מיסטר בלו סקאיי והחצאית שנעלמה

טיול זוגי לסקוטלנד – חלק ד'

תקציר הפרק הקודם: יצאנו לטיול בסקוטלנד המהממת. התחלנו את הטיול באנגליה שם ראינו מעגל אבנים מסתורי וביקרנו בעיירות מתוקות. בהגיענו לסקוטלנד טיילנו בעמק הפראי גלנקו וגם פקדנו שתי טירות. ערכנו גם מסע נפלא ומרגש לסטאפה- הוא אי הפאפינים. על כל אלה תוכלו לקרוא פרק א' , פרק ב' ופרק ג' של סיפור הטיול שלנו.

אנחנו נמצאים עדיין ביום שני, 30.7.18 , לאחר הביקור בטירת איילין דונאן.

האי סקאיי – Isle of Skye

האי סקאיי, שהוא הגדול באיים ההיברידיים, שוכן ממערבה לאיזור ההיילנדס (הרמה). הוא ידוע בשל נופיו הדרמטים – ניגודים בין מפרצים קסומים לבין צוקים נישאים, וגם בשל הימים הגשומים הרבים והרוחות החזקות… המילה skye בשפה הגאלית – פירושה "ערפילי" – תיאור המתאים היטב למקום מיוחד זה. לאי יש גם חשיבות בהיסטוריה הסקוטית. הישארו עמנו ותגלו…!

גם לביקור באי סקאיי חיכיתי מאד. בתכנון המקורי של הטיול היינו אמורים להיות שם שלושה לילות וארבעה ימים. אולם, בשל אילוצי השינוי צימצמתי את השהות (ובדיעבד זה היה חכם, עוד מעט תבינו למה).

ועכשיו עוד יותר הצטמצם הזמן באי סקאיי, כי השעה כבר אחרי 6 בערב ורק יצאנו מטירת איילין דונאן… אמנם היא לא מאד רחוקה מהגשר המקסים המגיע לאי סקאיי, אבל עדיין יש נסיעה באי עצמו.

סאבטקסט: כרגיל! מתרשלת בתכנון ונמרחים עם הזמן.

האמת – שהתיכנון היה דווקא טוב לאותו היום, רק פשוט יצאנו מאוחר ובזבזנו זמן בפורט וויליאם.

אבא: מה עכשיו ?

אמא: נוסעים על הגשר ומגיעים לסקאיי. יש לי כמה הצעות מידידי אלון, עד שנגיע למקום הלינה.

אבא: לא כדאי להגיע קודם למקום הלינה? שלא תהיה לנו בעיה עם ארוחת הערב…

כבר הכרנו את החוקים הסקוטים שיש להגיע למסעדה עד 8 וחצי בערב, אחרת אין ארוחה!

אמא: כדאי לנצל את מזג האוויר היפה ולראות את אחד המקומות המומלצים.

סאבטקסט: שמשהו קטן לפחות יתממש מהתוכנית שלי!

עולים על הגשר לאי סקאיי

מראה מהגשר

הנסיעה התקדמה מהר והחלטנו (= החלטתי) לנסוע לאיזור טורין ולחפש את בריכות טורין. אלון ידידי סיפר לי שהן מאד יפות , בסגנון בריכות הפיות – רק קטן יותר.

ועד שנגיע לשם – כמה תמונות מהדרך:

טורין – Torrin

לאחר נסיעה של כחצי שעה, הגענו לטורין.

אבא: מה זה החור הזה…?!

אמא: אלון אמר שיש כאן בית קפה נחמד ושמו Blue Shed Cafe. ויש כאן גם בריכות או מפלים שאפשר לטייל שם.

אבא: נפש חיה אין כאן!

סאבטקסט: הוא צודק…

העיירה (או כפר) טורין היא באמת נידחת ושוכנת על חוף יפה.

בית הקפה היה סגור.

