אוסטריה – רכבל אדום, אגם לבן

טיול משפחתי לאוסטריה – חלק ד'

תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי באוסטריה. משתתפי הטיול – אמא, אבא ושלושה בנים בוגרים. ביום הראשון טיילנו במפלי גולינג באוסטריה ובמכרה מלח בגרמניה ובערב הגענו לצימר המקסים בראדשטאדט. על כך תוכלו לקרוא בחלק א' של סיפור הטיול. את היום השני הקדשנו לעיר זלצבורג ולגני הלבורן – על כך תוכלו לקרוא בחלק ב'. ביומיים הבאים נהננו מהטבע המקסים של חבל זלצבורגלנד, מהעיירה הקסומה הלשטאט וממרחצאות חמים – על כך מסופר בחלק ג'. מסלול טיול מהיר וכללי – מופיע בפוסט "רכבל אל הקייזרשמארן".

יום ראשון, 17.7.16 – יום (כמעט) אחרון בזלצבורגלנד

התוכנית ליום זה:

מספר אופציות:

או

תצפית חמשת האצבעות + מערת קרח דאכשטיין

סט. גיליגן

סגאוואיי / קורקינט הרים איפשהו

או

מדרגות לשוםמקום, סט. גיליגן, סט. וולפגנג

או

אבנטנאו – מגלשות הרים, הלשטאט + שייט באגם, אגם גוסאו 

ספוילר:

האגם

הביצוע:

קמנו בשש לפנות בוקר לדנדוני הכנסייה שהפעם היו ארוכים במיוחד – יום ראשון היום!

שוב נרדמנו מחדש והתעוררנו לבוקר גשום ואפרורי.cool

בכל אתרי התחזית + האתרים של מר מזג אוויר, היום הזה היה צריך להיות הכי יפה – עם שמש מלאה בציורים, בלי עננים. אבל, אתמול השתנתה המגמה והמצב החמיר!

אמא: לא היה צריך להיות היום יום יפה? אוף!

מר מזג אוויר: הכל השתבש. יש כאן מזג אוויר לא יציב וכל הגשם חזר! מעצבן!

אבא: איך שאנחנו אכלנו אותה…! cheeky

אמא: לפחות אתמול לא היה גשם ונהנינו. כל כך רציתי את תצפית חמשת האצבעות. ואת המדרגות לשומקום..!

מיסטר נקסט: אז בואו  ניסע לשם!

אמא: אין טעם. לא נראה כלום.

מר קופירייטר: ארץ אנטישמית! הכל נגדנו! בוא ניסע לשם, אולי העננים יזוזו כשנגיע…

אמא: לא נוסעים לשם סתם. זה יקר מאד, לא כלול בכרטיס זלצ' וחבל על הכסף והזמן.

וכך ישבתי ושלפתי "תוכניות ליום גשם" שכמעט כבר אזלו לנו…

מצאתי בחוברת של כרטיס זלצ' איזה מכרה פחם שנמצא לא רחוק מהעיירה שלנו.

בנים: לא רוצים מכרה! היינו כבר במכרה מלח נאצי!  וגם במערה! ​

סאבטקסט: זה לא יהיה קל היום…! 

אבא: אני דווקא רוצה להיות שם, זה נראה מעניין.

אמא: אין לכם ברירה. ניסע לשם ונקווה שמזג האוויר ישתפר. yes

נסענו לשם, במזג אוויר עגמומי. הגשם לא פסק לרגע.

בדרך ראינו, כפי שרואים במקומות רבים באוסטריה – בניינים מאורכים עם ארובות, מהן מיתמר עשן.  

מר קופירייטר:הנה עוד משרפות. Twisted Evil

אבא: הפיתרון הסופי.

לא צילמתי את "המשרפות" אז הנה תמונה שקצת מייצגת אותן מהרשת לידיעת המטיילים היהודים:

 

תוצאת תמונה עבור ‪old  factories in austria‬‏

הגענו לעיירה של מכרה הפחם שנקראת Huttau.

נפש חיה לא היתה שם. 

שממה, גשם ותחושת "אין לנו מה לחפש כאן. בואו נברח מפה מהר".

בכל זאת התעקשתי, ולאחר התברברויות בעיירה שכוחת אל זו, הגענו לפתח מכרה הפחם.

סגור. כמובן.

היתה שם אישה מבוגרת, חסרת שיניים, שבקושי ידעה אנגלית.

כולם המתינו במכונית ורק אני יצאתי "לשוחח" עימה. מהשיחה הבנתי כי בשעה 12 יפתחו את המכרה לסיור.

מכיוון שהשעה היתה קצת אחרי 11, הסתלקנו משם.

הנה האתר של מכרה הפחם – אולי יביא תועלת למישהו בעתיד… (רק תבדקו את שעות הפתיחה!) 

מר מזג אוויר: אני כבר רואה שהיום הזה יהיה כישלון אחד גדול.

אמא: אני אשמה שמזג האוויר שלך לא משתף פעולה?!? cool

אבא:אולי ניסע שוב למרחצאות?

אמא: נשקול זאת! אבל נצטרך לחזור לדירה לקחת בגדי ים.

לאחר כמה דקות עצבים נוספות, החלטנו לנסוע לנקיק ליכטנשטיין.

הוא היה באחת התוכניות של הימים הקודמים ואיכשהו עדיין לא יצא לנו להגיע לשם.

P1180954.JPG

נקיק ליכטנשטיין –  Lichtensteinklaam

לאחר נסיעה קצרה הגענו לחניון של נקיק ליכטנשטיין.

אבא:החניון נראה מלא. אני עוצר כאן בצד.

אמא: השתגעת…? יש עוד כמעט קילומטר עד הכניסה! 

סאבטקסט: לא אבזבז כוחות מיותרים בגשם על הליכה עד לנקודת הכניסה. לי יש "מזל חניות"!

בעלי היקר המשיך בצייתנות בנסיעה, ומצאנו חנייה בחניון הקרוב ביותר.

סאבטקסט: אמרתי לכם!! angry

(זה קרה אגב, בכל המקומות אליהם הגענו: הלשטאט, גוסאו וכו')

הגשם עדיין ירד, אך היתה רגיעה מסויימת.

אמא:אולי זה תחילתו של הסוף…? ובכל מקרה, נקיק ליכטנשטיין מומלץ כ"אתר גשם".

מר מזג אוויר: זה עדין לא נראה טוב. אבל מחר יהיה שיפור ניכר!! yes

התחלנו ללכת במסלול של נקיק ליכטנשטיין.  (כלול בכרטיס זלצ').

המסלול היה עמוס אנשים ונראה בתחילתו כך:

cy0ACgB.jpg

מר קופירייטר: אפשר לחלק את האוכלוסיה כאן לשלושה חלקים : דוברי עברית, דוברי ערבית ושאר האנשים .

אכן היתה נוכחות ניכרת של העמים השמים, ובכלל היה עומס די גדול על השביל.

הבנים אהבו את ליכטנשטיין, גם אבא שלהם. אני הסתייגתי מעט.

אמא: הנקיק הקודם (לאמרקלאם) היה יותר יפה ומיוחד בעיניי.

סאבטקסט: בטח, היינו שם כמעט לבד! וגם היה סיפור אגדה קסום!

