איילים, מפלים, טירות וקרבות

טיול זוגי לסקוטלנד – חלק ה'

תקציר הפרק הקודם: יצאנו לטיול בסקוטלנד המהממת. התחלנו את הטיול באנגליה שם ראינו מעגל אבנים מסתורי וביקרנו בעיירות מתוקות. בהגיענו לסקוטלנד טיילנו בעמק הפראי גלנקו וגם פקדנו שתי טירות. ערכנו גם מסע נפלא ומרגש לסטאפה – הוא אי הפאפינים. לאחרונה נראינו באי סקאיי – ושם, על אף מזג האוויר המאתגר – הצלחנו לטייל ולהנות מהנופים מיוחדים. על כל אלה תוכלו לקרוא בפרק א' ,  פרק ב' , פרק ג' ופרק ד' של סיפור הטיול שלנו.

יום רביעי , 1.8.18 : נוסעים מהאי סקאיי לאיזור אבימור

התוכנית ליום זה:

*סיור אחרון בפורטרי

(אולי יש פסטיבל בסקאי – קראתי איפשהו שאמור להיות שם פסטיבל דחלילים. לא היה ולא נברא. מזל שראינו דחלילים מחופשים באיונה )

עוזבים את האי סקאי

*המוזיאון הפתוח    Highland Folk Museum

* פארק חיי הבר של היילנד

* חוות כלבי רועים

הגעה לצימר

* הערה: ביום זה יש פסטיבל משחקי היילנד בעיירה קילין Killin Highland Games

הערת סאבטקסט: אין כל קשר בין התכנון לביצוע. גורנישט!!

ומה באמת קרה…?

על הבוקר הגשום בפורטרי קראתם בפרק ד'.

אנחנו עוזבים את האי סקאיי הגשום וחוזרים ל"יבשת האם".

התלבטנו קצת מה לעשות ודרך איפה לנסוע.

היו לי כמה רעיונות בראש.

את המוזיאון הפתוח הורדנו מסדר היום, משום שהיינו אתמול במוזיאון הפתוח של סקאיי.

הצעתי שניסע לעיירה פלקטון Plockton .

כך היה. הדרך היתה יפה ומעט מתפתלת – הנה תמונה שצילמתי בדרך:

IMG_5063

ולאחר נסיעה של כחצי שעה (מהמעבר ליבשה) הגענו לעיירה המנומנמת פלוקטון.

פלקטון   Plockton

זו עיירה ציורית השוכנת ליד מפרץ וצופה אל האי סקאיי. הבתים צבועים בלבן ויש עצי דקל ברחוב הראשי. סירות דייגים במפרץ וגינות מעוצבות שתושבי העיירה מטפחים.

IMG_5078

IMG_5070

היה שם נחמד – אך ממש לא מקום חובה.

אבא: בזבוז זמן!

אמא: זה טיול. הכל יפה.

סאבטסט: עוכר שמחות.

האמת – לא היה שם יותר מדי מה לעשות…angry

IMG_5084

טיילנו קצת ב”רחוב הראשי” ובסוף נכנסנו לבית קפה.

IMG_5085

אלה הרגעים החביבים עלי – בית קפה קטן, מקומי, ובירכתיו גם חנות מכולת. היה נחמד לשבת שם על הדלפק ולצפות אל המפרץ. 

הסקונס שאכלנו היו טובים!

לאחר הקפה והסקונס עשינו הליכה קצרה ברחוב הראשי בפלוקטון :

ואנחנו נפרדים לשלום מפלוקטון – סך הכל, יש שם נוף לא רע בכלל…

IMG_5088

*
כשהיינו בבית הקפה גיבשתי לעצמי החלטה מה נעשה בהמשך (לאחר בירורים בדפים ובאינטרנט).

לעת עתה זה סוד

רמז – זה קשור בסידרה “זרה”

נפרדים מפלוקטון ויוצאים לדרך – נסענו בכביש עם נופים מרהיבים! 

הנה יער סקוטי:

IMG_5089

מפלי רוג’י  Rogie Falls

נסענו ונסענו בכביש היפה לכיוון היעד הבא שהחלטתי עליו תוך כדי תנועה.

ופתאום – ראיתי שלטים בדרך שמודיעים שבקרוב נגיע למפלים.

מפלים שלא שמעתי את שמם בתכנוני הטיול שלי – מפלי רוג’י.

אמא: הנה, יש לנו נקודת עצירה! וגם רצינו מפלים!

אבא: זה משהו שתיכננת וידעת עליו?

אמא: לא כל כך…angry

סאבטקסט: אבל כיף למצוא דברים לא מתוכננים בדרך!

IMG_5094

אז החלטנו לעצור. היו גם שירותים מסודרים במקום, וכמו שאנחנו אוהבים – לא יותר מדי אנשים…!

ממגרש החנייה עולים בשביל ביער עצים גבוהים ומחטניים

IMG_5095

ואח”כ יורדים לכיוון המפלים.

טיול קצר של כרבע שעה.

מפלי רוג’י ממש יפים! 

שופעי מים והנחל שלהם מקסים.

IMG_5105

אל מול המפלים יש גשר תלוי עם תצפית נהדרת אליהם.

IMG_5097

אם חוצים את הגשר, יש שביל שממשיך למעלה.

סאבטקסט: אבל בשבילי זה הספיק לגמרי…!

שלט במקום מספר שיש שם דגי סלמון וגם סולם לדגים (כמו שראינו בנורווגיה) –אבל לא ראינו אותם.

היה לנו ממש כיף בטיול הטבע הקצר והלא מתוכנן הזה surprise

היו שם גם הרבה פרחים ורודים וסגולים.

ממש כמו שאני אוהבת.

סאבטקסט: לפרחים האלה קוראים "פרחי האש", כך סיפרה לי חברתי רחל…

IMG_5109

בתום הטיול החמוד למפלי רוג'י , חזרנו לרכב דרך היער הקסום.

קולודן  – Culloden

ניחשתם או לא: אנחנו נוסעים לאתר המנציח את קרב קולודן – אבן דרך חשובה בתולדות העם הסקוטי.

לא כל כך תיכננתי להגיע לשם היום, ביום המעבר, אבל מכיוון שכל היום הזה לא היה מאד מובנה – החלטתי בשלב מסוים להגיע לשם – זאת בעיקר משום שראיתי שמרכז המבקרים פתוח עד 19:00.