ניסינו לחפש את הבריכות. שלט לא היה שם, אבל היה איזה מפל. כשהתקרבנו ראינו גם בריכות בגבהים שונים.

צילמתי ושלחתי תמונה לאלון, ואכן הוא אישר – אלו הן בריכות טורין!

לידיעת מי שיגיע לשם – אין שלט למקום, הוא לא מאד ידוע או מתוייר, אבל נחמד מאד. לא מאסט.

ומצד שני – נחמד לטייל במקום לא ידוע ולא המוני. ככה אנחנו אוהבים.

וחוץ מזה, השם טורין הזכיר לי סיפורי אגדות בנוסח ההוביט או שר הטבעות…

טיילנו שם כעשרים דקות, כשלידינו כבשים.

הנוף מסביב מקסים.

בריכות טורין :

הנה בעלי היקר מנופף לשלום

נוסעים לפורטרי

חזרנו לכביש הראשי של האי סקאיי. פנינו מועדות לעיר הראשית באי שנקראת פורטרי – Portree, שם גם נמצא מקום הלינה שלנו (שוב, המלצה של חברתי נילי).

הדרך יפהפייה!!

ולאורכה – כבשים ופרות היילנד שעירות ותמהות…

וגם מפלים מפלים דמויי מפלי נורווגיה החוטיים.

סאבטקסט: נראה לי שאוהב מאד את האי סקאיי…!

שרידים של משהו מפעם:

מארחת אותנו באי סקאיי

פורטרי, מקום הלינה וסיום היום

בשעה טובה הגענו לפורטרי Portree “עיר הבירה” של האי סקאיי.

שוכנת על מפרץ יפה ויש בה בתי מלון, חנויות, מסעדות ובתי קפה.

עיירה ממש יפהפייה!

תצפית על המפרץ של פורטרי:

בינתיים רק עברנו דרך פורטרי ונסענו לפי ההסברים ששלח לי במייל קרייג, בעל מקום הלינה.

הדרך לשם היתה קצת פתלתלה, אבל הגענו בשלום ל – Larchside Bed and Breakfast

קרייג קיבל את פנינו במגרש החניה , הכניס אתנו לחדר שהיה מרווח ויפה. לחדר צמוד גם חדר ארונות קטן למזוודות. גם פינת קפה / תה ועוגיות מאפה הבית חיכו לנו.

קרייג התגרד מהמידג’ס. אנחנו לא הרגשנו כלום.

הוא אמר לנו שכדאי מאד למהר לעיר , אם אנחנו רוצים עוד להספיק לאכול ארוחת ערב… (לא הזמנו מראש כלום כי לא ידעו מתי נגיע, ובנוסף – גם קרייג ניסה להזמין לנו מקום באחת המסעדות – אך לא היה מקום…).

חזרנו לעיר ומצאנו מקום באחת המסעדות (סאבטקסט: לא משהו. מסעדה במלון רויאל. אבל הנוף היה מקסים!). העיקר שאכלנו.

חזרנו לחדר היפה שלנו. חדר האמבטיה גם הוא נהדר, חדיש ונוח.

עוד יום גדוש הסתיים לו.

לילה טוב!

תמונות ממקום הלינה – Larchside Bed & Breakfast

מומלץ מאד!

וגם כמה תמונה ממראות הערב / לילה בפורטרי

אכן, מקום קסום.

סיכום היום:

(תזכורת – חלק מהיום הזה מסופר בפוסט הקודם – "כשהארי פגש את צ'ארלי").

תכנון מול ביצוע: סך הכל, יפה מאד! אמנם יצאנו די מאוחר מבלאכוליש, אבל עברנו בפורט וויליאם, החלפנו את שטרות הפאונדים הישנים, ראינו את אנדרטת גלנפינן וגשר רכבת הארי פוטר. הגענו בדקה ה-90 לטירת איילין דונאן המהממת. הגענו מאוחר לאי סקאיי אבל בכל זאת ראינו “אתרון” – בריכות טורין. הספק יפה מאד!

מזג אוויר: טוב למדי. ירד קצת גשם במהלך היום, אך לא שיבש לנו את מהלך הטיול. לעת ערב, כרגיל – הפציעה השמש ומזג האוויר נעשה מדהים ביופיו. יש אור עד השעה עשר וחצי בלילה, ואלו השעות הכי יפות!

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה של לורנס. קפה לדרך בפורט וויליאם, ארוחה קלה בקפטריה של איילין דונאן. אין קפה בטורין. ארוחת ערב לא משהו במסעדה בפורטרי.

דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 – בריכות טורין , מקום 2 – גשר הרכבת של הארי פוטר , מקום ראשון – טירת איילין דונאן המהממת

הנאה: רבה מאד!

תמונת היום: טירת איילין דונאן

יום שלישי, 31.7.18 : יום מופלא באי סקאיי המהמם

התוכנית ליום זה:

(יש הרבה מאד תוכניות, כי זה היום המלא היחיד באי למעשה).

צפון האי

Bridal Veil Falls

Old Man Storr – רק לצפות, בלי העלייה

מפל החצאית – Kilt Rock Waterfall

טביעת רגל הדינוזאור

עמק הפיות – Fairy Glen

וגם: אם יש זמן לפני / אחרי שייט מאלגול ללוך Corusik. (עדיף לפני ותלוי במזג האוויר).

ספוילר:

מה קרה ומה היה הלכה למעשה :

קמנו שמחים וטובי לב וירדנו לאורחת הבוקר.

קרייג, בעל הצימר, ביקש שנגיע בשעה מסוימת (8:30 אם אני לא טועה) מכיוון שזוג נוסף מגיע לאכול באותה שעה.

מסתבר שאצל קרייג אוכלים כולם ליד שולחן אוכל גדול, והוא מאד רוצה שכולם יכירו ויתיידדו. נחמד. איתנו היה זוג איטלקי וניסיתי להרשים אותם עם כמה מילים / משפטים שאני זוכרת מלימודי האיטלקית בפירנצה…

האישה דיברה איתנו, הבעל היה קצת נבוך וגם לא כל כך ידע אנגלית…

ביקשנו מקרייג כמה המלצות (סאבטקסט: למרות שהכל רשום לי בדפים!) וגם התייעצנו בנושא מזג האוויר.

אבא: מה עם מזג האוויר? יהיה היום גשם?

אמא: האתרים לא מבשרים טובות..

קרייג: ובכן, עד הצהרים יהיה נחמד מאד. אח”כ צפוי גשם ובנוסף – גם רוחות עזות. כדאי שתמהרו לצאת!

סאבטקסט: אהממ. זה כבר מוריד את תוכנית “השייט ללוך קורוסיק”. הרי ברור שלא נשוט בגשם וברוחות. מה, אני בעונש?! וחוץ מזה, השיא כבר מאחורינו עם הפאפינים.

ובכן, יצאנו לדרך כשבתוכנית לנסות להספיק כמה שיותר עד שיחל הגשם.

קרייג גם המליץ לנו על בית קפה אמנותי שנפתח רק ב-12. נקווה שעד אז, נספיק כמה דברים.

התחלנו לנסוע לכיוון צפונה.

יום מקסים, שמיים כחולים ונוף מדהים!!

סאבטקסט: אולי קרייג התבלבל…?

אז כדי להצדיק את שם הפוסט – מן משחק מילים שכזה בין blue sky לאי סקאיי Skye

הנה השיר הנפלא של ELO :

מרחוק ראינו את הצוק המפורסם שנקרא Old Man Storr .

מראה מהמם.

הצוק הזקן Old Man Storr וטיול קצר למפלים :

נסענו למרגלות המצוק של “הזקן”. מגרשי החניה די מלאים ומרחוק נראים אנשים אמיצים המטפסים למעלה.

גילוי נאות: אלון יעץ לי לעלות למצוק בטיול עם עלייה “בדרגת קושי בינונית”.

סאבטקסט: זו דרגת קושי בלתי אפשרית עבורי! לא אוהבת עליות!!

קריאה חוזרת של סיפרה של נילי חברתי, מגלה לנו כי נילי ובן זוגה לא השלימו את העליה למצוק. ע’ פרש עוד לפני שהחלו, נילי החלה לעלות ונשברה.

אחרים אמיצים כמו אלון ובני משפחתו – עלו ונהנו.

אנחנו ישר עשינו אחורה פנה.

אמא: בוא נחזור לאחור. גם רואים את הצוק יותר יפה ממרחק, וגם ראיתי מפלים.

אבא: מה לחזור עכשיו..?! בואי נתקדם.

סאבטקסט: מה הוא יודע ? מה הוא מבין?!? יש עוד הרבה תוכניות, אבל צריך גם קצת לטייל רגלית כל עוד יש שמיים כחולים.

אז חזרנו קצת לאחור עם המכונית עד שהגענו למפלים שראינו מהכביש.

ככל הנראה הם מפלי “הינומת הכלה” – Bridal Veil Falls.

עלינו לכיוון המפלים עם יפנים וספרדים.

בשלב מסוים החלה רוח עזה לנשוב…

אבא: אני פורש. קר לי באוזניים.

אמא: אני ממשיכה לעלות כדי לצלם

סאבטקסט: פתאום שכחת שאת לא אוהבת עליות…?!?

אבל היה שווה!

תיראו איזה תמונות יפות!

שיערה של סאבטקסט מתבדר ברוח העזה :

והנה המפלים:

חזרנו למכונית והמשכנו לנסוע צפונה באי סקאיי.

עצרנו עוד כמה פעמים לצפות במצוק של “הזקן”.

ראינו איך השמיים מתקדרים והרגשנו איך הרוח מתעצמת…

Old Man Storr מזוויות שונות:

An Lethallt

לאחר כמה קילומטרים, ראינו מצוק ועליו מספר מכוניות.

פעלנו על פי החוק “אם רואים אנשים עוצרים, סימן שזה מעניין וכדאי גם”.

חנינו, וירדנו למצוק עם נוף מהמם!!!!

אנחנו עומדים על מצוק מעל הים, מתחתיו שפך נהר ומסביב הרים ירוקים… מרחוק רואים את הצוק הזקן.

פשוט מטריף.

הרוח היתה מאד מאד חזקה ואני ממש חששתי שנעוף מעל המצוק, היישר לים.

סאבטקסט: ואז יכתבו בעיתון: “נסעו לטייל בסקוטלנד והגיעו לגן עדן…”

ליתר בטחון, ישבתי – כדי שלא אתעופף ברוח בזמן הצילום…

בכל אופן, היה שם מקסים.

נילי חברתי קראה כי באיזור הופק החומר Diatomite – משקע שנוצר על ידי אצות מיקרוסקופיות, ויש לו שימושים בתהליכים תעשייתיים. ב-1866 גילה אלפרד נובל, כי אם יערבב ניטרוגליצרין עם המשקע הזה הוא יוכל לייצר את הדינמיט, המצאה שהייתה לה השפעה מכרעת על התפתחות כלי הנשק וחומרי התחמושת בעולם כולו.

בקישור הבא תוכלו לקרוא הסבר על המקום – כאן.

תמונות מהמצוק:

(איפה) מפל החצאית – Kilt Rock Waterfall

שבנו לאוטו והמשכנו בנסיעה לאורך החוף והמצוקים, לאתר הבא – מפל החצאית.

שם מאד חיכיתי לבקר. במשך השנים ראיתי תמונות מדהימות של מפל ענקי הנשפך מהמצוק לים ורציתי גם!

הגענו לחניון עמוס מכוניות.

על שפת המצוק עמד נגן חמת-חלילים (מאד צעיר). הסצינה היתה יפה מאד , המוזיקה הסקוטית בנוף כזה..! מקסים.

הגענו לשפת המצוק – שם יש מעקה (לא כמו במצוק הקודם, שחשוף לגמרי לחסדי הרוח מעל הים) ותצפית מסודרת עם הסברים.

רק מה…?

אבא: את בטוחה שהגענו למפל?

אמא: כן… אני חושבת… זה לא מה שראיתי בתמונות…

אבא: זה כל המפל..?1 אולי טעינו?

אמא: אבל יש כאן שלט!

בקיצור חברים, מפל החצאית כמעט ולא היה…!

תקופת היובש שהיתה כאן בסקוטלנד, כנראה גרמה למפל להצטמצם ונתכווץ והמראה היה, אעפס, מעט עלוב…

סאבטקסט: אבל עדיין, הנוף מרהיב!

הנה אנחנו עם מפל החצאית המדומיין :

זה מה שרואים בים למטה:

והנה תמונה שצילמה דיאנה חברתי – בימים טובים יותר של המפל:

בית-קפה אומנותי מיוחד Art-Cafe

סיימנו את התצפית על מפל החצאית (המאכזב) באופן חגיגי, כאשר גשם החל לרדת.

בהתחלה – כמה טיפות שהתעופפו

ובמהרה – גשם עז, בתוספת רוח.

ממש כמו שקרייג אמר.

בתיזמון מושלם, הגיעה השעה 12:00 וזכרתי את המלצתו על בית קפה אומנותי שנמצא ליד סטאפין, לא רחוק ממפל החצאית.

הגענו למגרש חנייה ליד בית גדול יפה בצבע לבן.

עמנו נכנס זוג נוסף שחייך אלינו. הם אמרו שבאו לאכול מרק טעים.

אנחנו כמובן רצינו קפה ומשהו מתוק ליד.

אבל – לא היה מקום….!

ישנם 3-4 שולחנות בסלון הבית – שהפך לבית קפה + חדר עבודה לבעלת המקום.

אני כמובן הייתי צריכה ללכת למקום חשוב – וביקשתי רשות. השירותים נמצאים בחדר אמבטיה מהמם (סאבטקסט: כמובן שצילמתי…).

כשיצאתי, אירעה הסצינה הבאה.

אבא: את לא תאמיני מה שקרה עכשיו!

אמא: מה…?!

אבא: הזוג שנכנס איתנו ותפס את השולחן היחיד שהיה, קם עכשיו ופנה אלי. הם אמרו לי שהם מפנים לנו את המקום כי חנינו לפניהם…!

אמא: מה..?!? איזה נחמדים! וזה לא נעים לי…

התחלנו לשוחח עם הזוג ואמרנו להם תודה, אבל תשבו ואנחנו כבר נמצא מקום אחר.
לא ולא, הם אמרו! אנחנו כאן בצימר באיזור לשלושה שבועות (סאבטקסט: שלושה שבועות?!? באי סקאיי..?!? הזוי מעט בעיני). אנחנו יכולים לבוא לכאן כל יום, בכל שעה. נבוא אחר כך! תיהנו לכם!

אין לי מילים.

בני הזוג, שהיו משוויצריה , נכנסו לפנתאון “האנשים הנחמדים והמקסימים שאנחנו פוגשים בטיולים”.

הם יצאו לגשם הסוחף ואנחנו ישבנו ליד השולחן.

הזמנו קפה לקפה שלי קראו “מאצ’ו-פיצ’ו”. לא סתם התחברתי למקום כבר על ההתחלה!

העוגות היו מעולות – פאי לימון ועוגת פירות יבשים.

היה כיף לשבת שם!

בעלת המקום, שמה מאגי וויליאמס והיא אמנית טוויה. בתוך בית הקפה (סלון ביתה למעשה) יש נול טוויה ענקי עם חוטי צמר צבעוניים. הם מכינה צעיפים, שמיכות, ציפיות לכריות ועוד ועוד. קניתי משולש צמר ריחני עם לוונדר – רק כדי שתהיה לי מזכרת (הכל מאד יקר, הלוואי שהייתי יכולה לקנות תמונת קיר גדולה שהיא מוכרת – לקרייג יש אחת כזו בצימר שלו).

המקום מעוצב כלבבי, עם הרבה צבעי טורקיז ופרטי אומנות בנוסף לעבודות היד של מאגי.

האווירה היתה קסומה – בחוץ גשם שוטף ורוחות, בפנים חמים ונעים.

מסביב לכל שולחן ישבו בני עמים שונים, כל שולחן דובר בשפה אחרת.

מסוג אותם רגעים בטיול שנכנסים ללב

ואם אתם באי סקאיי – אל תוותרו על ביקור בקפה-אומנות שנקרא

Ellishadder Gallery הנה קישור לאתר המקום.

נול הטוויה:

סטאפין – Stuffin

היה קשה להפרד מבית הקפה המקסים, אבל מספר אנשים נכנסו ובאמת הרגשנו צורך לפנות את מקומנו לבאים בתור , כדי שגם הם יהנו.

ושוב – רגשי תודה לזוג השוויצרי

נכנסנו לאוטו בגשם הסוחף, אבל החלטנו להמשיך.

אמא: אולי שם , באופק… נראה לי שאני רואה פחות עננים שחורים.

אבא: לא אכפת לי לנהוג עוד קצת, כל כך יפה כאן!

התקרבנו לסטאפין והחלטנו להכנס.

סטאפין היא עיירת חוף , כ-10 ק”מ צפונית למפל החצאית.

בחוף הים של סטאפין ישנה תופעת טבע ייחודית- טביעת רגל של דינוזאור , מלפני כ- 165 מיליון שנה.

ישנה טיילת נחמדה לאורך החוף – אבל כשיש גשם ורוחות, לא הכי נעים.

כשהגענו, היתה הפוגה קלה בגשם.

יצאנו מהאוטו וניסינו לחפש את טביעת כף הרגל של הדינוזאור.

עניין די אבוד מראש כשיש רוחות , ים סוער וגאות.

במקום היו כמה אנשים, אף אחד לא ידע ולא ראה את טביעת כף הרגל.

אנחנו הסתפקנו בהנאה מהדרך ומחוף הים היפהפה.

סאבטקסט: וגם קראתי את מה שכתוב על שלטי המידע!

מקסים כאן

תמונה שצילם אלון – שהצליח למצוא את עקבות הדינוזאור !

המוזיאון הפתוח של האי סקאיי – Skye Museum of Island Life

הגשם חזר במלוא כוחו.

חזרנו לאוטו ונזכרתי שכתוב לי בדפים שיש מוזיאון פתוח בסקאיי.

אמנם פחות מפורסם מאחיו הגדול בהיילנדס, אבל עדיין – שווה ביקור.

סאבטקסט: ובוודאי בגשם כזה!! מה יש לנו לעשות…?

הגענו למקום בגשם חזק וברוחות עזות.

המוזיאון מורכב מכמה בקתות (בדיוק כמו אלה שמראים בסידרה ”זרה”!) , וכל אחת מהן מוקדשת לנושא אחר – חדרי משפחה, חנות קטנה, כניסה שהיא גם בית ספר (כמו ב”בית קטן בערבה”) רפת, נפח ועוד ועוד.

נהנינו ביותר!!!!!

בבקתות ישנן תמונות ישנות של דיירי המקום וכמה סיפורים על איך חיו, איך התניידו ממקום למקום (למשל – כמה קשה היה להגיע לפורטרי) ואיך ניהלו חיי קהילה.

המיטות בבקתות הזכירו לי את הפרק מהסידרה “ויקטוריה”, בה ביקרה המלכה ויקטוריה בסקוטלנד ונמלטה מכל בני האצולה עם אלברט לטבע. הזוג הגיע לבקתה – כמו אלו שכאן במוזיאון, ובני הבית שאירחו אותם (ולא ידעו כיכול שהם המלכה והנסיך) – נתנו להם את מיטתם.

המעבר מביקתה לביקתה היה מעט אתגרי , עם הרוחות העזות – אך מצד שני הוסיף אותנטיות לביקור במוזיאון.

חוויה חזקה מאד!

הנה עוד תמונות – Skye Museum of Island Life

מיטת תינוק עם בגדים של ילדים

בית הספר

החנות

בעלי מקצוע

ועוד משהו מאד חשוב מבחינה היסטורית – ששמים עליו דגש גדול במוזיאון באי סקאיי.

זוכרים את מיודענו הנסיך צ’ארלי היפה?

ובכן, לאחר התבוסה בקרב קלודן , ברח צ’ארלי הלז והסתתר במשך כמה חודשים באי סקאיי.

פלורה מקדונלנד, שהיתה מקורבת לחצר המלוכה סייעה לו בבריחה. היא הלבישה אותו בבגדי המשרתת שלה והבריחה אותו לאי סקאיי, ומאוחר יותר – סייעה לו לברוח משם לצרפת.

פלורה מקדונלנד היא דמות מרתקת, שהיא חלק מהאתוס הסקוטי. היא הוחזקה בטאוור של לונדון במאסר, בשל חלקה בהצלתו של הנסיך. לאחר מכן שוחררה ונישאה לבן השבט שלה, כשהיא בת 28. נולדו לה 7 ילדים. ב-1774 היא הגרה עם בעלה לצפון קרוליינה. במלחמת העצמאות של ארה"ב ב-1776 בעלה שירת בצבא הבריטי בגדוד המהגרים הסקוטי, ונפל בשבי האמריקאים. בזמן שהוחזק בשבי (שנתיים), פלורה נאלצה להסתתר כדי שלא ינקמו בה. היא חזרה לאי סקאי ב-1779 ללא בעלה, שנשלח על ידי הבריטים לפקד על יחידה בנובה סקוטיה, לאחר שוחרר מהשבי.. במסעה הימי לאי סקאי הותקפה אניית המטען, שהייתה עליה, על ידי פיראטים. במהלך ניסיון ההשתלטות של הפיראטים סירבה פלורה להסתתר, ונפצעה. בעלה חזר לסקאיי לאחר 5 שנים.

במוזיאון הפתוח ישנה בקתה המוקדשת לסיפור הירואי זה, בתוספת בובות המדגימות את הגיבורים – פלורה מקדונלנד והנסיך היפה צ’ארלי. גם תמונות ויצירות אומנות.

הנסיך צ'ארלי מחופש למשרתת

פלורה מקדונלנד הגיבורה

תמונה יפה בהשראת הסיפור:

סאבטקסט נהנתה ביותר .

מחוץ למוזיאון הפתוח, נמצר קיברה של פלורה מקדונלנד.

אמא:אני רוצה לפקוד את קיברה.

אבא: את השתגעת..?!? בגשם וברוחות?!? אני נשאר באוטו.

וכך הלכו אמא וסאבטקסט לעלות על קיברה של פלורה זצ”ל.

יהי זכרה ברוך.

בית הקברות עם הנוף הכי יפה:

יצאנו מבית הקברות והמוזיאון הפתוח.

החלטנו, בכל זאת ולמרות מזג האוויר הקשה, שניסע לכיוון עמק הפיות. אולי שם יהיה יותר רגוע ונוכל לראות קצת.

סאבטקסט: חלמתי להיות שם!

נסענו לכייון העיירה UIG .

בדרך ראינו נוף מדהים!

כולל ה”שפיץ” הצפוני של האי סקאיי שנקרא Neist Point.

שם למטה, יש גם מיגדלור אבל אפילו לא העזנו לנסוע לשם…

זו העיירה וויג – UIG

עמק הפיות – Fairy Glen

אי-שם באי סקאיי, ישנו עמק קסום הנקרא “עמק הפיות”.

ואנחנו זכינו להיות שם!!

כן כן, לא ויתרנו – למרות הגשם, הערפל והרוחות!

המזל עמד לצידנו, כי הרוחות נרגעו (וגם משום שזה עמק, כנראה פחות חשוף לרוחות) וגם הגשם הפך לנעים יותר ואפשר היה לטייל. עם מטריה…

אז מה זה בעצם עמק הפיות…?

עמק קטן עם גבעות ירוקות בצורות הנדסיות של חרוטים ומשולשים ומרובעים.

אפשר כמעט לדמיין את הטלטאביס מקפצים שם

מראה מדהים, קסום ועוצמתי!

טיילנו כשעה בין הגבעות החרוטיות.

ליוו אותנו כבשים וגם כמה אנשים שטיילו כמונו, בחירוף נפש

תיראו כמה מקסים כאן:

והנה בן הזוג מטייל עם מטריה

מי שראה את הסרט המקסים Stardust “אבק כוכבים” (ובו מככבים הרבה שחקים מפורסמים כמו מישל פייפר, רוברט דה-נירו, קלייר דיינס ועוד…) – חלק ממנו צולם כאן בעמק הפיות.

הנה שיר הנושא מתוך הסרט – ואם תסתכלו טוב, תיראו את עמק הפיות ועוד מקומות באי סקאיי.

Take That – Rule The World

תם הטיול בעמק הפיות.

אפילו לאבא היה קשה להפרד מהמקום הקסום.

חזרנו לאוטו ושבנו לעיירה וויג Uig ושם חיפשנו מקום לאכול מרק, כדי להתחמם מהקור.

מצאנו מקום חביב ומכניס אורחים. אהבתי את השם שלו :

Skey’s the limit

לאחר מכן, שבנו לצימר של קרייג.

זה היה היום היחיד בטיול שחזרנו להפסקה ומנוחה לפני ארוחת הערב.

מזג האוויר לפעמים מאלץ גם רגיעה בטיול, וזה נהדר 🙂

בערב, נסענו לפורטרי למסעדה שקרייג הזמין לנו בה מקום.

המסעדה נמצאת במלון שנקרא Cuillin Hills Hotel.

וזו היתה הארוחה הטעימה ביותר בכל הטיול!!

גם הנוף הנשקף מהמלון היה נפלא.

יופי של סיום – טעים ונעים

ליום הקסום באי סקאיי.

מושלם.

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: למרות מזג האוויר הלא-פשוט, עמדנו כמעט בכל התוכניות שלי! ראינו את “אולד מן סטור”, ראינו את מפל החצאית (שלא היה…), היינו במוזיאון הפתול – אע”פ שלא ציינתי אותו כמאסט – ועכשיו אני מציינת! וכמובן – בעמק הפיות הקסום. כל הכבוד לנו! ואפילו נחנו אחה”צ…

מזג אוויר: היום הכי גשום בטיול, כולל רוח חזקה ביותר. למרות זאת, עמדנו בכל המשימות!

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה של קרייג. קפה ועוגות מעולות בבית קפה אומנותי, מרק טעים בוויג. ארוחת ערב מצויינת בפורטרי – שזכתה למקום הראשון של ארוחות הערב בטיול!

דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 – התצפיות באי סקאיי על המצוקים ועל הים, מקום 2 – המוזיאון הפתוח של האי סקאיי, מקום ראשון – עמק הפיות הקסום (סאבטקסט: שמתם לב איך הכנסתי באלגנטיות כמעט את כל המקומות השווים של היום…?)

הנאה: גדולה ועצומה עד מאד!

תמונת היום: סאבטקסט בעמק הפיות