עדיין, מאד יפה שם.

RPgGaSs.jpg

המסלול ארוך למדי, כולל גשרי עץ, מדרגות, מעברים מקורים ומנהרות בסלע.

fZoiXbD.jpg

מטיילים לצידי הנקיק בו עובר נהר סוער למדי.

wnYQ0Rd.jpg

היה גם מפל 

HvagtOP.jpg

וכמובן שצולמו שם תמונות רבות ע"י בני המשפחה השונים:

cEWCZ1l.jpg

nMZ33yQ.jpg

3PeFCRc.jpg

בסך הכל, היה שם יפה מאד. מומלץ לביקור וטוב שהיינו שם בסופו של דבר.

במהלך הטיול ירד לנו גשם פה ושם, ואכן הנקיק הצדיק את הגרתו כ"מתאים ליום גשם".

VkM4DFq.jpg

סאבטקסט: ועדיין – לאמרקלאם מקום ראשון! 

תם הטיול בנקיק ליכטנשטיין.

מיסטר נקסט: אני רעב.

אבא: ואני צריך קפה.

אמא: ואני רוצה משהו מתוק.

מר קופירייטרמה נעשה עכשיו..? לאן אנחנו נוסעים?

מיסטר נקסט: לתצפית חמשת האצבעות.

מר מזג אוויר: למדרגות לשומקום!

אמא: לא זה ולא זה! אין ראות! חבל על המאמץ ועל הכסף! ניסע לסנט. גיליגן. כולם אמרו לי לא להפסיד!

מר קופירייטר: אבל הבטחת שנהיה בתצפית הזו ! נהרס היום!

מיסטר נקסט: כן, אני רוצה להיות שם!!

מר מזג אוויר: מה אכפת לי מהעיירה המוזרה הזו שלך! כל היום הזה נכשל!!

אמא: מה אני אעשה שיורד גשם ויש ערפל?? ולא נהניתם עכשיו בנקיק?!?

סאבטקסט: כפויי טובה!! cool מה לעשות..? גם אני כל כך רציתי את מדרגות לשומקום. האתר שלו פתוח אצלי באייפד כל הזמן, כולל התחזית, מצלמת ווב – אבל לא ייצא מזה כלום!  אוף.

הויכוח הסתיים בזה שנסענו לעיירה סנט. יוהאן אין פונגאו. ידידי אלון המליץ לי על שתי קונדיטוריות שוות שם.

נכנסנו לעיירה.

נפש חיה לא נראתה ברחובות.

יום ראשון היום והכל סגור. גם הקונדיטוריות של אלון. אוף. cheeky

הסתובבנו סביב הזנב של עצמנו בניסיון למצוא בית קפה שווה.

נכנסנו לשניים ויצאנו. באחד היו רק זקנים והשני – נראה די מוזנח.

בקיצור, זה היה אחד מאותם רגעים בטיול בו כולם עצבנים ושום דבר לא מסתדר…

נקודת האור היחידה היתה שהגשם פסק ופתאום ביצבצה השמש!

מצאנו בית קפה שהיתה בו חצר.

כאן היתה את אחת מהאפיזודות הנון אלפיות ביותר בטיול. Twisted Evil

הזמנו אפל שטרודל, עוגת גבינה ושני פנקייקים וגם קפה.

המלצר היה לא נחמד. היה לו חיוך מאולץ. 

הקפה היה מגעיל ויקר.

עוגת הגבינה היתה טעימה למדי.

האפל שטרודל היה טעים מאד.

אבל הפנקייקים – מחרידים!! קרים, מתוקים מדי, פיכסה!

מיסטר נקסט: זה לא טעים!

אמא: אז נחליף את זה. נגיד שזה לא טעים.

הבנים הגדולים בינתיים אכלו חלק מהמנה שלהם (מרוב רעב).

קראנו למלצר ואמרנו שהמנה לא טעימה לבן ואנחנו רוצים להחליפה.

ומה היתה תשובתו…?!!

מלצר אנטישמי:  This is not my problem ! Twisted Evil

לא יאומן!!   coolcheeky

היינו בהלם, אך לא אמרנו מילה.

הזמנו עוגת גבינה נוספת ואח"כ את החשבון.

כמובן שנכללו בו שני הפנקייקים.

המלצר המגעיל הוכתר כאיש הרע של הטיול Twisted Evil

סאבטקסט: זה ברור מה אבות אבותיו עשו! 

גם החשבון היה גבוה – מעל 40 יורו. מעצבן!!

אבא: בואו נצא מכאן מהר. כמה שפחות זמן במקום הזה – יותר טוב.

אמא: קדימה. בואו ניסע לסנט. גיליגן. אולי שם גם תאיר השמש ונוכל לעלות לתצפית.

אבל בכל זאת, אני חושבת שזה היה האפל שטרודל הכי טעים בטיול. 

צילמתי אותו עם התמונה של הרכבל של דאכשטיין (מדרגות לשומקום) אליו לא נגיע…

אפל שטרודל טעים
 

יצאנו מהעיירה סנט יוהאן עם המלצר המרושע ונסענו צפונה, לכיוון איזור האגמים.

אבא: כמה פעמים עוד ניסע על הכביש הזה?

סאבטקסט: הוא מתכוון ל -A10 כמובן.

אמא: זהו! היום זו הפעם האחרונה! מחר אנחנו יוצאים מערבה, לכיוון טירול. ונקווה שמזג האוויר ישתפר!

מר מזג אוויר: זה אמור להיות ככה… מעכשיו יתחמם ויהיה פחות גשם.

כולם: הלוואי! yes

הבנים המשיכו לקטר על כך שלא נוסעים למדרגות לשומקום או לתצפית חמשת האצבעות.

כל ניסיונות ההסברים והשיכנועים שלי לא עזרו: אין ראות, קר בפיסגה, אין לנו מספיק זמן לעלות ולהנות מהנוף, זה יקר (בטירוף!!! לחמישה אנשים כמעט 140 יורו! cheeky ).

אבל מי שמחליט זה מתכננת הטיול והנהג (משת"פ שלה!)

ואנחנו התקרבנו לסט. גילגן, שם מאד רציתי לבקר.

סט. גילגן – Snkt  Gilgen

סט. גילגן היא עיירה קטנה וציורית, היושבת על שפת אגם וולפגנג.

אמא: גם כאן יש רכבל וקראתי שהנוף מדהים.

סאבטקסט: אם נראה משהו…Neutral  אבל לפחות כלול בכרטיס!

במושב האחורי היתה דממה זועמת (טוב, הם התחברו לאוזניות).

ואז הגענו לירידה לסנקט גילגן.

המחזה היה מקסים. אפילו הבנים הסכימו.

ראינו עיירה מתוקה שוכנת על אגם – ובתוכו המון המון מפרשיות.

הספקתי לצלם מחלון המכונית:

E6SotyK.jpg

מזג האוויר הראה התבהרות קלילה.

הגענו לחניון של הרכבל שנקרא בשם בלתי  אפשרי Zwölferhorn-Seilbahn .

סאבטקסטמה זה משנה איך קוראים לו?!? blush העיקר שהוא נכלל בכרטיס זלצ'. (אגב, הוא בין הרכבלים היקרים ביותר – 24.50 יורו למבוגר!)

