פורטוגל – פסטיבלים, פרחים, מבצרים ואריחים

טיול זוגי לפורטוגל המקסימה

פורטוגל היא אחת מהמדינות המסקרנות והציוריות באירופה – עם עבר היסטורי עשיר, נופים מגוונים ואדריכלות מיוחדת במינה. מארץ זו, שהיתה אימפריה ימית מפוארת – יצאו מגלי עולם נועזים לכל רחבי תבל, והביאו רעיונות חדשים ותגליות שהשפיעו על התפתחות האנושות.

פורטוגל היתה על הכוונת אצלנו מזה כמה שנים – ולא, אין לנו צורך בדרכון פורטוגלי… עניין אותנו לבקר במדינה המערבית ביותר באירופה ולהכיר את התרבות שלה.

מדי פעם הטיול לפורטוגל חזר לתוכניות – וכל פעם הביס אותו יעד אחר…

והנה הגיע הרגע לממש ולשדרג טיול שכבר היה מתוכנן לפורטוגל לפני ארבע שנים, ולדאבוננו בוטל.

הטיול שלנו כלל שני חלקים עיקריים: פורטוגל היבשתית והאיים האזוריים – שהם חלק מפורטוגל ונמצאים אי שם באוקיינוס האטלנטי….

סאבטקסט: והם אחד מהשגעונות שלי – למצוא יעד מרוחק ומיוחד במינו, פחות פופולרי ופחות הומה אדם…

לאיים האזוריים אקדיש פוסט משלהם – הם ראויים לכל הכבוד וההדר ולבמה מכובדת בפני עצמה.

ועכשיו נפנה אל הטיול שלנו בפורטוגל היבשתית, שתוכנן בקפידה על פי תאריך אחד מסויים – שהיווה את העוגן לטיול.

סאבטקסט: עוד אחד מהשגעונות שלי…

היה לנו טיול נפלא, שופע בהנאות ובהרבה כוסות יין. לחיים!

כמה מנהלות לפני שנתחיל:

טיסות: טיסת אל-על לליסבון וחזרה לתל אביב, 4 טיסות נוספות לאיים האזוריים וביניהם – חברת סאטה Sata.

לינות: זהו טיול מתגלגל, לכן רבות הלינות והן יפורטו בהמשך.

התניידות: בליסבון – בעיקר אובר וכמובן ברגל, מחוץ לליסבון – רכב שכור.

משך הטיול: שלושה שבועות – מתוכם שישה ימים בפורטוגל היבשתית, כמעט שבועיים באיים האזוריים ועוד יומיים וחצי בליסבון.

וכדי להכנס לאווירה, כמיטב המסורת – שיר בפורטוגזית. את השיר הזה שמענו כמה וכמה פעמים במהלך הנסיעות ברכב בפורטוגל, והא נכנס לנו ללב. מומלץ מאד להאזין לשיר Na Escola – "בבית הספר" , שהוא שיר אהבה פורטוגזי המדבר על כך ששבית הספר לומדים הרבה דברים, אבל לא מלמדים איך להבין את מחשבות האישה…

ולפני שנתחיל לפרט ולספר על הטיול שלנו – הנה תקציר המסלול.

הטיול שלנו לפורטוגל – מסלול מהיר:

יום 1 – ליסבון

• מוזיאון האריחים Museu Nacional do Azulejo
• שוק האוכל Ribeira
• הליכה לאורך הים
• סיור מודרך ליסבון הקלאסית.
• פסטיבל רוק  Nos Alive – הופעות של Lizzo and Arctic Monkeys

לינה: Star inn Lisbon Airport  – ליסבון שדה התעופה

יום 2 –  פורטוגל ברכב

• אובידוש  Obidos
• נזרה  Nazaré
• פאטימה Fatima
• ערב – צפייה בטקס הדתי עם ההולכים על הברכיים בפאטימה

לינה: Hotel Dom Goncalo & Spa  פאטימה

יום 3 – טומאר

יום שמוקדש לפסטיבל בטומאר – פסטיבל מגשי הפרחים

כולל התהלוכה המרכזית  Grande Cortejo dos Tabuleiros

ערב – מסעדה בפאטימה

לינה: Hotel Dom Goncalo & Spa  – פאטימה

יום 4 – פורטוגל ברכב

• כפר הציפחה Casal de São Simão  + תצפית שביל העץ + טיול קצר בנחל למטה
• קוימברה – Coimbra  – אוניברסיטה, ספרייה עתיקה
• אגואדה – Agueda  עיר המטריות + מסעדה
• הגעה לאביירו  – Aveiro

לינה: Hotel de Ilhavo Plaza & Spa  אביירו

יום 5 –  פורטוגל ברכב

• קוסטה נובו – בתים מפוספסים   Costa Nova do Prado
• אביירו – שייט  + טיול בעיר
• באטאליה    Batalha  – מנזר (רק מבחוץ)
• הגעה לסינטרה , מסעדה

