מלח, מים – בין אוסטריה לגרמניה

טיול משפחתי לאוסטריה – חלק א'

הקדמה בנימה אישית:

אז עשינו את זה. סוף סוף גם אנחנו טיילנו באוסטריה וחזרנו כדי לספר!

ולפני שאתחיל לספר על עלילותינו בארץ האפל-שטרודל, חייבת להיות כאן הקדמה קטנה.

הטיול הזה היה צריך להתקיים שנתיים קודם לכן, בקיץ 2014.

אבל – הקיץ הזה החל ברגל שמאל. תרתי משמע עבורי.

יום שישי, 30.5.14 : יום פעילות אתגרית בבית הספר. רציתי להיות מורה "מאגניבה" ויצאתי שלימזלית, פצועה וחבולה. נפלתי על צידי השמאלי מגובה של כ- 80 ס"מ ונחבלתי קשות – ברגל, ביד, בכתף, בפנים… נפלא. אין שברים, אבל כואב….

יום ראשון 1.6.14 : אנחנו ממריאים בערב לבודפשט. טיול זוגי שתוכנן עוד מאוקטובר. לא ויתרתי והחלטנו לטוס. חשבתי שהכאבים ישתפרו, אך הם רק התעצמו. את הביקור בעיר עשיתי בצליעה, עם משככי כאבים. הנה תזכורת.

ברקע, יש טיול משפחתי לאוסטריה – שחיכינו לבקר בה כבר כמה שנים טובות. כרטיסים הוזמנו באל-על עוד במרץ (10-20.7.14), גם צימרים ותוכנית -על יש. הטיול כולל גם את שני בניי התאומים שהם חיילים. כך החליטה "אמי הגנרלית". האחד (חיל אויר) קיבל אישור די מהר, השני (חיל הים) – עם הרבה אוליים.

יום שלישי 17.6.14 : בני היקר א' מודיע לי שלא אישרו לו נסיעה לחו"ל. כולנו מבואסים קשות ושוקלים לבטל. מנסים בכל זאת לבקש, כותבים מכתב למפקדים ומקווים לטוב…

יום רביעי 25.6.14 : ייייישששש!!! א' קיבל אישור!!! איזה מפקד נחמד. כלנו מאושרים ומחוייכים. רק אני עוד כאובה….

יום שני 30.6.14 : מסתיימת שנת הלימודים ואני מתפנית להכנות לטיול ולתפור מסלול (שעוד לא ממש הכנתי כי כל הזמן היה "אולי" מעל הראש…)

אני עדיין צולעת ולא בשיאי… אבל רק רוצה לנסוע, כל המשפחה ביחד וכמו שאומרים בפולניה : "העיקר שהבנים ייהנו".

אז רציתי.

יום שבת 5.7.14 : טלפון מלחיץ מבני ע', שיודע דבר או שניים אבל לא ממש יכול להגיד… "תורידי את הציפיות שלך לטיול בחו"ל. 10% שנצא!"

יום שני 7.7.14 : טילים נורים מעזה לעבר ישראל. הרגשה לא טובה, מבשרת רעות.

יום שלישי 8.7.14 : פורץ מבצע צוק איתן. א' שולח לי ווטסאפ : "חדשות רעות, יוצאים לים. ביי ביי אוסטריה "…

ונעלם לעבר האופק הדרומי.

סרט רע.

מה עושים ?!?!?

אז החלטנו שאו שכולם נוסעים, או שכלום. לא ניסע בלעדיו ובלעדי אחיו. ובטח שלא במצב כזה של חוסר ודאות.

וביטלנו הכל.

והיה נאחס גדול שגבר מיום ליום.

קיץ נוראי, קשה, מלווה בכאב לב. כל ערב בכיתי מול הטלוויזיה. יאוש.

בקושי ראיתי ושמעתי מ-א'. את אחיו ראינו פה ושם.

הרגשתי משותקת וחסרת רצון לעשות כלום. באסה.

הבטחנו שאת הטיול נעשה יום אחד נקווה שבקיץ הבא, ורק חיכינו שהכל ייגמר כבר. (למזלנו קיבלנו את כל הכסף בחזרה מאל-על, שיצאו בהודעה שכל מי שמבטל כרטיסי טיסה שלהם בגלל "המצב" – לא ישלם דמי ביטול ויקבל את מלוא הכסף).

הטיול לאוסטריה נכנס להקפאה במגירה הדי עליונה – כי כבר הבנתי שאני עם צה"ל לא מתעסקת יותר ואחכה לשחרור של אחד מהבנים.

בינתיים טיילנו רק עם הבן הצעיר (דורדון, נורווגיה… אחח נורווגיה ) ונסענו לחו"ל בואריאציות שונות. היתה גם נסיעה שלי עם שני הבנים הגדולים לפריז – עליה מסופר כאן.

אבל אני לא הפסקתי לחלום על נסיעה משפחתית של כולם, כמו "בימים הטובים" לפני הגיעו של צה"ל לחיינו…

וכל עוד הבנים הגדולים מוכנים ורוצים לנסוע איתנו – הרי זה משובח!

אז ברגע שקיבלתי איתות ואור ירוק מהחייל המשוחרר ומאחיו שעדיין בצבא (קצין) – הוזמנו כרטיסי אל-על למינכן, הוזמנו הצימרים שהיינו צריכים להיות בהם לפני שנתיים (לאחר הביטול שקרה ברגע האחרון, היה לי כל-כך לא נעים מבעלי הצימרים… הצעתי להם תשלום סימלי והם סירבו! לכן הגיע להם מאד שאזמין אצלם שוב מקום!!) ותוכנית טיול נרקמה עם הרבה "אוליים"…

עד כאן ההקדמה וכבר תבואנה מנהלות.

העיקר שיש לי אור ירוק להתחיל….!

כפי שציינתי, הטיול הזה הוא חוויה מתקנת לטיול שלא התקיים ב- 2014.

כדי שהוא יהיה חוויה מתקנת על ממש , נוספו לטיול המקורי שלושה ימים מלאים ובעקבות זאת – התכנון שלי היה מבולבל עוד יותר…

אבל ככה זה אצלי, במיוחד בטיולים שהם טיולי כוכב (שאנחנו דווקא פחות עושים. טיולים מתגלגלים זה "המומחיות" שלי – אז התכנון יותר מהודק).

סקירת בזק של מסלול ואתרי הטיול נמצאת כאן.

מנהלות:

טיסה למינכן: הוזמנה באל-על בחודש פברואר. $434 לאדם.

לינה: מלון בשדה במינכן ללילה הראשון ושתי דירות – אחת בזלצבורגרלנד ואחת בטירול. עלות לכל הלינות – כ- 1400 יורו.

רכב: פורד גאלקסי 7 מקומות, דרך סוכנות Ofran , בפועל – Enterprise. עלות ל-12 ימי השכרה כ- 720 יורו.

ומי בנוסעים?

כאמור – סוף סוף טיול משפחתי במצבת כוח אדם מלאה!

משתתפי הטיול ומטלותיהם:

אמא – מתכננת הטיול, שכרגיל תחטוף גם נזיפות ותלונות. מנווטת, בעלת רעיונות מקוריים והזויים לעתים. אופטימית ורוצה מאד שהטיול יצליח. מצלמת ומנציחת הטיול (יותר מדי על-פי סברת בני המשפחה).

אבא – נהיגה. בלעדיות שלו. מבצע לעיתים קרובות את הרעיונות ההזויים של אשתו, אך לעיתים גם מתמרמר, מתעצבן ומטיף – לאם ולבנים. משמש גם DJ במכונית.

מר מזג אוויר – תאום א', עדיין בצבא. מאחר והוא קצין חזאי, דיווחי המפות הסינופטיות והתקלות מזג האוויר האוסטרי המתעתע – עליו! תפקיד נוסף שלקח על עצמו – ניווט בעיירות ומציאת מסעדות.

מר קופירייטר – תאום ב', יוצא חיל-הים וכיום מלצר המבין בקולינריה. אחראי פלייליסט באוטו, איתור מאכלים מעניינים וגלידריות. בעל חוש הומור ציני וקופירייטר לעת מצוא.

מר נקסט (Mr. Next) – הידוע כ"ילד זהב של אמא שלו". עוזר בנשיאת המטלטלין. שותף להתפעלות מהנופים ומשת”פ של אמא. רוצה עוד ועוד ותמיד חושב קדימה – ולכן ייקרא שמו מיסטר נקסט.

וכמובן – אי אפשר בלעדיה! קבלו את…

סאבטקסט – מחשבותיה והרהורי-ליבה של אמא. תומכת רגשית.

עכשיו אנחנו כמעט ומוכנים לצאת לטיול.

אך לפני זה, הערה קטנה נוספת:

חובבי העם האוסטרי והשפה הגרמני יימצאו כאן לעיתים קרובות הערות לא אוהדות שאולי ייסבו להם אי – נוחות. ראו הוזהרתם! הומור ובדיחות על חשבון הנון-אלפים לפניכם .

וכדי שנכנס לאווירה, הנה תמונה אוסטרית טיפוסית – אגם רגוע, הרים נישאים: הנה אוסטריה מחכה לנו!

יום שלישי, 12.7.16 : יוצאים לטיול!!!

תאריך זה נבחר כי:

א. אנחנו מעדיפים לנסוע לחו"ל בחודש יולי ולא באוגוסט העמוס.

ב. זהו יום אחד אחרי מועד ב' של בחינת הבגרות במתמטיקה. לשמחתנו, מיסטר נקסט לא היה זקוק למועד ב' (חודש מאי, שעתיים אחרי מועד א': "אמא, את יכולה להקדים את הטיסה לאוסטריה. כנראה שאקבל ציון טוב מאד…" אמר וצדק. אבל לא שינינו כלום נגד עין הרע ).

בשעת צהריים מאוחרת יצאנו שמחים, מתרגשים ומעט מתוחים ברכבת למקום הכי יפה בארץ – הלוא הוא נתב"ג.

סאבטקסט: עד שאני לא אעבור את ביקורת הדרכונים ואגיע למזרקה, אני לא אהיה שקטה!! הטראומה מלפני שנתיים השפיעה עלי קשות.

סבא וסבתא המפורסמים הביאו אותנו ואת מטלטלינו, כל אחד במכוניתו, אל תחנת הרכבת.

סבתא: אל תשכחו להודיע לי שאתם נוחתים ושהגעתם בשלום!

סבא: אל תשכחו לאכול קנודל ושניצל!

נפרדנו בחיבוקים ובהבטחות לשמור על קשר ויצאנו לדרך….

בשעה טובה וברוכה הגענו לנתב"ג – לראשונה מזה זמן רב לטרמינל 3 (!), מסרנו המזוודות, עברנו את הביטחון והגענו אל המזרקה הכי משמחת בארץ!!!

אמא: קדימה, בואו נצטלם!

סאבטקסט: זהו מנהג עתיק יומין שלי – להצטלם במקום הכי יפה בארץ, רצוי ליד המזרקה.

אבא: לא עכשיו.

מר קופירייטר: שוב היא התחילה! אני כבר רואה איך כל הטיול ייהרס עם התמונות שלה.

מר מזג אוויר: אולי אחר כך.

מיסטר נקסט: טוב, נו. בואו נגמור עם זה וזהו.

סאבטקסט: הם הרי יודעים שזה לא יעזור להם…

וכך עשינו מספר תמונות עד שיצאה זו שכולם היו שבעי רצון ממנה.

אבא: כולם מסתכלים עלינו וצוחקים עלייך!

סאבטקסט: עוכר שמחות!

אמא: נו באמת!?! כולם מצטלמים כאן. טוב, כמעט כולם…

חיוכים של אושר ואנחת רווחה בנתב"ג:

העברנו את הזמן בנעימים בנתב"ג עד שהגיע מועד הטיסה.

הטיסה המריאה מעט אחרי 18:00 ונחתה במינכן בערך ב- 21:00.

מי מכם שטס באל-על ונחת במינכן, יודע שהטיסה נוחתת באחד המקומות הנידחים בשדה, מבחינה ביטחונית.

סאבטקסט: הגרמנים מנסים לכפר על עוונותיהם ולשמור על היהודים!

כאן המקום לציין שנמנעתי עד כה לטייל בארצות הללו – גרמניה, אוסטריה, פולין ודומותיהן. קשה לי מאד (!!!!) עם השפה הגרמנית וכולם חשודים בעיניי כנון-אלפים בהווה או בעלי עץ – שורשים נאצי ענף בעברם האפל.

בעבר ביקרתי בפרנקפורט יום אחד עם חברות (נסענו לשם ברכבת משטרסבורג וכל הזמן שמענו את צעדי הכרטיסנים ברכבת ודמיינו שהגסטאפו בעקבותינו).

לאוסטריה רציתי לנסוע בעיקר בשל הנופים המקסימים שראיתי בתמונות, וגם כי שאר בני המשפחה רצו. חוץ מזה, המשפחה של אבא מוצאה מאוסטריה – ואין ספק שחייבים לבקר שם! ובנוסף – קיוויתי שבטבע האוסטרי ארגיש פחות נרדפת ומתוחה בגלל השפה.

כולם, אגב, שותפים לתחושותי, למעט מר מזג אוויר שהיה עם חברים בברלין ומאד נהנה. הוא מגלה סלחנות יחסית לעם הגרמני.

קבלת הפנים שלנו בשדה במינכן היתה: גשם, רכבים צבאיים עם תתי-מקלע מסביב למטוס, חיילים ושוטרים.

סאבטקסט: מחנה ריכוז! מפה אנחנו נשלחים היישר אל סופנו!

ירדנו מהמטוס ונפרדנו לשלום מצוות הדיילים החביב של אל-על.

מכאן החל מסע כומתה בשדה התעופה, עד שהגענו אל איזור "המקובלים".

במרכז השדה של מינכן – רחבה גדולה וסביבה חנויות, פאבים, מסעדות – מאד יפה!

זה המעבר בשדה במינכן מאיזור המנודים אל איזור המקובלים:

הגענו לדלפק השכרת הרכב ולאחר המתנה קצרה (יתרון של טיסת ערב) קיבלנו את הרכב עם הפתעה נחמדה – שידרוג לרכב אוטומטי.

מר מזג-אוויר: את רואה שהגרמנים נחמדים?!?

נו שויין.

נכנסנו לרכב (פורד גלאקסי, יופי של אוטו!), הינדסנו אותו כך שכל המזוודות ייכנסו ועכשיו הגיע אחד הרגעים המותחים בטיול : האם אפליקאציית Here תעבוד??

מספר רגעים מלחיצים עד שהתוכנה התאפסה ו… יש!! עובדת כמו גדולה!

אז לכל מי שחושש – Here עובדת מעולה Off-line , תיפקדה ללא דופי לכל אורך הטיול!!

הגענו למלון שהזמנתי, קרוב לשדה התעופה – B&B München Airport

כאן היתה הפתעה פחות נעימה.

מסתבר שאחרי השעה 23:00, אין איש בקבלה והכל נעשה באופן אוטומטי, עם כרטיס אשראי וקוד כניסה למלון ולחדר שמקבלים.

עד כאן הכל סביר והסתדרנו.

אבל – למרבה העצבים קיבלנו חדר אחד מהשניים – חדר למעשנים!! זאת על פי שרשמתי בבוקינג שאני מאד מבקשת לא לקבל חדר כזה.

הבעייה המרכזית היתה שלא היה עם מי לדבר! אף אחד לא ענה לטלפון חירום שהיה שם, ולאחר כמה דקות של עצבים נעשתה החלטה משפחתית (לא לשביעות רצונם של כולם, אבל אין מה לעשות): מר מר קופירייטר ומיסטר נקסט יקבלו את החדר למעשנים. פחות אכפת להם (מר קופירייטר: בצבא כל הזמן הייתי עם חברים מעשנים. מיסטר נקסט: זה מסריח, אבל לא נורא. סאבטקסט: ילדי זהב). אמא, אבא ומר מזג – אוויר שסובל מאלרגיות ומעודף רגישות, יישנו בחדר השני, המטוהר.

המלון עצמו בסדר יחסית, לא יקר וקרוב לשדה.

מי שרוצה – הנה הקישור למלון.

למחרת אגב – ניסינו להתלונן על העניין במלון, אך האנשים בקבלה רק חייכו ולא התייחסו. אנטישמים.

לילה טוב.

מחר מתחילים בטיול!

יום רביעי 13.7.16 : הטיול מתחיל ביום שנחלק בין גרמניה לאוסטריה

התוכנית ליום זה:

(תוכנית מאד מבולבלת ולא מובנית, שכללה אינסוף אפשרויות (חלקם לא הגיוניות)).

נסיעה משדה תעופה מינכן לכיוון הצימר/דירה בזלצבורגלנד.

בדרך – מספר אופציות ע"פ מזג האוויר:

אגם כימזי (פחות מומלץ) או אגם Tegernsee

מפלי גולינג, אולי נקיק ליכטנשטיין

ו / או מכרה מלח הלאיין או בראכסטגאדן

ו/ או קן הנשרים

או

אגם המלכים (שייט באגם + הסברים בגרמנית + חצוצרה+ טיול רגלי)

הגעה לצימר + קניות בסופר

ספוילר:

הביצוע:

התעוררנו לבוקר סגרירי במלון הגרמני.

החלטנו לקחת ארוחת בוקר במלון (עלות של 7 יורו לאדם) כדי להתחיל את היום "מסודרים", וגם כך אין קומקום בחדר להכין קפה. ארוחת הבוקר היה טובה, אך הצוות לא היה חביב מי יודע מה, והתעלמו מתלונותיי על החדר המעושן שקיבלנו.

אמא: בוא נצא לדרך, כמה שפחות זמן בגרמניה – יותר טוב!

אבא: כן, חבל על היום הזה.

מר מזג אוויר: התחזית השתפרה – זה אומר שהגשם הרציני יתחיל רק אחה"צ.

אמא: קדימה, כדאי לנצל את היום! יש לי תוכניות בדפים!

כאן המקום לציין כי מר מזג אוויר (וגם אתרי מזג האוויר השונים) צפו מערכת גשם חזקה ואף קיצונית שאמורה להתחיל ביום הגעתנו.( סאבטקסט: How lovely ) ע"פ מר מזג אוויר, סופה לא ממש ידוע מתי יהיה, אך היא צפוייה להיחלש לקראת סוף השבוע.

לכן, רוב "התוכניות ליום גשם" יהיו בכוננות על, למרבית הבאסה…

בנוסף, מר מזג אוויר מאד רצה לבקר במינכן וניסה לשכנע את כל בני המשפחה.

הוא נתקל בהתנגדויות מכולם.

אמא: כפי שאמרתי, כמה שפחות זמן להיות על אדמת גרמניה!!

אבא: זו לא עיר כל כך חשובה…!

מר קופירייטר: לא מעניין! בזבוז זמן!

מיסטר נקסט: אולי מעניין אותי רק הסיור באצטדיון באיירן מינכן. מעדיף לטייל בטבע של אוסטריה!

סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו.

בהיותי אמא/ מתכננת טיול המנסה לשמור על רוח טובה ועל תקווה, אמרתי לו – אולי כשנחזור… ביום האחרון של הטיול. ותלוי כמובן במזג אוויר! עכשיו זה ממש בזבוז זמן.

וכך, יצאנו לדרך – לכיוון אוסטריה

בדרך התלבטנו מה לעשות.

בתחילה חשבנו לנסוע לאחד האגמים מהדפים שלי.

אחר-כך, חלפנו על פני אגם כימזי וכבר מהכביש החלטנו שהוא לא מושך אותנו.

גם אגם המלכים נפסל (סאבטקסט: בעיקר בגלל ששמעתי על כך שבמהלך השייט ישנם הסברים בגרמנית. לא בשבילי!! ).

כך או כך – הוחלט לוותר על אגמים ולהתקרב לאיזור הצימר ולטייל במפלי גולינג, בתקווה שהגשם לא יתפוס אותנו.

בינתיים האזנו לרדיו הגרמני (לא קל!) – לתחנת באיירן 3, שם היו שירים נחמדים.

בתחילת דרכנו נכנסנו לחנות של תחנת דלק ושם רכשנו את מדבקות האוטוסטרדה הידועות של אוסטריה (היינו זקוקים לשתי מדבקות, עבור 12 ימי טיול).

והנה הגענו לאוסטריה!

שלט קטן בצד בדרך הודיע שעברנו למדינה אחרת.

אמא: אין פה שום מעבר גבול!

מר מזג אוויר: אמרתי לך שזו אותה מדינה! עוד לא הבנת?!? גרמניה ואוסטריה זו אותה מדינה! לכן, אין לך מה לברוח מגרמניה…!!

המשכנו בנסיעה וראינו כיצד אט אט משתנה צורת הנוף – ממישור להרים סביבנו.

מיסטר נקסט: נורווגיה הרבה יותר יפה.

אבא: חכה, עוד לא ראינו כלום.

אמא: אני חושבת שהוא צודק…

מר מזג אוויר: די כבר לדבר על נורווגיה שלכם!

סאבטקסט: הוא עדיין לא נרגע מזה שהוא לא היה שם, בארץ הקרחונים והמפלים…

מר קופירייטר: אני אוהב את הנוף הזה. מזכיר קצת את הדולומיטים.

סאבטקסט: יש צדק בדבריו… באמת יש דימיון:

ולכבוד הגעתנו לאוסטריה, אי אפשר להתעלם מזוכה/ת האירוויזיון לשנת 2014 – קונצ'יטה מאוסטריה!

השיר Rise Like a Phoenix זכה במקום הראשון – כבוד!

וכך הגענו לעיירה גולינג באוסטריה, שם ניסינו לרכוש את כרטיסי זלצבורגלנד המפורסמים.

ולמה ניסינו?

כי האינפורמיישן היה סגור. הפסקת צהריים.

סאבטקסט: חוצפנים עצלנים! מה זה הפסקת צהריים?!? הם לא רוצים תיירים?

ליד האינפורמיישן היתה סוכנות נסיעות ועל החלון היתה תלויה תמונה של חלום חיי:

מפלי גולינג – Gollinger wasserfall:

החלטנו לא לחכות לתום הפסקת הצהריים של האינפורמיישן ולנסוע למפלי גולינג, גם ללא הכרטיס.

הגענו למגרש החנייה, שהיה די ריק ומשם – הליכה קצרה לבקתת הכניסה.

הבחור בקופה נתן לנו מחיר משפחתי לכניסה לשמורה – 6 יורו. ממש לא נורא.

(הכניסה בחינם עם כרטיס זלצבורגרלנד, אך אם נגזר שהוא לא יהיה בינתיים – זה המקום להתחיל).

לקחנו בתרמילים, מלבד כריכים וחטיפים – גם מטריות מתקפלות. בינתיים הגשם לא הגיע, אבל העננים נראו די מאיימים.

אהבנו מאד את המסלול במפלי גולינג!

אני יודעת שהם לא נחשבים בין "השוסים הגדולים" באוסטריה – אבל בתור אתר ראשוני להתחלת הטיול – זה נהדר!

ותוסיפו לכך את העובדה שלא היו שם כמעט מטיילים – אולי חששו ממזג האוויר המאיים ו"הסופה" הקרבה ובאה, אולי סתם זה לא אתר פופולרי – לנו זה התאים בול!

המסלול מתחיל ביער ירוק, לאורך הנהר.

החבר'ה היו במצב רוח טוב

והנה – הגענו למפל גולינג (ממש כמה דקות הליכה מהחניון):

מפלי גולינג – גובהם למעלה מ -75 מטר והם מאד מרשימים ושופעי מים.

התחלנו לטפס בשביל העולה, (סאבטקסט: העלייה היתה לי קצת קשה ) ומדי פעם עצרנו בנקודות תצפית.

כאן רואים את המפל עם הגשרים – שהם המשך המסלול.

אהבתי את לוחות ההסברים המספרים על ציירים שקיבלו השראה מהמקום:

בשלב מסוים, החל לרדת גשם והמטריות נשלפו.

הגענו לתצפית על גשר מתכת – ומשם החלה ירידה לכיוון הגשר ולהמשך המסלול.

אמא: אני חושבת שאני מפסיקה כאן. אם יש ירידה, זה אומר שאח"כ תהיה עלייה בדרך חזרה!

אבא: זה באמת מיותר. גם אני מחכה איתך.

בנים: אנחנו ממשיכים. אתם זקנים!

אמא ואבא: לכו ותהנו. אנחנו נחכה לכם כאן, תחת העצים בחסות המטרייה.

סאבטקסט: הפרדת כוחות.

הנה הילדים:

והנה אמא שלהם, מחכה ביער:

הבנים המשיכו עד למעלה, בגשם שהלך התגבר. הם סיפרו אח"כ שראו את המקום בו נובע המעיין וצילמו את התמונה הבאה ("בשביל פורום המטיילים שלך"):

חזרו רטובים אך מרוצים וכולנו ירדנו בחזרה ביחד.

בדרך שוב העפנו מבט על מפל גולינג היפה והצטלמנו למזכרת עם המטריות:

שורה תחתונה: נהנינו מאד בטיול במפלי גולינג, מומלץ בחום!

חזרנו לחניון והצטלמתי למזכרת עם המכונית שלנו:

משם נסענו שוב לעיירה גולינג – Golling an der Salzach.

הפסקת הצהריים הסתיימה, האינפורמישן נפתח והבחורות שעבדו בו היו חביבות.

כרטיסי זלצבורגלנד לשישה ימים נרכשו (אבא: כל כך הרבה כסף?!? אנחנו נתרושש בטיול הזה! אמא: אתה תראה שהרכישה הזו תצדיק את עצמה! סאבטקסט: שוב הוא ממעיט ביכולות התיכנון שלי! ).

ומהו כרטיס זלצבורגלנד?

כרטיס זלצבורגרלנד (SalzburgerLand Card) מקנה כניסה חינם או הנחה משמעותית ללמעלה מ-180 אטרקציות ברחבי חבל זלצבורג כולו. ניתן להשתמש בכרטיס זלצבורגלנד בתקופת הקיץ – ממאי עד סוף אוקטובר והוא תקף ל-6 או 12 ימים מרגע הכניסה לאטרקציה הראשונה. הכרטיס מקנה כניסה לאתרי טבע, טירות, מוזיאונים, נסיעות ברכבלים, אתרי ספא ובריכות, כניסה יומית לעיר זלצבורג על אתריה, כולל תחבורה ציבורית ועוד ועוד. בקיצור – כרטיס הטבות שיכול לחסוך סכומים גדולים למשפחה מטיילת באוסטריה. קישור לאתר הרישמי של כרטיס זלצבורגלנד – כאן. רשימת האטרקציות המלאה בכרטיס – כאן. לנו הוא השתלם בגדול!

והנה תמונה מהעיירה גולינג הגשומה- אחרי שביקרנו בה פעמיים, היא ראויה למזכרת מצולמת:

מכרה המלח ברכטסגאדן – Brechtesgaden

אז יש לנו כרטיסי זלצבורגרלנד וגם עשינו טיול טבע נחמד.

עדיין יש זמן לעוד משהו עד שנגיע לדירה.

יורד גשם ולכן "אופציה ליום גשם" נשלפה – ואנחנו נוסעים למכרה המלח.

אמא: ישנם שני מכרות מלח באיזור – הליין וברכטסגאדן. הליין מעט יותר קרוב ונמצא באוסטריה, וברכטסגאדן מרוחק יותר, נמצא בגרמניה – אך מעט זול יותר.

סאבטקסט: ברור שבשלב זה אני מדברת לעצמי. בכלל לא אכפת להם לאן ניסע ומה ההבדלים.

אבא: בטח כולם יגיעו למכרות המלח עכשיו, ויהיה תור.

אמא: נכון.. בגלל זה נראה לי שעדיף שניסע לזה המרוחק יותר. יש לנו זמן.

בנים: לא מתעניינים בשלב זה.

אז נוסעים שוב לגרמניה.

סאבטקסט: חוזרים לגרמניה הנון-אלפית…!

הבדל זמן הנסיעה בין הליין לברכטסגאדן הוא כעשרים דקות.

הדרך לשם היתה יפה ואפילו ראינו אייל בין העצים!

הגענו בגשם שוטף, חנינו במגרש חנייה מסודר בתשלום ועברנו דרך מנהרה מתחת לכביש לכניסה למכרה. אח"כ עוברים על פני גשר.

כך זה נראה:

דמי הכניסה יקרים למדי, אך נתנו מעט הנחה לבנים "סטודנטים". שיהיה.

היינו צריכים להמתין כחצי שעה עד שהסיור שלנו ייצא ובינתיים הלכנו לשתות קפה.

בזמן שחיכינו, ראינו את האוטובוס הזה:

סאבטקסט: היישר לגוב האריות…!!

להזכירכם, קן הנשרים היה כתוב גם הוא בין האפשרויות לתוכנית היום. אך, מכיוון שהיה ידוע לי שאם אין יום יפה עם ראות טובה – אין טעם לעלות לשם, התוכנית הזו נפסלה. גם כך לא היה לי חשק מיוחד לראות את מעון הקיץ של צורר היהודים…

הגיעה השעה, ואנו מתייצבים בתור הכניסה עם עשרות רבות של אנשים.

הכניסה איטית ומייגעת.

בסופו של דבר הגענו לדוכן בו מקבלים אוברולים שחורים – מדים אחידים לכל האנשים.

מר מזג אויר: עכשיו סופית אנחנו נראים כמו אסירים במדים.

מר קופירייטר: כן, אסירים במחנה ריכוז!

אמא: זו מזימה גרמנית, לשלוח אותנו לבטן האדמה!

סאבטקסט: עד עכשיו אני בכלל לא מבינה למה בכלל היינו צריכים את האוברולים האלו בסיור?!?! מה כוונת המשורר? להגן עלינו מפני לכלוך (שלא היה)? להגן עלינו מהקור (היה חם!)? אין הסבר.

ההמתנה בתור נמשכה, הפעם עם מדי אסירים.

כדי להפיג את השיעמום – הצטלמנו.

סוף סוף הגענו לתחילת התור, כדי לעלות על רכבת המסיעה אותנו לסיור במכרה המלח.

אך למרבה התדהמה – לא הכניסו אותנו!

הסדרן, בעל מראה של קצין גסטאפו, הכניס רק את דוברי הגרמנית!!

סאבטקסט: סלקציה!!!!!!

התירוץ הרישמי של הנון-אלפים היה שכעת יוצאת רכבת לדוברי גרמנית בלבד, ודוברי האנגלית (שהיו בערך 3 משפחות!!) יחכו לסבב הבא!

כך, עקפו אותנו כולם ונכנסו לרכבת. רק משפחות בוואריות.

ואנחנו נאלצנו להמתין לסבב הבא.

מיסטר נקסט: זה לא פייר!!

אבא: עוד לא הבנת איפה אנחנו נמצאים..?! כאן מי שלא בגזע הארי הוא בעדיפות אחרונה!

מר קופירייטר: כן, זו הכנה למסע לפולין שיהיה לך..!

אמא: אין מילים! אמרתי לכם שאני לא רוצה לנסוע למדינה הזו…!?!?

מר מזג אוויר: אמרתי לך שאין הבדל בין גרמניה לאוסטריה. את עוד תיראי!

סוף-סוף הגיע תורנו, והוכנסנו – כמובלים אל הטבח, אל קרון הרכבת.

אמא: אני יושבת באמצע, שתשמרו עלי מכל הכיוונים!

הנסיעה החלה ואז הקרון נתקע , בחושך מוחלט.

התחלנו להתפוצץ מצחוק.

אמא: אמרתי לכם, זו מזימה נאצית! הם לוקחים את הרכבת של אנשי סוג ב' היישר אל מחנה הריכוז!

אבא: לא סתם הם נתנו לנו לחכות. הכל מתוכנן!

הרכבת המשיכה בנסיעה באפלה.

ואז, ראינו את הסמל הזה:

אמא: צלב קרס!!!

אבא: זהו זה. הפיתרון הסופי!!

מר קופירייטר: זה לא מכרה מלח, זה מכרה גז!!!

וכך עברה עלינו בנעימים הנסיעה בבטן האדמה, עד שהגענו למגלשות.

סאבטקסט: קצת פחדתי, אבל היה נחמד.

ההסברים היו מעניינים למדי, אבל אנחנו לא ממש היינו מרוכזים – גם בגלל בדיחות הנאצים שלנו וגם בגלל שהמדריך העניק הסבר גרמני אישי בקול רם במיוחד למשפחה בווארית אחת שלא ידעה אנגלית (השתרבבו איכשהו לסיור סוג ב'). זה היה זמן שהקשבנו להסבר באנגלית וזה די הפריע. מדי פעם נתתי לו מבטים מזרי אימה, אך זה לא הזיז לו.

סאבטקסט: אמרתי לכם שהוא נראה כמו קצין בגסטאפו!

לקראת סוף הסיור שטנו באגם המלח – המראה היה יפה:

אמנם היה אסור לצלם, אך אני עברתי על החוקים הנוקשים וקיוויתי שלא יסגירו אותי לגסטאפו.

הסיור הסתיים בחנות. קנינו מלחייה למזכרת ומיהרנו חזרה למכונית לשוב לאוסטריה ולהגיע לצימר שלנו.

הנה הקישור למכרה המלח בראכטסגאדן. בעמוד הבית תוכלו לראות משפחה בווארית שלא עברה סלקציה, נהנית מהביקור.

סה"כ היה נחמד, אבל ע"פ מה שהמשפחה שלנו חושבת – אם אין יום גשם ואין לכם צורך מיוחד, זה ממש לא חובה…

מגיעים לדירה בראדשטאדט RADSTADT

יצאנו סופית מאדמת גרמניה ושבנו לאוסטריה. בדרך לראדשטאדט – העיירה של הצימר. התקשרנו לסוניה, בעלת הצימר / דירה – כפי שסיכמנו בהתכתבות מיילים שקדמה לטיול.

כאן המקום לספר ולהזכיר – את הצימר הזה הזמנתי לפני שנתיים וכשנאלצנו לבטל את הנסיעה, כתבתי מייל לבעלי הצימר , הודעתי על הביטול עקב מלחמה והצעתי תשלום ללילה אחד, כדי לספוג את עלויות הביטול (לא שילמנו מיקדמה). מכתב התשובה שקיבלתי חימם את לבי. אני מעתיקה לכאן חלק מהדברים שכתבו:

We are very sorry that you cannot come to our place, but we can understand it.

For us it´s really no problem! We would be delighted to meet you at another time.

We wish you and your family during this difficult time the best!

Best regards from Radstadt

Family Winter

סאבטקסט: גם היום, כשאני קוראת שוב את השורות האלו, דמעות עולות בעיניי…

היה לי ברור שכשיגיע הזמן לנסוע לאוסטריה, נזמין את הצימר רק אצלם!!

המחיר היה אולי מעט יקר יותר מדירות אחרות באיזור – אך התמורה היתה מלאה!!

את התמונה הגשומה והמעוננת הזו צילמתי בדרך לצימר:

הגענו לראדשטאדט, התקשרנו שוב לסוניה והיא הגיעה במכוניתה לאסוף אותנו מנקודת מפגש שקבענו איתה.

סוניה היא אישה צעירה, עדינה ונחמדה. היה נעים מאד להתארח אצלה!!

היא הובילה אותנו אל בניין הדירות שלהם, ונכנסנו לדירה שקיבלנו – דירת שני חדרי שינה וסלון עם מרפסת.

איזו דירה מקסימה!!!! מעוצבת, מודרנית, נוחה, יפהפייה!!

אמא: אף אחד לא פורק מזוודות ולא נשכב על המיטות עד שאני מסיימת לעשות בוק לדירה!

סלון ופינת אוכל:

חדרי שינה:

מטבח וחדר אמבטיה (שהיה משובח במיוחד!):

ואכן, הדירה בה שהינו היתה מקסימה – מודרנית, פונקציונאלית, מעוצבת בקפידה ובחן רב.

זוהי דירה בת שני חדרי שינה, סלון ופינת אוכל, מטבח מודרני, שני חדרי שירותים וחדר אמבטיה. כמו כן ישנה מרפסת הפונה אל נוף נפלא. בדירה קיבלנו מצעים רכים, מגבות רחצה, סט נוסף של מגבות לסאונה ולמרחצאות, פן לייבוש שיער, וכן קפסולות למכונת קפה 🙂 כמו כן ישנו ארון גדול עם כספת, מספר שידות ומדפים וכורסאות נוחות ומפנקות.

העיירה ראדשטאדט ממוקמת נפלא לטיולי כוכב בזלצבורגרלנד. היא קרובה מאד למרחצאות תרמה אמאדה וכן לאוטוסטראדה A10 – משם הגישה נוחה ומהירה לאתרי הטיול באוסטריה.

בעיירה עצמה ישנם שני סופרים וכן כמה מסעדות הממוקמות סמוך לכיכר העיר.

תמונות נוספות וקישור לאתר הצימר – תמצאו כאן

מומלץ בחום רב ובאהבה!

סיום היום היה מעט פחות אלגנטי.

רצינו לאכול במסעדה, וסוניה יעצה לנו ללכת למרכז העיירה ראדשטדט, שם יש כמה מסעדות אוסטריות. כדאי למהר, היא אמרה, כי חלק מהן בוודאי יסגרו בקרוב.

השעה היתה אחרי 8 בערב, ועד שהגענו למרכז העיירה לקח עוד זמן.

רוב המסעדות אליהן ניסינו להכנס הודיעו לנו שהמטבח כבר סגור. באסה!

לבסוף נמצאה מסעדה יעני "אוסטרית", אך מנהל המקום והעובדים – מוצאם לא היה אוסטרי, והמבין יבין. הם מאד השתדלו – אך האוכל לא היה טעים.

המאוכזב הראשי היה מר מזג אויר שרצה מאד לאכול שניצל וינאי – וקיבל שניצל "מזוייף" לדבריו.

אמא: לא נורא. זה רק הערב הראשון של הטיול., ותמיד בתחילת הטיולים שלנו יש תקלות עם מסעדות. יש עוד מספיק ימים לעשות חוויה מתקנת.

מר מזג אוויר: בטח, לך זה לא משנה! את צמחונית…! כישלון טוטאלי קולינרי!

אבא: לא צריך לעשות טרגדיה מזה, אבל המסעדה הזו מקבלת ציון גרוע!

מר קופירייטר: זו היתה ארוחת ערב סורית, בטח שלא אוסטרית!

מיסטר נקסט: יאללה בואו נחזור לדירה! בזבוז זמן להיות פה!

נפרדנו מאנשי המסעדה. הם באמת היו נחמדים – אבל מסעדנים גדולים – הם לא.

חזרנו לדירה הנהדרת שלנו ונהנו מהמקלחת שם, מהמיטות הנוחות ומהספייס….

לילה טוב

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: לא רע בשביל היום הראשון: מתוך שלל אפשרויות מבולבלות ליום עם / בלי גשם, הצלחנו לעשות טיול בטבע – מפלי גולינג ולבקר במכרה המלח.

מזג אוויר: תחילת היום – מעונן וקריר, מאמצע היום ועד סופו – גשום וקר.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר סבירה במלון בשה התעופה במינכן, סנדביצ'ים וחטיפים במהלך היום, מסעדה "אוסטרית מזוייפת" לסיום היום. לדברי הבנים: "כישלון טוטאלי בקולינריה".