פסח, פירמידות, פריז.

טיול לפריז של אמא ושני בניה בפסח קר במיוחד

שמחה רבה, שמחה רבה 

אביב הגיע, פסח בא!

חג פסח מסמל את היציאה ממצרים, מעבדות לחירות – וגם את הלבלוב, הפריחה ואווירת החופש.

בשנת 2016 סיימו בני הבכורים התאומים, הידועים כ"מר מזג אוויר" וכ"מר קופירייטר", את השירות הצבאי והשתחררו מצה"ל.

אמא: אני רוצה לתת לכם מתנת שחרור בעיר האהובה עלי – פריז!

בנים: תודה, אבל כבר היינו שם איתך ביחד.

אמא: נו באמת! לפריז אפשר לנסוע כל שנה. חוץ מזה הייתם אז בני 11, מה אתם כבר זוכרים….

סאבטקסט: חוץ מזה, נותנים לכם מתנת שחרור! תגידו תודה!

וכך התוכנית יצאה לפעולה, כי מי יכול להגיד לא על נסיעה לפריז?

אז כרטיסים נרכשו באיזיג'ט והוזמן המלון בו הייתי עם אמא שלי, כמה שנים קודם לכן – מלון אליזה לוקסמבורג Hôtel Elysa-Luxembourg. המלון הזה ממוקם ברובע הלטיני – האהוב עלי ועל כל משפחתי. הפעם הזמנתי ישירות מאתר המלון, המחיר היה זול יותר וגם הנחה משמעותית במחיר ארוחת הבוקר. קישור לאתר המלון – כאן.

מועד החופשה: פסח תשע"ו, שיצא באותה השנה מאד מאוחר בלוח הלועזי – בשבוע האחרון של אפריל, שאמור להיות כבר חמים ונעים, גם באירופה.

סאבטקסט: אז זהו, שלא…!

ערב לפני הטיסה שלנו, ערכנו את סדר פסח אצלנו בבית ואירחנו את המשפחה המורחבת, 16 איש!

IMG_5382

היה ערב שמח, מצחיק ומלא באירועים מבדחים, שירים ואוכל טעים. כמובן שגם קראנו את ההגדה ואני אמרתי בשמחה את הפסוק הקבוע שלי "אם הבנים שמחה, הללויה!" ואכן, אם הבנים מאד שמחה וההתרגשות היתה גדולה. 

למחרת, בעלי היקר ואבי הילדים לקח אותנו לשדה התעופה.

אבא: גם אני לא נוסע וגם צריך לנסוע לנתב"ג…? מנצלים אותי!

אמא: לא נורא, יהיה לך קצת שקט מאיתנו. וחוץ מזה, יש לך את מיסטר נקסט – תהנו ביחד.

אבא: ממש…! יש לו כבר מליוני נקסטים ותוכניות….

וכך באווירת קיטורים קלה, הגענו לנתב"ג, נפרדנו מאבא (לא לדאוג! היו לו כבר תוכניות נחמדות.), ערכנו צ'ק אין והגענו לדיוטי פרי ולמזרקה האהובה עלי.

המזרקה לא עבדה. cool

סאבטקסט: חוצפה שאין כדוגמתה! הם עוד ישמעו ממני….!

אבל זה לא מנע ממני לקיים את המסורת המשפחתית והאישית.

אמא: תמונות! עכשיו!

מר קופירייטר: כי ברור שלא נוותר על זה. אין מצב לדלג הפעם? במילא המזרקה שלך לא עובדת.

אמא: לא! קדימה. בשביל מה הבאתי סלפי סטיק?!

מר מזג אוויר הפתיע: אני רוצה להעלות פוסט בפייסבוק ולתייג!

סאבטקסט: זה חינוך!

וכך עלה פוסט בפייס שנקרא: "המירוץ לבאגט מתחיל".

IMG_5491

והנה, באופן רישמי מתחיל הטיול שלנו.

שבת, חג פסח תשע"ו  23.4.16 : נוסעים לפריז!

בשעה טובה המראנו ולאחר טיסה של כארבע שעות נחתנו בשדה התעופה שארל דה גול. אסף אותנו הנהג רוני, איתו נסענו מהשדה לעיר גם בפעם הקודמת.

הגענו למלון אליזה לוקסמבורג בשעת לילה מאוחרת וקיבלנו חדר לשלושה. חדר לא מאד גדול, אך הסתדרנו בו ללא כל בעיה. אפילו למזוודות מצאנו מקום בהינדוס מופלא.

גולת הכותרת בחדר היתה העיצוב שהתאים בדיוק לאווירת החג וליציאת מצריים:

IMG_5566

לאחר ההתארגנות וכמה דאחקות בחדר על הדמויות המצריות הלכנו לישון, שמחים ומבודחים.

יום ראשון , 24.4.16 : פנתאון, שוק, גנים ומוזיאון

בונג'ור!

התעוררנו, התארגנו וירדנו לחדר האוכל הקטן במלון, שנמצא במעין מרתף.

IMG_5571

ארוחת הבוקר היתה מפתיעה, היו שפע אפשרויות של מאכלים, סוגי גבינות שונים וגם כמובן קרואסונים ובאגטים.

IMG_5570

ואז יצאנו לתור את הסביבה.

התחלנו בגני לוקסמבורג האהובים עלי – שנמצאים בסמוך למלון, מעבר לכביש.

גני לוקסמבורג   Jardin du Luxembourg 

גני לוקסמבורג ממוקמים ברובע השישי של פריז, בסמוך לרובע הלטיני  (סאבטקסט: ולמלון שלי!) והם מהווים פארק ציבורי גדול המשתרע על פני 250 דונם. הגינון הצרפתי הקלאסי מככב בגנים – שדרות עצים סימטריות, מרחבי דשא, ערוגות פרחים צבעוניים ושיחים גזומים. 

זה המראה המקסים שניבט אל מול עינינו כאשר נכנסנו לגנים – עם מגדל אייפל ברקע!

P1170828

ראשית, ירדנו אל הבריכה המתומנת, גראן באסון Grand Bassin . בבריכה תמיד רואים דגמים של סירות מפרש עתיקים – אותן ניתן לשכור ולהשיט.

סאבטקסט: הנה דגל נורווגיה! וגם שבדיה…!

P1170852

בקצה הבריכה נמצא ארמון לוקסמבורג שנבנה בשנת 1624 עבור מריה דה מדיצ'י, אלמנתו של המלך אנרי הרביעי. כיום הארמון משמש כמקום מושבו של הסנאט הצרפתי.

אמא: קדימה, בוא נצטלם! 

סאבטקסט: ואולי נבקש ממישהו שיצלם את שלושתינו…

Voila!

P1170862

המשכנו בסשן התמונות, והנה הסט המגניב מכולם: התאומים אז והיום. בשנת 2005 כשהיו בני 11, ועכשיו שנת 2016 – בגיל 22. 

סאבטקסט: סליחה…?! ומה איתי?

P1170898

הסתובבנו קצת בגנים וראינו מראות יפים: פסלים מקסימים, פרחים בצבעים שונים, אנשים רוקדים ובנים על הדשא…

אמא: לא יוצאים מכאן לפני שאני מוצאת את מרי סטיוארט מלכת הסקוטים ומצטלמת איתה!

P1170831

ולפני שנפרד מגני לוקסמבורג , מבקרים גם את הפאון המרקד – כשהוא מוקף צבעונים :

P1180241

על הביקור שלי בגני לוקסמבורג בשנת 2013, אתם מוזמנים לקרוא כאן – וגם לראות את הפאון המרקד כשהעצים מסביבו נמצאים בשלכת.

יצאנו מגני  לוקסמבורג וצעדנו ברחוב Rue Soufflot   המוביל היישר אל הפנתיאון.

הפנתאון של פריז (Panthéon) 

הפנתאון הוא אחד המונומנטים המוכרים והמפורסמים ביותר בעיר ומעוצב בסגנון נאו-קלאסי. הוא נבנה במאה ה-18 ככנסייה במקור, אך הפך עם השנים לאתר קבורה המפורסם ביותר בפריז –  רבים מגדולי האומה הצרפתית נקברו בו, כמו ויקטור הוגו, מארי קירי, אמיל זולה, וולטר או ז'אן ז'אק רוסו. 

P1170949

עמדנו ברחבה בחזית הפנתאון והתרשמנו מהמבנה הנפלא. לא נכנסנו.

אמא: קדימה, בואו נצטלם!

בנים: מה יהיה…?

אמא: אוקיי, עד שתבינו שאין לכם ברירה, אני אשתה קצת ספרייט.

הוצאתי את הספרייט מהתיק וכמנהגו של משקה תוסס, הוא פרץ בעוצמה מהבקבוק והשפריץ על כולנו.

סאבטקסט: איזו פדיחה…. בושות ועוד במקום כה מכובד.

מר קופירייטר: מעתה ייקרא שם המקום "רחבת ספרייט".