לינה: Comfy Sintra  , סינטרה

יום 6 – סינטרה

יום שהוקדש לסינטרה Sintra

• ביקור בקווינטה – ארמון + גנים
• מסעדה בסינטרה
• נסיעה לקאבו דה רוקה  Cabo da Roca  הנקודה המערבית ביותר באירופה

* החזרת רכב בערב / לילה בשדה התעופה ליסבון

לינה: Star inn Lisbon Airport  – ליסבון שדה התעופה

למחרת – טיסה לאיים האזוריים, ולאחר כשבועיים חזרנו שוב לליסבון.

יום 7 – חצי יום ליסבון

סובב כיכר רוסיו – סימטאות, חנויות, בתי קפה ומסעדות.

לינה: Hotel Mundial

יום 8 – ליסבון

• סיור מודרך – העיר העתיקה
• נסיעה בחשמלית לבאירו אלטו, מסעדה וטיול רגלי
• מופע פאדו במסעדה

לינה: Hotel Mundial

יום 9 אחרון – ליסבון

• נסיעה לרובע בלם
• מגדל בלם
• אנדרטת התגליות
• מפת מגלי עולם
• חזרה לליסבון הקלאסית
• חנויות ורופטופ
• נסיעה לשדה התעופה וטיסה חזרה לארץ

לינה : במטוס

ועכשיו – בואו לטייל איתנו…

יוצאים לגלות את פורטוגל

לאחר סקר חברות תעופה ותחקיר מקיף מה לנו עדיף – טיסה ישירה או עם קונקשן, החלטנו לבחור בטיסת אל-על ישרה לליסבון – החלטה שהתבררה כנבונה, מאחר והטיסה ארוכה יחסית ובנוסף – המחיר היה אטרקטיבי (טיפ: הזמינו כמה שיותר מוקדם את הטיסה…).

הטיסה שלנו ליסבון יצאה אחר הצהריים, נחתנו לאחר 10 בלילה ובזכות הדרכון האירופאי (לא הפורטוגלי…) יצאנו מהר מהטרמינל והגענו למלון Star Inn בשדה – בהליכה רגלית….

לשמחתנו קיבלנו חדר מרווח ושודרגנו – כנראה בזכות העובדה שבחרנו ללון כאן שני לילות…

מאד היינו מרוצים ממלון Star Inn, מומלץ בחום!

 פורטוגל – היום הראשון: ליסבון ‏

התחלנו את היום בביקור במוזיאון האריחים

המוזיאון הלאומי של האזולז'ו – Museu Nacional de Azulejo

המוזיאון ממוקם בתוך כנסייה ומוקדש לאריחי האזולז'ו הנחשבים לייחודיים מאד והם חלק מתרבותה האמנותית, האדריכלית וגם האסתטית של פורטוגל. התערוכה הקבועה שמוצגת בו מתחקה אחר התפתחות ייצור האריחים מימי המורים דרך השפעות ספרדיות ופורטוגזיות. כמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר של האריחים מוצגות באופן כרונולוגי במוזיאון, החל מהמאה ה-15 ועד יצירות מודרניות מימינו אנו.

מוזיאון מיוחד ומקסים!

וגם זכינו לבונוס – טקס חתונה שנערך בכנסייה. חתונמי בליסבון

במוזיאון היתה גם תערוכת צילומים בהשראת האז'ולזו – תערוכה נפלאה!

בהמשך נסענו לשוק האוכל ריביירה Ribeira

שם הצטרפנו למאות הסועדים ביחד לאורך שולחנות משותפים. חוויה!

משם צעדנו ברגל לאורך נהר הטז’ו לכיכר המסחר Comercio. בלב הכיכר, שהיא הגדולה בעיר, נמצא פסל של המלך ז'וז'ה הראשון רכוב על סוס. במבט נוסף והסבר על הפסל, ראינו כי הסוס דורך על נחשים, ולמרגלותיו נמצא מדליון של המרקיז פומבאל אתו הסמיך המלך לשקם במהירות את הריסות העיר בעקבות רעידת האדמה שאירעה בשנת 1775. המרקיז תיכנן את רחובות ליסבון שתי וערב, רחבים ונוחים לניווט ונסיעה.

הכיכר היתה נקודת המפגש לסיור ״ליסבון הקלאסית״ של החברה "כוכב ליסבון" – סיור מצוין בו טיילנו בשכונת בָּאיְשָׁה – העיר התחתית של ליסבון וממנה עלינו לשכונות בָּאיְרוּ אָלְטוּ ובשִׁיאָדוּ. אותנו הדריך תום – מאד מומלץ!

ערכנו תצפית ליד נהר הטז’ו בה ראינו שני עמודים בים, שהם הומאז' לעמודים בועז ויכין בבית המקדש. על אחד מהעמודים כתובה הודעה שמכריסה כי הסתיים הסחר בבני אדם.

משם פנינו דרך הכיכר עד שהגענו לשער ויקטוריה.

עברנו דרך השער המרשים – Arco Da Victoria, שבנייתו הושלמה בשנת 1873 ונכנסנו למדרחוב אוגוסטה Augusta. המדרחוב שוקק אנשים, המוני תיירים ומלא בחנויות מכל הרשתות ובבתי אוכל. קצהו הדרומי בכיכר קומרסיו וקצהו הצפוני בככר רוסיו והוא עובר במרכז רובע בָּאיְשָׁה  Baixa – העיר התחתית של ליסבון. באיישה מאופיינת בשדרות רחבות וכיכרות יפות, שנבנו לאחר רעידת האדמה של שנת 1755.

עצרנו בכיכר רוסיו Praça da Rossio שנחשבת למרכז העיר. באמצע הכיכר נמצאת מזרקה ובסמוך לה מתנוסס על עמוד פסלו של המלך פדרו הרביעי. עברה של הכיכר אינו סימפטי במיוחד – כאן התקיימו טקסי השריפה של הכופרים בתקופת האינקויזיציה. כיום המקום ציורי ונעים, התיאטרון הלאומי שוכן בסמוך וסביב הכיכר בתי קפה, חנויות ומסעדות.

סמוך לכיכר רוסיו נמצאת האנדרטה לזכר יהודי פורטוגל. הכתובת על האנדרטה היא בפורטוגזית: “2006 – 1506 לזכר אלפי יהודים, קורבנות של אי-סובלנות וקנאות דתית, שנרצחו ונטבחו בהרג שהתחיל ביום 19 באפריל 1506 במקום הזה”. האנדרטה מינימליסטית ועם זאת – מרגשת.

בהמשך, ראינו גם את המעלית סנטה ג'וסטה Elevador de Santa Justa , אותה תיכנן הארכיטקט הצרפתי פונסארד, אשר היה סטודנט של גוסטב אייפל המפורסם. המעלית, שנחנכה בשנת 1901 בנויה מברזל – בדומה למגדל אייפל, ועל כן הדמיון הרב בין השניים. סגנונה של המעלית הוא סגנון נאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות. המעלית מחברת בין כיכר קארמו (Carmo) שבאזור שיאדו (Chiado) לאזור הבאישה (Baixa). גובהה של המעלית הינו 45 מטרים והיא מורכבת משני תאי נוסעים, שכל אחד מהם יכול להכיל 29 בני אדם.

לאחר הפסקת שתיית ליקר ג'ינג'ניה Ginjinha (סאבטקסט: זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה!) התחלנו בעלייה לשכונות העליונות.

הגענו לבאירו אלטו Bario Alto ושיאדו Chiado – הרובעים הגבוהים, התוססים ומלאי החיים של העיר.

עצרנו בכיכר מקסימה – כיכר כרמו Largo de Carmo. סביב הכיכר ישנם בתי קפה ובמרכזה קיוסק ובמה קטנה. לעיתים יש שם הופעות וגם אנחנו זכינו לסשן נגינה של כמה צעירים. מאד אהבנו!

סמוך לכיכר נמצא מנזר כרמו Convento do Carmo וכן מוזיאון המהפכה – עליו יש שמירה תמידית של חיילים.

הסיור הסתיים בתצפית מקסימה – מיראדורו דה סנט פדרו Miradouro de São Pedro de Alcântara על הגבעה של סאו רוק.  התצפית פונה מזרחה והנוף מקסים!

סמוך לתצפית יש מזרקה יפהפייה:

ועוד מתצפית סנט פדרו :

משם ירדנו למטה בקרון הרכבת החשמלית העתיקה.

הקרון הזה הוא למעשה מעלית גלוריה (Elevador De Gloria) שהוקמה בשנת 1885 ובשנת 2002 הוכרזה כמונומנט לאומי.

ולסיום היום הגדוש – פסטיבל המוזיקה Nos Alive. הפסטיבל התקיים במתחם Passeio Marítimo de Algés עם הופעות מדהימות של ליזו Lizzo  המהממת והלהקה המשובחת Arctic Monkeys .

היה כיף!!

פורטוגל – היום השני: עיירות ציוריות

בבוקר הגענו לחברת השכרת הרכבים בשדה התעופה ויצאנו לטיול של כמה ימים ברכב.

התחלנו בעיירה הציורית המקסימה אובידוש Obidos , עיירת ימי ביניים הממוקמת בראש גבעה מבוצרת בחומה.

טיילנו בסימטאות הצבעוניות, מלאות בחנויות ובתי אוכל שונים. וגם הרבה חנויות ספרים וכנסיות. מאד תיירותית – אבל תיירים הננו!

שתינו את המשקה המקומי – ליקר דובדבנים ג׳ינג׳ואה בכוסיות שוקולד, אכלנו מאפה דגים עם גבינה, עוגיות ועוד ועוד..

משם נסענו לעיירה נאזרה Nazare, הידועה בשל גלי הענק של חופיה.

ערכנו שתי תצפית – אחת בטבע:

ואחת בעיר העתיקה:

סיירנו בטיילת על פסגת הצוק בנאזרה. מאד יפה!

סיימנו את היום והלילה בעיירה פאטימה Fatima – בה מתרחש טקס נוצרי דתי מרשים כל לילה בין ה – 13.5 עד ה – 13.10. הטקס הוא תולדה של אירוע התגלות ייחודי שקרה בפאטימה.

ב-13 במאי 1917 טענו שלושה ילדים רועים מפאטימה כי הם חזו בבתולה הקדושה.

לטענת אותם ילדים הם חזו באישה שהייתה יותר בהירה מן השמש, והיא הופיעה בפניהם לפחות חמש פעמים על מנת להעביר מסר מסוים.

תושבי הכפר הקטן היו המומים לנוכח התגלית המרעישה, והם התאספו על מנת לראות את הבתולה הקדושה מופיעה גם בפניהם.

להפתעתם זה אכן קרה, והבתולה הקדושה הופיעה בפניהם דבר שעורר התפלאות של ממש.

מאז הפכה פאטימה לאתר מקודש ומקום עלייה לרגל לקתולים המאמינים.

במקום שבו אירע האירוע של גבירתנו מפאטימה, הוקם "המתחם המקודש של גבירתנו מפאטימה". עבור קתולים רבים, ביקור בכיכר הענקית הזו הוא משאלת לב עמוקה וסגולה למרפא.

היה מרתק לראות את מאות המאמינים עם נרות, שרים ומתפללים, חלק מגיעים על הברכיים אל הקאפלה בה התרחש נס התגלות של מריה הקדושה.

לילה טוב

פורטוגל – היום השלישי : טומאר

והיום – פסטיבל מגשי הפרחים בטומאר Tomar

Festa dos Tabuleiros

זהו פסטיבל המתרחש אחת לארבע שנים בתחילת חודש יולי ונחשב לאחד מאירועי התרבות והדת העתיקים ביותר בפורטוגל . הפסטיבל הוא שילוב של פולחן רוח הקודש עם חג חקלאי – ראשית הקציר וחגיגת פוריות הארץ. לי הזכיר שילוב של חג שבועות וחג ההודיה…

חיכיתי ארבע שנים מאז הטיול לפורטוגל שבוטל ב-2019, ובשל הפסטיבל הזה, הטיול שלנו תוזמן לתחילת יולי 2023.

היה שווה, ובענק!!

הפסטיבל מתקיים במשך כעשרה ימים ושיאו במצעד מגשי הפרחים שמתקיים ביום ראשון. בנות קהילות העיר טומאר נושאות על ראשן סלי פרחים בגובה אדם, כל סל (מגש – טאבולה) מקושט בפרחים ובככרות לחם ובראשו כתר עם צלב או יונת רוח הקודש.

את הסלים נושאות רק בנות (שחלקן נשים מבוגרות!) ולצידן צועד גבר מלווה ותומך במקרה שהסל הענק מתנדנד (כפי שראינו במו עינינו – ממשבי רוח).

בקיצור – נערות ונשים גיבורות! העצמה נשית בגדול!!

הנשים לובשות שמלות לבנות מקושטות בסרט צבעוני, בהלימה לצבעי הפרחים בסל שהן נושאות. הגברים עונדים עניבה בצבע תואם לסרטי הבנות.

במצעד משתתפים גם נכבדי העיר, תזמורות, הצופים של טומאר וגם כמה שוורים עם שרשראות פרחים.

העיר כולה מקושטת באופן מהמם ברמות על!!

שלל פרחי נייר באינספור עיצובים, צבעים ורעיונות מקוריים.

כל היום בילינו בפסטיבל בטומאר (עם עוד אלפי אנשים כמובן…) – היה פשוט מדהים!!!

צפינו בשתי תהלוכות – אחת בעיר העתיקה והשנייה בשדרות העיר החדשה. היה מצחיק לראות את כל הקהל מתכונן לצפייה במצעד, מגיעים עם שרפרפים (5 אירו לאחד), מתמקמים לאורך הרחובות, גם על איי תנועה וכולם שמחים וטובי לב וקוראים – ויוה פייאסטה!

חלקם צופים מהחלונות בבתים ומפזרים קונפטי כאשר עוברות בנות משפחה או חברות.

כשיצאנו ממתחם הפסטיבל, חילקו לנו נערות מקומיות פרחי נייר

חוויה נפלאה, מרגשת ומיוחדת במינה!

סאבטקסט: והנה עוד אחד מהשגעונות והאובססיות שלי – באו למימוש, ובגדול!

סיימנו את היום המרגש במסעדה טובה מאד בפאטימה – מסעדת Cabana. מסעדה משפחתית עם מאכלים עממיים ואיכותיים. מומלץ!

פורטוגל – היום הרביעי: טבע , כפר וערים

את יום המעבר בין פאטימה לאביירו, בחרנו להתחיל באתר פחות ידוע, אך מיוחד מאד.

בפורטוגל ישנם 27 כפרי צפחה – כפרים מסורתיים אשר נבנו מאבני צפחה מקומיות ובנויים על הרים. במאה העשרים הם ננטשו ורבים מהם מתחדשים כיום על ידי תושבים הרואים בשימור של הכפרים משימה לאומית חשובה. מרבית הכפרים האלה נמצאים החלק המזרחי ההררי של המדינה, אך ישנו כפר אחד קטן, לא רחוק מקוימברה ולא רחוק מציר נסיעה מרכזי – הכפר קאזאל דה סאו סימאו Casal de Sai Simao.

התחלנו את היום בעלייה לתצפית באיזור Sao Simao, עליה בהר והליכה על גשרי העץ של התצפית. עליה לא קלה (!) אבל נוף מתגמל.

משם ירדנו לכפר הצפחה Casal de Sai Simao – כפר ציורי קטנטן ומטופח.

הכפר נמצא בראש הגבעה, מוקף בהרים שמסביב המגינים עליו. בתי האבן שנבנו זה לצד זה מגבשים אופי מיוחד של שייכות ותחושת קהילה חזקה. קאסל דה סאו סימאו נבנה על ידי גברים ששאבו את כל פרנסתם מהאדמה: בעמק שטוף השמש ריביירה דו פאטו נזרעו גני ירק, ואילו בריביירה דה אלז' אבני ריחיים טחנו דגנים להכנת לחם. כיום נותרו עדויות פשוטות לעיסוק זה.

הכפר משתרע לאורך רחוב אחד ויש בו את המקדש העתיק ביותר בפיגאיירו דוס וינהוס, הקפלה, ברובה בסגנון גותי, שנבנתה ב – 1458 .

סיירנו ברחוב האחד של הכפר ונכנסנו ל"מרכז המסחרי" ובו חנות מזכרות קטנה ומסעדה שווה – שנחשבת מסעדת גורמה. אנחנו הספקנו בגלידה תוצרת הבית – שהיתה מעולה!

המשכנו בטיול רגלי לנחל החמוד למרגלות הכפר – יובל של נהר הזזרה.

משם נסענו לעיר קוימברה Coimbra, בה נמצאת האוניברסיטה בין העתיקות באירופה. ביקרנו בספריה העתיקה המרהיבה Biblioteca Joanina המעוטרת זהב וקישוטי קיר ובה מאות אלפי ספרים עתיקים ויקרי ערך. מדהים!

מקוימברה נסענו לאגואדה Águeda , היא עיר המטריות. שם החלה מסורת קישוטי המטריות מעל מדרחוב במסגרת פסטיבל אמנות שנערך בעיר ב – 2011. תוך זמן קצר מילאו המטריות הצבעוניות את ערי העולם – אבל כאן באגואדה החל הכל!

אינספור עיצובים סביבתיים באגואדה!

סיירנו במרכז העיר ונהננו מהעיצובים הצבעוניים וסיימנו במסעדה מעולה: Wine Village -petiscaria.

משם נסענו למקום הלינה הבא – אליהבו ליד אביירו.

 פורטוגל – היום החמישי : אביירו ועוד…

את הבוקר התחלנו בנסיעה לחוף קוסטה נובה Costa Nova , שם ערכנו טיול קצר וראינו את הבתים המפוספסים האופייניים לאיזור.

משם נסענו לאביירו Aveiro, טיילנו בסימטאות הציוריות ואז הצטרפנו לשייט בסירות עץ דמויות גונדולות המכונות Moliceiros, שייט תיירותי בלגונה של אביירו, היה נחמד ורגוע…

אח”כ אכלנו גלידה מעולה וטעמנו את הממתק האופייני של אביירו – אובו מולס Ovo Moles. עוד קצת שוטטות ברחובות ובסימטאות , אהבתי מאד את העיר! – והתחלנו בנסיעה חזרה דרומה.

עצרנו בעיירה בטאליה Batalha, שם נמצא מנזר מרשים ביותר שהוקם כזכר לנצחון פורטוגל על ספרד בשנת 1375.

מבאטליה נסענו עד לסינטרה – שם מקום הלינה הבא.

סיימנו את היום בארוחה במסעדה מצויינת בסינטרה – Nau Palatina.

לילה טוב

פורטוגל – היום השישי : סינטרה וקאבו דה רוקה

את רוב היום בילינו בסינטרה.

ביקרנו בקווינטה רגליירה Quinta da Regaleira, אחוזה מפוארת הכוללת ארמון מרשים וגנים יפהפיים עם צמחייה ייחודית, מזרקות ואגמים. טיילנו במשך שעות במקום המלא בשבילים גלויים ונסתרים, מעברים תת קרקעיים ומערות. בכל פינה יש ספסלים, פסלים והסברים על הצמחים. פשוט מקסים!

הקווינטה Quinta da Regaleira היא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. הארמון והשטחים סביבו היו שייכים למספר בעלים לאורך השנים ורק בשנת 1998 נפתחו לציבור.

אחת האטרקציות המרכזיות במקום היא “באר החניכה”. מדובר על באר תת קרקעית, מבנה יוצא דופן שהוא מעין גרם מדרגות לולייני, חצוב עמוק בתוך הסלע. הבאר המיסטית והמסתורית מעולם לא שימשה כמקור מים אלא רק לטקסים דתיים.

הנה אנחנו מנופפים לשלום ממעמקי באר החניכה

על ההר ממול רואים את חומת מצודת המורים – מרשים ביותר.

נכנסנו גם לסיור בארמון והכי נהננו לטייל בין השבילים והמבנים הנסתרים, הבריכות והמפלים. נכנסנו למעברים נסתרים, מנהרות ושבילים תת קרקעיים, והתפעלנו מאד מהאתר הייחודי הזה.

בארמון פנה המפורסם דווקא לא ביקרנו – היה סגור בשל שביתה… (סאבטקסט: מזל שלא קניתי כרטיסים מראש…).

אחהצ סעדנו במסעדת טאפאסים Tascantiga – מעולה!

משם נסענו לנקודה המערבית ביותר באירופה -קאבו דה רוקה Cabo da Roca , שם יש מגדלור, צלב גבוה כמובן ומראה נפלא של המצוקים מעל האוקיינוס האטלנטי (יחד עם רוח עזה במיוחד…)

המשכנו לסיבוב קצר בקשקאיש וסיימנו את היום בשדה התעופה…

עד כאן הדיווחים מפורטוגל היבשתית.

בשבועיים הבאים טיילנו באיים האזוריים – והם גן עדן על פני האדמה!

כאמור, הקדשתי להם פוסט מכובד משלהם , אבל אני חייבת לשים כאן ספוילר….

סאבטקסט: שיהיה לכם למה לחכות ועל מה לחלום…!

** ולאלו שלא יכולים לחכות – מוזמנים לקרוא כאן על הטיול שלנו לאיים האזוריים.

חזרנו מהאיים האזוריים ועשינו עצירה בליסבון – לעוד יומיים וחצי של השלמות.

היום השביעי – סביב המלון: כיכרות וסימטאות

הגענו בצהרי היום למלון מונדיאל בליסבון. המיקום מושלם – קרוב לכיכר רוסיו Rossio.

את ההזמנה ביצעתי ישירות מאתר המלון – כאן. אנחנו היינו מאד מרוצים – הן מהחדר המרווח והנוח והן מהמיקום.

לחדר שלנו היתה מרפסת כייפית והנוף – משובב נפש!

לאחר שהתמקמנו והבנו שאנחנו בעיר , לגמרי שינוי אווירה מהאיים האזורים, ירדנו לכיכר רוסיו.

סיירנו סביב הכיכר, אכלנו ארוחה קלה עם סנגרייה ואגרנו כוחות.

אחר כך סיירנו בסימטאות הציוריות מעל הכיכר.

הכיוון הכללי בו צעדנו (סאבטקסט: טיפסנו!) הוא לכיוון העיר העתיקה – אלפמה. אך אנחנו עלינו רק קצת ועצרנו הרבה…

בסימטאות יש שפע של אמנות רחוב, גרפיטי וציורי קיר מרהיבים.

למעשה, מטרת השוטטות בסימטאות היתה לראות עץ עתיק שגדל בתוך אחד מקירות הבתים והוחלט שלא להסירו, אלא להשאירו כחלק מהמבנה. אבל, כמו שקורה פעמים רבות בטיולים – הדרך לא פחות שווה מהיעד…

והנה מצאנו את העץ!

.

סאבטקסט: בקיצור, האיזור מקסים!

לאחר הטיול המתגמל בסימטאות המקסימות, ירדנו בחזרה למטה והגענו לעוד הפתעה נחמדה.

ביקרנו בכיכר פיגרה Praça da Figueira (כיכר "עץ התאנה") – הממוקמת מזרחית לכיכר רוסיו. במרכז הכיכר ניצב פסל של דום ג`ואו הראשון.

לשמחתנו מסתבר שבסוף השבוע האחרון בכל חודש נערך כאן שוק אוכל נחמד – בדיוק כאשר היינו שם! .

סאבטקסט: מסוג הדברים שאני אוהבת…

ולא רק אוכל מכרו שם, אלא גם חפצי אמנות ותכשיטים.

סאבטקסט: הזדמנות לרכוש שרשרת יפה!

בערב סעדנו באחת המסעדות באיזור כיכר רוסיו, היתה אווירה כייפית והאוכל היה טעים.

היום השמיני – ליסבון העתיקה, באיירו אלטו ופאדו

לקחנו סיור מודרך באלפמה Alfama – העיר העתיקה של ליסבון .

במהלך הסיור ביקרנו בשוק הפשפשים של ליסבון – Feira da Ladra המתמחה בעתיקות ופריטי יד שנייה, כולל ספרים, קרמיקה, כוסות, מצלמות, תיבות ומה לא… ואני רכשתי שם צמיד קטן, מעשה ידי אחת המוכרות.

בהמשך עלינו למעלה עד שהגענו למרפסת תצפית נפלאה על השכונות העתיקות של ליסבון ועל הנהר. מרפסת התצפית מכוסה באריחי האזולז'ו ולשמחתנו היה שם זמר שניגן ושר באופן מרגש.

בהמשך, הגענו לקיר הקומיקס הסודי. קרוב לשירותים הציבוריים בתצפית ,ישנה מנהרה קטנטנה שהקשת המעוקלת שלה מכוסה משני הצדדים בתמונת קומיקס מצוירת של תולדות ליסבון שיצר האמן נונו סריבה nuno saraiva. ציור הקיר מתחיל בסיפור הפיניקים שהקימו את העיר שקראו לאוליסיפו, ממשיכים דרך האינקוויזיציה הפורטוגזית, מתארים את רעידת האדמה הגדולה ההרסנית של ליסבון בשנת 1755, ומסתיימת עם מהפכת הציפורנים בשנת 1974.

סיפורה של ליסבון

אחד מריבועי הקומיקס מוקדש לטבח ביהודים בשנת 1506. הציור חזק ביותר…

המשכנו בסיור תוך כדי ירידה דרך הסמטאות של אלפמה. הרחובות הקטנים ציוריים, יש הרבה אמנות רחוב וכמובן שפע חנויות קטנות ודוכנים.

הכל ציורי ומשובב נפש:

אחד הדברים המיוחדים באיזור זה של ליסבון, הוא תמונות של דיירי השכונה שהוצבו בסימטאות על גבי קירות הבתים שהתגוררו בהם – וחלקם עדיין שם.

כך פגשנו את הגברת הקשישה הנפלאה הזו – שמוכרת את המשקה החביב עלינו ליקר ג'ינג'ואה בכוסות שוקולד. הנה היא, ומאחור על גבי הקיר-תלויה תמונתה כשהיתה צעירה…

חזרנו לכיכר קומרסיו. הזדמנות לעשות עוד קצת קניות… אח"כ חזרנו לאיזור באיישה, ושוב נסענו בחשמלית התיירותית (סאבטקסט: נשאר לנו כרטיס מההלוך-חזור שרכשנו שבועיים קודם לכן… אז מה, לא ננצל אותו…?!) .

עצרנו למנוחה וארוחה במסעדה חמודה וטרנדית : Mexico Meets Japan

הסתובבנו בבאיישה, ראינו את תיאטרון טרינידד ובו כרזה על הצגה על אנה פרנק , וגם פסל שאהבתי.

ירדנו ברחובות באיישה וראינו את המעלית של סנטה ג'ושטה  Elevador de Santa Justa מזווית אחרת, בשילוב עם אמנות רחוב.

אהבתי מאד את רחובות ליסבון, ממש יפה שם!!

חזרנו למלון למנוחה קצרה (סאבטקסט: הלכנו המון…! הייתי מותשת.)

בערב – מופע פאדו בבאיירו אלטו. היה חווייתי והמוזיקה נגעה לליבנו.

היום התשיעי והאחרון בפורטוגל – רובע בלם:

לקחנו אובר מהמלון לרובע בלם המרוחק ממרכז העיר ליסבון.

התחלנו במגדל בלם – מבנה מרשים שנמצא על גדות נהר הטז'ו, נבנה על ידי המלך דום גואו הראשון במאה ה-15 והושלם בתקופת יורשו, דום מנואל הראשון. בתחילה שימש בעבר כבית סוהר ומטרתו היתה הגנה על שפך הנהר. במפלס התחתון תותחים מול כל אחד מהחלונות ובמפלס העליון תצפית טובה על הנהר והגשרים.

המגדל היה למעשה המבנה האחרון אותו ראו הספנים שיצאו למסעות, ובהתאמה – גם המבנה הראשון שנראה לעיניהם כששבו לארצם.

מגדל בלם – Torre De Belem

משם המשכנו ברגל והגענו למבנה אותו חיכיתי לראות –

סאבטקסט: ושמרתי לסופו של הטיול שלנו…

אנדרטת התגליות – Monumento A Los Descobrimentos

אנדרטת התגליות שוכנת ברובע בלם, ומזכירה במראה ספינה – המדמה את ספינותיהם של הנווטים הפורטוגלים מהמאה ה-15 שיצאו לחקור ולגלות יבשות חדשות.

כמה פרטים מעניינים על האנדרטה, שריתקה אותי ביותר:

גובהה של האנדרטה 52 מטר, ורוחבה בבסיס 20 מטר. היא בנויה בשפך נהר הטז’ו, סמוך למקום ממנו הפליגו רבות מן האוניות של המסעות שיעדיהם טרם היו מוכרים. האנדרטה עוצבה על ידי האדריכל קוטינלי טלמו והפסל לאופולדו דה אלמיידה הפורטוגלים, לכבוד תערוכת העולם הפורטוגזי (התקיימה בבלן בין ה-23 ביוני ל-2 בדצמבר 1940). המונומט המקורי נבנה מחומרים מתכלים ולכן נבנה מחדש ב-1960 ביציקת בטון, לציון 500 שנים למותו של אנריקה הספן.

האנדרטה מהווה מחוות הוקרה לכל המעורבים באופן פעיל בחקר היבשות דאז. משני צידי האנדרטה מוצבים להם פסליהם של אישים בולטים: וסקה דה גמה, פרנאו דה מגלהס (הוא מגלן) ופדרו אלבס קבלר. בקדמת האנדרטה ניצב אנריקה הספן – שזכה לכבוד הגדול כמוביל מגלי העולם.

למרגלות האנדרטה ישנה מפת פסיפס ענקית המייצגת את המיקומים ואת תאריכי הגילוי של כל ארץ חדשה שאותה גילו האמיצים והסקרנים.

סאבטקסט: אהבתי מאד את המפה הזו!

הנה אני והתגלית החדשה שלי – האיים האזוריים Acores.

כמובן שאכלנו את העוגיות המפורסמות – הפשטל דה נאטה של בלם Pastéis de Belém.

זו הפשטלרייה המקורית משנת 1837, בה מוכרים את הפשטל דה בלם חם – באופן שונה מהפשטל דה נאטה שמגיע לרוב קר (סאבטקסט: ואכלנו כל יום בארוחות בוקר בבתי המלון השונים בהם שהינו בפורטוגל…) .

כתובת: Rua de Belém 84-92, 1300-085 Lisboa

מאד מאד טעים!!

משם, חזרנו לעיר עם אובר לסיבוב נוסף באיזור המלון , ולדרינק אחרון ברופטופ.

מהמלון לקחנו אובר לשדה התעופה, לטיסת לילה חזרה לארץ, הביתה.

ובזאת הסתיים הטיול הנהדר שלנו לפורטוגל.

היה לנו טיול מוצלח ביותר, שופע חוויות מיוחדות, הרפתקאות והנאות.

ולא נוכל לסיים מבלי להתייחס לזכייה יחידה והמוצדקת של פורטוגל באירוויזיון, בשנת 2017. השיר "Amar pelos dois" – "אהבה לשניים" – אותו ביצע הזמר סלבדור סובראל, הוא שיר שקט ומרגש ומזכיר את מוזיקת הפאדו הפורטוגזית. והנקודה הישראלית – בזכות הניצחון הפורטוגלי, התקיים האירוויזיון בשנה שלשאחר מכן בליסבון – ובו הגיעה נטע ברזילי עם השיר Toy למקום הראשון, והעניקה לישראל ניצחון רביעי ומתוק במיוחד באירוויזיון!

מוזמנים להאזין לשיר , מומלץ עם כוס יין…

לתמונות נוספות ולסירטונים אתם מוזמנים להכנס לעמוד האינסטגרם שלי בהיילייטס על פורטוגל ועל האיים האזוריים.

לזווית נוספת של טיול בפורטוגל – אתם מוזמנים להכנס לבלוג של חברתי דפנה ולקרוא על אתרים נוספים בהם לא הספקנו לבקר בטיול שלנו – הטיול של דפנה.

ולמקבץ המלצות ייחודיות על פורטוגל – אתם מוזמנים לבלוג של חברתי זיוה.

מוזמנים לכאן – האינסטגרם שלי.