IMG_5115

למרבה הפלא, עברנו דרך אינברנס (סאבטקסט: ובכלל תיכננתי לבקר בה מחר… תיכנון לקוי! cheeky) , אבל לא עצרנו שם והגענו ממוקדי מטרה לקולודן.

אבא: תזכירי לי שוב למה הגענו למקום הנידח זה ומה יש לנו לחפש פה?!

אמא: אמרתי לך כבר מליון פעם. זה אתר חובה וחשוב מאד בסידרה “זרה”!

אבא: שוב את חופרת עם הסידרה הזו…

אמא: אתה תיראה שזה יעניין אותך. זוכר את צ’ארלי היפה מהאי סקאיי?

אבא: זוכר משהו כזה…

סאבטקסט: לאט לאט משהו מחלחל…

אמא: אז הכל קשור בו! בוא נכנס. אנחנו מפסידים זמן יקר!

הגענו לאתר, שילמנו דמי כניסה ולקחנו אוזניות. כן, אפילו בן זוגי היקר.

שדה הקרב בקולודן:

IMG_5179

בכמה מילים – למי שלא יודע – אספר כי אתר קולודן מנציח את הקרב הקשה והטראגי שנערך כאן בשנת 1745. המורדים היעקוביטים, שרצו עצמאות לסקוטלנד (סאבטקסט: וביניהם ג’יימי היקר החתיך שלנו) נלחמו נגד האנגלים (שהיו אכזרים! והם בהחלט כאן הצד הרע של הסיפור). הקרב נערך בביצת קולודן – Culloden Moor , התנאים היו קשים – גשם, בוץ וערפל. בתחילה היה נראה כי היעקוביטים יצליחו , אך במהרה גברו עליהם האנגלים, בעזרת כוח ארטילריה וכמובן כוח אדם מתוגבר.

בקרב ניספו 1250 סקוטים (מתוך כ-5000 לוחמים) ולעומתם – נהרגו כ-300 אנגלים. לאחר הקרב התחולל טבח, כאשר קמברלנד – מפקד הכוח האנגלי הורה לאנשיו להרוג את השבויים והפצועים היעקוביטים. כארבע מאות וחמישים איש נהרגו כך, בטבח שהכתים את שמו של הצבא האנגלי, ואת שמו של קמברלנד, שנודע מאז בכינוי "הקצב".

סאבטקסט: אמרתי לכם שכאן האנגלים הם רעים!

IMG_5144

בראש הכוח הסקוטי היה צ’ארלי הנסיך היפה (שמצטייר בסידרה “זרה” כרכרוכי וביזארי). בתום הקרב ברח צ’ארלי אל האי סקאיי בעזרת פלורה מקדונלנד זצ”ל – כפי שסיפרתי כאן בחלק ד'.

תוצאות הקרב, מעבר להרג המאסיבי והטבח היו קשות מאד. לאחר תבוסת היעקוביטים נאסר על ההיילנדרים להחזיק בנשק, להשמיע מוסיקה משלהם, ללמד את השפה הגאלית וללבוש קילט. האצילים הפכו לבעלי אדמות רגילים וכל זכויותיהם – כולל שיפוט בוטלו.

בקיצור – רגעים שחורים בהיסטוריה הסקוטית…

אתר המוזיאון בנוי בצורה מדהימה.

נכנסים לאולמות וקוראים / שומעים את הרקע לקרב.

בעת ההתקדמות במוזיאון הולכים באולמות ובמסדרונות כשמשני הצדדים מתוארים מהלכי הרקע הקרב – מהצד הסקוטי ומהצד האנגלי. תמונות ומסמכים מלווים את ההסברים וכמובן סאונד תואם.

מסדרון המוזיאון בו מתוארים מהלכי הקרב:

IMG_5137

החוויה לכל החושים – מאד ריגשית וממחישה את האירועים.

אסור לצלם במוזיאון, אבל הגנבתי כמה תמונות. הכל בשביל ג’יימי וקלייר. 

אחד משיאי הביקור במקום הוא אולם גדול ובו מוקרן סרט שיחזור הקרב על כל ארבעת הקירות – כך שהצופים מרגישים למעשה באמצע שדה הקרב.

מדהים!

סאבטקסט: נשארתי לשני סבבים של הסרט!

וקצת צילמתי. (סאבטקסט: כאן לא אמרו שאסור לצלם! angel)

הכוחות ערוכים

IMG_5142

הסקוטים

IMG_5147

הקרב בשיאו

IMG_5143

עצוב… כמו בכל קרב.

IMG_5145

סיימנו את הביקור במוזיאון.

אבא: טוב, בואי כבר נלך מכאן ונגיע לצימר הבא. אמרת שהוא שווה, נכון? הגיע הזמן לצאת לשם וגם לאכול ארוחת ערב.

אמא: סליחה, הביקור לא הסתיים! אני צריכה למצוא את אבן הזיכרון לשבט פרייזר ולהביע את כבודי לג’יימי!

אבא: את לא חושבת שאת מגזימה!?! מה, תלכי פה עכשיו בחוץ בשדה? אף אחד לא הולך שם!

סאבטקסט: עוכר שמחות ואבני זיכרון! cool

אמא: בטח שהולכים! וגם אני. אני לא מוותרת על לפקוד את אבן הזיכרון של ג’יימי.

וכך התפצלנו.

אבא חיכה בפנים וכנראה הלך לשתות קפה בקפטריה, ואמא שוטטה בשדה.

IMG_5153

בהתחלה, לא כל כך ידעתי לאן ללכת. הסתובבתי בין דגלים אדומים וצהובים (הדגלים אדומים המפוזרים בחוץ בשדה מסמלים את עמדות הקרב של ההיילנדרים, בעוד דגלים צהובים מסמלים את העמדות של כוחות האנגלים).

IMG_5157

אפילו שאלתי עוברות אורח (סאבטקסט: בטח שלא עוברי אורח… בקושי היו שם זכרים…blush) אם הן יודעות היכן אבני הזיכרון. הן דווקא לא ידעו.

אבל – בהיותי ממוקדת מטרה, מצאתי את האתר עם אבני הזיכרון לשבטים הסקוטים השונים וגולת הכותרת: אבן הזיכרון לשבט פרייזר – הוא שיבטו של יקירנו ג’יימי פרייזר, לורד ברוך טוארך.

סאבטקסט: I rest my case 

כאן נמצאות אבני הזיכרון לשבטים הסקוטים:

IMG_5159

מישהי הניחה כאן זר פרחים וזה היה מרגש.

מעריצות הסידרה חיכו בסבלנות זו לזו וכיבדו את זכרו של ג’יימי. וגם צילמו.

וגם כמובן אני.

יהי זכרו ברוך.

IMG_5162

אני חייבת לציין שהיתה גם אבן זיכרון לאנגלים שנהרגו במקום , וגם לשבטים בלתי ידועים.

ויש גם אנדרטה גדולה עם עצים למעלה (מזכירה את אנדרטת עמודי הזית בקיבוץ רמת רחל, ליד ירושלים)

IMG_5171

ובית עם גג קש כמו בסידרה – לשם הביאו את הפצועים שאח”כ נטבחו, מסכנים.

IMG_5183

בקיצור, מקום בעל חשיבות.

ולפני שניפרד , אני מזמינה אתכם לצפות ולהאזין לשיר הנושא של "זרה" Outlander

במקור צירפתי את  הפתיח של העונה הראשונה שלדעתי היא הטובה מכולן. אבל הוא כנראה הוסר מהרשת. אז נסתפק בזה…

סאבטקסט: ואגב, בשיר שרים על Skye –והכוונה לאי סקאיי ולא ל"שמים". השיר נקרא במקור The Skye Boat Song

סיום היום – וסוף סוף מגיעים לצימר:

עכשיו אפשר היה לצאת בלב שקט מאתר ההנצחה לקרב קולודן.

בן זוגי היקר ממש לא הבין לאן נעלמתי לזמן כה רב, אבל הבין שאין טעם להטיף לי… angel

ביקור קצר בחנות המזכרות (קניתי כמה… אבל לא של “זרה” כי זה ממש יקר ומוגזם).

ויצאנו לדרך לצימר השווה.

הגענו לביתם של רודי ורובי ביישוב קינגוסי – שנקרא Sutherlands Guest House.

שוב – המלצה משובחת של חברתי נילי היקרה. surprise

איזה מקום לינה שווה!!!

הוא כולל כמה סוויטות אירוח, כל אחת בעיצוב ייחודי ומפנק.

אנחנו קיבלנו את הסוויטה שנקראת Feshie Suite והיא היתה מדהימה!!

IMG_5191

הכל מעוצב בטוב טעם ומלא בחפצי אומנות :

אבא: חבל שלא הגענו לכאן קודם!

זה ה"סלון" המשותף לשתי הסוויטות בקומה שלנו:

סאבטקסט: הממ… מתי יהיה לנו זמן לשבת שם?

צילמתי כמה תמונות ומיהרנו לצאת לרחוב הראשי המנומנם של העיירה, שם אכלנו ארוחת ערב באחד הפאבים.

היה שם מרק טעים מאד!!

חזרנו לחדר עייפים אך מרוצים.

סוויטת פשי מחכה לנו – תיראו כמה היא מפנקת ומעוצבת:

מכונת קפה, קנקן תה אנגלי ובנוסף – גם שני בקבוקוני וויסקי המתינו לנו…

הנה קישור למקום הלינה – מומלץ מאד מאד!!

ציור שאהבתי במיוחד – הלוואי שהיה לי כזה בבית…!

IMG_5231

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: הקשר בין התכנון לביצוע מקרי…. אמנם יצאנו בבוקר מהאי סקאיי כמתוכנן, והגענו לקינגוסי בסוף היום כמתוכנן – אבל האמצע היה מעט בלתי מובנה… נו מילא. היינו בעיירה פלוקטון (שלא היתה וואו גדול), לאחר מכן נסענו בכביש יפה והגענו באופן בלתי מתוכנן למפלי רוג’י – נהננו מאד. ומשם – הדרך לקחה אותנו לאתר הקרב קולודן – שאמנם היה מתוכנן ליום אחר, אבל התאים ככפפה ליד. כל הכבוד על האילתורים, הצליח לנו kiss יצא לנו יום עם מור”ק בתוספת טיול בטבע ועיירה ציורית.

מזג אוויר: טוב למדי. בבוקר ירד גשם בסקאיי וברגע שעזבנו את האי, הגשם שכך ושכח שהוא היה. במהלך היום היה מזג אוויר סגרירי, נחמד לטיול. גשם קל טיפטף בשדה הקרב קולודן – אבל התאים לאווירה…

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה אצל קרייג. קפה וסקונס בפלוקטון.  לא זוכרת מה אכלנו עד הערב, אולי סתם נישנשנו חטיפים וכריכים… בערב – ארוחה טובה בפאב בקינגוסי.

דירוג אתרים וחוויות:  מקום 3 –  פלוקטון,  מקום 2 – מפלי רוג’י ,  מקום ראשון – מוזיאון ההנצחה ואתר קרב קולודן 

הנאה: חווייתית, מרגשת, רבה. laugh עוד יום עבר, והוא היה שווה מאד!

תמונת היום: כשנוכריה מגיעה לפקוד את אבן הזיכרון של ג'יימי פרייזר

IMG_5177

יום חמישי, 2.8.18 : איזור אבימור

התוכנית ליום זה:

* טירת קאודור

* מזקקת וויסקי

* אתר שדה הקרב קלודן

* אינברנס – קניות בפריימרק

*המוזיאון הפתוח    Highland Folk Museum – אם לא היינו

* השלמות – פארקי בע"ח – אם לא היינו –  פארק חיי הבר של היילנד / חוות כלבי רועים.

ומה בפועל עשינו?

התעוררנו בנחת לבוקר שמשי בצימר המהם שלנו.

עלינו לארוחת הבוקר שהכין רודי השף. ארוחת בוקר מצויינת, הכי שווה מכל מקומות הלינה בהם היינו בטיול. גם כאן, כמו בכל הצימרים נתנו לנו לבחור מנה “עיקרית” מארוחת הבוקר והוסיפו מכל טוב.

התענגנו על הארוחה ועל האווירה…

ועוד כמה תמונות מהצימר (השם “צימר” כמובן חוטא למקום האירוח המצוין הזה, אבל יותר קצר לכתוב…).

הנה רודי ורובי כשהיו צעירים והדב פדינגטון גם הוא כאן

פארק האיילים האדומים קיירנגורם

Reindeer Cairngorms National Park

התחלנו את היום בפארק הלאומי קיירנגורם , שם נמצאת שמורת טבע ייחודית עם פארק איילי-צפון reindeer אשר הוחזרו לאיזור בשנות ה-50 ע”י חוקר שבדי (סאבטקסט:כמובן שזכרתי פרט חשוב זה משבדיה אהובתי ).

העיקרון מזכיר מעט את זה של ה”חי-בר” בכרמל שם מחזירים את היחמורים לטבע.

נסענו כמחצית השעה מהצימר שלנו והגענו ל – Glenmore Forest Park , שם נמצא מרכז המבקרים ומשרד הכרטיסים.

במקום יש שני סיורים מודרכים ביום : ב- 11 וב- 14:30, ובחודשים יולי-אוגוסט ישנו סיור נוסף.

אי אפשר לשריין מראש כרטיסים (לפי מיטב ידיעתי) , צריף להגיע למקום ולחכות בתור.

לנו היה מזל גדול, משום שכאשר הגענו, היה תור ארוך למדי ולמשפחה שעמדה מאחורי נאמר שכבר אין מקום בסיור של 11:00 והם ייאלצו להמתין.

בפארק האיילים ניתן לבקר אך ורק בסיור מודרך. נוסעים עם המכונית לחניון שנקרא “קערת הסוכר”   Sugarbowl – ומשם יוצאים לסיור רגלי לשמורת הטבע עם מדריכים ומדריכות מטעם האתר.

צילמתי את שלט חניון קערת הסוכר למען המטיילים העתידיים:

IMG_5236

הקבוצה שלנו היתה חביבה, עם כמה עשרות אנשים מעמים שונים, ואנחנו היינו הישראלים היחידים.

אבא: אני לא מבין את זה, אין ישראלים שמטיילים בסקוטלנד?

אמא: כמה מחברי מפורום מטיילים / טיילו, ייטיילו כאן… איפה כל האחרים?

סאבטקסט:אכן מוזר. במהלך כל הטיול שלנו ראינו אולי פעמיים ישראלים… ממש כמו בנורווגיה surprise

לאחר תידרוך קצר והסבר מה עומד להיות, יצאנו לדרך.

ההדרכה היתה נהדרת והטיול עד לשמורה ארך כחצי שעה וכלל מעבר מעל נחל. פשוט מקסים שם!!

היה לנו מזג אוויר מושלם!

סאבטקסט: פשוט כיף surprise

הטיול המהנה והקליל הסתיים בגדר התוחמת את מקום משכנם של האיילים. למקום יש שערים כפולים ואנחנו  ואנחנו קיבלנו בקשות חוזרות ונשנות מהמדריכים לא לשכוח לנעול את השערים אחרינו.

הנה הכניסה לשמורת האיילים, הקבוצה ממתינה ליד השער:

IMG_5248

המדריכות נשאו עמן שק של אוכל יבש ואחת ממטרות הסיור היא גם להאכיל את האיילים הזכרים – כשלמבקרים יש אפשרות להאכילם.

סאבטקסט: כרגיל, זכרים מפונקים. הנקבות דואגות בעצמן לאוכל…angel

קיבלנו הסברים על התנהגות האיילים, על הקרניים שלהם שנושרות מדי חורף וצומחות מחדש עם בוא האביב וכן על המגע הקטיפתי שלה הקרניים. (וגם אזהרה – לא לגעת בקצה הקרניים כי זה יכול להכאיב לאיילים).

תיראו כמה הם יפים!

IMG_5261

ברגע שהאיילים זיהו את המדריכות, הם נהרו אלינו – ממש אפקט פאבלוב!

הנה האיילים הולכים אחרי המדריכה – כמו החלילן מהמלין….

IMG_5278

האיילים יפהפיים והיה מרגש לראות אותם מקרוב, ללטף אותם ולהאכיל אותם. הם כל כך עדינים ומתוקים וגם אוכלים בנימוס בריטי.

פשוט חוויה נפלאה!!

סאבטקסט: אחת מ”ה” חוויות של הטיול! 

כמובן שצילמנו מלא מלא תמונות – כמעט כמו הפאפינים…

הנוף מהמם והאייל מקסים:

IMG_5294

אבא ואמא מאכילים את האיילים

*

ועוד תמונות עם איילי הצפון המהממים – The Reindeer

סאבטקסט ואיילי הצפון:
*

הסתיימה שעת ההאכלה ונאמר לנו שאנו יכולים לצאת בזמננו החופשי.

צעדנו על שביל העץ בשמורת האיילים לכיוון השערים.

IMG_5340

נפרדנו מהאיילים ששבעו והלכו לנמנם וחזרנו למכונית במסלול שבאנו – שהיה עדיין מקסים בפני עצמו. 

IMG_5344

לסיכום: סאבטקסט מאושרת. היה מושלם!

IMG_5271

לאחר חווית הטבע הנהדרת, מה עוד צריך הבן-אדם?
סאבטקסט: בית – קפה כמובן! 

מצאנו בית קפה חמוד, המחובר לחנות מקסימה.

זה בית הקפה, אם תהיו בסביבה…

IMG_5356

קפה, סקונס ומלצרית מתוקה עם תסרוקת נטע – טוי surprise ובנוסף הצטיידנו בשוקולד וויסקי laugh

בבית הקפה היתה גם שיחה מהנה עם משפחה אמריקאית ממוצא הודי שהיו איתנו בסיור האיילים.

וכאן נערך דיון בו החלטנו על המשך היום.

אמא: אני רוצה ללכת לחוות כלבי הרועים.

אבא: אני רוצה ללכת למזקקת וויסקי.

סאבטקסט: אפשר גם וגם…? laugh

ועד שיגיע המשך היום, כמה תמונות מהחנות (סאבטקסט: קניתי כמה מזכרות סקוטיות… ) 

מזקקת וויסקי גלנליווט Glenlivet

לאחר דין ודברים מה נעשה הלאה, הוחלט שניסע למזקקת וויסקי.

סאבטקסט: בכל זאת, מגיע לנהג המסור משהו שהוא רצון שלו, (כי אני הייתי מוותרת על זה…)

קצת התברברנו בנסיעה  ושינינו את יעד המזקקות מדי פעם.

האיזור הזה של אבימור וספייסייד משופע במזקקות וויסקי ואף יש שם כביש שנקרא “דרך הוויסקי”  – אפשר לבקר בעשרות מזקקות בגדלים שונים.

האיזור יפה, אבל לא מרשים מבחינת נופים עוצרי נשימה כמו ההיילנדס או האי סקאיי.

הגענו לאחת המזקקות שהיו ברשימה שלי – אך למרבה הפלא היא היתה סגורה למבקרים. זה העציב אותי במיוחד, כי הבנתי שלא נספיק להגיע לחוות כלבי הרועים.

ניסיתי את מזלי…

אמא: אולי נוותר. זה שהמזקקה סגורה, זה אולי רמז ששאר המזקקות גם סגורות. עדיף לראות כלבי – רועים חמודים. yes

אבא: כבר ראינו חיות היום. אותי זה מעניין! אולי נלך לשם מחר…?

אמא: מחר כבר לא נהיה באיזור הזה, וחוץ מזה יש להם סיור אחד ביום רק בשעה ארבע אחה”צ. אבוד. frown

סאבטקסט: בזבוז זמן המזקקות האלו! כל כך רציתי לראות את הכלבים….

המשכנו בנסיעה לעבר מזקקה אחרת מהרשימה (סאבטקסט: שהיתה הכי רחוקה!! מרגיז!)

אבל זה, הגענו ליעד.

IMG_5359

מזקקת גלנליווט נראתה יפה מאד. היא מאד ותיקה (נוסדה ב – 1824) והסיור בה סוקר גם את התפתחותה ההיסטורית.

הצטרפנו לסיור (שיוצא כל שעה עגולה). הכל מאד מאורגן ומסודר, וכולל הדרכה נחמדה, טעימות של כמה סוגי וויסקי (סאבטקסט: רובם לא טעימים!) וסיפורי מורשת של המשפחה המייסדת.

מהסיפורים אני הכי זוכרת שהמדריך אמר שהסקוטים מתו בזמנו ייחסית צעירים, כי הירבו בשתייה של משקאות חריפים והדבר פגע בבריאותם.

 אירוע נוסף ולא פחות חשוב מהסיור התרחש כאשר המדריך עול הימים אמר ששמו ג’יימי – הוא אכן חמוד וג’ינג’י , אבל אין מה להשוות לג’יימי “שלנו” מזרה!

ג'יימי מהמזקקה

אגב – בכניסה למזקקה מוודאים שאין “ילדים” מתחת לגיל 18 (שימו לב שגם באתר שלהם שואלים אם אתם מעל גיל 18…).

ג’ התעניין מאד – במיוחד במיכלים הגדולים עם תסיסת הלתת, שהזכירה לו את לחמי המחמצת שהוא אופה…

אני פחות התעניינתי, אבל הקשבתי כמו ילדה טובה וגם טעמתי את המשקאות…

האולם הראשי (שאסור לצלם, עברתי על החוק).

IMG_5366

בסיום הסיור שארך כמעט שעה וחצי, קיבלנו בקבוקוני וויסקי וכמובן גם הצעות לרכישת בקבוקים גדולים.

לא תודה…! angry

כמה תמונות מהסיור (לא בכל אולם מתירים לצלם) :

ולסיום: לחיים!

בשעה טובה סיימנו את השתלמות הוויסקי ויצאנו לעבר היעד הבא.

אינברנס – Inverness

אינברנס היא עיר הבירה של ההיילנדס בסקוטלנד ונחשבת לעיר הצפונית ביותר באי הבריטי. היא שוכנת בקצהו של לוך נס המפורסם (זה מהמפלצת) והיא בת מאות רבות של שנים.

אבל בחייכם, הסיבה האמיתית לרצון העז שלי לבקר בה היא משום שהיא מוזכרת השכם וערב ב”זרה” וממנה החלה קלייר את מסעה בזמן.

Outlander title card.jpg

In 1946, former World War II nurse Claire Randall and her husband Frank are visiting Inverness, Scotland, when she is carried back in time to the 18th century from the standing stones at Craigh na Dun.

אמנם אינברנס בסידרה היא לא אינברנס באמת – אלא הצילומים היו בעיירה פולקלנד Falkland , אבל כבודה במקומה מונח!

סאבטקסט: וחוץ מזה, יש בה פריימרק! angel

אז נסענו ממזקקת הוויסקי לאינברנס, נסיעה לא קצרה.

היו כמה מראות יפים בדרך – של מבנים כפריים וגשרים ציוריים.

IMG_5396

בדרך שמענו את הרדיו הסקוטי – תחביב אהוב עלינו בנסיעה במדינות זרות. הרדיו הסקוטי לא קל! קשה היה למצוא תחנות שלא מברברים בהן הרבה. חוץ מזה יש תחנת רדיו בשפה הגאלית וזה היה משעשע למדי.

הנה טירה קטנה וגשר שראינו בדרך:

IMG_5402

הגענו לאינברנס סוף סוף. כבר היה די מאוחר ולכן קודם כל הלכנו לפריימרק – שנמצא ממש במרכז העיר. מצאנו חנייה ליד הקתדרלה ועשינו טיול רגלי קצר. היה נחמד שם, נראית עיר יפה – אבל לא היה לנו מאד הרבה זמן להקדיש לה.

הקתדרלה של אינברנס:

IMG_5407

ראינו דייגים שעומדים בנהר – ואחרי שקראתי בכתובים הסתבר לי שאלו הם דייגים של דגי סלמון שנוהגים לדוג כאן.

IMG_5413

ראינו גם את החנות של בית פרייזר angel (ביתו של ג'יימי פרייזר…)

ביתו של ג'יימי פרייזר

קצת קניות בפריימרק ואח”כ חיפשנו מסעדה לארוחת ערב. 

הפעם גיוונו והלכנו למסעדת “בלה איטליה” שהיא רשת מסעדות איטלקיות. לא הכי גורמה, אבל היה נחמד…

זו המצודה של אינברנס :

IMG_5406

להתראות לך אינברנס…. (או שלא…?)
IMG_5426
ולסיום – לילה הזוי ומטורף! 

כל  מי שעוקב אחרי סיפורי הטיולים שלנו, יודע שאין כזה דבר אצלנו טיול בלי לילה מטורף. החל בטיול לאיטליה – ליל ההגעה לאגם מאג'ורה, המשך בטיול למונטנגרו והלילה של מופע הקולנוע של רוקי  וגם כאן בסקוטלנד – ליל ההגעה היה לא קל עם הגשם המטורף שירד בכביש החשוך בגלנקו.

אבל, לא תמו תלאותינו!!

סיימנו את סיור הערב החביב באינברנס. השעה היתה אחרי 9 בערב – אבל בסקוטלנד יש עדיין אור.

אבא: מה עם אגם לוך נס והמפלצת? לא ניסע לחפש אותם?

אמא: מבחינתי אפשר לוותר… יש לנו כזה צימר כייפי שבקושי היינו בו…

אבא: מה שאת רוצה.

סאבטקסט: כשהוא אומר "מה שאת רוצה” – יש לו גם סאבטקסט…blush

בקיצור, בדקתי ב – here וראיתי שיש כ-12 דקות נסיעה עד לנקודה בה יש תצפית על לוך נס.

אמא: טוב נו, זה לא רחוק. ניסע רק לראות ולהגיד שהיינו בלוך נס ונחזור לצימר.

הגענו אחרי יותר מעשרים דקות לנקודת תצפית על הלוך.

סאבטקסט: סתם עוד לוך, לא מי יודע מה.

אבא איפה המפלצת…?

אמא : הנה, הנה – אתה לא רואה…?!?!

סאבטקסט: כמו שני ילדים קטנים. laughlaugh

לוך נס יש – ומפלצת – אין.

איפה נסי…?

IMG_5430

ולפני שתקראו איך הסתיים היום, אני מזמינה אתכם לשים ברקע את השיר הבא של ג'ימי סאמרוויל Jimmy Somerville – זמר ממוצא סקוטי , אהוב עלי מאד! ג'ימי הקים את להקת ברונסי ביט Bronski Beat ולאחר מכן את להקת הקומיונארדס Communards. השיר נקרא Don't leave me this way , אל תעזבו אותנו עכשיו….!

חזרנו לאוטו כיוונו את ה-here לעיירה של הצימר – קינגוסי.

למרבה ההפתעה, המכשיר הנחה אותנו להמשיך לנסוע לאורך לוך נס – ולא לחזור לאינברנס.

זה נראה לנו מעט חשוד, אבל כנראה ש- here יודע שהדרך הזו יותר קצרה.

סאבטקסט: ביג מיסטייק. HUGE !!! 

התחלנו בנסיעה. היה יפה. כביש צר, לאורך האגם.

אבל הוא לא נגמר…!

והחושך החל להגיע! וגשם החל לרדת! והכביש החל לעלות בהר…!

סאבטקסט: הלפפפפפ sad

אבא: היינו צריכים לחזור לעיר ומשם לנסוע!

אמא: נכון!! אסור לסמוך על המכשיר! צריך להפעיל היגיון.

פתאום קפץ לכביש אייל.

איזה חמוד!!! ואיזה כיף שראינו אייל בטבע פתאום!

אמא: אולי זה סימן טוב, שאנחנו בדרך הנכונה…

שום סימן ושם נעליים. המשכנו בנסיעה שנעשתה יותר ויותר מסובכת.

כמובן שנפש חיה לא נראתה בכביש.

אני כבר ממש הייתי בלחץ. הנהג היה אמיץ, אבל קיטר הרבה. היה לו קשה!

סאבטקסט: צודק!!

ניסיתי בשיטת דמיון מודרך.

אמא: תחשוב שאנחנו בתוך סצינה מסרט… או מסיפור מתח… הסוף יהיה טוב  והכל רק חוויות!

אבא: אל תבלבלי לי במוח! את חושבת שאת בסידרה הזו שלך?? cool

בשלב מסוים, הבנו שאנחנו מתבררים קשות.

בדרך חלפו על פנינו כבשים – הזוייייייי.

מה יש להם לחפש פה באמצע הלילה…?

ופתאום – ראינו שלט : אינברנס.

אבא: זהו. אני נוסע לאינברנס. משם נחזור בכביש הראשי. אני לא מסוגל יתר!

אמא: טוב. זה כבר ממש לא נעים כאן.

לא שהדרך השתפרה, אבל לפחות היתה פחות תלולה וחשוכה.

ואפילו רכב עבר מולנו. ביקשנו שיעצור. בתוכו היתה בחורה (סאבטקסט: מה היא נוסעת כאן לבד באמצע הלילה!?!). שאלנו אותה אם זו הדרך לאינברנס והיא אמרה שאנחנו לא מאד רחוקים. עוד קצת…

לאחר נסיעה של כמעט שעה (!!!!) ראינו את אורותיה של אינברנס. סוף סוף ציוויליזציה. בחיי שהרגשתי כמו קלייר שחזרה בזמן חזרה למאה ה-20!!

בדרך גם חלפנו על פני הפנייה לאתר קרב קולודן. באמת שאין מילים.

סוף סוף עלינו על הכביש המהיר לקינגוסי.

הגענו לצימר המקסים שלנו קרוב לחצות. ממש כמעט שהגענו , חצו את הכביש כמה ארנבים.

סאבטקסט: עליסה בארץ הפלאות! We’re all mad around here...

העיקר שהגענו בשלום.

סאבטקסט: בטח רודי ורובי חושבים שאנחנו שרוטים על כל הראש… איזה עוד אורחים שלהם חזרו אי פעם בשעות כאלו מאוחרות…?!?

אינברנס

IMG_5429

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: לא מזהיר. תיכננתי לטייל סביב אגם, לראות את כלבי הרועים – וזה לא קרה. לעומת זאת – היינו במזקקה, עשינו קניות בפריימרק אינברנס וגולת הכותרת: ביקור בפארק איילי הצפון  סיום היום היה כישלון! התברברות קשה ומלחיצה, מסוג אותם לילות מיותרים – אבל כנראה שאין ברירה ואי אפשר בלעדיהם…

מזג אוויר: הבוקר היה שמשי ומקסים – נפלא לטיול בפארק האיילים  אח”כ נעשה סגרירי ובלילה – גשם שהפריע עוד יותר לנסיעה הקשה. 

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר משובחת אצל רובי ורודי, קפה וסקונס בבית קפה חמוד , לגימות וויסקי במזקקה, ובערב – ארוחה נחמדה אך לא מצטיינת במסעדת בלה איטליה.

דירוג אתרים וחוויות:  מקום 3 – מזקקת הוויסקי , מקום 2 – אינברנס,  מקום ראשון – פארק האיילים 

הנאה: רבה למדי. זה היום הפחות מוצלח של הטיול, במיוחד בגלל הסיום ההזוי וקשה שלו – אבל לפחות היו לנו את איילי הצפון  surprise וחוץ מזה, אי אפשר להגיד שסבלנו….

תמונת היום : סאבטקסט והאיילים

IMG_5337

יום שישי, 3.8.18 : מאבימור לאדינבורו

התוכנית ליום זה:

* עוזבים את הצימר

* טירת בלייר Blair Castle

* תצפית Queen's View

* פאלקירק  Falkirk

פסלי ראשי הסוסים Kelpies

* הגעה לאדינבורו למלון

*סיור לילה אדינבורו

הביצועאני כבר יכולה לגלות : כל מה שתוכנן – בוצע!! broken heart

התחלנו את הבוקר ברוגע, עדיין תחת רישמי הלילה המוטרף…

ארוחת בוקר טעימה ואח”כ סיור בגינת הצימר (ושוב – השם חוטא לו… זה כמו מלון בוטיק).

תיראו כמה יפה בסאת’רלנד:

IMG_5437

את האייל התלוי על דלת הכניסה צילמתי וקיוויתי למצוא כזה באחת החנויות. גם כאן אני מגלה: מצאתי! והיום יש לנו כזה אחד בבית! surprise

*

*

נפרדנו מרובי ומרודי וממלונית הבוטיק שלהם סאת’רלנד. הבטחנו לעצמנו שיום אחד נחזור לשם – ואז לא נחזור מאוחר בלילה ונעביר שם יותר זמן מנוחה ושלווה… 

יצאנו לדרך למטרה הבאה :

טירת בלייר Blair castle

זוהי טירה לבנה ומרשימה, הנמצאת בכפר בלייר את'ול Blair atholl – למרגלות מדרונות מיוערים ומעל לנהר גארי, בקרבת פיטלוכרי. מגדל הטירה נבנה ב-1269 ויש בו 32 חדרים פתוחים לציבור ועמוסים בציורים, כלי נשק ועבודות קרמיקה. הריהוט והחפצים מציגים תמונה מדויקת על חיי בני המעמד הגבוה באזור ההיילנדס מהמאה ה-16 עד ימינו.

IMG_5452

לפי המסופר, ביקרה כאן מרי מלכת הסקוטים בשנת 1564, וכשיצאה למסע ציד ביערות הרגה שישה זאבים.

עוד ידוע כי המלכה ויקטוריה ביקרה כאן עם בעלה אלברט בשנת 1844. היא כל כך התרשמה מהמקום ומכלל הטירה, שהחליטה לתת עצמאות לגדוד החיילים ההיילנדרס של האיזור – וזהו למעשה הגדוד היחיד שקיבל אוטונומיה.

angel אבל עיזבו את כל אלה – הסיבה האמיתי לרצון שלי לבקר בטירה היא בגלל שצולם בה פרק מס’ 7 עונה 2 של הסידרה “ויקטוריה” – ובו מסופר על ביקורה של המלכה במקום, ואיך היא ואלברט חמקו מכל הפמליה המשמימה והגיעו לבקתה של זקנים בהיילנדס, והעבירו שם את הלילה…

סאבטקסט: נחשו מה ראיתי כשחזרתי לארץ בשידור חוזר…?

נכנסים לטירה בכביש בין שורת עצים ומגיעים למגרש החנייה.

IMG_5451

הטירה יפה ומיוחדת בשל לובנה – שהבהיק בשמש.

IMG_5455

נכנסנו (לאחר שקנינו כרטיסים בדוכן בכניסה למגרש החנייה). נאמר לנו שבעוד כרבע שעה יהיה מופע של נגן חמת חלילים בקדמת הטירה.

אז יצאנו לראות ולשמוע… נחמד ומכניס לאווירה.

IMG_5472

תקריב על הנגן:

IMG_5473

אני חובבת טירות, ל-ג’ יש כבר קצת “רעלת טירות” אבל כמו בעל טוב ומבין הוא נתן לי להנות ועזב אותי לנפשי (כלומר, כל אחד הלך בקצב שלו והעיקר שהוא מצא ווייפיי).

הנה כמה תמונות של חדרים וחפצים שאהבתי מטירת בלייר:

והנה הגענו לחדרים בהם צולמה הסידרה “ויקטוריה” – עם תלבושות הסידרה והרבה תמונות מאותו פרק.

איזה כיף! surprise

על המיטה הזו ישנה ויקטוריה כשהתארחה בטירה:

IMG_5523

סאבטקסט: בחיי, נראית קצת פושטית בשביל המלכה!

השומר בחדר סיפר לי כי בזמנו סגרו את הטירה לביקורים למשך שלושה שבועות לצילומי הסידרה.
*
כמה תמונות נוספות מהטירה: מיטות יותר מפוארות, סמלים ואותות. וחזקים כאן האיילים!
*
ועוד כמה תמונות: חדר הילדים, נול טוויה כמו ביפהפהיה הנרדמת ו… גם זה חשוב!
*

*

ולפני שאסיים לחפור על טירת בלייר

אני חייבת עוד משהו לספר – שמאד מצא חן בעיני ונגע לליבי 

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הטירה הוסבה לבית חולים של הצלב האדום ואירחה את החיילים הפצועים.

הנה ציור שמתאר את אולם הטירה כחדר בית חולים:

IMG_5538

סאבטקסט: וזה הזכיר לי פרק באחוזת דאונטון…surprise

סאבטקסט של סאבטקסט: חיה בסרט…

כמה תמונות מהתערוכה בטירה שמוקדשת לתקופה זו:

סיימנו את הביקור באולם הנשפים ועשינו תמונה עם תלבושות מארגז התחפושות

כמובן ש-ג’ לא רצה, אבל שכנעתי אותו…

ד"ש מאיתנו:

IMG_5544

לסיום – קפה וסקונס בקפטריה של הטירה 

ולא ביקרנו בגנים שצריכים להיות מקסימים כי כבר היה מאוחר…

לי היה מאד חבל כי אח”כ נזכרתי שהגנים הופיעו בפרק מס’ 7 עונה 2 של ויקטוריה, והיו שם כמה סצינות מאד חשובות ונוגעות ללב.

סאבטקסט: בפעם הבאה! angry

לסיכומו של ביקור בטירת בלייר – היה נפלא! מומלץ ביותר surprise

יצאנו מהטירה לכיוון היעד הבא.

תצפית המלכה  Queen's View

מטירת בלייר נסענו לתצפית המלכה – Queen’s View , מרחק של כחצי שעה נסיעה מהטירה.

הכביש לתצפית מאד יפה ועובר ביערות עצים שחלקם מתחברים בצמרות מעל הכביש. יפהפה!

IMG_5569

המקום התפרסם בעקבות ביקורה של המלכה ויקטוריה ב-1866, אבל נקרא כך על שמה של המלכה איזבלה,  אשתו  של Robert the Bruce (מלך סקוטלנד במאה ה – 14), אשר זה היה מקום מנוחתה בעת טיוליה.

במקום מרכז מבקרים עם הסברים על שמורת הטבע מסביב, חנות מזכרות, בית קפה וסניף דואר.

ממגרש החניה יש שביל קצר בעליה קטנה עד לתצפית – שהיא מרהיבה ביופיה!

הנוף ממכר ואנחנו צופים על Loch Tummel.

לשמחתנו, לא היו הרבה אנשים והיה ניתן להנות מהתצפית בשקט ובשלווה.

תיראו כמה יפה:

IMG_5581

סט תמונות שצולמו בתצפית המלכה המרהיבה:

אבא נהנה:

סאבטקסט מאושרת ומרוצה: היום הכל הולך לפי התכנון ובינתיים הכל מהמם!

IMG_5620

היה קשה להתנתק מנופי תצפית המלכה, אבל השעון מתקתק ואנחנו עוד צריכים להגיע לאדינבורו הערב…

סאבטקסט:ויש לי עוד תוכניות בדרך!

ירדנו למטה ועשינו סיבוב קצר בחנות, במרכז המבקרים ובקפטריה.

הומור בריטי:

כמה תמונות חמודות משם (וגם רכישות קטנות כמו קולר סקוטי לכלבה שלנו wink)

וממשיכים…

פיטלורכי  Pitlochry

התחלנו בנסיעה לכיוון אדינבורו.

בדרך החלנו לעצור בעיירה פיטלוכרי עליה המליץ אלון כמקום נחמד לעצור בו לקצת קניות ו/או ארוחות.

IMG_5639

העיירה אכן חמודה, אך היתה מעט שוממת.

ראשית – הלכנו לקניות בסופר גדול , שם רכשנו שוקולדים, מיני תה למיניהם ועוד ועוד. אנחנו תמיד נהנים לבקר בסופרמרקט בטיולים שלנו לחו”ל.

אח”כ סיור קצר ברחוב הראשי. לא היינו מאד רעבים אז דילגנו על ישיבה בבית קפה שם…

*

פסלי ראשי הסוסים –  The Kelpies     

משם נסענו לתחנה האחרונה לפני אדינבורו – העיירהפאלקירק   Falkirk

שם ניצבים פסלי הענק של ראשי הסוסים.

IMG_5647

מן המקורות:

פסלי הקלפיז הוא של שני ראשי סוסים מרשימים במיוחד, בגובה 30 מטרים כל אחד. הקלפיז, שנראים כאילו הם יוצאים מהמים, הם אות כבוד היסטורי לסוסי העבודה ששימשו את התחבורה והתעשייה הסקוטיים של המאה ה-19.

הפסלים עשויים משילוב של ברזל ונירוסטה. בנייתם החלה במבנה ענק שעשוי מצינורות פלדה. כולו נבנה מראש והוא הובל כשהוא מפורק לחלקים, היישר לאתר ההקמה. לאחר הרכבתו באתר, הולבשו על השלד הענקי כ-1000 לוחות נירוסטה, שנחתכו בחיתוך לייזר. כל ראש של סוס כזה שוקל כ-300 טון. זוהי עבודת האמנות הגדולה ביותר בתולדות סקוטלנד ואחת הגדולות באירופה.

הפסל נוצר ע"י האמן הסקוטי (מגלזגו) אנדי סקוט. הבניה הושלמה באוקטובר 2013 והאתר נפתח למבקרים באפריל 2014.

בלילה מקבלים ראשי הסוסים מראה מרהיב במיוחד. כשהם מוארים מבפנים ומבחוץ, הם משתקפים במי התעלה שלידם ומקבלים ממד יפה במיוחד של יופי פיסולי פיגורטיבי. לאחד מהם אף ניתן להיכנס ולהתרשם מהעבודה האמנותית והטכנולוגית המרשימה שנעשתה שם.

אנחנו הגענו למקום עדיין באור יום , והמקום היה די נטוש.

אמנם אי אפשר היה להכנס פנימה לראש הסוס והפסלים לא היו מוארים

אבל הם מדהימים ומרשימים עד מאד!!

הקפנו את הפסלים במסלול מעגלי, ראינו את “תעלת המלכה אליזבת השניה” , צילמנו מכל הזוויות – ונפרדנו לשלום 

*

סאבטקסט מרוצה: הגעתי ליעד והישגתי את המטרה

IMG_5662

מגיעים לאדינבורו

(סאבטקסט: שקלתי לכתוב “סוף סוף מגעים לאדינבורו” , אבל במחשבה שניה – זה נשמע קצת כאילו שכל הטיול היה פרומו לאדינבורו – והרי זה לא כך! )

אז מהקלפיז לוקח פחות משעה להגיע לאדינבורו. 

הגענו מהר משחשבנו wink

ועל אדינבורו אתם מוזמנים לקרוא בפוסט הבא… ובינתיים – קבלו את:

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: אין יותר טוב מזה! כל מה שתוכנן – בוצע! טירת בלייר Blair Castle , תצפית Queen's View  ופאלקירק  – פסלי ראשי הסוסים  Kelpies.

מזג אוויר: מצוין. אין טיפת גשם, רוב היום עם שמים כחולים ושמש נעימה. 

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר מעולה בסאת’רלנד. קפה וסקונס בבית קפה בטירת בלייר, חטיפים ופירות בדרך.  ארוחת ערב טובה למדי במסעדה אסיאתית באדינבורו. 

דירוג אתרים וחוויות:  מקום 3 –  פסלי הקלפיז, מקום 2 – טירת בלייר  מקום ראשון – תצפית המלכה  Queen’s View

הנאה: רבה עד מאד! 

תמונת היום: זוג מאושר בתצפית המלכה

IMG_5588

ועל הביקור המהנה שלנו באדינבורו – אתם מוזמנים לקרוא בפוסט הבא.

תגובה אחת בנושא “איילים, מפלים, טירות וקרבות

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: