שלום לכם האיים האזוריים!

טיול זוגי של הגשמת חלום לפיסת גן עדן עלי אדמות

אי שם בלב האוקיינוס האטלנטי שוכנת לה פיסת גן עדן – תשעה איים קסומים הנקראים האיים האזוריים.

נופים מדהימים של ים כחול, הרי געש ירוקים ובהם קלדרות עם אגמים קסומים, סלעי בזלת שחורים, יערות מופלאים – ופרחי הורטנזיה סגולים, ורודים ולבנים מקשטים את הכל.

התיאור הזה נשמע אולי כמו פתיח של אגדה או סיפור רומנטי – אבל סאבטקסט ואני כאן כדי לתעד ולהעיד: הכל נכון ואמת לאמיתה!

לכל אחד מהטיולים שלי בעולם יש רקע ושונה והסבר ייחודי לקיומו. יש טיול שנרקם בעקבות חלום ילדות, או טיול שהתקיים בעקבות צפייה בסדרת טלוויזיה או סרט, טיול בעקבות סיפור היסטורי, יש טיול שסובב סביב פסטיבל וגם טיול שקורה בעקבות אובססיה או שיגעון פרטי שלי… (סאבטקסט: יש כמה כאלה…!)

הטיול הזה החל בתמונה אחת. יום אחד שוטטתי באחת מהרשתות החברתיות וראיתי תמונה ששבתה את ליבי והציתה את דימיוני. שני אגמים בצבעים שונים בתוך לוע הר געש וברקע ים כחול והמון ירוק. וגם פרחים! מייד התחלתי לחפש ולחקור – היכן נמצא המקום הזה?? איך אפשר להגיע לשם? האם אדם נורמלי ומישהי שהיא לא מטפסת הרים מקצועית (= אני!) יכולים להגיע לשם? חיש מהר קיבלה התמונה שם ומיקום – אגמי סטה סידטס באי סאו מיגל, האיים האזוריים. (סאבטקסט: איפה זה בדיוק…?) גוגל מאפס נכנס לפעולה ובינגו – יש מטרה!

חלפו כמה שנים ועוד חלום התגשם. התמונה שראיתי אז – הפכה להיות תמונת הנושא של הפוסט הזה.

והנה אני, היישר בתוך התמונה – הוכחה שהגעתי למקום שהצית את דימיוני. האיים האזוריים – אני כאן!

כפי שסיפרתי בפוסט על הטיול לפורטוגל, הטיול הזה היה צריך להתקיים לפני ארבע שנים אך לדאבוננו בוטל.

בינתיים היתה קורונה, ובהמשך הגשמנו חלום אחר – דרום אמריקה ומאצ'ו פיצ'ו! נסענו ליעדים נוספים, חלקם קלאסים כמו פריז, מדריד ונאפולי, וחלקם בהפתעה – כמו דובאי ואבו דאבי. והנה הגיע הרגע לממש ולשדרג את הטיול של אז. כמיטב המסורת (שקרתה כמה פעמים…), כאשר אני משחזרת טיול שבוטל – אני משדרגת ומוסיפה עוד ימים ואתרים – כך שמהעז יוצא מתוק.

הטיול שלנו כלל שני חלקים עיקריים: פורטוגל היבשתית והאיים האזוריים – שהם חלק מפורטוגל ונמצאים אי שם באוקיינוס האטלנטי…. סאבטקסט: והם אחד מהשגעונות שלי – למצוא יעד מרוחק ומיוחד במינו, פחות פופולרי ופחות הומה אדם…

על הטיול שלנו לפורטוגל היבשתית תוכלו לקרוא כאן.

כמה מנהלות לפני שנתחיל:

משך הטיול וחלוקה כללית: בחרנו לטייל בארבעה איים מתוך התשעה והקדשנו להם 12 יום. שהינו 3 ימים בטרסיירה, 3 ימים בפאייל – מתוכם יום אחד באי פיקו, ו- 5 ימים בסאו מיגל שהוא האי הגדול ביותר.

טיסות: טיסת אל-על לליסבון וחזרה לתל אביב. מליסבון טיסה לאי טרסיירה, מטרסיירה טיסה לפאייל, ומשם לסאו מיגל. מסאו מיגל חזרה לליסבון. סה"כ 4 טיסות נוספות לאיים האזוריים וביניהם – עם חברת סאטה Sata.

לינות: בכל אי – לינה אחת במקום שהיווה את עוגן הטיול.

התניידות: בשני איים – טרסיירה וסאו מיגל שכרנו רכב. באי פאייל ובאי פיקו – הסתדרנו באופן אחר ועל כך בהמשך…

סאבטקסט: יהיה כאן מעניין. ויפה עד מאד!

וממש עוד קצת לפני סיפור הטיול שלנו – מידע כללי:

האיים האזוריים (Azores באנגלית, Açores בפורטוגלית) הם למעשה ארכיפלג הכולל תשעה איים הנמצאים באוקיינוס האטלנטי, כ-1,500 ק"מ ממערב לליסבון, ומשתייכים לפורטוגל.

האיים מתחלקים לשלוש קבוצות: הקבוצה המערבית ובה האיים פלורש וקורבו, הקבוצה המרכזית ובה האיים פיקו, טרסיירה, סאו ז'ורז'ה, פאיאל וגרסיוסה, ובמזרח – האיים סאו מיגל וסנטה מרייה. האיים משתרעים על פני יותר מ-600 ק"מ.

האיים האזוריים התגלו בשנת 1427 בידי אחד מרבי-החובלים שהפליגו עם אנריקה הספן. הקולוניזציה של האיים החלה בשנת 1437 וכיום הם מתנהלים באוטונומיה פורטוגזית. אוכלוסייתם הכוללת מונה 236,440 תושבים (נכון ל- 2022). עיר הבירה היא פונטה דלגדה הממוקמת באי סאו מיגל – שהוא האי המרכזי והגדול ביותר.

הנופים באיים האזוריים מרהיבים: הרי געש רדומים ובהם מערות, אגמים השוכנים בתוך קלדרות (לוע) הרי געש, מפלים שוצפי מים, יערות עם עצים גבוהים, שדות מרעה, צוקים דרמטיים מעל הים, מפרצים קסומים עם חופי ים וולקנים ומעיינות חמים. וכל אלה משובצים בפרחים ססגוניים ויפהפיים, שמחכים בחגיגיות למטיילים בכל כביש, דרך ושביל באיים.

לכל אי יש צבע מייצג משלו ואתרים ייחודיים רק לו. אנחנו כאמור בחרנו בארבעה איים לטיול הנוכחי, כל אחד מהם היה נפלא בפני עצמו והטיול הוכתר כאחד המוצלחים ביותר מכל הבחינות!

כמה שאנחנו התפעלנו מיופיו המרהיב של הטבע באיים האזוריים! בואו והצטרפו אלינו לטיול!

תחנה ראשונה :

טרסיירה Terceira –  הוא האי הסגול

טרסיירה – זהו האי השלישי של ארכיפלג האיים האזוריים שהתגלה על ידי נווטים פורטוגזים בשנת 1420, ומכאן שמו "טריי" = 3. טרסיירה נקרא האי הסגול על שם פרחי ההורטנזיה הסגולים המקשטים כל איזור ופינה אפשרית בו.

האי מכוסה כרי מרעה ירוקים תחומים בגדרות בזלת חומות – ולכן מכונה גם ״שמיכת הטלאים״.

הגענו לטרסיירה ושם ראינו לראשונה את המראה המופלא של פרחי ההורטנזיה שפורחים בכל מקום – לאורך הכבישים, לצידי היערות וסתם כך בכל תצפית ואתר שמגיעים אליו…

סאבטקסט: מסוג המראות שאי אפשר להפסיק להתפעל מהם! וגם לצלם…!

האי מקסים ביותר – נופים מדהימים של ים כחול, הרי געש ירוקים, וחופי בזלת שחורים.

וברקע של כל היופי הזה – ציוץ ציפורים, פרות רועות בשלווה, איילים שהופיעו פתאום והרבה הרבה רוגע.

מלון: התמקמנו במלון Terceira Mar Hotel לשלושה לילות. הזמנתי ישירות מאתר המלון – כאן. מלון מוצלח ביותר במיקום מעולה – היישר מול הר ברזיל. מיקום מנצח ונוף מדהים!! מומלץ מאד!

הנה הר ברזיל כפי שצילמתי ממרפסת המלון, אפשר לראות גם את הבריכה והגנים היפים סביב המלון. זו אחת התמונות הראשונות שצולמה בטיול ונקראה בפייסבוק שלי: "שלום לכם האיים האזוריים!" – וכך גם החלטתי לקרוא לפוסט הזה.

תצפיות :

הר ברזיל (Monte do Brasil) – הר געש שתחילתו בהתפרצות ממעמקי האוקיינוס, עד שחבר לאי. למרגלותיו ישנה מצודה ספרדית גדולה שממוקמת במיקום אסטרטגי מעל הנמל של העיר אנגרה, ובפסגתו ביצורים, תותחים מימי המלחמה וכמובן נוף המרהיב הנשקף מנקודות התצפית השונות.

לשמחתנו ראינו איילים מטיילים על ההר, בנוסף לתרנגולים, אווזים ומלא ציפורים. וגם פסלים!

נסענו לאורך סיירה דה קומה (Serra do Cume) – זו הקלדרה הגדולה באי שהפכה לכר מרעה ענקי, בקלדרה ישנן נקודות תצפית יפות על האי.

במהלך הנסיעה באי נקלענו לנקודות תצפית שונות – כדאי תמיד לעצור ולהנות מהנופים המהממים!

תצפית פורטו ג'ודאו Porto Judeu – תצפית מהממת ליד הים

ועוד לאורך החוף – אתר ייחודי ויפהפה:

ביקרנו בביסקוטוש – Biscoitos – שם יש בריכות שחייה שנבנו בין סלעי הבזלת השחורים, כולל מלתחות מסודרות ונקיות, סולמות וגשרים בין הבריכות ומציל – והכל בחינם!

בחופים היו די הרבה אנשים, לטעמנו המים היו מאד קרים… בכל אופן – הנוף מרהיב!

בטרסיירה ביקרנו בכמה אתרי פעילות געשית:

• מערת חג המולד  Gruta do Natal

במערה ירדנו במסלול מעגלי (חשוך וחלקלק) אל לב צינור ההזנה. קיבלנו קסדות להגנה על הראש, גבהי תקרת המערה משתנים וצריך להיזהר…! הביקור היה מרתק ונותן תחושה של בראשית.

• אלגר דה קראוו – לוע הר הגעש:

המשכנו לביקור בצינור ההזנה של לוע הר געש – אלגר דה קרוואו Cravo do  Algar   – ירדנו במלאאא מדרגות בתהום ירוקה מטריפה ונכנסנו לסיור במערה החשוכה. מדהים!!

• שמורת הטבע פורנאש:

באיזור שתי המערות הגעשיות ישנה גם שמורת טבע ייחודית – פורנאש  FURNAS DO ENXOFRE , שמורת טבע בה רואים (ומריחים…)  פעילות טרמאלית געשית. טיילנו במסלול מעגלי נחמד בשביל מסודר עם גדרות עץ ומדרגות חצובות. הצמחייה מקסימה ובאמצע השמורה אפשר לראות את העשן היוצא מהקרקע. אהבנו מאד את המסלול ואת האיזור כולו.

בין לבין סיירנו בשמורות טבע, אגמים, תצפיות והערים פראיה דה ויטוריה (הנצחון) ואנגרה דו הרואיסמו (הגבורה) – ובהן בתים ייחודיים וצבעוניים עם ארכיטקטורה מעניינת.

עיר הבירה של טרסיירה נקראת אנגרה דה הרואיז'סמו (Angra do Heroismo) – מפרץ הגבורה, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

בזמנו, העיר הייתה בירת ארכיפלג האיים האזוריים, כיום היא משמשת מקום משכנו של בית המשפט העליון. העיר נבנתה במשך דורות ומשמרת עד היום את ההיסטוריה והמורשת של פורטוגל יחד עם סגנון הבניה של העולם החדש. בעיר ישנם בתים יפהפיים, כנסיות מרשימות והיא שופעת במסעדות נחמדות ובתי קפה מקומיים.

היינו בשתי מסעדות באנגרה הבירה, ממליצה על שתיהן:

‏1. Elio’s – מצוין, עממי יותר

‏2. Tasca Das Tias  – יותר טרנדית, כייפית ואוכל טעים.

טיילנו בטרסיירה במשך שלושה ימים ואהבנו אותו מאד – אי מהמם וקסום!

• מטרסיירה הגענו בטיסה לתחנה השנייה – האי פאייל.

פאייל – האי הכחול  Faial

פאייל הוא אי קטן וקסום שאורכו 21 ק״מ ורוחבו 14 ק״מ. השם פאייל ניתן לאי בשל העצים faias בפורטוגזית – עצי אשור שנמצאים ברחבי האי. הכינוי "האי הכחול" – על השילוב של פרחי ההורטנזיה הכחולים והים הכחול.

סאבטקסט: האמת, אין הבדל גדול בין פרחי ההורטנזיה הכחולים והסגולים – אבל כנראה חיפשו צבעים לשמות האיים ונגמרו להם הרעיונות…

בפאייל שהינו שלושה לילות במלון Azoris Faial Garden – Resort Hotel . מלון נחמד מאד במיקום מעולה, הזמנתי הפעם דרך בוקינג – כאן.

אז מה עשינו בפאייל?

עלינו אל לוע הר הגעש ״קבסו גורדו״ Cabeco Gordo וראינו את הקלדרה המדהימה שעומקה 400 מטר והיא מכוסה צמחייה ירוקה מקושטת בפרחים. בתחתית ישנו אגם קטן הנראה כמו טיפה וחרוט געשי. המראה עוצר נשימה וקשה להתנתק מהנוף הנפלא!

משם נסענו לנקודה הכי מערבית באי – הר הגעש קפליניוש Capelinhos , שם ישנה עדות להתפרצות הגעשית האחרונה שאירעה באיים האזוריים, ב1958. הנוף באיזור מדהים – אפר וולקני חשוף שחלקו התגבש וחלקו עף והתפוגג, ולקרקע נוסף איזור חדש. כמעט ואין צמחייה ותצורות הנוף מרתקות (לי הזכיר את סוף הסרט כוכב הקופים…). יש אומרים שהמקום מזכיר ביקור בכוכב אחר, או את פני הירח. ביקרנו גם במוזיאון המעניין מתחת למגדלור ששרד את ההתפרצות הגעשית.

משם המשכנו לנקודות תצפית מקסימות ולעוד איזור עם בריכות טבעיות בין הסלעים.

את היום בילינו עם זוג חברים מקסימים, נעמה ומוטי – והיה לנו כיף ביחד!

עיר הבירה של פאייל – הורטה Horta

חיבבנו את הורטה מהרגע הראשון – עיר קטנה, חיננית וציורית השוכנת אל מול הר הגעש של האי פיקו.

בהורטה נמצאת המרינה המפורסמת, הרביעית בעולם בפופולריות שלה לעגינת יאכטות. המנהג הרווח בין הספנים והצוותים שמגיעים לעגון בהורטה, הוא להשאיר את חותמם באמצעות ציור המאפיין אותם ולהוסיף את דגל מדינתם. המרינה שופעת אינספור ציורים מגוונים, מקוריים וססגוניים – ממש מוזיאון פתוח עם נוף של ים והר געש

שמחנו מאד לראות כמה ציורים עם דגל ישראל – כל הכבוד לצוותי היאכטות הישראלים המשייטים בעולם ובהצלחה!

ביקרנו ושתינו (כמה פעמים) בפאב-קפה של פטר, שהוא מוסד ידוע וחשוב בהורטה. המקום הוא מפגש מלחים, מקושט בדגלי מדינות רבות ובציורים ועיטורים הקשורים לים, ומפורסם גם בזכות משקה ג׳ין אנד טוניק שלו. מעל הפאב ישנו מוזיאון קטן ובו מוצגת אחת מהאומנויות המסורתיות של האי – חריטה וציור על שיני לוויתן. הביקור שם היה מרתק. כמובן אסור כבר לצוד לווייינים, אבל המוצגים נשארו כמזכרת ועדות לאמנות העבר…

עלינו גם לתצפית מקסימה מעל הורטה:

סיירנו ברחובות העיר ובהם בתים צבעוניים מסוגננים, כנסיות ומבצר וכמובן המדרכות המעוטרות באבנים קטנות בעיצובים שונים. הכל מטופח, נקי ומזמין.

האווירה בעיר כייפית ונעימה והנוף הנפלא משלים את התמונה.

הורטה – עיר שיש עליה קטע, כמו שאומרים…

אהבנו מאד!

האי פיקו Pico – האי האפור

פיקו הוא האי השני בגודלו מבין האיים האזוריים והוא צר וארוך בצורתו. במרכזו שוכן הר הגעש פיקו, שפסגתו היא הגבוהה ביותר בפורטוגל והוא מתנשא לגובה של 2350 מ'. האי פיקו נקרא האי האפור בשל שדות הלבה והנופים הגעשיים האפורים והשחורים השזורים בו.

נסענו לאי לטיול בן יום אחד במעבורת שיוצאת מהורטה – עיר הבירה של האי פאייל (המרחק בין שני האיים הוא כשישה ק"מ).

• מכיוון שהתקשינו למצוא רכב להשכרה לים אחד במחיר נורמלי + עניין המעבורת עם רכב די מסובך, צריך להירשם מראש – החלטנו לחפש נהג או טיול מאורגן. מהמלון קיבלנו המלצה על חברת איירוהורטה ואכן סגרנו איתם טיול ליום אחד – טיול מוצלח ביותר , ואני ממליצה!

חברת איירוהורטה – הקישור לאתר כאן . יצרתי איתם קשר במייל.

אחד הדברים המופלאים באי פיקו היא המסורת הייחודית של גידול הגפנים בין סלעי הבזלת. נופי הכרמים ומסורת זו הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת. המראה מקסים והשילוב בין שיחי הגפנים הירוקים, אבני הבזלת האפורות והים הכחול – פשוט מופלא!

גם כאן בפיקו, כפי שראינו באיים האחרים, ישנם חופי הבזלת השחורים ובהם הוקמו בריכות הרחצה. ניתן לראות את זרמי הלבה שהתקרשו בצורות שונות בדרכם אל החוף, מראה מקסים ועוצמתי.

באי פיקו קיימת מורשת עתיקה של ציד לוותינים, וזהו אחד ממקורות הפרנסה של תושביו עד לפני כמה שנים. לי כמובן קשה להתחבר לסיפורי ותיאורי הצייד (ישנם כמה מוזיאונים המוקדשים לעניין). מהאי יוצאים לשייט צפייה בלווייתנים (סאבטקסט לא חברה של השיוטים הללו…). אפשר אפילו לראות לווייתנים מהחופים – אבל לא ראינו…

עלינו להר וביקרנו באגם הקפיטן היפה למרגלות הר פיקו – רק שדווקא ביום ביקורינו פיקו הלז היה מכוסה בעננים עקשנים ולא ראינו אותו. לשמחתנו – למחרת הוא נראה היטב מ"אי הבית" שלנו – פאייל.

במהלך הביקור באי שתינו אי אלו כוסות יין מהכרמים המקומיים וגם סעדנו במסעדה מקומית אופיינית.

ראינו את טחנות הרוח האדומות האופייניות לאי וגם את הבתים עם סגנון הבנייה הייחודי  לו – בהם משלבים אבני בזלת בקירות החיצונים עם חלונות צבעוניים.

מאד מאד אהבנו את פיקו, היינו נשארים שם בכיף לעוד יום יומיים…

• מהאי פאייל עלינו על טיסה והגענו לתחנה האחרונה בטיול שלנו.

סאו מיגל São Miguel – הוא האי הירוק

והנה הגענו לאי הרביעי והאחרון בו נבקר באיים האזורים – האי סאו מיגל.

סאו מיגל הוא הגדול והמאוכלס באיים האזוריים ובו שוכנת עיר הבירה של האיים – פונטה דלגרדה Ponta Delgada שהינו באי חמישה לילות, במלון הנפלא גרנד הוטל, פינוק אמיתי!

את ההזמנה ללינה ביצעתי ישירות מאתר המלון – כאן. זו אותה קבוצה של בתי מלון אליה משתייך גם המלון בו שהינו בטרסיירה – קבוצת bensaudehotels , בבעלות משפחה יהודית.

סאו מיגל מכונה "האי הירוק" בזכות הצמחייה הירוקה השופעת שבו, הנראית מכל עבר. האי שופע נופים נפלאים ומגוונים של גבעות ירוקות, שדות, יערות, אגמים, מכתשים געשיים, מעיינות חמים, חופים בזלתיים וים צלול.

שהינו בסאו מיגל חמישה ימים, בחרנו במלון גרנד הוטל שמצא בעיר הבירה פונטה דלגרדה Ponta Delgada והיינו מאד מרוצים – הן מהמלון והן מהמיקום בעיר, שאיפשר לנו לצאת בערבים למסעדות וברים.

את השהות במלון הזמנתי ישירות מאתר המלון – כאן.

אספר בקצרה על המקומות בהם ביקרנו, עפ"י מיקומם באי ולא ע"פ סדר הטיול שלנו – שהיה תלוי דיווח מצלמות הווב הפזורות באי, ולכן לפעמים נסענו למקומות בלתי מתוכננים ולא קשורים לאיזור בו התחלנו את היום.

מערב האי :

ביום הראשון להגיענו לאי השמש זרחה – והחלטנו לא לבזבז רגע אחד ולנסוע הישר לאתר המפורסם ביותר, שהוא גם התמונה הייצוגית של האיים האזוריים – Lagoa das Sete Cidades , "הלגונה של שבע הערים" – או אגמי סטה סידאטס. אלו הם שני אגמים הממוקמים בתוך לוע של הר געש רדום, ולכל אחד מהם צבע שונה – האחד ירוק והשני כחול טורקיז.

בחרנו במסלול הליכה קצר שהוביל אותנו דרך אגם קטן Lagoa do Canario עד לנקודת התצפית Miradouro da Boca do Inferno – תצפית "פה הגיהנום". הנוף הנשקף משם הוא ההיפך הגמור – גן עדן עלי אדמות!!

משם נסענו לעיירה מוסטיירוש Mosteiros , שם אכלנו במסעדה חמודה על שפת הים, שתינו יין והתענגנו על המראות.

את השקיעה ראינו מנקודה אייקונית בעיירה, בה צופים על צוקים וסלעים גדולים המזדקרים ממי הים. אכן מראה עוצר נשימה !

ליד מוסטיירס החוף המיוחד פונטה דה פרריה ‏Ponta da Ferraria -בריכות טבעיות בחוף הים בהן מי האוקיינוס מתערבבים עם זרמים ממעיינות חמים תת קרקעיים. שם טבלנו במי הים – חוויה מיוחדת ומרעננת! בחוף הים – עם מצילים כמובן, הותקנו חבלים שניתן לאחוז בהם כשהים גלי. במקום מלתחות להתארגנות ושירותים.

צפון האי:

שדות התה של גוראנה Gorreana – אלו הם שדות התה היחידים באירופה, ערכנו מסלול טיול חביב וסיימנו בקפטריה במקום (יש גם מפעל לייצור תה, דילגנו על הביקור בו).

טיול קליל למפל Salto do Cabrito נחמד ושופע מים וצמחיה טרופית.

תצפית סנטה איריה Santa Iria המרהיבה. מכאן נשקף חלק גדול מחופו הצפוני של האי – והמראה יפהפה!

המפל והתצפית סמוכים ליישוב ריביירה גרנדה Ribeira Grande .

דרום האי:

עמק פורנס Furnas – השופע מעיינות חמים ובמרכזו אגם גדול ומקסים.

ביקרנו בכמה אתרים מעניינים ויפים באיזור זה.

• קלדרה ולייה Caldeira Velha

סיירנו בשביל בין הבריכות החמות והמפל הנמצא במקום. כאן לא טבלנו בבריכות. מקום קסום!

• קלדרה לגונת פורנאס Caldeiras da Lagoa das Furnas

אתר ובו בריכות טרמליות לוהטות, וביניהם שבילי הליכה וגשרים. האתר סמוך לאגם פורנאס המקסים. טיילנו על הגשרים כשמתחתינו אדמה לוהטת עם בריכות בוץ מבעבעות, אדים, עשן (וריח חריף…) ראינו את הבורות בהם המקומיים ובעלי מסעדות מבשלים את המאכל המסורתי שלהם הכולל בשר עם ירקות ללא תבלינים. את התבשיל מכניסים לסיר גדול הנטמן באדמה הלוהטת למשך כשש שעות.

• הגנים הבוטנים בפארק טרה נוסטרה – Terra Nostra Gardens

גנים מקסימים ובהם שפע של קמליות, עצים מסוגים שונים ופרחים ובריכות נוי נפלאות.

אכן אתר מגוון ומקסים!

גם כאן ישנה בריכה טרמאלית גדולה לרחצה – ויתרנו על התענוג למראה המים הירקרקים – צהובים…

לעומת זאת, בחרנו לטבול באתר אחר ובו בריכות טרמאליות – Poca Da Dona Beija. המקום נמצא בלב העיירה פורנאס ויש בו מספר בריכות חמות בטמפרטורות שונות ובעומק שונה. המקום יפהפה ונהננו שם מאד!

עיר הבירה פונטה דלגרדה Ponta Delgada – אומרים עליה שהיא משעממת ואין מה לעשות בה, אנחנו חושבים אחרת! בעיר יש הרבה מסעדות, ברים וגלידריות, בהחלט יש איפה לאכול טוב ולבלות. יש גם כנסיות, מוזיאונים ואף בית כנסת – לא ביקרנו באף אחד מהם כי הטבע קרא לנו… אבל בהחלט יש אפשרויות ליום גשום או ללא נסיעות רחוקות.

בתמונה: שערי העיר עם הקשתות – Portas de Cidades , הם הוקמו בשנת 1792 ומהווים את אחד מסימלי פונטה דלגרדה.  

חממות האננס Arruda Pineapple Plantation – נמצאות בעיר פונטה דלגרדה, שם ערכנו סיור בחממות בהם אננסים בשלל גדלים. זה המקום היחיד בעולם בו מגדלים אננסים בחממות.

*

וילה פרנקה – ביקור במפעל העוגיות המפורסמות Queijada . עוגיות טעימות ביותר!!

הכנסייה בראש ההר Senhora da Paz , כנסייה שהוקמה במאה ה-16 ומובילים אליה 10 גרמי מדרגות (לא עלינו… מיותר ).

מזרח האי:

איזור נורדסטה Nordeste המהמם ובו תצפיות מופלאות.

• תצפית מקסימה Miradouro do pico Dos Bodes , עם מגדל מיוחד ומעניין.

הנוף מרהיב והתצפית מעוצבת באופן ייחודי.

• תצפית מאדרוגדה – ‏Miradouro da Ponta da Madrugada – תצפית מהממת שנקראת גם תצפית החתולים – יש שם קיר ובו תאי מנוחה לחתולים, נקודות האכלה ועוד…

הנוף מהמם ביופיו!!

• משם כמה דקות נסיעה והגענו לתצפית סוסגו.

Miradoura da ponta du Sossego –   תצפית מופלאה ומהממת ברמות על!!

מגיעים אליה דרך גן מטופח, גם שם מסתובבים חתולים וישנן נקודות האכלה. בכל עבר פינות ישיבה ואזורי פיקניקים, הכל נקי ומטופח – תענוג!

• טיול רגלי סמוך לעיירה פאייל דה טרה, שם התחלנו בטיול רגלי למפל Salto do Prego .

סאבטקסט: על פי האתרים השונים הטיול מוגדר בדרגת קושי קלה – ובכלל לא היה קל!! כי רוב הדרך למפל בעלייה שלא נגמרת, ובדרך חזרה – ירידה לא פשוטה… בקיצור, כשתטיילו שם – חישבו עלי, ראו הוזהרתם!

אבל היה מקסים ומהמם ולאורך הדרך ארנבים תרנגולים וציפורים, וכמובן המון פרחים וצמחיה עבותה.

*

במהלך הטיול במסלול הלכנו לאורך נחל זורם (סאבטקסט: זה היה החלק הרגוע והקל…) ובהמשך בעלייה יש ממש תחושה של הליכה בג׳ונגל עם עצים גבוהים.

והמפל – מקסים ומתגמל!! מפל סאלטו דה פרגו Salto do Prego

המסלול מתחיל ומסתיים בעיירה פאייל דה טרה Faial da Terra , שם שתינו קפה בהמשך וראינו את בריכת החוף שהוקמה ונמצאת לרווחת התושבים והתיירים – הכל בחינם, מסודר ונקי כולל מצילים ומלתחות.

ושוב – אין מילים לתאר כמה נעים ומזמין לטייל באיים האזוריים!

בצפון מזרח האי:

אחרי השעה 8 בערב הגענו לפארק

PARQUE DA RIBEIRA DOS CALDEIRÕES – פארק ריביירה דוס קלדיירוס.

שם ישנו מסלול טיול קצרצר למפל מרהיב ושופע מים.

במקום ישנם גם מסלולי הליכה ארוכים יותר, פינות פיקניק ובית קפה. הכל נגיש וקרוב לכביש. פשוט לא יאומן. ככה פשוט, ככה יפה!!

• עד כאן הסקירה של הטיול שלנו בסאו מיגל. כמובן שיש כמה פיספוסים שנבעו בעיקר בשל חוסר תנאי ראות לתצפית על אגם פוגו המפורסם וגם את הזווית התצפית הנוספת על אגמי סטה סידאטס – אבל היי – תמיד יש משהו להשאיר לטיול הבא…!

בסאו מיגל יש שפע ומגוון של אפשרויות טיול ובילוי – פשוט מושלם! ותמיד אפשר למצוא על הדרך איזה אגם טורקיזי…

ובזאת תם טיולנו המופלא לאיים האזוריים המקסימים.

כבר מפנטזים על ביקור נוסף באיים…

סאבטקסט: יש עוד חמישה איים שעדיין לא ביקרנו בהם…!

ובינתיים, עד שאכתוב פוסטים מפורטים יותר על כל אי ואי,

אתם מוזמנים לאינסטגרם שלי להיילייטס על האיים האזוריים.

https://www.instagram.com/shirli__tocker/

‎