בשלב זה, התפוצצנו מצחוק ואז שלפתי את הסלפי-סטיק והתחלנו לעשות תמונות.

והרי התוצאה:

IMG_5599

המשכנו ללכת מסביב לפנתאון, המבנים מסביב מקסימים!

אנחנו מתקרבים לרחוב מופטאר – בו מתקיים מדי יום ראשון שוק, אך בשנים האחרונות הרחוב כולו שוקק חיים מדי יום, ומלא בחנויות ודוכנים שכולם עוסקים במזון.

לא עברו שניים-שלושה צעדים והגענו לבולאנג'רי! אין סיכוי שנוותר על ביקור ועל טעימות.

שם הבולאנג'ר הוא אנתוני באסון והוא ידוע מאד בפריז.

והנה הגענו לכיכר קונטראסקרפ – Contrescarpe, שהיא אחת מהכיכרות הציוריות והחמודות ביותר בפאריס.

P1170980

הכיכר נמצאת במעלה רחוב מופטאר וסביבה בתי קפה. אחד מהם, שנקרא על שם הכיכר, היה מאד חביב על אבא שלי ז"ל – הזדמנות וסיבה לעוד תמונה למזכרת.  

P1170967

גם אמא שלי תבדל"א אוהבת מאד את הכיכר ואנחנו הסרטנו לה שם ברכה, לכבוד יום הולדתה המתקרב.

וגם כמובן הצטלמנו.

IMG_5653

וכעת – מתחילה החגיגה הקולינרית ברחוב מופטאר – Mouffetard

אחד מרחובות האוכל המוכרים ביותר בפריז הוא רחוב מופטאר  Rue Mouffetard (יש המכנים אותו שוק מופטאר, אך בעצם כלל לא מדובר בשוק). הרחוב נמצא ברובע החמישי של פריז ובו מרוכזות חנויות אוכל רבות, המציעות את מרכולתן לתושבי הרובע ובעיקר לתיירים. הרחוב נמצא בשיאו בימי ראשון עד הצהריים – אז הפעילות הקולינרית בשיאה.

אנחנו צועדים במורד הרחוב, וכך הוא נראה:

דגמנו חנויות ודוכנים מכל הסוגים – פירות ירקות, יינות, שוקולדים, גבינות ,וכמובן – דברי מאפה בבולאנג'רי נוספות…

סיימנו את הטיול הקולינרי ברחוב מופטאר. גשם החל לרדת והיינו צריכים להחליט מה לעשות.

אמא: בואו ניסע למוזיאון.

מר מזג אוויר: כן, נראה שבשעות הקרובות הגשם לא יפסיק.

מר קופירייטר: לאיזה מוזאון? אולי לובר?

אמא: לא בא לי… ובטח יהיו שם מיליון אנשים. בואו ניסע למוזיאון ד'אורסיי. יש לשם אוטובוס, לא רחוק מהמלון שלנו.

מוקדם יותר באותו היום, קנינו "קארנה" של 10 כרטיסי מטרו / אוטובוס. אני תמיד מעדיפה נסיעה באוטובוס בפריז – כך רואים את הרחובות והבתים. אז חזרנו לאיזור המלון באוטובוס, ושם עלינו על קו 84 – המגיע לד'אורסיי.

ממראות הדרך:

הגענו לרחבת המוזיאון, צלחנו את התור ונכנסנו.

מוזיאון ד'אורסיי Musée d'Orsay

המוזיאון האהוב עלי בפריז –  בכל פעם שאני בפריז, אני מבקרת בו! 

מבנה המוזיאון נועד בזמנו לתחנת רכבת , אך לא נעשה בו כמעט שימוש למטרה זו, ובשנות ה-70 הוחלט להפוך את המבנה למוזיאון. אוסף המוזיאון כולל בעיקר יצירות של האמנים האימפרסיוניסטים, והוא יפהפה. בנוסף, מדי שנה מתקיימת בו תערוכה זמנית בנושא שונה, והפעם התערוכה מוקדשת לאמן רוסו.

כך נראה האולם הראשי של מוזיאון ד'אורסיי.

P1180087

בנים: אנחנו רעבים.

אמא: נו באמת, רק הגענו למוזיאון…

סאבטקסט: לי בהחלט הספיקו הנישנושים ברחוב מופטאר.

אבל לא תזניח אם פולנייה את בניה הרעבים ולכן עלינו לקומה האחרונה, למסעדה של המוזיאון.

סאבטקסט: לא לקפטרייה של פשוטי העם, אלא למסעדה המהודרת!

האמת, שהיא היתה מאד מרשימה ויפה. ונהננו מהאוכל – מרק ועוד כל מיני תבשילים קלים ומאפים.

‏‏P1180025 - עותק

לאחר ששבענו, ביקרנו בחדרי התצוגה קומה החמישית וראינו את יצירות המופת של האימפרסיוניסטים. ושוב אומר – בכל פעם שאני בפריז, אני מבקרת במוזיאון ד'אורסיי ובכל פעם מתפעלת מחדש מהציורים הניצחיים האלה.

כמה דוגמאות – מונה, ואן-גוך, דגה וגוגן:

ועוד כמה יצירות מופת – רנואר הצטרף לואן-גוך ומונה:

בקומה האחרונה של ד'אורסיי ישנו שעון ענקי  – ומבעד לשעון אפשר לראות את כנסיית "סאקרה-קר" במונמרטר:

IMG_5685

אפשר גם להציץ על פסלים שנמצאים על גג המוזיאון ולראות גם את גני טילרי ואת גלגל הענק:

ירדנו לקומה התחתונה – שם יש פסלים מקסימים ועוד ציורים מדהימים. כמו כן, שם התקיימה התערוכה הזמנית על הצייר אנרי רוסו – אך אסור היה לצלם בתכלית האיסור. 

סאבטקסט: ואני לא רציתי לעבור על החוק ולקבל נזיפות!

לכן הסתפקתי ברכישת גלויות חוברת התערוכה – שהיתה מדהימה!

מעניין לציין כי אנרי רוסו שהיה פקיד מכס במקצועו – עזב את עבודתו, התמסר לציור ולימד את עצמו לצייר. זה גם מקור שמה של התערוכה –  Le Douanier Rousseau  פקיד המכס רוסו. הסגנון בו התמקד נקרא הסגנון הציור הנאיבי. הוא מעולם לא עזב את צרפת, וכל ציורי חיות הפרא שצייר נוצרו לאחר תצפיות שערך בבעלי חיים בגן החיות של פריז ומהתבוננות בצילומים, מודעות פירסום ומגזינים. 

בכל זאת, גנבתי תמונה אחת מהצד – של ילדים פריזאים בסיור "סל תרבות" במוזיאון ד'אורסיי, מתבוננים ולומדים על הציור המקסים של אנרי רוסו Le lion ayant faim se jette sur l'antilope –  "האריה הרעב קופץ על אנטילופה".

סאבטקסט: איזה כיף לילדי פריז!

IMG_6400

הנה שניים מהפסלים הידועים במוזיאון, וכרזת התערוכה של אנרי רוסו.

ובזאת סיימנו את ביקורינו במוזיאון. הבנים מאד נהנו, אך מיצו. 

סאבטקסט: איזה מזל שהם מוכנים לבוא איתי למוזיאונים ולהעשיר את הידע והנפש!

מבט אחרון על גג המוזיאון עם דגל צרפת:

P1180100

יצאנו מהמוזיאון. הגשם פסק, אך היה קר.

עלינו על הגשר המקסים שנקרא Passerelle Leopold-Sedar-Senghar

מהגשר יש תצפית נפלאה על נהר הסיין:

P1180104

הוא עמוס במנעולים (שהתרבו מאד מאז דצמבר 2013, אז טיילתי עליו עם אמא שלי), בסמוך לו מצד ימין – מוזיאון ד'אורסיי ומרחוק, מעבר לפונט נף, רואים את הנוטרדאם.

וכמובן – עשינו הרבה תמונות ברוח העזה ובקור. הנה אחת מצחיקה:

IMG_5713

והנה אחת של אמא על הגשר (סאבטקסט: אני ממש אוהבת את הגשר הזה ואת המראות ממנו!)

IMG_5763

המשכנו בדרכנו, חצינו את הגשר וירדנו בגדה הימנית. והנה הגענו לגני טווילרי.

גני טווילרי – Le jardin des Tuileries

אלו הם הגנים העתיקים והחשובים ביותר מבין הגנים הצרפתים בפריז ונוסדו על ידי קתרינה דה מדיצ'י בשנת 1564. הגנן המפורסם של המלך לואי XIV, אנדרה לה נוטר, עיצב את הגנים והעניק להם את מראם הנוכחי שהוא סגנון הגנים הצרפתיים המסורתי- גנים מטופחים, שיחים גזומים בצורות גיאומטריות, ומקבצי פרחים מאורגנים כל אילו מסודרים בתוך שטחים סימטריים ומדוייקים.

גני טווילרי משתרעים בין כיכר הקונקורד לבין הלובר ונתחמים ע"י נהר הסיין ורחוב ריבולי. בשני קצוות השדירה מרכזית של הגנים נמצאות שתי בריכות מים גדולות עם מזרקות, וסביבן כסאות ירוקים להנאת המטיילים והנופשים.  

נכנסנו לגנים מהחלק הפחות מתוייר – אך יפה לא פחות!

המשכנו לשדרה מרכזית , ממש מול כיכר הקונקורד בה נמצא הגלגל הענק – ודרכו אפשר לראות את האובליסק עם הקודקוד המוזהב:

הגענו לבריכה הגדולה והמפורסמת של הגנים. היה מאד קר ורוח נשבה – אז הפעם לא ישבנו על הכסאות הירוקים, אבל כמובן ערכנו סשן תמונות.

וכמובן עוד אחת מתמונות הסלפי שלנו:

IMG_5800

וגם קצת נוסטלגיה – תמונה של שלושת ילדיי ליד הבריכה בגני טילרי, מהטיול שלנו במאי 2005:

למרות הקור והאווירה חורפית – העצים מלבלבים, הפרחים מרהיבים והכל נראה מקסים!

אמא: כל כך יפה פה! הכל פורח! אני רוצה עוד תמונה כאן.

סאבטקסט: ובלי המעיל, כל התמונות נראות אותו דבר איתו…!

מגני טווילרי עברנו לרחוב ריבולי – היישר לבית התה המפורסם אנג’לינה Angelina. (כתובת: 226 Rue Rivoli).

אמא: אתם חייבים לשתות את השוקו המפורסם של אנג'לינה! 

מר מזג אוויר: אני רוצה מאקרונים.

מר קופירייטר: אני רוצה לשבת כאן בבית קפה!

אמא: לא נראה לי שיש מקום… וחוץ מזה, זה הרבה יותר יקר. 

סאבטקסט: אני כבר רוצה לחזור למלון ולנוח קצת…. עייפתי מההליכה הארוכה.

וכך הזמנו שלוש כוסות שוקו חם – chocolat chaud וגם מאקרונים בצבעים וטעמים שונים.

מה אגיד ומה אומר?

מעדן.

הנה דוכן המכירה של אנג'לינה עם שפע דברי מתיקה – וגם אנחנו ניבטים במראה…

מרחוב ריבולי לקחנו מטרו עם החלפה לגני לוקסמבורג והגענו למלון למנוחה קצרה.

סאבטקסט: הצילו! כמעט 20,000 צעדים היום!

מחלון החדר במלון נשקפים בתי וחלונות פריז – עם אור השמש של סוף היום – מראה קסום!

בעודנו נחים בחדר, השקיפו עלינו הדמויות המצריות שלנו:

לא עבר זמן רב ו….

בנים: אנחנו רעבים.

אמא: עוד מעט. 

סאבטקסט: אין לי כוח…..

אבל לא עזר לי, ויצאנו מהמלון לאכול ארוחת ערב במסעדה.

מצאנו מסעדה נחמדה באחד הרחובות סביב הפנתאון (עוד 1000 צעדים לפחות!). שמה אינו שמור עימי, אבל נהננו והיה טעים.

שתינו יין כמובן וסיכמנו את היום כמוצלח מאד.

כשחזרנו למלון, גילינו בחדר המדרגות שלו את הדמות המצרית הזו:

IMG_5823

לא נותר אלא להעניק ליום הזה פסקול עם השיר Walk like an Egyptian 

סיכום היום :

פסח, פירמידות ומצרים: הרבה אלמנטים מצריים – בעיקר במלון.

מזג אוויר: קר, רוח, מעט גשם – אך אפשר לטייל כמעט ללא הפרעה.

סלפי: המון! בכל מקום אפשרי, ליד אתרים מרכזיים ובגנים.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר במלון, נשנושים ברחוב מופטארד, מרק בקפטריה של ד'אורסיי, שוקו חם באנג'לינה וארוחת ערב במסעדה.

דירוג אתרים וחוויות ברוח האירוויזיון: 8 נקודות – רחוב מופטאר , 10 נקודות – מוזיאון ד'אורסיי , 12 נקודות – דוז פואה: גני פריז – לוקסמבורג וטווילרי. 

הנאה וצחוקים: מרובים!

תמונת היום: אמא ובנים בגני טווילרי

P1180125

יום שני , 25.4.16 : העלמה, היוניקורן וג'ורג' פומפידו

בוקר טוב! התעוררנו בחדרנו הצפוף קמעה והחלטנו שהבוקר נאכל מאפים מהבולנג'רי הסמוכה למלון.

אחד הבנים נשלח למטה וחזר עם שלל טעים ביותר:

IMG_5865

אמא: מה אתם רוצים לעשות היום?

בנים: להסתובב ברחובות, להנות מפריז.

אמא: רוצים ללכת למוזיאון קלוני?

מר מזג אויר: אפשר מנוחה ממוזיאונים היום?

אמא: אבל אנחנו חייבים לראות את השטיח של סבא אריה.

מר קופירייטר: אה, את זה אני מוכן לראות.

מר מזג אוויר: גם אני. אבל בלי כל המסביב…

סאבטקסט: ילדי זהב.

ומה זה השטיח של סבא?

ובכן, מדובר על סדרת שטיחי קיר מהמאה ה-15 , הנחשבים לפאר היצירה  של ימי הביניים. השטיחים מתארים את סיפורה של גבירה נאמנה אותה סובבים בעלי חיים וביניהם היוניקורן האגדי. חמשת החושים באים לידי ביטוי בחמישה מהשטיחים, והשטיח השישי – מייצג את החוש השישי. ששת השטיחים מותגים במוזיאון ימי הביניים של פריז – הוא מוזיאון קלוני.

אבא שלי היקר, פרופסור אריה גראבויס ז"ל , התמחה בחקר ימי הביניים ואת הדוקטורט שלו קיבל באוניברסיטת סורבון. בשנת ה-60, פנו אליו מהחברה המייצרת העתקים נאמנים למקור של שטיחי הקיר וביקשו מחקר מסוים בנושא. כשכר לעבודתו, הם העניקו לו במתנה העתק של שטיח "העלמה וחד הקרן" והוא תלוי עד עצם היום הזה בחדר העבודה בבית הוריי.

הבנים שלי גדלו עם "שטיח ימי הביניים" ברקע וכחלק ממורשתו של סבא.

הנה תמונתו של אבא שלי עם "שטיח ימי הביניים" בחדרו:

unicorn 3

צעדנו מהמלון במורד שדרות סן מישל עד שהגענו למוזיאון קלוני. להזכירכם – אנו נמצאים ברובע הלטיני, הרובע החמישי של פריז.

מוזיאון קלוני 

מוזיאון קלוני, הנקרא מוזיאון ימי הביניים  Musée National du Moyen Âge שוכן בבניין יפהפה מהמאה ה – 15, העומד על שרידי מרחצאות רומיים. במוזיאון ישנם מוצגים מתקופת ימי הביניים – רהיטים וחפצי אמנות וכן תכשיטי זהב וחפצי שנהב. גולת הכותרת היא, כאמור, מערך שטיחי הקיר שנושאם "הגבירה וחד הקרן". 

הכניסה למוזיאון קלוני:

P1180158

והנה תמונה למזכרת משנת 2005, בה ביקרנו במוזיאון. סבא אריה היה מאושר לקחת את שלושת נכדיו לביקור במוזיאון ימי הביניים . 

IMG_2898

והנה אנחנו, אמא ובניה בפתח המוזיאון 

שילמנו דמי כניסה ונכנסנו למוזיאון. הנה חלק מהמוצגים אותם ראינו:

מעניינת במיוחד היא תצוגה של ראשיהם המנותצים של פסלי מלכי יהודה. פסלים אלה עיטרו בעבר את חזית קתדרלת נוטרדאם בפריז, ונערפו בידי ההמון בזמן המהפכה הצרפתית, משום שזיהו אותם בטעות כפסלים של מלכי צרפת :

P1180171

בנים: הבטחת שלא מתעכבים ורואים רק את השטיחים!

אמא: נכון, אבל זה מאד מעניין אותי!

סאבטקסט: כרגיל נושפים בעורפי….

אבל האמת היא שגם אני השתוקקתי לראות כבר את השטיחים.

במהלך השנים, זכיתי לצפות בשטיחים המקוריים מספר פעמים. בשנת 2013, כאשר ביקרתי בפריז עם אמי, חדר השטיחים במוזיאון היה בשיפוצים ולכן לא נכנסנו לביקור.

והנה הגיע הרגע הגדול: נכנסנו לאולם המוקדש לשטיחים, והוא אכן עבר שיפוץ, מואר בתאורה מיוחדת ומרשים מאד! באולם ישנם מושבים נוחים וכן כרטיסיות הסבר בשפות שונות.

לא קל לצלם שם מבחינת התאורה. הנה מבט כללי ובו ניתן גם לראות את המושבים שהוצבו כדי שניתן יהיה לצפות בשטיחים באופן נינוח ולהקדיש זמן לכל אחד מהם.

P1180198

וכעת נתמקד ב"שטיח של סבא", שנקרא "לתשוקתי היחידה" – A Mon Seul Désir (לעיתים מתורגם "לאשר בו חפצתי" ). במרכז השטיח נמצאת הגבירה – עומדת לפני האוהל, מסביבה בעלי חיים, עצי פרי ופרחים. האריה והחד-קרן עומדים משני צדיה של הגבירה ומחזיקים נסי דגלים. הגבירה מניחה את השרשרת (שהיא עונדת בחמשת שטיחי הקיר האחרים) בתיבה אותה מחזיקה המשרתת.

על פי מה שאבא שלי סיפר לי במהלך השנים על השטיחים, היוניקורן, אשר מתגלה רק לפני אנשים טהורים – עומד לצד הגבירה משום שהיא נאמנה ואוהבת.

סאבטקסט: ואני קוראת לה "העלמה" ולא הגבירה. 

IMG_5882

עמדנו דקות ארוכות ליד השטיח, התבוננו בו וכמובן הצטלמנו.

וכמובן, התבוננו בחמשת השטיחים הנוספים, גם הם יפהפיים ומרשימים ביותר! נושאי השטיחים הם חמשת החושים – ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע. סאבטקסט: אני אוהבת במיוחד את שטיח הקיר של חוש השמיעה, בו הגבירה מנגנת על עוגב ובו יש טוויסט – האריה והחד-קרן פונים לכיוונים הפוכים משאר השטיחים.

תמונות פנורמיות של שטיחי הקיר במוזיאון קלוני:

IMG_6262

IMG_6258

שהינו בחדר השטיחים לפחות כחצי שעה. קראתי שוב על כל אחד מהשטיחים, צילמתי, הסרטתי ונצרתי בלב כל דקה.

ולפני שנצא מהמוזיאון – תמונה משנת 2005, של סבא, אמא ונכדים עם השטיח של ימי הביניים:

(סאבטקסט: הצלם המהולל קטע את ראשה של העלמה… וקיבל נזיפה כמובן. אבל זה מה יש!)

IMG_2900

נפרדנו ממוזאון קלוני – מומלץ מאד לביקור, לא רק לחובבי ימי הביניים.

תמונה לפרידה – שעון שמש על קיר המוזיאון :

IMG_5900

ואנו חוזרים לשדרות סן מישל ולתחנת המטרו הידועה.

שוב צילום של "אז והיום":

חצינו את נהר הסיין, פנינו לאיל דה לה סיטה Île de la Cité.

הנה הנוטרדאם מציצה , הזדמנות לתמונה עם מר קופירייטר:

IMG_5910

אי דה לה סיטה Île de la Cité

אי דה לה סיטה הוא האי במרכז הסיין בו נולדה פריז, ומאז הוא מרכזה ההיסטורי, שלטוני ודתי. המבנה המפורסם ביותר באי הוא כמובן קתדרלת נוטרדאם, שהיא גם אחד מסימלי העיר פריז. מבנים נוספים מפורסמים הם כנסיית סנט שאפל והקונסיירג'רי – על הביקור באתרים אלה תוכלו לקרוא בטיול שלי עם אמי – כאן

בינתיים, קבלו סט תמונות עם הנוטרדאם (כולל סלפי משותף כמובן).

סאבטקסט מרוצה:

IMG_5976

וכאן המקום לספר על נקודת האפס – "Point zéro" :

נוטרדאם ניצבת בלב לבה של פריז ולכן המרחקים מפריז אל כל היעדים בצרפת נמדדים מרחבת הכיכר בחזיתה. בכיכר נקודה מובלטת בריצוף המכונה "נקודת האפס" ("Point zéro"), והיא נחשבת לקילומטר האפס, ממנו נמדדים המרחקים לכל רחבי צרפת. נקודה זו שהייתה אבן המילין ההיסטורית מופיעה עד היום כנקודת הציון הרשמית של מרכז העיר בכל המפות. על פי אמונה עממית, כל מי שעומד מעל נקודת האפס בהכרח עוד יחזור לפריז.

מר מזג אוויר מדגמן את נקודת האפס ברחבת הנוטרדאם:

IMG_5980

נכנסנו לסיבוב קצר בקתדרלה המרשימה שהוקמה במאה ה-12 ומאז עברה אירועים רבים – הרס, שיפוצים, שיחזורים ושריפה קשה בשנת 2019 שגרמה להתמוטטות הצריח המרכזי.

הנה שני ויטראז'ים ייצוגיים:

יצאנו מהקתדרלה והמשכנו בהליכה – לכיוון הרובע הרביעי. נפרדנו מאי דה לה סיטה, חצינו את הסן והנה הגענו לבניין עירית פריז – הוא Hotel de Ville :

IMG_5994

מכאן הלכנו ברחוב קטן שבסופו של דבר מוביל למרכז פומפידו.

שם הרחוב הוא Rue Saint Martin והסיבה שבחרנו ללכת דרכו, היא משום שבשנת 2005 התגוררנו כאן בדירה קטנה לשבוע הביקור שלנו בפריז.

זו היתה הבולנג'רי בה קנינו כל בוקר באגטים וקרואסונים:

IMG_2751

והנה מצאנו אותה!

אותו המקום, רק השם השתנה. מר קופירייטר מדגמן את המיקום – הבולנג'רי והסביבה:

החלק הזה של רחוב סן-מארטין הוא מעין שדרה שהיא מדרחוב וסביב חנויות וגם מסעדות (ובולנג'רי).

בהמשך, הרחוב נעשה צר יותר (בחלק זה התגוררנו בזמנו) ומוביל היישר ל….

והנה הגענו למרכז פומפידו!

תמיד כיף להסתובב כאן ברחבה, להתבונן על המבנה המודרני – שהוא ניגוד מוחלט לבניינים הקלאסים האלגנטים של פריז.

למרכז פומפידו יש לי סנטימנטים מיוחדים. בקיץ 1990, בהיותי סטודנטית, שהיתי בפריז כמה שבועות (והתגוררתי אצל הדודה ר'). היינו שלוש  חברות וכמעט בכל יום איכשהו הגענו לרחבה שלפני מרכז פומפידו, שם התאספו מאות צעירים מכל העולם. מוזיקה, אמני רחוב, צחוקים ושמחת-חיים התנקזו כולם למקום הזה. אווירה סטודנטיאלית של חופש ואחווה. היו לנו "חבר'ה" קבועים איתם ישבנו בקבוצות – דיברנו, שרנו וצחקנו angry. מאז, בכל פעם כשאני בפריז אני מגיעה לשם, אבל את האווירה הזו אי אפשר כבר לשחזר…. אולי מגיעים לשם פחות אנשים, אולי יש פחות אחווה ו… אולי פשוט התבגרתי….

אמא: אני רוצה תמונה!

IMG_6014

ועוד רגע של נוסטלגיה – תמונה של שלושת הבנים עם הורי ברחבת מרכז פומפידו:

IMG_2558

מרכז פומפידו הוא למעשה מתחם אמנות ובו שוכן המוזיאון לאמנות מודרנית של פריז. ביקרתי במוזיאון מספר פעמים והפעם – כפי שהבטחתי לבנים – סיימנו עם מוזיאונים להיום.

אבל – יש אופציה נוספת לביקור במקום והיא לעלות למעלה לתצפית (עלות של 3 אירו לאדם).  עולים במדרגות הנעות החיצוניות עד לגג המבנה.

ואמנם כך עשינו:

הנה מגדל אייפל!

תמיד יפה לצפות על פריז מלמעלה:

 

IMG_6022

והזדמנות להיזכר איך נראיתי בשנת 1990 כשביקרתי במרכז פומפידו:

פומפידו 1990

ירדנו בחזרה לרחבה של מרכז פומפידו ומכאן – המשכנו בטיול.

ברחובות הסובבים את פומפידו ישנן חנויות בוטיק מתוקות עם חלונות ראווה יפהפיים:

חצינו את הרחוב הראשי Rue Beaubourg ונכנסנו למארה.

רובע המארה Le Marais הוא הרובע האהוב עלי בפריז ובו בניינים מקסימים – חלקם היו בעבר אחוזות וארמונות, ככרות וסימטאות מרוצפות אבנים עם מעברים סודיים ביניהן. במארה יש מוזיאונים, חנויות מהממות וכמובן בתי קפה, מעדניות ומסעדות. חלק מהמארה הוא הרובע היהודי ובשנים האחרונות הא מעוזה של הקהילה הגאה – עם מועדונים ובארים שמהווים עבורם את מרכז חיי הלילה.

היה מאד קר והבנים היו רעבים, אז הסיור הפעם היה מהיר, ובינתיים מד הצעדים עלה ועלה…

הנה כמה בניינים יפים שצילמתי במארה, וגם גרפיטי:

והנה הגעתי למקום האהוב עלי בפריז – פלאס דה ווג'  .

פלאס דה ווג' Place des Vosges

פלאס דה ווג', או בשמה המקורי "כיכר המלכותית" היא הכיכר הציבורית העתיקה ביותר בפריז. צורתה ריבועית ומקיפים אותה 36 בתים סימטרים בצבעים אופייניים של לבנים אדומות וגגות משופעים בצבע כחול – אפור. כל הבניינים מחוברים באמצעות אכסדרת קשתות יפהפיה בקומת הקרקע. באכסדרות יש חנויות ובתי קפה נחמדים, ובמרכז הכיכר גן חינני עם מזרקות וספסלים לישיבה נעימה. במרכז הגן מתנשא פיסלו של המלך לואי ה-13, רוכב על סוס. מכל אחת מהפינות הכיכר אפשר לצאת, ולהסתובב ברחובות הסמוכים של רובע המארה. 

הנה אחד מהבניינים בפלאס דה ווג':

IMG_6130

והנה הצצה לגן המקסים הנמצא במרכז הכיכר:

IMG_6243

והנה תמונה שלנו בפלאס דה ווג' משנת 2005:

IMG_2630

הסתובבנו קצת בגן.

אמא: בואו נצטלם!

בנים: אנחנו רעבים!

אמא: תיראו כמה יפה כאן!

סאבטקסט: הם לא נותנים לי להנות מהכיכר… וגם קר לי…! ואין מים במזרקות! 

בכל זאת הצטלמנו בווריאציות שונות ועכשיו סאבטקסט מרוצה:

IMG_6151

בשלב מסויים הבנים איבדו עניין וגילו שיש וויי-פיי חינם בכיכר. הוא עבד הכי טוב ליד העץ הזה:

IMG_6239

אני בינתיים הסתובבתי וצילמתי, אבל היה ממש קר. וגם אני התחלתי להיות רעבה.

בנים: בואו נאכל כאן במסעדה!

אמא: השתגעתם? זו מסעדה יוקרתית עם מפות לבנות. יש כאן מרקיה מעולה, הייתי כאן עם סבתא.

בנים: אבל מרק זה לא מספיק!

אמא: אל תדאגו, אח"כ נאכל שוב ובערב נלך למסעדה רצינית.

הגענו לפתח המרקייה "שלי" – אך אבוי! היא היתה סגורה! 

סאבטקסט: שערורייה! cool

אכן אכזבה, ואנחנו רעבים, עייפים וקר לנו.

אמא: טוב, בואו נחזור לכיוון המלון. נחפש שם סביבה מה לאכול. אני כבר עייפה ולא מכירה כאן בסביבה מסעדות.

הבנים הסכימו (כאילו היתה ברירה אחרת חוץ מלאכול במסעדה של הביוקר).

וכך חיפשנו את תחנת המטרו הקרובה ומשם נסענו לכיוון המלון.

בסופו של דבר, הגענו לקרפרי החביבה עלי ברחוב , בסמוך לפנתאון.

אכלנו קרפים וגלאטים (הגירסה המלוחה) , שבענו, נחנו ונהננו.

IMG_6248

הנה מר קופירייטר מרוצה בקרפרי, וברקע – רואים את הפנתאון:

IMG_6250

הלכנו קצת לנוח במלון. מאחר והיה כבר ערב – הארוחה שאכלנו היתה "צה-ערב".

אבל לפני אספר על סיום היום, הנה קוריוז משעשע ברמות על!

הגענו לחדר במלון – ופתאום, מה עיננו רואות?

על הדלת שלנו יש שתי פירמידות!!

לא שמנו לב לכך עד אותו רגע ופשוט חטפנו התקפת צחוק…!

סאבטקסט: דמעות ירדו לי מרוב צחוק! 

אז הנה דלת החדר שלנו – הומאז' נוסף לפסח וליציאת מצרים:

IMG_6255

לסיום היום, נסענו לרחבה ליד מגדל אייפל כדי לראות אותו מנצנץ בתאורת לילה. 

כל שעה עגולה, לאחר שמחשיך – מנצנצת תאורת הלילה של המגדל האייקוני למשך חמש דקות.

הנה הוא, במלוא הדרו – מגדל אייפל Tour Eiffel הסמל הבלתי מערער של פריז:

IMG_6271

אין מה לומר, המראה מרגש ומופלא!

צילמנו והסרטנו, צחקנו ונהננו.

גם עמדנו מתחת למגדל וצילמנו :

IMG_6358

הנה אנחנו עם מגדל אייפל:

ועוד תמונה בקלוז:

IMG_6356

מכאן, עלינו על הגשר הסמוך לאייפל – נקרא Point d'Iena .

הנוף הנשקף ממנו מהמם – פריז המוארת והספינות בסיין:

IMG_6361

גם כאן בוצע סט תמונות :

ובזאת סיימנו.

חזרנו למלון, נישנשנו עוד משהו, שתינו תה והלכנו לישון. לילה טוב

סיכום היום :

פסח, פירמידות ומצרים: גילינו פירמידות על דלת החדר שלנו במלון!

מזג אוויר: קר, רוח – אך עדיין אפשר לטייל כמעט ללא הפרעה.

סלפי: הרבה מאד, אך במידה מעט פחותה מיום קודם. 

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר קרואסונים מהבולנג'רי הסמוכה, באגטים מהבולנג'רי ליד פומפידו, נישנושים בדרך, אין מרק במרקייה במארה- כי היתה סגורה (סאבטקסט: תהיה חוויה מתקנת!)  ארוחת צה-ערב בקרפרי ליד המלון. לא יום מצטיין קולינרית. 

דירוג אתרים וחוויות ברוח האירוויזיון: 8 נקודות – התצפית ממרכז פומפידו , 10 נקודות – מגדל אייפל מנצנץ , 12 נקודות – דוז פואה: מוזיאון קלוני עם הגבירה והיוניקורן!

הנאה וצחוקים: מרובים!

תמונת היום: אמא ובנים למרגלות מגדלת אייפל המנצנץ 

IMG_6371

ולפני שנתעורר לבוקר הבא, הנה שיר צרפתי אהוב שהגיע למקום השני באירוויזיון 1976  ושמו: "אחת, שתיים, שלוש…"  Un, Deux, Troi בביצוע הזמרת קתרין פרי:

 

יום שלישי, 26.4.16 : ברבי, אופניים ושלג בפריז!

בוקר טוב!

כפיצוי על החסך הקולינרי אתמול, ירדנו שוב לאכול ארוחת בוקר בחדרה אוכל ונהננו מארוחה טובה.

אמא: הים אני רוצה ללכת לתערוכת הברבי. רוצים לבוא איתי?

מר מזג אוויר: נראה לך?!? מה אני, ילדה בת שלוש?

מר קופירייטר: יש גבול למקומות שאת רוצה לסחוב אותנו!

אמא: אז מה תעשו? רוצים רעיונות ממני?

בנים: לא תודה, אנחנו לא צריכים עצות של טיולים למבוגרים. אנחנו נרכב על אופניים בפריז.

אמא: אתם בטוחים? זה לא מסוכן?

סאבטקסט: ומה יהיה אם ידרסו אותם??

בנים: חחחח תירגעי אמא פולנייה!

וכך הוחלט על פיצול (דבר בריא בטיולים משפחתיים ללא ספק).

נפרדנו ויצאנו לדרכנו – הם ברגל לחפש אופניים זמינים להשכרה, ואני – באוטובוס לכיוון מוזיאון אומנות דקורטיבית – שם מוצגת תערוכת הברביות.

לפני שעליתי על האוטובוס, הצצתי בגני לוקסמבורג האהובים :

על גדרות הגנים, ישנה תערוכות צילומים מרהיבים (גם בטיול עם אמא שלי ב-2013 ראיתי תערוכה דומה).

הצילומים הפעם מתמקדים, בהלימה למזג האוויר הקפוא – במקומות עם שלגים וקרחונים ברחבי העולם.

קודם כל – הרעיון של תערוכת תצלומים על גדרות גן עירוני – מקסים בעיניי!

P1180259.

תערוכת רחוב איכותית ואסתטית!

ובנוסף – הצילומים מהממים ביופיים!

הנה כמה דוגמאות:

סאבטקסט: את מבזבזת לעצמך זמן!

ואכן יש צדק בדבריה ועליתי על האוטובוס. אחד מיתרונות הנסיעה באוטובוס הוא שאפשר לראות את הרחובות, הגשרים, הגנים והאנשים. וגם כלבים. ואתרים מפורסמים.

ירדתי בתחנה שליד הלובר – והנה לפני שער הניצחון קארוסל Arc de Triomphe du Carrousel

הוא אמנם קטן בהרבה משער הניצחון המפורסם בשאנז אליזה, אבל מפואר הרבה יותר. מעל שמונה עמודי השיש הוורודים מתנוסס פסל חייל בצבא נפוליאון. ומי זו מציצה מאחור…? נכון, הפירמידה של הלובר.

P1180289

צעדתי לכיוון והגעתי למחוז חפצי.

המוזיאון לאומנויות דקורטיביותMusée Les Arts Décoratifs.

P1180295

המוזיאון הזה שוכן ברחוב דה ריבולי, בזרוע הצפון-מערבית של ארמון הלובר, ובו תצוגות המתמקדות באמנות ה"שימושית", מימי הביניים ועד לימינו אנו. בתצוגות ניתן לראות את ההתפתחות, המחשבה, היופי והשימושים השונים של חפצי היומיום בבתיהם של בני האדם. במוזיאון ישנו גם אוסף צעצועים ענק, מהמאה ה-18 ועד ימינו – ואין מקום מתאים ממנו להציג תערוכה המוקדשת לבובה המפורסמת בעולם – ברבי!

IMG_6424

על תערוכת הברבי שמעתי עוד בארץ, המהלך תיכנון הטיול. מומלץ היה להזמין תאריך ושעת כניסה – אך אני הגעתי ללא תור מוזמן מראש ונכנסתי לאחר זמן לא רב.

שם התערוכה – Barbie, Life of an Icon והיא היתה מהממת!

סאבטקסט: איך שאני חגגתי שם!

IMG_6427

כל כך הרבה בובות ברבי ראיתי שם – באלפי תלבושות, קונספטים, ועיצובים. התערוכה סקרה את ההתפתחות הכרונולגית של בובת הברבי וכיצד עם השנים הפכה להיות אייקון אופנתי, שמעצבים נחשבים מכל העולם הכינו לה תלבושות מיוחדות. וכמובן – ישנם איזכורים לפמיניזם: כיצד הברבי מייצגת מקצועות בהן נשים עוסקות, מכל הקשתות . ובל נשכח את מקומם של חבריה של בארבי – קן, סקיפר וכריסטי וכמובן חיות המחמד שלה, הבתים והמכוניות. היו ברביות מעולם הפופ והרוק, היתה תצוגה שהמחישה כיצד נמכרו הברביות בחנויות ועוד ועוד….

היו כאן בובות ברבי של וויליאם וקייט, ברבי טיפי הדרן בציפורים של היצ'קוק וברבי טויגי של לואי ויטון:

בתערוכה התייחסו גם לביקורת על דימוי הגוף שברבי יצרה ובהתאם – כיצד ייצרו ברביות כהות עור, עגלגלות, נמוכות, בעלות מוגבלויות ועוד ועוד. וכמובן גם התייחסות לאספני הברבי ולבובות הייחודיות והיקרות שיוצרו במהדורות מוגבלות. 

התצוגות היו מקסימות! הרבה מחשבה הוקדשה לעיצוב ולחדרים השונים, ולדרך בה מוצגות הברביות.

היו גם סירטונים וכמובן חדר משחקים (כמעט הצטרפתי לכמה ילדות צרפתיות ששיחקו בבובות…). וגם קיר שהוקדש לבגדי הברבי בכל התקופות והסגנונות:

(סאבטקסט: אלהים יעזור לי, תצוגות כאלו של המון בגדים מזכירים לי משום מה את תמונות ערימות הבגדים והנעליים באושוויץ…).

במיוחד הוקסמתי מבית האופנה של ברבי שתיאר את הכנת הבגדים – החל מהמתפרה וכלה בתצוגת אופנה לנשות החברה הגבוהה:

הכי שמחתי לראות את הברביות של מלכות אנגליה – כולל המלכה אליזבת הראשונה והתלהבתי מהתצוגה ששילבה סרטונים עם בובות לידם:

סאבטקסט: קצת הגזמת עם תמונות הברביות כאן…

אמא: טוב, אני יוצאת מהמוזיאון. הבנים מחכים…!

התאפקתי ולא נכנסתי לתצוגות הקבועות של המוזיאון לאומניות דקורטיביות, והבטחתי לעצמי שיום אחד אשוב לשם!

יצאתי מהמוזיאון, התקשרתי לבנים ולאחר כמה דקות הם הופיעו, מרוצים מאד מהסיבוב שעשו.

הם צילמו אותי כשברקע המוזיאון עם כרזות תערוכת הברבי:

IMG_6458

ומה מסתבר? 

שבניי היקרים העבירו את הזמן בין השאר ביושבם בבית הקפה אנג'לינה, שותים שוקו חם ואוכלים עוגות.

אמא: למה לא הזמנתם אותי גם?

בנים: כי חיכינו לך שעה! והיינו רעבים ובא לנו לשתות שוב את השוקו האלוהי.

סאבטקסט: חוצפנים! הולכים בלעדי! טוב נו, הם יודעים מה זה טוב…!

אמא: נו, איך היה ואיפה הייתם?

בנים: היה כיף! נסענו באופניים בכל פריז, הגענו למגדל אייפל וגם עלינו לגלגל הענק!

אמא: ולא היה קר?

מר מזג אוויר: היה קפוא! וחוץ מזה, קודם ירד כאן שלג…!

מר קופירייטר: הוא מגזים כרגיל. למרות שקפאתי מקור על הגלגל הענק!

אמא: אבל יש שמים כחולים עכשיו!

מר מזג אוויר: היו פתיתי שלג! וגם קניתי מד מעלות – והוא מראה עכשיו 2 מעלות!

בתמונה, מר מזג אוויר ממחיש את הקור הפריזאי:

IMG_6468

נשאיר זאת בינתיים כך, אבל יש המשך לענייני השלג…

בינתיים – הנה כמה תמונות מהבילוי של הבנים בפריז:

מפה לשם, השמיים התבהרו לגמרי ואנחנו ניגשנו לרחבת הלובר כדי לצלם כמה תמונות של שעשוע פירמידות:

רחבת הלובר אכן מקום מלבב – ועוד יותר כשיש שמיים כחולים! המראה של פירמידת הזכוכית המודרנית אל מול ארמון הלובר העתיק – פשוט מקסים! גם שער הניצחון הקטן הבהיק עכשיו בשמש וילדי פריז הגיעו לעוד ביקור של "סל תרבות" צרפתי.

וכמובן – הסלפי המתבקש עם פירמידת הלובר:

IMG_6501

בנים: מה נעשה עכשיו?

אמא: אז אמנם אתם אכלתם ושתיתם, אבל אני רעבה!

בנים: אנחנו אף פעם לא מתנגדים לאכול.

אמא: מה דעתכם שניסע לפלאס דה ווג' למרקייה?

בנים: אוקיי…  

מר מזג אוויר: רק שתדעי, שצפוי עוד מעט גשם חזק ואולי שוב שלג…

אמא: עכשיו יש שמיים כחולים!

וכך נסענו במטרו לכיוון פלא דה ווג'. אין קו ישיר, אז נסענו לכיכר הבסטיליה.

סאבטקסט: סך הכל הגיוני….  אל תלמדו מאיתנו, זה לא לגמרי טיול מובנה…

תחנת המטרו של כיכר הבסטיליה מעוטרת בציורים בהשראת המהפכה הצרפתית:

ומה קרה כשיצאנו מתנת המטרו??

גשם חזק, רוח עזה וקור מקפיא!

אמא: הצילו! המטרייה עפה לי!

מר קופירייטר: כולי רטוב. סיוט!

ורק מר מזג אוויר לא ידע את נפשו מרוב התלהבות.

מר מזג אוויר: יורד שלג!! אתם לא מרגישים! עפים עלינו פתיתי שלג!

אמא: אני סובלת! איזה שלג?!?

מר קופירייטר: אני חושב שהוא צודק! פתיתי שלג עפים באוויר. 

הסתתרנו באחד ממבואות החנויות עד שהגשם והשלג נרגעו.

סאבטקסט: לא יאמן איזה חוויות שעוברות עלינו….! מי היה מדמיין, שלג בפריז בסוף חודש אפריל!!!

אין תמונות והוכחות לאירוע, אבל זה אכן קרה! ואפילו היה כתוב בעיתון הצרפתי למחרת! Neige a Paris

מפה לשם, הגענו למרקייה בפלאס דה ווג'. היה גשום וקר והמרקייה היתה ריקה.

מר מזג אוויר: שוב נכשלת! המרקייה הזו בטח כבר לא עובדת ורק את יודעת עליה.

אמא: זה לא יכול להיות! ואני זוכרת את הבחורה שעובדת כאן.

סאבטקסט: אין מילים! פעמיים לבוא לכאן וסגור?!

אמא, פונה לבחורה: בונז'ור! מה שלומך? אנחנו רוצים לאכול מרק. הייתי כאן לפני שנתיים עם אמא שלי, אולי את זוכרת?

בחורה: או, אני זוכרת אותך! אתם מישראל, נכון?

אמא: נכון! איזה יופי שאת זוכרת! כי את המרק שלכם אני לא יכולה לשכוח, והפעם הבאתי את הבנים שלי!

בחורה: או, אני ממש מצטערת  (בצרפתית זה נשמע יותר טוב – Je suis désolé ) . אני חייבת לסגור עכשיו, אני יכולה לתת לכם טייק אוווי.

אמא: אנחנו לא יכולים לשבת כאן, אפילו לעשר דקות…?

שום דבר לא עזר, והבחורה לא התרצתה ואמרה שהיא חייבת לסגור מיידית ולאסוף את הבן שלה מהגן.

אמא: אוקיי, מה אתם אומרים? נוותר? אני מאוכזבת…

מר קופירייטר: נו אז לא נורא.  ניקח מרק ונאכל כאן על ספסל ליד.

מר מזג אוויר: נראה שענן הגשם חלף.

סבאטקסט: ילדי זהב.

אז לקחנו שלוש מנות מרק וקיבלנו צ'ופר מקוראלי היא כנראה קצת ריחמה עלינו ונגענו לליבה. (ספוילר: היא בחורה חמודה מאד, יהודיה במוצאה וכעבור שנה – אפגוש בה שוב כאן במרקייה!). 

הספסלים היחידים שמצאנו היו בפלאס דה ווג' , הם היו קצת רטובים מהגשם אז שמנו עליהם שקיות שקיבלנו מקוראלי.

מר קופירייטר: כמו הומלסים.

הנה אנחנו, אוכלים מרק על הספסל:

IMG_6563

האמת, היינו מאד מבודחים, ואפילו ביקשתי מהצלם (עובר אורח שנבחר כקורבן….) תמונה נוספת כי לא ראו מספיק את הבניינים של פלאס דה ווג'….

סאבטקסט: לא יפה ולא מנומס. רק את מסוגלת לכאלו דברים!

בינתיים, התבהרו שוב השמיים ונעשו כחולים ומבהיקים.

סאבטקסט: לא ייאמן! איזה מזג אוויר מטורף. לפני כמה דקות שלג, עכשיו שמש ושמיים כחולים.

אמא: קדימה, בואו נצטלם.

בנים: אבל כבר הצטלמנו כאן אתמול!

אמא: עכשיו יש שמיים כחולים, תיראו כמה יפה כאן!

Place des Vosges במלוא הדרו: 

P1180427

וכמובן שהצטלמנו.

סאבטקסט: לא אומרים לא לאמא!

סאבטקסט בהחלט מרוצה – פעמיים בפלאס דה ווג' בביקור אחד בפריז!

אילו ביקרנו בפריז והיינו בפלאס דה ווג' – דיינו!

אילו העבירנו פעמיים בפלאס דה ווג' וגם אכלנו שם מרק – דיינו!

די דיינו, די דיינו, די דיינו, דיינו דיינו!

P1180431

הבנים ניזכרו שיש כאן עץ ווייפיי והתעדכנו בנעשה בעולם הוירטואלי:

IMG_6544

ובזאת תם ביקורנו הממלכתי השני בפלאס דה ווג'.

מכאן, נסענו באוטובוס בחזרה לרובע הלטיני.

בדרך ראינו את המראות האלה – בנייני פריז זוהרים בשמש שיצאה אחרי השלג:

 

וגם את התמונה הזו של הקונסיירג'רי צילמתי מהאוטובוס:

P1180457

הגענו למלון למנוחה קצרה. שוב קילומטראז' גדול היום והרבה חוויות…

בערב יצאנו לאכול במסעדה איטלקית סמוכה למלון, ברחוב Rue Soufflot . היה נחמד וטעים וזו היתה התפאורה – ציורים של הצייר Giuseppe Arcimboldo ג'וזפה ארצ'ימבולדו, צייר איטלקי שנודע בדיוקנאותיו שהורכבו מאלמנטים שונים הכוללים פירות ירקות ושאר מאכלים…

ובזאת תם היום השלישי בפריז.

לילה טוב Bon nuit 

סיכום היום :

פסח, פירמידות ומצרים: פירמידת הזכוכית של הלובר שסיפקה לנו רקע ואובייקט לשפע צילומים וגם השיר "די דיינו" ששרתי לעצמי בפלאס דה ווג'….

מזג אוויר: מטורף! קר, רוח , גשם ושלג!!! וגם שמש הפציעה והאירה הכל בנצנוצים.

סלפי: דווקא לא הרבה. בעיקר ליד פירמידת הלובר.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר קרואסונים במלון, הבנים אכלו עוגות ושתו שוקו חם באנג'לינה, אמא שתתה קפה בקפטריה של מוזיאון האמנויות היפות,  מרק של המרקייה ליד פלאס דה ווג' – שנאכל על ספסל בכיכר. ארוצת ערב במסעדה איטלקית ליד המלון. היוה פיצינו קולינרית על החסך של אתמול.

דירוג אתרים וחוויות ברוח האירוויזיון: 8 נקודות – רחבת הלובר והפירמידה , 10 נקודות – תערוכת הברבי , 12 נקודות – דוז פואה: לא יעזור, פלאס דה ווג'!

הנאה וצחוקים: מרובים! וגם הצלחנו להוציא את המיטב מסיטואציית השלג והמרק על הספסל….

תמונת היום: אמא ובנים אוכלים מרק על ספסל בפלאס דה ווג':

IMG_6562

סאבטקסט: זו תמונת התיקון שהצלם המזדמן האומלל עשה – ריטייק שבו רואים את בניני פלאס דה ווג' מאחורינו.

ואת סקירת היום נסיים בשיר ערש צרפתי הולם – "יורד השלג" Tombe la Neige 

 

יום רביעי , 27.4.16 :  פארק מונסו, קצת משפחה והרבה פריז

בוקר טוב! הגענו ליומנו האחרון בפריז (למחרת חוזרים הביתה על הבוקר).

אכלנו ארוחת בוקר של המלון והתחלנו בשיחה על מאורעות היום הצפויים.

אמא: היום אנחנו חייבים להפגש עם סופי. זה כבר ממש לא יפה! היא כל יום שולחת לי הודעות ורוצה לפגוש אותנו.

מר קופירייטר: תזכירי לי מי זו סופי…?

אמא: זו בת דודה רחוקה שלנו מהצד של סבא שלי. חשוב לשמור על קשר עם משפחה!

סאבטקסט: במיוחד עם משפחה בפריז!

מר מזג אוויר: אני זוכר שנפגשנו איתה ועם הילד שלה והסבתא כאן בפריז, כשהיינו קטנים.

אמא: נכון. אנחנו חייבים לפגוש איתה.

בנים: טוב, אבל רק לשעה!

אמא : אוקיי, אני אקבע איתה במסעדה ואחר כך נראה.

ומה בינתיים?

אמא: היום אני רוצה לבקר במקום ששמעתי עליו הרבה, ואף פעם לא הצלחתי להגיע אליו – פארק מונסו!

בנים: מה זה? 

אמא: תסמכו עלי.

וכך נסענו באוטובוס לפארק מונסו.

בדרך ראינו את בניין האספה הלאומית  Assemblée nationale:

P1180461

ירדנו באוטובוס בתחנה הסמוכה לפארק מונסו ולפנינו ראינו שדרה עם שער של זהב:

P1180464

הלכנו בשדרה עד שהגענו לפארק מונסו.

פארק מונסו Parc Monceau 

פארק מונסו הממוקם במרכז פריז, הוקם בשנת 1769 על ידי הדוכס שארטר ששאף ליצור גן בסגנון אנגלי במרכז העיר, בשונה מהגנים הצרפתיים המסורתיים שהיו קיימים באותם השנים. בשנת 1861 נפתח לראשונה הגן לציבור הרחב על ידי נפוליאון השלישי. 

מה שמעניין בפארק מונסו זה שיש בו מעין אוסף אקלקטי של מבנים שונים הקשורים לתרבויות שונות ולזמנים שונים. יש בו תערובת של עתיק וחדש, צמחים ופרחים צבעוניים, אגם קטן, קרוסלה ועוד הפתעות… זהו סוד קיסמו של המקום וייחודו – גן אנגלי בצרפת, עם מבנים כביכול עתיקים (כולל הריסות מדומות) ועם הרבה אלמנטים מפתיעים.

הנה הגשר המקסים בפארק מונסו, שמהווה מעין מיניאטורה של גשר ריאלטו בוונציה:

P1180520

סמוך לכניסה – "שרידים" של עמודים בסגנון יווני:

אדריכל הגנים המפורסם אדולף אלפן דאג לנטוע עצים, פרחים וצמחים בסגנון הגנים האנגליים. הנה פינה קסומה ופורחת בפארק מונסו:

סאבטקסט: ויש גם מפל מים קטן!

אמא: אני רוצה כאן תמונה!

P1180486

השמש יצאה, אמנם היה עדיין מאד קר – אבל נעשה יום יפהפה. היה כיף לטייל בפארק מונסו.

ומה רבה היתה הפתעה והשמחה כאשר ראינו כאן פירמידה!!

P1180527

סאבטקסט: אין ספק וזו ההוכחה הניצחת – הטיול הזה בפריז הוא בסימן פירמידות !

כמובן שנערך כאן סט תמונות סלפי והרבה פוזות לכולנו. היו הרבה צחוקים…!

המשכנו בסיור והגענו לאגם הקטן במרכז הפארק. את האגם מקיפים עמודים בגנון קורינתי – הומאז' למקדש יווני.

המראה מקסים במיוחד:

IMG_6638

גם כאן כמובן נערך סט צילומים.

סאבטקסט: כי איך אפשר שלא…?!

והנה כמה פסלים ועמוד קורינתי עם יונה:

והנה עוד כמה תמונות עם הגשר המקסים:

הבנים על הגשר:

P1180495

כך נראה פארק מונסו במאה ה-18. מקור ציור: ויקיפדיה. כך נראה פארק מונסו במאה ה-18. שימו לב לטחנות הרוח ולהריסות המלאכותיות. מקור ציור: ויקיפדיה.

הגשר המקורי היה גשר בסגנון סיני, אך הוא נהרס במהלך השנים ובמקומו וקם הגשר הנוכחי.

מעבר לגשר, רואים את הקרוסלה ומתקני שעשועים לילדים וגם את ביתן המכס שנמצא בפתחו של פארק מונסו (המבנה עם הכיפה העגולה).

P1180493

ישבנו על מדרגות ביתן המכס ונהננו מהשמש ומהפארק היפה.

בזמן שישבנו, קיימנו דיון ער על סיכויי ישראל להעפיל לגמר באירוויזיון (ספוילר: בסוף עלינו לגמר – חובי סטאר היה הנציג והגיע למקום ה- 14 בתחרות של 2016ׂׂׂׂ). 

אבל, אהבנו מאד את השיר הצרפתי באותה שנה, שאותו שם הזמר עמיר חדד (ממוצא ישראלי). שם השירJ'ai cherché (אני מחפש)

והוא הגיע למקום השישי! הנה ההופעה המעולה שלו בגמר אירוויזיון 2016:

ובזאת נפרד מפארק מונסו המקסים- אנחנו בדרך למפגש משפחתי!

כתובת הפארק:   Boulevard de Courcelles 37, Paris, 75008. France

תחנת מטרו – קו M2 לתחנת Monceau (והיא מופיעה רבות בסידרה "לופן"):

P1180554

אתם מוזמנים לקרוא עוד על פארק מונסו בפוסט המצוין של ידידי הפרנקופיל צבי חזנוב – כאן.

אגב, פארק מונסו מופיע בסדרות וסרטים רבים – לדוגמה "להבות הגורל" בנטפליקס וכאמור – לופן.

נסענו במטרו מתחנת מונסו למסעדה אותה הזמינה עבור כולנו קרובת המשפחה שלנו – סופי. סופי ובנה אמילייאן חיכו לנו במסעדה טרנדית ומדליקה, שבה אוכלים מיני מטעמים. אכלנו ארוחת צהריים קלה ונהננו מאד.

הנה תמונות המסעדה:

לאחר מכן, הלכנו ביחד לביקור בגאלרי לה פייט

P1180568

בגאלרי לה פייט נערכה מכירה מיוחדת של מאקרונים של פייר הרמה.

סאבטקסט: ושאנחנו נוותר על טעימה?!

קנינו קופסה של מאקרונים והם היו משובחים!

לאחר סיבוב בגאלרי בין הקומות (בנים: משעמם ומיותר!)

IMG_6709

עלינו לקומת הגג – בה יש תצפית נהדרת על פריז.

IMG_6705

סבאבטקסט בהחלט מרוצה:

IMG_6706

וגם הבנים:

P1180590

לאחר סשן תמונות, הבנים החליטו שמספיק להם עם האווירה המשפחתית.

מר מזג אוויר: אנחנו הולכים.

אמא: לאן אתם הולכים?!? זה לא יפה

מר קופירייטר: בזבוז זמן. אני רוצה להמשיך לרכב על אופניים.

אמא: נו באמת…

סאבטקסט: אני מבינה אותם, אבל זה לא מנומס…!

לא עזר כלום והצמד חתך. 

גמגמתי איזה תירוץ לקרובי השפחה וקבעתי עם הבנים שנפגשים עוד שעה וחצי.

בינתיים, המשכתי לשוטט עם סופי ובנה והלכנו לפסאז' אותו פיספסתי בביקור הקודם – פסאז' זופרואה.

תזכורת לגבי הפסאז'ים של פריז: אלו הם למעשה רחובות מקורים שהוקמו באמצע המאה ה-19. ושימשו רחובות קניות אלגנטים בימים שלפני בתי הכלבו הגדולים ומרכזי הקניות החדישים. הפסאז'ים היוו הן מעברים מקורים בין הרחובות החיצוניים והן מרכזי חנויות. במהלך השנים רובם ננטשו ואיבדו מזוהרם, אך לאחרונה הם זוכים לעדנה מחודשת ואפשר לערוך סיור נפלא בין הפסאז'ים – כפי שערכתי עם אמא שלי בטיול אם ובת שלנו. 

פסאז' ז'ופרואה (Passage Joffroy)

זהו פסאז' מקורה שנוסד בשנת 1845 ועבר שיפוץ כללי ב-1987. הוא קרוב מאד לבולווארד האוסמן – השדרה בה נמצאת גאלרי לה-פאייט, וצמוד אליו מוזיאון השעווה של פריז  – מוזיאון גרוון Grevin.

פסאז' ז'ופרואה נחשב לאחרון הפסאז'ים בפריז ובו חנויות מעניינות כמו למשל –החנות בה נהג טולוז לוטרק לקנות את מקלות ההליכה שלו.

טיילתי בפסאז' עם סופי, הצצנו בכמה חנויות והתרשמתי בעיקר מהריצוף היפהפה שבו.

P1180622

P1180629

חצינו את הכביש והצצנו בפסאג' דה פנורמה Passage des Panoramas – שהוא הפסאז' הותיק ביותר בפריז .

תמונה למזכרת עם סופי המקסימה בפסאז' פנורמה:

IMG_6713

הגיע הזמן להיפרד, וכך נפרדתי לשלום מסופי היקרה (שאותה אראה כעבור שנה שוב)

ונפגשתי עם הבנים.

עשינו טיול רגלי מקסים באי סן לואי

P1180651

נהננו מהמראה היפה של נהר הסיין:

P1180658

וגם אכלנו גלידת ברת'ילון:

IMG_6723

ראינו את הנוטרדם עם עצים פורחים מסביבה – תמונה שנחקקה לי בלב

P1180646

ועשינו הרבה צילומי סלפי:

IMG_6736

לפני שחזרנו למלון, ראינו מראה מקסים של מגדל אייפל בשעת הדמדומים:

P1180675

ארוחת ערב חגיגית לסיום הטיול נערכה במסעדה מגניבה ברובע הלטיני, סמוך לפנתאון.

שם המסעדה: La Berthon

היה טעים, שתינו הרבה יין והרמנו כוס לכבוד הטיול הכייפי שלנו:

IMG_6785

סיכום היום:

פסח, פירמידות ומצרים: הפירמידה המיתולוגית בפארק מונסו.

מזג אוויר: יום שימשי , שמיים כמעט כחולים, אין גשם – אבל קר.

סלפי: המון! בעיקר בפארק מונסו.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר במלון, ארוחת צהריים במעדנייה עם קרובי המשפחה, נשושים ומאקרונים בשל פייר הרמה בגאלרי לה פייט, ארוחת ערב חגיגית במסעדה שווה ברובע הלטיני.

דירוג אתרים וחוויות ברוח האירוויזיון: 8 נקודות – המסעדה ברובע הלטיני , 10 נקודות – תצפית על פריז מהגג של גאלרי לה פייט , 12 נקודות – דוז פואה: פארק מונסו המהמם

הנאה וצחוקים: מרובים ביותר!

תמונת היום: אמא ובנים עם הפירמידה בפארק מונסו

IMG_6594

יום חמישי, 28.4.16 : שבים הביתה

קמנו מוקדם וירדנו לבולאנג'רי הסמוכה למלון, שם קנינו כמות כפולה של קרואסונים ובאגטים כדי להביא לאבא ולמיסטר נקסט.

נפרדנו מהמלון ומגני לוקסמבורג ונסענו ב- RER לשדה התעופה.

טיסת איזיג'ט יצאה בזמן והגענו הביתה בול לארוחת חג שני.

היה לנו טיול נפלא של אמא ובנים – מהנה, מעשיר, מאוורר ומצחיק! laugh

וכמובן – אין על פריז המהממת!!

פלאס דה ווג'

הבטחתי שתוך שנה אשוב – ואכן כך היה.

ובינתיים – A tout a l'heure – להתראות surprise

Comment Te Dire Adieu 

2 תגובות בנושא “פסח, פירמידות, פריז.

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: