פשוטה עם עומס המבקרים, אבל הצליח לנו!

ישבנו בבית קפה מדליק שנקרא Southern Cross Cafe , אכלנו עוגה ושתינו ג'ינגר ביר. תענוג היה לשבת שם, להאזין למוזיקה טובה ולצפות בטיפוסים השונים מסביבנו….

לאחר המנוחה המהנה, טיילנו במורד הרחוב – Cockburn Street

היו שם חנויות מקסימות.

אבא: נמאס מהחנויות

אמא: זה חשוב לנפש!

סאבטקסט: וחוץ מזה , אני רוצה תמונה של אייל.

אמנם את זה לא רכשנו – זה לא הגיוני, יקר לשלוח לארץ, אבל כן מצאתי את דמות האייל שהיה בצימר בקינגוסי לכניסת הבית. איזה כיף!

לאחר מכן, ירדנו במורד הרחוב וחצינו את הנהר לפרינסס סטריט Princes Street – איזור הקניות המרכזי של אדינבורו. עוד קצת חנויות (יש פרימרק וגם בודי שופ). גם כאן שוקק חיים וישנם מראות יפים של העיר.

נגן חמת חלילים והפארק הירוק ליד הנהר

הטירה של אדינבורו על הר הבזלת

ירוק ופורח

ישן מול חדש

מרחוב הנסיכים חזרנו באוטובוס לצימר שלנו, למנוחה קצרה לפני הטאטו.

כך נראה הרחוב "שלנו" שמוביל בקו ישר לרויאל מייל כפי שצילמתי מהאוטובוס:

ארוחת ערב אכלנו במסעדה איטלקית באותו רחוב, ומשם צעדנו דרך הרויאל מייל לכיוון הטירה – למרגלותיה יערך הטאטו.

סאבטקסט: הגיע הזמן לספר מה זה הטאטו!

מופע הטאטו של אדינבורו

הטאטו הוא מפגן התיפוף הצבאי של אדינבורו – Edinburgh Military Tatoo .

המפגן מתנהל מאז 1950 והוא חלק בלתי נפרד מפסטיבל אדינבורו. מדי קיץ בונים ברחבת הכניסה לטירה טריבונות אירעיות לקהל שבא לצפות במפגן הראווה, בו משתתפות תזמורות צבאיות מרחבי העולם, ובראשן תזמורת הצבא הסקוטי. המופע מושך אליו מדי שנה אלפי צופים הנהנים ממופעים מרהיבים של מחול ומוזיקה וכמובן תזמורות חמת חלילים.

כפי שסיפרתי, את הטיול שלנו תיכננתי כך שיכלול גם את הפאפינים וגם את מופע הטאטו – רק שלהשיג כרטיסים למופע זה לא דבר פשוט… מחודש ינואר כבר לא היו מקומות בערב היחיד שיכולנו ללכת, ולאחר התכתבות עם בעלת מקום הלינה באדינבורו, החלטתי בעצתה לנסות להשיג כרטיסים ביום המופע. עם זאת, הצצתי מדי פעם באתר הטאטו וערב אחד קרה נס: שני כרטיסים פנויים הופיעו! מזל או נס, או “מה שצריך לקרות” – הזמנתי מיד כרטיסים לשעה 10:30, בהנחה שנצפה גם במופע זיקוקים. איזה כיף!

זה אתר האינטרנט של הטאטו – וכאן אפשר לרכוש כרטיסים.

הגענו לפתח הטירה לתור מאד ארוך לכניסה למופע. כולם חיכו בסדר מופתי, אך ההמתנה היתה ארוכה… בסופו של דבר הגענו למקומותינו והמופע החל.

מה אגיד ומה אומר…?? היה פשוט מהמם!!! מעל ומעבר לכל הציפיות.

אבא: זה לא מזכיר קצת את מצעד בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל?

אמא: חחח יש בזה משהו…. אבל סקוטי, ובסדר גודל מרשים במיוחד!

צילמתי הרבה תמונות וסרטונים, אך הם ימעיטו להמחיש את החוויה.

בכל זאת – הנה כמה:

בכל שנה יש נושא מרכזי לטאטו  – ובשנה שלנו הנושא היה תעופה, לרגל 100 שנים  לייסוד חיל האוויר הבריטי The Royal Air Force .  הסלוגן  –  ‘The Sky’s the Limit’

ואפילו היו פאפינים!

היו גם סוסים :

בין המצעדים והריקודים, היה גם את השיר Mr Blue Sky לשמחתנו הרבה…!

מבין מופעי המדינות התרשמנו בעיקר מהשוויצרים, האמריקאים וכמובן נגני חמת החלילים הסקוטים.

סאבטקסט: למרות שבשלב מסוים הם קצת צורמים….

וגם היו קצת זיקוקים – אבל בהמשך היתה תקלה ולא היה את כל המופע המרהיב שהובטח.

סאבטקסט: טיפיקל! אבל לא נורא, היה מרשים גם ככה.

בסיום המופע צעדו כל המשלחות מכל המדינות – היה פשוט מרגש!

זו היתה חוויה שלא תשכח –  צלילי התזמורות, התופים, חמת החלילים, התלבושות, הריקודים והשירים – והכל על רקע התפאורה הקסומה של טירת אדינבורו. 

אני מצרפת כאן קטע וידאו מהרשת של הטאטו בשנת 2018

בסיום המופע חזרנו באוטובוס לחדר שלנו. באדינבורו מערך התחבורה הציבורית פועל 24 שעות ביממה!

לילה טוב!! 

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע:  מצוין. הצלחנו להחזיר את הרכב בזמן בלי קנס. היינו בסיור מודרך מוצלח מאד. נהנינו בשוק האוכל והתפעלנו ממופעי הרחוב של פסטיבל אדינבורו. אפילו עשינו קצת שופינג. והעיקר – צפינו בטאטו המהמם!!

מזג אוויר:  יום קיץ נעים, שמים כחולים, שמש זורחת. מושלם!

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה בצימר באדינבורו, ארוחת צהריים קלה בשוק האוכל, וארוחת ערב לא משהו במסעדה איטלקית. גולת הכותרת היתה בית הקפה בו נהננו ביותר!

דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 –  הסיור המודרך בעיר העתיקה ,  מקום 2 – מופעי הרחוב של פסטיבל אדינבורו, מקום ראשון – הטאטו!

הנאה: רבה מאד! היה יום עירוני מושלם  

תמונת היום : זוג באדינבורו הצבעונית

יום ראשון, 5.8.18 : יום באדינבורו וחזרה לאנגליה

התוכנית ליום זה:

* סיור מתחת לאדמה The Real Mary King’s Close

* מוזיאון קאמרה אובסקורה

* מופעי רחוב

* מה שלא הספקנו אתמול

* 18:00 – נסיעה ברכבת למנצ'סטר. 

* לינה במלון Premier Inn , שדה התעופה מנצ'סטר.

הביצוע: לא הכל תואם למקור – אבל שווה!

בוקר טוב!

התחלנו בארוחת בוקר נחמדה בחדר האוכל הנעים בצימר.

אבא: מה נעשה היום?

אמא: בשעה שתיים יש לנו סיור מוזמן – אדינבורו מתחת לאדמה. עד אז, נוכל להסתובב בפסטיבל.

אבא: כבר היינו אתמול.

אמא: אשמח להסתובב שם עוד…

סאבקטסט: כבר נמאס לו… נו באמת!

חשבתי על רעיון נוסף – להסתובב בעיר החדשה.

בן זוגי היקר הציע לעלות לגבעה המפורסמת , שנקראת גבעת קולטן.

סאבטקסט: ממש לא בא לי לטפס…

אמא: אוקיי, טוב נזרום… נלך לעיר החדשה ואם יהיה לנו כוח וזמן, נעלה לגבעה.

וכך יצאנו לעיר החדשה, שנמצאת מעבר לנהר מאחורי פרינסס סטריט.

בספר שלי – "מדריך העולם eyewitness" על סקוטלנד, היה מסלול הליכה נחמד שהוביל לכיכר שארלוט – אך היא היתה סגורה כי הקימו שם מתחם לפסטיבל הספרים הבינלאומי (סאבטקסט: שבוע הספר של אירלנד).

האיזור היה די שומם ומנומנם, אבל נעים ויפה.

הגענו לאתר אותו שמחתי לפקוד :  הבית הג'ורג'יאני – The Georgian House.

הבית הג'ורג'יאני באדינבורו

זהו בית אופייני לתקופת המאה ה-18 , בה הוקמה "העיר החדשה" של אדינבורו.

הבית נצבע מחדש בצבעיו המקוריים, רוהט בפריטים תקופתיים מתאימים והוא משמש עדות לסגנון החיים של המעמד העליון באדינבורו של המאה ה-18.

סאבטקסט: מקום כלבבי!

שילמנו דמי כניסה ונכנסנו לביקור בבית.

ואכן נהננו מאד בביקור בבית הג'וריג'יאני.

עברנו בין החדרים השונים – סלון, חדרי עבודה, חדרי שינה – הכל מרוהט ברהיטים עתיקים וחפצים אותנטים.

היה שם חדר בו אפשר להתלבש בבגדים תקופתיים (איזה כיף!) וכן דפי עבודה ויצירה לילדים.

סאבטקסט: לקחתי דפים כדי ליצור מהם דפי עבודה לתלמידים שלי…

הנה אנחנו משתעשעים בבגדים של פעם…

בהמשך הסיור מגיעים אל חדר האוכל, המטבח וחדרי המשרתים. היה שם חדר שנדמה היה כאילו שייך למיסטר האדסון (אדונים ומשרתים) או למיסטר קארסון (אחוזת דאונטון)…

אני ממליצה מאד על ביקור במקום. היה מעניין, ציורי ומהנה (סאבטקסט: וגם לא גדול מדי, כך שלבעלים המקטרים אין זמן להתחיל בתלונות…)

לאחר מכן, יצאנו למדרחוב הסמוך וישבנו בבית קפה בסגנון צרפתי.

הזמנו קווארסון וקפה – אך האוכל בושש להגיע…

סאבטקסט: טיפיקל!

אפילו לא הספקנו להתלונן, והנה הגיעה המלצרית עם הקווארסונים ועם ההודעה שאנחנו לא נשלם על כלום כי הם התעכבו בהגשה…

היה טעים והמלצרית קיבלה מאיתנו טיפ נדיב.

טיילנו ברגל חזרה לרחוב פרינסס ומשם לאיזור המוזיאונים – גם שם מופעי רחוב נחמדים ואווירה כיפיית.

הגלריה הסקוטית הלאומית

כמובן שלגבעה כבר לא טיפסנו (סאבטקסט: ידעתי.)

במקום זאת נהנינו ממופע מוזיקלי נחמד.

והנה חזרנו לעיר העתיקה.

בדרך ראינו את מוזיאון הסופרים – The Writers Museum

ועכשיו הגענו לאטרקציה הבאה:

מרי קינג'ס קלוז האמיתית – The Real Mary King's Close.

סאבטקסט: מה זה…? מה זה השם המשונה הזה?

אז ככה. באדינבורו יש את "העיר שמתחת לאדמה" – שם התגוררו בני המקום שהיו ממעמד נמוך ואף בינוני ולא היה בידם כסף לגור בבתי מפוארים ומאווררים.

אחת האטרקציות המפורסמות באדינבורו נקראת "הסימטה האמיתית של מרי קינג" ובה מצטרפים לסיור ברחובות הנסתרים מהמאה ה-17 מתחת לרובע ה"רויאל מייל". את הסיור מדריכים שחקנים בתלבושות תקופתיות והם מלווים בסיפורים היסטורים וגם באגדות.

לסיור כדאי להירשם מראש באתר האינטרט, או – כפי שאנו עשינו : ביום הקודם כשטיילנו ברויאל מייל, נרשמנו לסיור של היום. (לא תמיד יש מקום וזה הימור לא להזמין מראש – לשיקול המטיילים העתידיים).

הסיור היה מרתק!! אסור לצלם , אבל הצצה באתר האינטרנט של המקום יכולה לתת קצת רושם.

התהלכנו בסמטאות במורדות ועליות, נכנסנו לבתים משוחזרים ושמענו סיפורים על משפחות, על ילדים וכמובן על מרי בעלת הבית… היו אז חיים קשים, ובטח שלאנשים פשוטי העם. מדהים היה לשמוע ולראות איך אכלו, קנו אוכל, עשו כביסה, הלכו לרופאים…

את התמונות האלה צילמתי בהמתנה לתחילת הסיור:

מומלץ מאד!!

יצאנו לאוויר הפתוח – ושוב הצטרפנו לחגיגה הצבעונית של פסטיבל הפרינג' ברויאל מייל.

הייתי מוכנה לבלות שם עוד כמה שעות – אבל יש לנו בקרוב נסיעה ברכבת…

כמה תמונות לסיום ופרידה מאדינבורו החוגגת:

אני תמיד נהנית להסתכל גם על הקהל…

ריקודים ברחוב

שחקנים מחופשים מזמינים את הקהל למופעים שלהם

ארוחת צהרים אכלנו פיצה ברחוב , בעודנו צופים במופע מוזיקלי.

רק לאחר שעזבנו את העיר העתיקה נזכרתי במשהו חשוב!

אמא: אוף!! שכחתי לראות את בית הדפוס של ג'יימי מ"זרה" באדינבורו!!

אבא: מה את מבלבלת את המוח…..

אמא: טוב נו. זו סיבה מספיק חשובה לחזור לסקוטלנד!

תמונה מהרשת של הפיספוס של היום : A. Malcolm Outlander Print Shop

ולמי שמעוניינת לקרוא על המקום – הנה קישור לפוסט נחמד של בלוגרית אנגלייה.

הערת סאבטקסט , נכון לחודש אפריל 2020:

עכשיו זמן הקורונה. העולם כולו ב"השקט", תחת מתקפת הוירוס. כשמסתכלים על התמונות של אדינבורו הצבעונית, השמחה, צפופה, הומה בתיירים – הלב נחמץ…. השנה לא יתקיים פסטיבל אדינבורו , כפי שבוטלו פסטיבלים ואירועים רבים סביב הגלובוס.  לא נותר אלא לקוות שנתאושש בקרוב ונשוב להנות מיופיו של העולם, ומחברה של הרבה תיירים….

זהו זה. חזרה לצימר לקחת את המזוודות , ומשם – מונית לתחנת הרכבת.

והנה אנחנו מגיעים לאחת האפיזודות ההזויות בטיול שלנו.

הגענו לרציף של הרכבת שלנו, שנוסעת למנצ'סטר. על הכרטיסים, אותם הזמנתי מראש, היה כתוב שאנחנו בקרון G. אבל…… לא היה קרון כזה ברכבת שלנו! היו רק קרונות A,B,C,D…

אבא: מה זה צריך להיות?!? אולי אנחנו לא ברציף הנכון?

אמא: אני לא מבינה… אן את מי לשאול…

אבא: בטח לא הבנת ופיספסנו את הרכבת שלנו.

סאבטקסט: מפקפק בי?!?

אמא: אין מצב. כתוב שהרכבת שלנו יוצאת ב- 18:00 מהרציף הזה!

הנה הרכבת המקוצרת שלנו:

הדבר המשונה היה שלא היה את מי לשאול… אף אחד לא נתן מידע.

בסופו של דבר שאלנו אנשים מסביבנו, שגם הם חיפשו את הקרון האבוד שלהם, והסתבר שזה דבר שקורה לפעמים – מקצרים את הרכבת….

סאבטקסט: אין מילים!!! הרגשתי כמו בסרט של חבורת מונטי פיטון.

פתאום יצאה הודעה מכריזה שאומרת כי מי שאין לו קרון, יצטרך למצוא לו מקום בקרונות אחרים.

וכמובן שלא היה מקום….

סאבטקסט: שוב לא ייאמן!! וזה עוד ברכבת הבריטית, שנחשבת כשיא הדיוק והשירות!

בקיצור, את החלק הראשון של הנסיעה בילינו בישיבה על רצפת אחד הקרונות.

סאבטקסט: חוצפנים! הם עוד ישמעו ממני!!

במהלך הנסיעה התיידדה עמי קשישה אנגליה (שנסעה אף היא בעמידה, ואף אחד לא פינה לה את מקומו. סאבטקסט: בארץ זה לא היה קורה…). היא אמרה לי שזה קרה לה מספר פעמים ושהיא מתביישת בפני , שאני תיירת וזה קרה לי…

בהמשך הנסיעה, ירדו אנשים בחלק מהתחנות והצלחנו למצוא מקומות ישיבה (לא ביחד).

הודעה נוספת נכרזה ובה נאמר שיש לפנות לחברת הרכבות כדי לקבל פיצוי, אם לא היה לנוסעים מקום ישיבה.

כמובן שכתבתי להם מכתב תלונה וקיבלתי "פיצוי" – 50% הנחה על נסיעה עתידית ברכבת של בריטניה, באותו הקו, תקף לשנה.

סאבטקסט: נו באמת! פיצוי מאד לא שימושי למי שאינו תושב בריטניה!

ממראות הדרך – זו כבר אנגליה, כשהיה לי מקום ישיבה ליד החלון ויכולתי לצלם…

לאחר נסיעה לא פשוטה שארכה כארבע שעות (סאבטקסט: חצי מהזמן עמדתי ,או שישבתי על הרצפה! חוצפה כזו!) הגענו לשדה התעופה של מנצ'סטר , למלון פרמייר אין. מותשים מהנסיעה הלא נוחה ורעבים. אוכל לא היה שם בנמצא, רק אפשרות להזמין פיצה.

סאבטקסט: פעם שנייה היום… לא טעים!

היום הסתיים לא בצורה אלגנטית במיוחד, אבל הכל חוויות….

בסך הכל היה לנו טיול נהדר!!

למחרת, היתה לנו טיסה הביתה בשעה 13:00 .

יכולנו לישון טוב ונהננו מארוחת בוקר טובה במלון.

תם הטיול שלנו – אך לפני מילות הסיום, לא נשכח את…

סיכום היום :

תכנון מול ביצוע:  יפה מאד. היינו בשני אתרים ונהננו מטיול ברחובות וממראות הפסטיבל. רק סיום היום היה פחות מוצלח… אך בטל בשישים.

מזג אוויר:  יום קיץ נעים, שמים כחולים עם מעט עננים. הצלחה!

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה בצימר באדינבורו, בית קפה עם קרואסונים בחינם, פיצה ברויאל מייל, עוד פיצה במלון פרמייר אין. לא להיט קולינארי היום הזה…

דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 –  מופעי הרחוב ברוייאל מייל ,  מקום 2 – הבית הג'ורגיאני,  מקום ראשון – הסיור מתחת לאדמה!

הנאה: רבה מאד! היה כיף

תמונת היום : סאבטקסט נוכריה באדינבורו, המאה ה-18

מילות סיום:

היה לנו טיול מהמם!! נפלא ומוצלח מכל הבחינות!!

סקוטלנד שבתה את לבנו – הן בשל הנופים המרהיבים והן בשל המורשת, הסיפורים והאגדות.

נשארנו עם טעם של עוד, וישנם מקומות רבים בהם אשמח לבקר שוב…

סקוטלנד היא מדינה מופלאה שראויה לטיולים חוזרים. נכנסנו לכת מעריצי סקוטלנד ולאלו שיחזרו אליה שוב ושוב…

ועוד משהו: יומיים אחרי שחזרנו מהטיול, נחשו מה התחלנו לראות…?

סאבטקסט: נכון! בעלי היקר ביקש לצפות ב”זרה” והתמכר. אני רואה איתו את כל הפרקים מהתחלה, ושנינו חולמים לחזור לסקוטלנד המהממת.

תמונת מזכרת: דברים שמביאים מסקוטלנד

נסיים בשיר של הסקוטי החביב עלי – רוד סטיוארט (אותו זכיתי לראות בהופעה באצטדיון רמת -גן, כשהייתי בת שש-עשרה) : You're In My Heart – סקוטלנד, את בלבי!