מיהרנו לקופת הרכבל והסתבר שהוא פעיל עד 6 בערב. יש לנו זמן לעלות, לטייל קצת ולהנות. 

הרכבל של סט. גילגן הוא ותיק יחסית – מ- 1957, ועבר שיפוץ לאחרונה (למען האמת, בקיץ 2014, בו היינו צריכים להיות שם).

הקרוניות שלו במראה "רטרו", בצבעים צהוב או אדום. לנו היתה קרונית אדומה.

בכל קרונית יכולים להיכנס עד ארבעה אנשים, וכך  הבנים עלו ראשונים ואילו אמא ואבא זכו בנסיעת רכבל זוגית ושקט מהם למשך רבע שעה…

בדרך נהננו מנופה של סט. גילגן המקסימה:

Acf2qPY.jpg

NK2OMOX.jpg

pMxvnHd.jpg

וראינו את קרוניות הרכבל היורדות ועולות – אדומות או צהובות:

ZUwwhLk.jpg

c2yiZk9.jpg

מקסים!!

הגענו לפיסגה, התאחדנו עם הבנים.

פגשנו שם משפחה ישראלית חביבה – צילמנו אותם והם אותנו.

זה המראה מתחנת הרכבל העילית: 

J9tsmEh.jpg

 

סאבטקסט: אפילו צילמתי את דגל אוסטריה, לא דבר של מה בכך!! (הסבר – בד"כ אני אוהבת לצלם את דגלי המדינות בהן אני מבקרת – ראו ערך דגל שבדיה או נורווגיה או צרפת. ואנגליה. לדגל של אוסטריה לא התחברתי!!). בכל אופן, צבעי דגל אוסטריה – אדום ולבן – הם גם חלק מכותרת הפוסט הזה.

מפיסגת ההר יש תצפית על שבעה אגמים. הצלחנו לראות אולי חמישה – אך גם כך, המראה היה מרהיב!

Ad6eQJI.jpg

התחלנו לטייל במעלה פיסגת ההר. יש שם מערך של כמה מסלולי הליכה, כולל מסלול תצפית מעגלי.

היה שם מאד קר!!!

ופתאום גילינו שם וויי-פיי חינם! 

מאותו רגע עלה קרנו של המקום בעיני הבנים.

עשרות תמונות צולמו, סרטונים שנשלחו למשפחה ולחברים. רגע של נחת!

כאן, ליד העץ, היה את הוויי-פיי הכי חזק:

vWxiOYS.jpg

אני נהניתי מהנוף המדהים:

3Hi2po5.jpg

הבנים הגדולים נחו על ספסל אל מול הנוף:

EQaM9go.jpg

אבא ומיסטר נקסט עלו עד השפיץ של הפיסגה, לצלב עם ישו.

מיסטר נקסט: היה קור נוראי שם! וכמעט לא ראו כלום.

כאן הוא מצולם וברקע שלט עם מרחקים לכל מיני ערים בעולם – כמו בהר בנטל.

לא, לירושלים לא היה שלט. אנטישמים. 

KdCjN0h.jpg

גשם התחיל לרדת והקור גבר והלך.

בנוסף, השעה שש התקרבה ולכן ירדנו מההר , כדי לא לפספס את הרכבל האחרון.

בדרך למטה, הגשם והערפל הקיפו את קרונית הרכבל הרעועה.

כל המפרשיות מיהרו לחזור לחופי האגם.

אבל אנחנו לפחות הרווחנו שעתיים מהנות.Proud

MnQSrbJ.jpg

סיימנו את ענייני הרכבל.

אמא: לפחות היה נוף יפה. תודו!!

מר מזג אוויר: כן, זה היה יפה. יש שיפור בכישלונות שלך.

מיסטר נקסט: עדיין חבל שלא הלכנו לתצפית חמשת האצבעות!

מר קופירייטר: אני רוצה לרכב על אופניים סביב האגם!

סאבטקסט: בלתי נלאים!! cheeky

אבא: בבקשה, לכו תחפשו אופניים. יהיה לנו עוד קצת שקט מכם. קחו כסף ובשמונה ניפגש ליד המכונית.

אמא: אפשר גם לפני…

אבא: עיזבי. הפרדת כוחות!

וכך נפרדנו שוב מהבנים. השמיים החלו להתבהר.

אמא: בוא נחפש את מוזיאון כלי הנגינה. כתוב בספר של שלומית שהוא מומלץ! (המשפחה המטיילת)

אבא: בסדר. העיירה הזו מוצאת חן בעיניי! wink

אמא: גם בעיניי! אמרתי לך!

מוזיאון כלי הנגינה בסט. גילגן

לאחר מספר התברברויות, הגענו למוזיאון כלי הנגינה. (כלול בכרטיס זלצ').

היינו רק שנינו שם, ובעל המקום – שהוא איש קטן קומה ומעט מוזר, אך מאד חביב – אירח אותנו יפה.

אסקולד - בעל המוזיאון

במוזיאון (שהוא למעשה חדר אחד גדול) ישנם כלי נגינה שאספו הוריו מכל העולם, והאיש גם ניגן בפנינו בכלי נגינה אקזוטיים אחד מהם היה שריון של צב שהפך לסוג של גיטרה…smiley

הביקור שם היה מעט ביזארי – אבל מעניין. עוד חוויה לאסוף.

אחר הביקור הקצר במוזיאון, ערכנו טיול זוגי בסימטאות סנקט. גילגן היפה.

איזו עיירה מתוקה!!

הסתובבנו בין הבתים – שהיו יפהפיים

LWK02Up.jpg

הגענו עד לשפת האגם, נסינו לראות את בנינו רוכבי האופניים – אך לא הבחנו בהם, צילמנו ונהננו מהשלווה.

יפה בסט. גילגן!!

jtwQVij.jpg

ראינו שיש במקום מסעדות רבות – והחלטנו שנאכל באחת מהן ארוחת ערב.

מסתבר שבסנט. גילגן נולדה אמו של מוצרט – והנה עוד סיבה לכיכר מוצרט נוספת. 

זה הבית שאמו של מוצרט נולדה בו:

Un5KczZ.jpg

הנה כיכר מוצרט, לפני בית העיריה של סט. גילגן – ביג לייק לכיכר!

JWDo7ls.jpg

מרחוק, שמענו תהלוכה עם מנגינות – אך לא הצלחנו לזהות היכן היא עובר.

אמאחבל! אני כל כך אוהבת תהלוכות! אולי זו חתונה?!? אוף, אנחנו מפסידים!

אבא: נו מילא. בטח נראה תהלוכות במקומות אחרים.

סאבטקסט: ספוילר – הוא צדק. wink

בשעה שמונה בדיוק הבנים הגיעו למכונית, שם חיכינו להם.

מסתבר שהם לא רכבו בכלל על אופניים! במקום היחידי שאפשרי היה להשכיר, אמרו להם שכבר מאוחר מדי.

מיסטר קופירייטר: אנטישמים נאצים! ניסינו לשכנע אותם ולא הסכימו. 

במקום זאת, מהם הלכו לשחק גולף והיו די מרוצים.

QnS9qXk.jpg

והם דווקא כן ראו את התהלוכה! וגם צילמו והסריטו.

מיסטר נקסט: חשבתי עלייך, שבטח תירצי לראות את זה!

סאבטקסטילד זהב של אמא שלו. wink

מסתבר שזו היתה תהלוכה שכללה בני לאומים שונים (כנראה). היה שם אפילו דגל אוסטרליה.

dTSubp8.jpg

תמונות נוספות מסט. גילגן – בתים צבעוניים:

 

מסעדה בה לא אכלנו:

מסעדה בה לא אכלנו

מוצרט הילד מנגן בכיכר על שמו:

 מוצרט הילד מנגן בכיכר על שמו

ועכשיו – המסעדה!!

אבא: קדימה, בואו נכנס לאחת המסעדות ונאכל. יש לנו עוד נסיעה ארוכה.

מיסטר נקסט: כן. אני רעב!

מר מזג אוויר: אני אשתמש באפליקציה שלי. היא טובה למציאת מסעדות.

וכך, כל המשפחה נגררה אחריו.

היו מעט עצבים cool

מעט פדיחות – נכנסנו למסעדה (שאת התמונה שלה הראיתי למעלה), קיבלנו תפריט והזדעזענו מהמחירים…יצאנו במבט מושפל ואימרות סליחה smiley

התברברויות הלוך וחזור cheeky

וכמעט יאוש frown

אבא: זהו זה! נשבר לי! אני חוזר לראדשטדט למסעדה של הסורי! הוא יישרת אותנו בשימחה!

מר קופירייטרבחיים לא!! 

אמא: כל כך הרבה מסעדות ראינו ואף אחת לא מתאימה!

מר מזג אוויר: הנה, מצאתי עוד אפשרות!

והוליך אותנו בין הסימטאות.

כולנו כבר עשינו פרצופים, היינו די מותשים ועצבנים, אבל כשהגענו למקום – אורו עינינו.

מסעדה חמודה, אוסטרית אמיתית, חיכתה לנו. בפנים היו הרבה אנשים, היתה אווירה שמחה. המסעדה היתה מקושטת יפה. המבואה והשירותים – מעוצבים בטוב טעם. שם המסעדה : Wirt am Gries

המסעדה

השירותים

והאוכל – אתם שואלים??

מעולה!! 

כולנו הייינו מרוצים ביותר!

לא הספקתי לצלם הרבה, כי היינו מורעבים, אבל בכל זאת – לביבות תרד שאכלתי:

Xi2c6Xf.jpg

כאן גם אכלנו לקינוח משהו דמוי קנודל עם רוטב – משובח!!!

tAhOXhh.jpg

* היום לא היה קייזרשמארן. מחדל! 

גולת הכותרת במסעדה היתה אלזה, המלצרית המתוקה:

wZUJX5f.jpg

אלזה היא בתם של בעלי המקום, והיא סיפרה לנו שהוא קיים כבר עשרות שנים בבעלות משפחתית.

בסיכום הטיול המסעדה הזו זכתה להיות בין שלושת הגדולים בדירוג המסעדות!

וזה הקישור להמלצות על המסעדה בטריפאדוויזר – מומלץ מאד!!!

סאבטקסט: גם אני צריכה לכתוב שם!

צילמתי את המקום כשיצאנו (כבר חשוך):

AYUpAhZ.jpg

והנה עוד תמונות מהמסעדה:

המבואה
 
 
המבואה
 

יצאנו מהמסעדה Wirt am Gries   אחרי 10, ממש אחרוני האורחים.

בעלת המסעדה ובתה אלזה ממש נחרדו כששמעו עד להיכן עלינו לנסוע…

אבל אנחנו יצאנו לדרך שבעים וטובי לב. הגענו מאד מאוחר לדירה, אבל לפחות היום הזה הסתיים באופן חיובי. wink

אמא: מחר צריך לקום מוקדם! אנחנו עוברים לטירול ויש לנו נסיעה ארוכה! יש לי גם תוכניות בדרך!! 

אבא: כן! השכמה ב- 7! (אני במילא מתעורר ב- 6 עם דנדוני הכנסייה cool).

אמא: 7 וחצי… angry

אבא: מה עם מזג האוויר? יש שיפור סוף סוף?

מר מזג אוויר: מחר תהיה התבהרות ולא יהיה גשם! גם יתחמם!! 

כולנו: הלוואי!! yesyesyes

ספוילר: התכוננו לשלושת הימים הבאים שיהיו עם מזג אוויר מושלם!! 

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: כמעט אין שום דמיון בין התיכנון לביצוע. הגשם שיבש את כל התוכניות לתצפיות בפסגות הרים – כמו חמשת האצבעות או מדרגות לשומקום. נסענו והתברברנו וביזבזנו זמן. מהתוכנית המקורית נותרה סנט. גילגן. הביקור במכרה הפחם נכשל. כן היינו בנקיק ליכטנשטיין ובסנט. גילגן, כולל תצפית על ההר (ההר נקרא צווילפרהורן). mail

מזג אוויר: מעצבן ברמות. היום שהיה אמור להיות הכי יפה בתחזית לטווח ארוך, הפך להיות גשום ומגעיל!!  שיפור מה חל בחלק השני של היום, אך הקור נשאר ושוב היינו עם מעילים עלינו כל היום.​

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר בדירה בראדשטאדט, סנדוויצ'ים, חטיפים ופירות במשך היום. בית קפה בכלל לא נחמד בסנט. יוהאן עם מלצר אנטישמי ופנקייקים מגעילים. הפיצוי: בערב  – מסעדה אוסטרית משובחת בסנט. גילגן  שזכתה לציון גבוה ביותר בכל הטיול!  היום לא היה קייזרשמארן.

דירוג אתרים וחוויות:  מקום 3 – העיירה סנט. גילגן (הערה חשוב: שניים מבני דירגו את המסעדה כאירוע השווה של היום)  מקום 2 – נקיק ליכטנשטיין,  מקום ראשון – עלייה ברכבל ותצפית מההר של סנט. גילגן  surprise

הדבר המעצבן/המיותר: הרבה דברים מעצבנים ומיותרים היו היום: הגשם cool, בית הקפה הנאצי, מכרה הפחם שלא ביקרנו בו, הבנים לא רכבו על אופניים … 

לקסיקון נאציזם ושואה: כאן ניצב האיש הרע של הטיול, ששורשיו בטוח נאצים, ניאו-נאצים ואנטישמים גם יחד – המלצר הנאלח עם משפט המחץ: This is not my problem  Twisted Evil . ארור יהיה!  ביטוי שגור נוסף שנאמר היום במיוחד – "המשרפות"Evil or Very Mad היום ראינו הרבה כאלה.

צחוקים מול עצבים:  הרבה עצבים, פחות צחוקים… יש גם ימים כאלה. Rolling Eyes

הנאה: מיסטר נקסט: יום נחמד מינוס. מר קופירייטר: לצערי יום בינוני. מר מזג אוויר: יום לא מוצלח.  סאבטקסט: כפויי טובה.  cheeky

אמא ואבאיום לא רע. ראינו מקומות מאד יפים.

תמונת היום: המשפחה על פיסגת ההר של סט. גילגן 

המשפחה על פיסגת ההר של סט. גילגן

 

יום שני, 18.7.16 – עוברים מזלצבורגרלנד לטירול  

התוכנית ליום זה:

אופציה ליום גשם – קניון זיגמונד טון קלאם

האגם הקפוא weissee– עמק שטובכטל STUBACHTAL

מפלי קרימל 

לנסוע דרך מעבר Gerloss ועמק צילרטל

אופציה – הבית ההפוך

הגעה לליינס Leins-  שם נמצא הצימר

ספוילר:

LmXD7vb.jpg

הביצוע:

בוקר טוב, בוקר אחרון בצימר בזלצבורגלנד. היום היה הבוקר הראשון בו לא התעוררנו מדינדוני הכנסייה בשעה 6 – כנראה בשל ההגעה המאוחרת בלילה הקודם.

בכל זאת קמנו מצלצול השעון והתחלנו להתארגן לנסיעה.

ההתארגנות כללה גם אריזה, סידור הצימר וזריקת האשפה.

כאן הגענו לנושא כאוב שנושאו: מיון האשפה האוסטרית, הכולל סלקציה מוגברת של פריטים שונים – בקבוקים ודברי נייר (עד כאן זה בסדר, רגילים מהארץ), אשפה יבשה, אשפה רטובה, אורגנית, קשיחה, נוזלית ומה לא… smileysad לסוניה היו שפע של שקיות בצורות שונות והסברים על מיון האשפה בקלסר גדול. למותר לציין כי התעלמנו באלגנטיות מרוב שקיות הסלקציה והקפדנו רק על הבקבוקים והניירות/קרטונים.

סאבטקסט: מסובך מאד!! cheeky

נפרדנו מסוניה בחיבוקים והיא קיבלה ממני שי – קרמים של ים המלח ותמרים ארץ-ישראלים. הגיע לה בהחלט!

שוב אחזור ואומר – הדירה שלנו אצל סוניה בראדשטאדט היתה לא פחות מנהדרת! אני ממליצה בחום רב! 

לשמחתנו הרבה מזג האוויר הראה סימנים של שואף ומשתדל להשתפר. 

מר מזג אוויר: מהיום מזג האוויר ייעשה טוב יותר ויותר! היום עוד אולי יהיה גשם, אבל ממחר יתחמם מאד! ויתבהר! רק אולי לקראת סוף השבוע הגשם יחזור.

אמא: אני רוצה לדעת מתי יהיה היום הכי יפה ובהיר! כי אז אנחנו נוסעים ללונרזי!! 

מר מזג אוויר: יום רביעי יהיה הכי מתאים. אבל אני רוצה לראות שלג!! 

מר קופירייטר: ואני רוצה לעשות אופנוע הרים! ואומגה! וסאגאווי…!

אבא: יש לך דרישות! אתה רואה שאי אפשר להסתמך על התחזית.

מיסטר נקסט: למה אנחנו לא יוצאים כבר..? בשביל מה הערתם אותנו מוקדם..?

אז לפני שיוצאים לדרך – הנה כמה תמונות שצילמתי ממרפסת הדירה בראדשטאדט – סוף סוף לא היה אפרורי וגשום, הנה תמונה של רדשטאדט עם שמים כחולים!

שמיים כחולים באוסטריה!
 
זו הכנסייה שמדנדנת בשש בבוקר:
 
זאת הכנסיהיה שמדנדנת ב-6 בבוקר
 

סוף סוף יצאנו לדרך, כשהכיוון הפעם מערבה.

ע"פ גוגל מאפס, הדרך שלנו אמורה לארוך כחמש שעות (עם הנסיעה לאגם הלבן). פרק זמן לא מבוטל.

ברור היה לי שכל התוכניות ליום זה לא תוכלנה להתקיים, אבל על דבר אחד לא רציתי לוותר: על האגם הלבן בעמק שטובכל.

ידידי היקר אלון השאיר לי הוראות מפורטות כיצד להגיע לאגם:

נוסעים מערבה על כביש 311 מכיוון אלפנדורף. ליד Zell Am See ממשיכים מערבה על כביש 168עד לעיירה UTTENDORF. משם נוסעים ב- 311 לזל-אם-סי  ו- 168 מערבה עד לכביש צהוב המוביל לעמק שטובכטל. שם פונים שמאלה לכביש צר המוליך לתוך עמק שטובכטל (STUBACHTAL) ונוסעים עליו כ 18 ק"מ עד סופו ומגיעים לחנייה של הרכבל.

בדרך ראינו מראה נדיר: שמיים כחולים באוסטריה!

vbt0Udb.jpg

הירוק של אוסטריה קיבל ברק:

BplvLbc.jpg

הנסיעה עברה בנעימים עד שהגענו לפקק מעצבן ביותר בצומת של Zell Am See.cool

למי שלא יודע, העיירה הזו פופולרית במיוחד אצל בני האמירויות, כמו גם קפרון עם מאגרי המים ושעשועי השלג. שכנתנו הישראלית בדירות של סוניה, סיפרה לי שהם היו שם באחד הימים והמקום היתה בשליטה כמעט מוחלטת של בני דודנו…. השאר היו יפנים למיניהם, וגם ישראלים.

אני ויתרתי באופן מודע מראש על הביקור במאגרי המים של קפרון, בהנחה שנבקר באגם הלבן ושם נחווה חוויה דומה עם הרבה פחות אנשים (ולא חשוב מאיזה עם. אנחנו בד"כ לא אוהבים מקומות המוניים ש"כולם" הולכים לשם כי זה "חובה". סאבטקסט: לא כולל האלשטאט שעלתה למעמד קדושה! ).

בכל אופן, הפקק היה מרגיז ביותר ועוד יותר גרם לי לשמוח שלא תיכננתי להגיע לקפרון.

בסופו של דבר, צלחנו אותו והמשכנו בנסיעה ע"פ ההוראות, עד שהגענו לכביש של עמק שטובכטל.

אבא: את לא חושבת שזה מוגזם לסטות כל כך מהדרך?? אנחנו נגיע לצימר באמצע הלילה!

אמא: כשנגיע לשם, תראה שזה יהיה שווה!

סאבטקסט: עוכר שמחות!cheeky

מר מזג אוויר: זה בטוח לא בזבוז זמן! סוף סוף נעלה לפיסגה גבוהה, נראה שלג ואגם קפוא!

אמא: האגם הלבן והאגם הקפוא זה לא אותו אחד! מהאגם הלבן ממשיכים לעלות ברכבל נוסף לאגם הקפוא. יש למה לחכות…yes

כולנו מאד ציפינו להגיע לאגם הלבן (סאבטקסט: כלומר, בעיקר אני. היתר עשו מה שאמרתי והתרגשו בהתאם…blush)

סוף סוף הגענו למגרש החנייה של רכבל האגם הלבן.

הגענו בציפייה לקופת הרכבל והנה – מה ראינו?!?

סגור.

ימ"ש Twisted Evil

מסתבר שהם בהפסקת צהריים!

סאבטקסט: אם לא היה את הפקק המעצבן, כבר היינו בראש ההר!

אז מה שנשאר בינתיים זה ללכת לבית הקפה שהיה שם, ולאכול קייזרשמארן.

שהיה מעולה! (אפילו שהגישו אותו עם רסק תפוחים שהזכיר קצת גרבר).

VOoDSxj.jpg

בית הקפה של הרכבל התחתון באגם הלבן, היה חמוד באופן מיוחד. היו בפנים הרבה ענתיקות, אבל אנחנו ישבנו בחוץ בגינה ונהננו מהשמש. ומהקייזרשמארן!

בית הקפה:

בית הקפה

מחכים לקייזרשמארן:

מחכים לקיזרשמארן

מחכים לעלות ברכבל להר של האגם הלבן:

בדרך אל קופת הרכבל

הגענו לקופת הרכבל שנפתחה סוף סוף לאחר הפסקת הצהריים החיונית.

פרט חשוב ומשמח הוא שהעלייה להר – לאגם הלבן ולאגם הקפוא כלולה בכרטיס זלצבורגרלנד ישתבח שמו. זה אחד מהרכבלים היקרים, עלות הנסיעה 24 יורו למבוגר.

אמא: שלום. אנחנו רוצים לעלות לאגם הלבן וגם לאגם הקפוא. חמישה אנשים. הנה כרטיסי זלצ' שלנו.

קופאית: בבקשה חמישה כרטיסים לאגם הלבן. רק אי אפשר לעלות לאגם הקפוא. הרכבל אליו סגור.

אמא: למה?!?! 

סאבטקסטעצבנית מאד!!!!!! Mad

קופאית אנטישמית: כי קר מדי היום. לא פתחו את הרכבל העליון. אולי מחר.

אבא: מה היא אמרה?

אמא: מה ששמעת! אוף!! cool

אבא: ומה עם האגם הלבן…?

אמא: זה יש. לפחות זה. תודה באמת!!! 

העצבני מכולם היה מר מזג אוויר, שחלומו לראות אגם קפוא בגובה של 2500 מ' נגוז. הוא התאכזב קשות!

מר מזג אוויר"קר מדי…" ?!?! מה היא, בדיחה?!?!? זה יום קר??!!!?? מה היא מבינה?!? בדיחה. בדיחה נאצית!!  Evil or Very Mad

פונה אלי: שוב נכשלת!! כל הטיול הזה כישלון אחד מתמשך!! Mad

סאבטקסט: עצבנית עוד יותר!! שיתבייש לו! כפוי טובה! cheeky

אמא: (מתגברת על הרצון לצרוח): אתה תראה שתהנה למעלה ושיהיה נוף מדהים גם כך. זה צריך להיות מקסים! וחוץ מזה – זה מה יש!!

גם מר קופירייטר כעס והיה מאוכזב וכינה את כל העובדים במקום בשמות נאצה שלא ראוי להעלות פה. Twisted Evil

רק מיסטר נקסט היה אדיש יחסית. מה אכפת לו. הוא ראה אגמים קפואים בנורווגיה…Wink

מרוב כעס על "הכישלון", עלו התאומים בקרונית רכבל נפרדת לפנינו.

אמא ואבא עלו עם מיסטר נקסט. (ילד זהב של אמא ואבא שהעדיף לחמוק מזעמם של אחיו…)

הנסיעה ברכבל היתה ארוכההההההה!!

לדעתי יותר מרבע שעה.

בשלב מסויים הבנים ירדו לשפת האגם לשחק בשלג ולהקפיץ אבנים לתוכו.

oc1qYsO.jpg

אנחנו המשכנו לצעוד לכיוון הסכר, עליו ממשיך שביל ההליכה.

e14Z6BB.jpg

בינתיים, התקדרו השמיים.

סאבטקסט: ידעתי! איזה מזל שהצטלמנו בזמן!! wink

מהסכר צילמנו המון תמונות יפות:

 
אמא ומיסטר נקסט:
P1190319
 
כמה שיפה שם באגם הלבן!
 
 
יש גם מפל שיורד לאגם:
 
מפל יורד לאגם
 
שלג! ואגם גרונסי שם למטה.
שלג!!
 

הלכנו סביב האגם הלבן – לא את כל המסלול, אבל מספיק בשביל להתענג על כל נקודת תצפית אפשרית.

למשל זו:

DVVjNZi.jpg

או זו:

P1190422

או זו:

כמעט נורווגיה.

צילמנו והצטלמנו.

אמא ובניה על רקע האגם הלבן:

 

tofQGAag.jpg

הבנים על רקע מדרון ההר:

TO4Ftql.jpg

אמא ואבא:

P1190313

ראינו את המבנה המבצרי הזה:

P1190415

וכמובן ספסל אל מול הנוף המטריף:

P1190418

בדרך חזרה למעלה, ראינו את הרכבל המושבת לאגם הקפוא:

(למעלה מצד ימין של התמונה)

JxK5Gsj.jpg

אנטישמים

כשהגענו לתחנת הרכבל, הסתבר שגם כאן בפיסגת ההר יש ווייפיי חינם.

זה הצריך עוד זמן על אחד הספסלים ומבטי פרידה אחרונים אל האגם הלבן.

1zE4Ttb.jpg

בתחנת הרכבל העליונה יש, אגב, מלון מהודר.

את כל המידע הנוסף על האגם הלבן תוכלו למצוא כאן.

ואל תשכחו שהעלייה לשם כלולה בכרטיס זלצ'.

שווה, שווה ומומלץ עד מאד!! 

לאחר שאיפת אוויר פסגות עם תפאורה מדהימה, בתוספת שאיפת חמצן ווייפיי ושליחת תמונות וסרטונים Live לבני משפחה וחברים, ירדנו למטה (הפעם כולנו ביחד באותה קרונית רכבל). שוב, נסיעה מאד ארוכה של כעשרים דקות – עם נוף מטריף.

ראינו בדרך אגם סכור נוסף:

W1XcIHy.jpg

וקרוניות רכבל של אנשים מאושרים שעולים למעלה לראות את פלא האגם הלבן:

 

oQCjUr8.jpg

הגענו למטה ונפרדנו לשלום מבית הקפה עם הקייזרשמארן. הנוף למטה גם הוא בכלל לא רע! פסטורלי, נעים ויפהפה.

סאבטקסט: הייתי מוכנה להישאר שם עוד קצת… ועוד…

1U8Pgtn.jpg

אבל, אין ברירה. לפנינו עוד נסיעה ארוכה לצימר בטירול ובדרך עוד רציתי לעבור במפלי קרימל.

הפקק בזל-אם-סי בתחילת היום + הפסקת הצהריים ברכבל, עיכבו אותנו.

כבר בדרך החלטנו שלא נעשה את הטיול שרוב המבקרים במפלי קרימל עושים (לעלות בטקסי למעלה ולרדת ברגל).

נציץ רק על המפלים למטה וזהו.

חוויית האגם הלבן נותרה עימנו והותירה בנו חותם עז. במצבים כאלה, חוויות נוספות לא תמיד רצויות… Rolling Eyes

מפלי קרימל Krimmler Wasserfalls

מפלי קרימל הם המפלים הגבוהים ביותר באירופה – נופלים מגובה 380 מטר בשלוש "מדרגות". ישנו מסול הליכה העובר לכל אורכם של המפלים, וכאמור – מומלץ לעשותו מלמעלה למטה (להגיע למעלה במונית היוצאת מהחניון התחתון ולרדת ברגל).

הגענו לשם בשעה מאוחרת למדי , אך המקום היה הומה אדם.

וכשאני אומרת "הומה אדם" – אני מתכוונת למעשה לחתך אוכלוסיה מאד מסויים…

מר קופירייטר: יצאנו מאוסטריה והגענו לסעודיה!! blush

חנינו בחניון בתשלום ויצאנו רגלית לכיוון המפלים התחתונים – כאמור רק כדי לראותם ולהתרשם מקרוב. 

בדרך חולפים על פני דוכנים וחנויות רבות (המקום מאד ממוסחר לטעמי).

עם זאת, ראיתי שם כמה פינות חמד:

c8QjjGr.jpg

הכניסה למקום בתשלום (לא רב) , כלול בכרטיס זלצ'.

זו היתה הפעם האחרונה שהשתמשנו בכרטיס , שהחזיר עצמו בגדול!!

חישוב מהיר: כרטיס למבוגר עולה 62 יורו. רכבל סנט. גילגן + רכבל האגם הלבן – רק הם ביחד 50 יורו . מרחצאות אמאדה – 20 יורו. כבר עברנו את מחיר הכרטיס וכמובן שהיו עוד אתרים רבים שנהננו מהם בזכות הכרטיס.

לאחר הליכה קצרה, מגיעים לפינה עם אנדרטה המספרת את סיפור הברחת יהודים דרך מעבר גרלוס ואיזור מפלי קרימל.

על האנדרטה מופיעה המילה "דאגה" בעברית.

vDa2EQK.jpg

הסיפור שמופיע על האנדרטה: 

במהלך קיץ 1947 יצאו בחשאי מאוסטריה דרך מעבר ההרים הסמוך לעיירה קרימל  כ – 5000 ניצולי שואה, גברים, נשים וטף, וחצו ברגל את האלפים בדרכם לאיטליה, בעזרת תנועת הבריחה. בסוף המסלול המתינו להם משאיות, שהעבירו אותם למחנות שהפעילה הבריחה, שם שהו עד לעלייתם על אוניות המעפילים ששלח המוסד לעלייה ב' כדי להביאם לארץ ישראל.

דרך המילוט של הפליטים מסאלפלדן אל עבר איטליה חצתה את מעבר קרימל שגובהו למעלה מ-006,2 מטר מעל פני הים. מסלול קשה זה נבחר מאחר שבגלל עבירותו הנמוכה הייתה עליו שמירה דלילה. חיילי הצבא האמריקני שפיקחו על הדרכים בסביבה העלימו עין מהמשאיות נושאות הפליטים היהודים. גם את שיתוף הפעולה של החיילים האיטלקים ששמרו בראש המעבר ניתן היה לרכוש בקלות, בתמורה לקופסת סרדינים או לכמה סיגריות… 

כמעט מידי לילה בין אפריל לאוקטובר 1947 יצאה בחשאי ממחנה "גבעת עבודה" בסאלפלדן קבוצה של כמה עשרות פליטים יהודים. הם עלו על משאיות אטומות של ארגון הבריחה ובסביבות השעה עשר בערב יצאו לדרך לעבר העיירה קרימל, הסמוכה למעבר ההרים. ממרגלות מפל קרימל החלו הפליטים בטיפוס רגלי בשלג לעבר מעבר ההרים, ללא ציוד מתאים, נושאים על גבם ילדים וזקנים.

Vl1q3ec.jpg

לאחר כשלוש שעות של טיפוס מפרך, בסמוך לזריחה, היו הצועדים מגיעים לחורשה – מרחק של כמה מאות מטרים מהאכסנייה של משפחת גייסלר Geisler האוסטרית . שם חנו במשך שעות היום. ליזל גייסלר, בעלת האכסנייה, הייתה מביאה אליהם מזון ומרק חם. עם בוא החשיכה חידשו את מסעם במעלה ההר להשלמת החלק השני והמסוכן יותר של המסע: הטיפוס לפסגת המעבר וחציית הגבול אל עבר איטליה. משפחת גייסלר מתגוררת במקום גם כיום, והתמונות הללו עדיין תלויות על קירות חדרי הבית.

מאז שנת 2007 בסוף השבוע האחרון של יוני או הראשון של יולי, משוחזרת מדי שנה חציית האלפים באותו מסלול שבו העבירה הבריחה את המעפילים. המסע מתחיל בעיירה קרימל שבאוסטריה, ונמשך בצעדה רגלית בהרים עד לסיומו בקסרן Kasern  באיטליה, שם מתקיימת קבלת פנים לצועדים. באירוע השנתי משתתפים כ-200.000 צועדים מכל רחבי העולם, ובכלל זה בני נוער מישראל ומאוסטריה הנוטלים חלק בפרויקט של חילופי תרבות.

בשנת  2013  קבעו האוסטרים לאורך מסלול הצעידה שבעה לוחות זיכרון המספרים את סיפור חציית האלפים בנתיבי הבריחה, וכל מי שצועד לאורכו לומד על מורשתה. 

מכאן, המשכנו לעבר המפלים.

כאמור, ראינו רק את המדרגה תחתונה.

זה היה המראה הראשוני:

6aLoiOY.jpg

וקצת יותר מקרוב:

KcxizvR.jpg

יפה, מרשים – אבל זה לא זה… Proud

אבא: מזה עושים כזה עניין…? לא משהו!

אמא: שפע מים, עוצמה של הטבע – אבל גם אני מאוכזבת…

מר מזג אויר: מפלי גולינג היו הרבה יותר יפים!

מיסטר נקסט: המפלים האלה לא שווים שום דבר.

מר קופירייטר: זה כבר לא מפלי קרימל. אלו מפלי אל-קרימלייה!!

בכל זאת, עשינו סט תמונות. הבנים עלו על הסלעים והתקרבו למפלים. חזרו רטובים…

אבא התייאש והלך לשבת על ספסל.

שימו לב לדמות משמאל…

SulqrhC.jpg

הנה הבנים – במצב רוח "בדיחתי" כדבריהם:

IMG_9396

לאחר שהות של כרבע שעה, נשבר לנו ועזבנו את האתר.

תמונת פרידה: (צולמה קרוב לחניון)

AZT7jie.jpg

וזהו.

כאן הסתיימו יחסינו עם מפלי קרימל, שכפי שהבנתם – לא הותירו בנו רושם…Proud

אולי בגלל שלא עשינו את הטיול הרגלי

אולי בגלל שהגענו בהיי מהאגם הלבן

אולי בגלל ההמוניות במקום (שוב לאחר בדידותו המזהרת של האגם הלבן).

סאבטקסט: נראה לי שאנחנו היחידים (מכל סיפורי החברים) שלא התלהבו ממפלי קרימל….Rolling Eyes

ובכל זאת – יפה שם.

nf7rnSO.jpg

מעבר גרלוס Gerloss ועמק צילרטל

הגענו בחזרה למכונית והחלנו לנסוע במעלה ההר כיוון טירול במעבר ההרים גרלוס.

עצרנו לתצפית במקום מדהים!  הנה מפלי קרימל שם למטה… אפשר לראות בבירור את שלושת המדרגות שלהם.

ga8Lv2y.jpg

בדרך, משלמים דמי אגרת כביש בסך 9.5 יורו.

הנופים היו יפים עד מאד.

בדרך עברנו בכמה עיירות מתוקות.

באחת מהן , החלטנו לעשות קניות בסופר, כי כבר הבנו שנגיע מאד מאוחר לצימר שלנו… (רשת Spar – מאד פופולרית באוסטריה).

ovKZP1w.jpg

והנה עברנו לטירול!! 

הנופים מהממים ביופיים! הרים נישאים, ירוק רענן…

gqmdFmw.jpg

מר מזג אוויר: אני כבר רואה שטירול יותר יפה מזלצבורגרלנד!

אמא: יש מצב… ההרים כאן יותר עוצמתיים. וחוץ מזה – כמה כבר ראינו שמים כחולים בזלצבורגרלנד?!?!

סיימנו את הירידה מההר ונסענו בעמק צילרטל. גם כאן הכל נראה מקסים.

מיסטר נקסט: אני רעב!

אבא: גם אני. איפה נאכל? בעיירה של הצימר?

אמא: מה פתאום!? זה עוד מאד רחוק. עדיף שנעצור באחת העיירות.

מפשפשת בדפים ונזכרת בהמלצה של ידידתי רבקה'לה על העיירה Hall in Tirol.

אנחנו כבר קרובים יחסית אליה ואכן נכנסים לשם, מוצאים חנייה סמוך לעיר העתיקה ומתחילים לחפש מסעדה באדיבות האפליקציה של מר מזג אוויר.

הול אין טירול Hall In Tirol

העיירה הזו נראית מאד חמודה:

H37KJQf.jpg

הגענו למסעדה חביבה, התיישבנו בחצר.

המסעדה הגישה מגוון מאכלים וכך דגמנו גם המבורגר (מיסטר נקסט), פאפרדלה סלומון (מר מזג אוויר ואני. זכה לציון גבוה!), בשר / עוף כלשהו (אבא) ו….שניצל (מר מזג אוויר שלא מתייאש, ועדיין מחפש שניצל וינאי שטוח כהלכתו. גם הפעם לא הצליח לחלוטין…).

mq36LIl.jpg

כשהיינו במסעדה, התקשרתי לבעל הצימר שלנו והודעתי לו שנגיע מאד מאוחר…

אין בעיה, ענה. המפתח יחכה לכם על הדוכן ב"לובי". רק תנעלו את דלת הכניסה כשתגיעו….

יצאנו מהול אין טירול אחרי השעה 9 בערב.

לקראת השעה 10 וחצי הגענו לצימר שלנו, בעיירה Leins  Arzl im Pitztal 

העיירה הזו נמצאת מעל עמק פיצטאל.

להגיע לצימר לא כל כך פשוט.

אמנם היו לי הוראות מדוייקות מידידי אלון, אבל לעלות על הכביש מפותל בחושך, זה לא הכי סימפאטי (בפרט שנוסעים אל הלא נודע).

בשעה טובה הגענו לצימר Pitztaler Nachtigall של משפחת בנייאי Family Banyai

הגענו בחושך, מצאנו את המפתח (ונעלנו). קיבלנו דירה בת שנים וחצי חדרי שינה, מטבח + פינת ישיבה, שני חדרי אמבטיה ומרפסת. הרושם הראשוני לא היה שופע התלהבות. Confused

גם בגלל עייפות רבה, גם בגלל הנסיעה הקשה במעלה ההר החשוך, וגם בגלל שהדירה יותר צנועה וכפרית לעומת הדירה המודרנית, המעוצבת וחדשה של סוניה בראדשטאדט.

הנה מספר תמונות שהספקתי לצלם בדירה לפני שנהיה בה בלגן…

חדר שינה הורים

המטבח ופינת ישיבה

הפינה של מיסטר נקסט

הבנים דווקא היו מרוצים.

אנחנו רק רצינו להתמקם וללכת לישון…

אבא: מחר אני רוצה לישון קצת בבוקר. נקווה שלא יהיו כאן פעמוני כנסייה שיעירו ב- 6!

אמאגם אני רוצה לישון. אנחנו חייבים קצת להחזיר כוחות. angry

סאבטקסט: רק שלא נישן יותר מדי מאוחר… מחר צריך להיות יום יפה. שלא נפסיד…

הערה לסאבטקסט: לא יפה! צריך לתת לנהג לנוח!! 

לילה טוב! 

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: טוב מאד! קמנו יחסית מוקדם, יצאנו בזמן טוב מהדירה בזלצבורגרלנד ולמרות פקק מעצבן והפסקת צהריים, הגענו למקום הנכסף – האגם הלבן! האכזבה על כך שלא ניתן להגיע לאגם הקפוא התפוגגה יחסית מהר. כמו כן הספקנו לבקר ביקור חטוף במפלי קרימל, נסענו דרך מעבר גרלוס ואפילו נכנסנו להול אין טירול שמתישהו רציתי לראותה. no

מזג אוויר: השתפר מאד!! סוף סוף נראו שמיים כחולים משעות הבוקר ולא מהערב עד כה! אף על פי שהיה מעונן מדי פעם בהר של האגם הלבן, זכינו לראות מחזה מרהיב עם השתקפויות נפלאות.  כמו כן, הורגשה התחממות ולא היינו צריכים מעילים כמו בימים הקודמים.

דיווח קולינרי : ארוחת בוקר אחרונה בדירה בראדשטאדט. בית קפה מקסים למרגלות הר של האגם הלבן, בו אכלנו קייזרשמארן. בערב  – מסעדה אקלקטית נחמדה מאד בעיירה הול אין טירול הגיעה למקום החמישי בדרוג מסעדות הטיול!  

דירוג אתרים וחוויות:  מקום 3 – מפלי קרימל  מקום 2 – מעבר הרים גרלוס,  מקום ראשון – האגם הלבן המופלא surprise 

הדבר המעצבן / המיותר: שלא יכולנו להגיע לאגם הקפוא (דבר שגרם לקרייסס משפחתי קל) וכן חוסר שביעות רצוננו ממפלי אל קרימלייה. 

לקסיקון נאציזם ושואה: הקופאית שהודיעה לנו על כך שאי אפשר להגיע לאגם הקפוא זכתה לתואר האנטישמית של היום. הגדיל לכנות את האירוע מר מזג אוויר: בדיחה נאצית על חשבוננו!  Twisted Evil . 

צחוקים מול עצבים: מעט עצבים, יותר צחוקים… בעיקר במפלי קרימל… laugh 

הנאה:  מר קופירייטר: יום מוצלח. האגם הלבן – פיסגת הטיול עד כה. מר מזג אוויר: יום טוב, אם כי היו בו אכזבות. סוף סוף היה מזג אוויר טוב, רק חבל שהיום התבזבז על נסיעות ארוכות.  מיסטר נקסט: יום מוצלח מאד ונהניתי בו. האגם הלבן – בין המקומות הכי יפים בעולם שראיתי, כמו שאמא אוהבת להגיד: "לבכות מרוב יופי". סאבטקסט:  ילד זהב.   אבא: יום טוב מאד, רק הנהיגה היתה מעייפת וקשה. אמא: יום נהדר, ראיתי כמעט את כל מה שרציתי.   

תמונת היום: הגענו לטופ! סלפי משפחתי באגם הלבן surprise

המשך בחלק ה'.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: