אמא ואבא נוסעים לטייל עם הבן בפרו, וממשיכים לבוליביה וברזיל
כשהייתי ילדה קראתי ספר הרפתקאות ובו סופר על עיר אבודה, השוכנת אי שם במרומי הר גבוה בלב הג'ונגל. הסיפור הצית את דמיוני ונחקק בזכרוני ובליבי. חלפו השנים, ואותה עיר אבודה עלומה הפכה להיות דבר ממשי עבורי, אתר שיש לו שם ומיקום – מאצ'ו פיצ'ו בפרו, בדרום אמריקה הרחוקה.
היה לי חלום. בחלומי ערכתי מסע ארוך לדרום אמריקה הרחוקה והכמעט בלתי מושגת, והגעתי למאצ'ו פיצ'ו העיר האבודה. במשך השנים החלום נראה לי כמשהו בלתי ניתן להשגה ולמימוש ובינתיים טיילתי באירופה ובארה"ב.
חלפו השנים, בגרתי, נישאתי והפכתי לאמא לשלושה בנים. כשילדיי גדלו ובגרו הם נסעו לטיול הגדול אחרי הצבא, כל אחד בתורו. קיבלנו דיווחים, תמונות, סירטונים והרבה שיחות. "אמא, את חייבת להגיע לכאן. אל תוותרי על החלום!" הם אמרו, כל אחד בתורו.
ואז, הגיעה הקורונה לחיינו. שנתיים של סגרים, בידודים, איסורים וחוסר אפשרות לנסוע לאן שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים. הקורונה שינתה את סדר החיים וגם את דפוסי החשיבה. התובנה שצריך לנצל כל רגע בחיים כל עוד אנחנו בריאים, יכולים והעולם פתוח בפנינו – הדהדה במחשבות.
הבן הצעיר – או כפי שהקוראים מכירים – "ילד זהב של אמא שלו" או "מיסטר נקסט", סיים את הצבא והמתין כמעט שנה עד שיכול היה לצאת לטיול הגדול.
ואז, הגיעה שיחה: "אמא, בחודש יולי כנראה אהיה בפרו. אם אתם רוצים תבואו".
אמא: באמת? אתה בטוח? אבל יש לנו הופעה של קולדפליי….
סאבטקסט: אני לא מאמינה…! כשזה כל כך קרוב, את מהססת?! מחפשת תירוצים??
אבא: אולי כדאי לחשוב על זה ברצינות. עכשיו הזמן. מי יודע מה מחכה לנו בעוד שנה, שנתיים.
ואכן אנחנו אחרי שנה של משברים בריאותיים, ברקע שני הורים מבוגרים שבריאים ומתפקדים – אך מי יודע מה יהיה…
אבא: עכשיו הבן שלנו שם, לא צריך לחכות. עכשיו הגיע הזמן שלנו לנסוע אליו.
סאבטקסט: הגענו לזמנים טובים. הוא משכנע אותי…! זו באמת הזדמנות שלא תחזור!!
וכך, מפה לשם, גלגלנו את הרעיון, התחלתי לחפש טיסות (והזדעזעתי מהמחירים!), לקרוא חומרים, לגבש מסלול, ועוד ועוד. החלום בדרך להתממש!
הבנים הגדולים היו הדוחפים העיקריים שאנחנו נצא לטיול.
מר מזג אוויר: תוותרי על כמה נסיעות לפריז ולניו יורק, הגיע הזמן שתכירי תרבויות חדשות!
מר קופירייטר: עכשיו הזמן! את מזדקנת. עוד כמה שנים לא תוכלי ללכת שם, לנשום שם.
ועוד פנינים מלוות באמירות ציניות – אך הכוונה טובה. כי הרי הם ילדי זהב!
וברקע, הילד מדרום אמריקה שולח הודעות ומתקשר.
מיסטר נקסט: אם תבואי לפרו, אני מבטיח לך שאחכה עם מאצ'ו פיצ'ו ורק איתך אני אסע לשם!
סאבטקסט: אחחחחח איזה ילד זהב של אמא שלו. כמה שאני מתגעגעת….
לי נכנס ג'וק בראש, להיות בבוליביה. לפחות בלה-פז. גם עליה חלמתי במהלך השנים (וצפייה במירוץ למיליון רק המריצה אותי , אפילו שראיתי שקשה להם לנשום שם…).
אבא: את השתגעת? זו המדינה הכי קשה לטייל בה, מה נעשה שם?
אמא: אם כבר, אז כבר…
מר קופירייטר: אתם חייבים להיות גם בברזיל. לפחות בריו!!
אמא: למה שלא ניסע כבר לכל המדינות בדרום אמריקה. נו באמת…
מיסטר נקסט: באמת שריו מהממת. תחשבו על זה ברצינות!
מר מזג אוויר: למה אתם מחכים? תקנו כבר כרטיסי טיסה!!
ויום בהיר אחד, רכשתי כרטיסי טיסה ללימה. רק כדי לערוך שינוי לאחר מספר שבועות – הלוך ללימה, חזור מריו.
סאבטקסט: בחיים לא שילמתי כל כך הרבה לכרטיסי טיסה! אף פעם לא טסתי כל כך רחוק…! איך אצליח לנשום שם? מה יהיה…?!??
סיכום טיול אחריי צבא – להורים שמתגעגעים לבן המוצ'ילר
אז מה עושים אמא ואבא חובבי טיולים שמתגעגעים לבן המטייל כבר חצי שנה בדרום אמריקה?
חולמים, חושבים ומיישמים!
כבר שנים אנחנו חולמים לבקר בדרום אמריקה, הטיול נדחה בכל פעם מסיבה אחרת – אבל בקיץ 2022 חברו כל הנסיבות לטובתנו והנה הגיע הרגע!
ברגע שהחלטנו, הטיול שלנו התגבש די מהר. את המסגרת הכללית ובחירת האתרים בהם נבקר עשינו באופן עצמאי, ובחלק גדול מהטיול השתמשנו בשירותיהם של סוכנים מקומיים.
כבר אקדים ואכתוב כי היה לנו טיול מהמם ברמות על!!!
הכי כיף היה לטייל עם הבן שלנו, ראינו מקומות מקסימים, חווינו חוויות מפעימות והמציאות עלתה על כל דימיון וחלום.
היה נהדר לפגוש את המוצ'ילרים הישראלים – כולם מקסימים!! איכותיים, חמודים וכייפיים! הרבה מהם אמרו לבן שלנו "איזה כיף לך שההורים באו לבקר! הלוואי שגם שלי היו מגיעים…" והרבה מהם קיבלו ממני "חיבוק של אמא".
ולהורים שאולי קוראים כאן וחושבים על טיול שכזה – אל תהססו!! סעו אל הילדים וטיילו איתם! זו חוויה נפלאה לכל החיים לטייל עם הילדים המוצ׳ילרים, לחוות אותו באופן שונה וייחודי ובנסיבות וסביבות שלא הכרנו. אתם תפגשו ילדים גדולים, אחראיים, בעלי תושיה, מתפקדים בהצטיינות ומתמצאים בכל אתר, דוברי ספרדית שוטפת, מושיטים יד לעזרה ומפרגנים זה לזה. נחת להורים!
כמה מילים על דרום אמריקה – היעד התרמילאי האולטימטיבי בקרב המטיילים הישראלים. טיול ביבשת הנהדרת הזו כולל בתוכו מגוון של כל הדברים שישראלים אוהבים: אתרי הטבע מהיפים ביותר בעולם, תרבויות מרתקות, היצע קולינרי נפלא ותרבות חיי לילה שופעת מסיבות. בכל גיל אפשר להתחבר להיצע המרתק והרב-גוני של דרום אמריקה המופלאה.
והיבשת הזו – על אנשיה, נופיה, פסגותיה, הצלילים, המראות, התחושות – באמת לא דומה לשום מקום אחר!
סיכום מפורט יגיע בהמשך, ובינתיים – סקירה כללית של מסלול הטיול ותמונות.
מנהלות:
משך הטיול: חודש ימים, 12.7.22 – 9.8.22
מדינות: פרו, בוליביה וברזיל
טיסות: 10 טיסות!
טיסה ראשית ליבשת: אייר אירופה. הלוך: ת"א – מדריד – לימה, חזור: סאו פאולו – ריו דה ז'נרו – מדריד – ת"א. טיסות פנים בפרו, בוליביה וברזיל.
חברות תעופה לטיסות פנים – לאטאם, בוליביאן, גול. אמינות ומוצלחות. מאד מקפידים על מסיכות בטיסות!
מקומות לינה – הרוב הוזמנו דרך בוקינג, חלק דרך סוכן מקומי.
מסלול מהיר בראשי פרקים
פרו:
יומיים ראשונים בלימה – כולל המפגש המרגש עם הבן שלנו.
מה עשינו וראינו בלימה? הפארקים של מירפלורס בטיילות לאורך המצוקים – פארק האהבה, פארק יצחק רבין ופארק חדש – הפארק הסיני, כיכר העיר – פלאזה דה ארמס Plaza de Armas , כנסיית ומנזר סן פרנסיסקו עם הקטקומבות, שכונת האמנים המהממת ברנקו, פארק דה לה רזרווה עם מופעי המזרקות, מסעדות טובות וקזינו.
מלון: Hotel Dazzler Lima במירפלורס.
מסעדות מומלצות: Cebicheria La Mar, Tanta, Mama Lola , הקרפים של "נשיקה צרפתית" Beso Frances , בית קפה La Postreria Cafe.
ממליצה לא לוותר על לימה, יש לה הרבה מה להציע!
יומיים נוספים באיקה, הוקאצ'ינה, ופאראקס (גלאפגוס הקטנה). נסענו באוטובוס לאיקה , משם העברה לנווה המדבר בהוקאצ'ינה, שם שהינו כמו מוצ'ילרים אמיתיים בהוסטל Banana's Adventure Hostel. אחה"צ יצאנו לסיור באגי חולות – היה נפלא! (וקצת מפחיד לאמא…). שקיעה מהממת בנוף המטריף של הדיונות.
למחרת יצאנו לשייט בגלאפגוס הקטנה (היא "גלאפגוס לעניים"). היה נחמד, ראינו בעיקר ציפורים וגם אריות ים חמודים. מפאראקס חזרנו באוטובוס ללימה והספקנו בערב עוד סיור במירפלורס ונסיעה לפארק המזרקות.
מלימה טסנו לארקיפה – העיר הלבנה. אהבתי מאד את ארקיפה! עיר מקסימה, עם אווירה כייפית והרבה מסעדות משובחות. מומלץ להגיע לארקיפה כתחנת ביניים והסתגלות לגובה לפני העלייה להרי האנדים ולקוסקו, אבל היא בהחלט שווה ביקור בפני עצמה!
מה עשינו וראינו בארקיפה? סיור מודרך Free Waling Tour , שווה ממש ומומלץ! הסתיים בתצפית על אחד הגגות עם שקיעה מרהיבה. ביקור במנזר המהמם סנטה קתלינה Monasterio de Santa Catalina , בכנסיית דה לה קומפניה ובמוזיאון האינקה – מומלץ מאד!
מלון: Palla Boutique Hotel
מבחינה קולינרית – מומלצות מסעדות Zig Zag ,Chicha Pasta canteen . ולארוחת בוקר במקום שמתמחה בפנקייקים מעולים Eco Brunch.
יומים באיזור קניון קולקה. נסענו מארקיפה ברכב גדול ונוח עם נהג ומדריכה. הגענו לגובה של 4900 מ' בנוף מדהים עם הרי געש פעילים
, טבלנו במעיינות חמים באיזור צ'יבאיי וצפינו במעוף הקונדורים – מחזה מדהים – מעל קניון קולקה.
מלון: Hotel Killawasi Lodge בעירה יאנקה. מיקום נפלא בטבע, מלון מומלץ ממש!
שבוע בקוסקו וסביבתה: בירת האינקה המהממת, עיר יפהפייה וציורית המשלבת מבנים קולוניאלים בסגנון ספרדי עם חומות ומבנים עתיקים מתקופת האינקה.
שהינו במלון נהדר : Ramada Costa Del Sol. מומלץ בחום!!
מה עשינו וראינו בקוסקו? הסתובבנו ברחובות סביב הכיכר המרכזית – פלאסה דה ארמאס, ביקרנו בחנויות ועשינו שופינג, אכלנו במסעדות טובות וגם עשינו מסאג' אבנים חמות. ערכנו סיור עם מדריך למקדשי האינקה הסמוכים לעיר – כמו סקסיוומן וטמבומצ'אי וגם הקדשנו זמן לביקור ופעילות בבית היתומים אזול ואסי Azul Wasi .
מסעדות – ממליצה במיוחד על מסעדת Moreno המעולה! חייבים להזמין מקום מראש. היינו בעוד מסעדות וביניהן La Bodega 138 החמודה האהודה על הישראלים. ומה עוד? סעדנו בארוחת שישי בבית חב"ד עם מאות מוצ'ילרים, חוויה מאד מיוחדת!
באחד הימים נסענו למוראי Moray – חווה חקלאית ניסיונית של האינקה, למכרות המלח סאלינס דה מאראס Salinas, בריכות מלח הפעילות עד היום בשיטות עבודה עתיקות – מראה מדהים ומיוחד במינו! וכן ביקרנו בכפר המקסים צ'ינצ'רו Chinchero, שם זכינו להשתתף בחתונה מקומית. חוויה מהממת!
והנה הגענו לגולת הכותרת של הטיול – מאצ'ו פיצ'ו, העיר האגדית של האינקה! המסע לשם ארך יומיים וכלל ביקור באתרים בעמק הקדוש – אתר העתיקות של פיסאק – מרשים ביותר ולאחריו ביקור בשוק. משם נסענו לכפר אוינטיטמבו ובו שוכן מבצר ומקדש השמש. מהכפר הזה עלינו על הרכבת המפורסמת
שמובילה לאגואס קלייאנטס – העיירה הקסומה השוכנת למרגלות מאצ'ו פיצ'ו.
מלון באגואס – Taypikala Boutique Hotel , השוכן ממש בחלק העליון של העיירה (עלייה רגלית לא קלה…).
למחרת עלינו למאצ'ו פיצ'ו באוטובוס ונכנסנו בדיוק בשעה בה הוזמנו כרטיסי הכניסה – מאד מקפידים על הזמנים.
הביקור במאצ'ו פיצ'ו היה עבורי חלום שהתגשם! מקום מופלא, מלא הוד והדר ואווירה רוחנית מיוחדת במינה. לא בכדי זהו האתר הכי מפורסם בפרו בדרום אמריקה שזכה להכלל בין אחד משבעת פלאי העולם החדש. מקסים, מהמם, מופלא
מקוסקו נסענו בואן גדול עם מדריך לכיוון פונו ואגם טיטיקקה. בדרך ביקרנו באתרים שונים – כנסייה מרשימה של הפטרון סנט פייר, מקדש אינקה עתיק בראצ'י ונקודת גובה של 4330 מ' עם נוף ייחודי. זה היה יום ארוך של נסיעה בסופו הגענו לפונו ומשם למקום הלינה
– Taypikala Hotel Lago. (נחמד, אך מרוחק מפונו, לא בחרנו בו במקור והגענו אליו עקב שינוי של הרגע האחרון).
למחרת השכמנו קום ויצאנו לשייט באגם טיטיקקה, השוכן בגובה 4000 מ' והוא האגם הגבוה ביותר בעולם שניתן לשוט בו. הנוף מרהיב! במסגרת השייט הגענו לאיים הצפים, אותם יצרו בני שבט האורו. זכינו לקבלת פנים ואירוח באחד מהאיים על ידי בנות המקום. אמנם תיירותי מאד, אך יחד עם זאת מרשים ביותר! משם המשכנו בשייט והגענו לאי טקילה, בו טיילנו ברגל (בעלייה! קשה! בגובה של כ – 4300 מ'!! ) עד שהגענו למסעדה מקומית בה אכלנו ארוחה אופיינית לאיזור. שבנו אחה"צ לעיר פונו, טיילנו קצת ברחובות והלכנו לבית קפה מאד נחמד בשם Cafe Bar de la Casa del Corregidor.
לילה אחרון בפרו ולמחרת נפרדנו מהבן שלנו – הוא חזר לקוסקו ואנחנו עברנו לבוליביה. בזאת תם הטיול המשותף שלנו, הפרידה היתה לא קלה
– אבל הטיול שעוד לפנינו ולפניו נתנו לנו בוסט אנרגיה.
העם הפרואני נחמד מאד, אנשים נעימים, עדינים ומאירי פנים. בחלק מהמקומות (בקוסקו בעיקר) המוכרים הרוכלים ונציגי המסעדות והסוכנויות די מנדנדים… צריך להתעלם (אבל זה לא פשוט עבור חובבי קניות כמוני
).
בוליביה:
הגענו לבוליביה דרך מעבר הגבול של אגם טיטיקקה, סמוך לקופהקבנה הבוליביאנית. שם באמת הרגשנו עולם שלישי – בתור הארוך, ביחס נוקשה של הפקידים משני צידי הגבול, ובמראות הזרוקים/ ובניחוחות שהם פחות… אבל עשינו זאת – ובעזרת הסוכן המקומי הכל היה קל יותר. נסיעה של כמה שעות, כולל מעבר במעבורת והגענו ללה פז.
לה פז: גם לשם חלמתי להגיע… והנה עשיתי זאת! איך אמרנו? הגענו להארד קור. כאן הכל אותנטי, יותר קשוח, הרבה פחות תיירותי מקוסקו וארקיפה – אבל מהמם ועוצר נשימה (תרתי משמע). הוקסמנו מלה פז.
שהינו במלון מעולה : Ritz Apart. Hotel . מומלץ ביותר!
מה עשינו וראינו בלה פז? תצפיות מאל אלטו , שווקים – שוק המכשפות, השוק הכחול, שוק אל אלטו, ביקור בכיכר מורילו עם הקתדרלה, פלאזה סן פרנסיסקו ומוזיאון האתנוגרפיה – מהמם עם תלבושות ומסיכות!
חצי יום הקדשנו לטיול בעמק הירח – Valle de la Luna.
מסעדות – היינו בכמה נחמדות (ולא נמלטנו מקלקול הקיבה שהוא חלק בלתי נפרד מביקור בבוליביה…). אציין את El Rincón Español – טובה ממש! בית קפה מומלץ ומקסים – Cafe del Mundo.
בכל טיול צריך לעשות גם ויתורים כואבים – ובבוליביה ויתרנו על הסאלאר – מדבר המלח, בשל אילוצים שונים. לפחות שלושת הבנים שלי היו שם וחרשו את בוליביה על כל גווניה. (כולל טיפוס על הפוטוסי
, פרטים אצל הבן ולב חלש לאם).
העם הבוליביאני קשוח יותר מהפרואני, פחות תקשורתי ולכן פחות תיירותי. האותנטיות כאן אמיתית, אנחנו אהבנו.
מלה פז עברנו בטיסה לסנטה קרוז, בוליביה, ולמחרת – טיסה לסאו פאולו, ברזיל.
ברזיל:
בתכנון המקורי של הטיול לא נכללה ברזיל. הבנים אמרו לנו שאם כבר אנחנו טסים כל כך רחוק – אסור לנו לוותר על ריו – וכך עשינו!
סאו פאולו – עקב חניית ביניים ארוכה, יצאנו לסיור קצר בעיר – התמקדנו בשדרת פאוליסטה – גנים וקניונים…
ריו דה ז׳נרו – מהממת ומטריפה! שהינו בעיר חמישה ימים מלאים.
מה ראינו ועשינו בריו? פסל ישו – הקורקובדו, הר הסוכר, מדרגות סלרון, ציורי הקיר של קוברה, סיור מודרך בפאבלה, סיור מאחורי הקלעים של הסמבה + ביקור בשוק מקומי + ביקור בבית ספר לסמבה (מטורף!!). וגם – סנטה תרזה, סיורים רגליים בקופהקבנה, שוק אמנים באיפנמה ועוד ועוד….
מלון Portobay בקופקבנה – מושלם!!
מסעדות – בעיקר היינו במסעדות בקופקבנה, כולן טובות וכיפיות. כמה שמות: La tratoria , Kinjo Nikkei.
בתי קפה וברים – LF Café & Bistro Confeitaria Colombo, Armazém São Joaquim .
התניידות בריו – בעיקר אובר, לפעמים גם מוניות.
העם הברזילאי שובה לב ומקסים, בכל מקום מוזיקה, ריקודים ושמחות. כיף!
לאחר חודש של טיול נפלא ומעבר בין 11 מקומות לינה ומלא טיסות, נסיעות ונדודים – הגיע הרגע לחזור הביתה.
היה לנו טיול נפלא
כמה טוב להכיר עולם חדש, להתוודע לתרבויות מגוונות, לפתוח אופקים ולהגשים חלומות!
ועד שאכתוב פוסטים מפורטים על כל היעדים, כולל הרפתקאות, חוויות והרבה סאבטקסטים
אתם מוזמנים להכנס לאינסטגרם שלי בהיילייטס על דרום אמריקה.
להתראות….. Adiós
שירלי וגיל היקרים, אתם אלופים!! על התכנון ועל הביצוע, על אף הקושי שביעד, ובעיקר על המפגש המשפחתי ועל הטיול המשותף עם "ילד זהב של אמשלו"…
אהבתיLiked by 1 person
אורנה יקרה,
תודה רבה על המילים החמות ועל האהדה 🙂
כן ירבו הטיולים המשפחתיים בכל הדורות!
שירלי
אהבתיאהבתי
שירלינקה! איזה יופי של טיול!!! כמה חוויות בטיול אחד, מעורר השראה❤️❤️❤️
אהבתיLiked by 1 person