חופשה זוגית בת ארבעה ימים בלונדון של טרום כריסטמס
Let me take you by the hand
and lead you through the streets of London…
הגיע הזמן הזה בשנה, שבו אני נוהגת לבקר יעדים מקושטים לכבוד חג המולד. והפעם – London Calling!
ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו בחופשה בלונדון הנפלאה. כל אחד מאיתנו היה בלונדון כמה וכמה פעמים, ביניהן גם פעם אחת בטיול משפחתי עם הבנים ועם סבתא.
לאחר שביקרתי בעיר בדצמבר 2011 עם אמא שלי, הבטחתי לעצמי שאשוב אליה בנסיעה זוגית בתקופת טרום-כריסטמס. הקישוטים, האווירה השמחה ברחובות והשפע התרבותי – את כל אלה ועוד, רציתי לחוות שוב באווירה זוגית.
הכנתי, כדרכי לפני טיול עירוני, “רשימת מכולת” של מקומות ואירועים שנרצה לבקר בהם. כמובן שהרשימה היתה גדולה מדי ותלויית מזג-אוויר – אך היו מספר דברים שלא רצינו לוותר עליהם…!
האם עמדנו בתכנון?
בואו, הצטרפו אלינו וגלו…
ולפני שנצא לדרך – מנהלות:
טיסות:
בפעם הראשונה בחיי, הזמנתי טיסה של איזיג'ט, ביום שנפתחו טיסות החורף (מרץ 2015) ולאחר כמה שעות של לבטים (לונדון או אלזס…? ארבעה ימים או חמישה…?) הוכרעה הכף. זוג כרטיסים הלוך ושוב נרכשו, במחיר של 180 אירו לכרטיס. מזוודה אחת הוספנו מאוחר יותר ובזמן השהייה בעיר הוספנו מזוודה לטיסה חזרה (לקחנו צ'ימידן ריק במזוודה למקרה הצורך…). הלוך – בחרתי בטיסת ערב הנוחתת בגאטוויק ב- 21:30 והחזרה – בשעה פחות נוחה 7:00 בבוקר, מלוטון.
הטיסה באיזי היתה בסדר גמור, עמדו בזמנים והיו אדיבים.
הגעה לעיר:
הוזמנו הסעות של חברת BA Transfer . מונית הלוך (מגאטוויק) עלתה 54 פאונד וחזור (ללוטון) עלתה 47 פאונד. שווה להירשם באתר שלהם כחבר, מקבלים הנחה של 5%.
אתר חברת ההסעות – כאן.
מלון:
בחרנו במלון סט' ג'יילס St. Giles השוכן ליד תחנת הרכבת התחתית Tottenham Court Road וסמוך לסניף של Primark…. המיקום מעולה! מרחק הליכה ברגל לסוהו, קובנט גארדן, איזור התיאטראות ורחוב אוקספורד. מסביב בתי קפה, מסעדות, חנויות, סניף של Boots, סופרמרקט וכמובן – תחנת הטיוב והרבה מאד קווי אוטובוס מצויינים.
החיסרון היחיד במלון הוא שגובים כסף עבור שימוש בוויי-פיי – דבר שכמעט ולא רואים בבתי מלון אחרים.
הזמנו חדר מסוג Executive Room תמורת 125 פאונד ללילה, דרך אתר המלון. למרבה ההפתעה – למרות שלא היה רשום בהזמנה, החדר כלל גם ארוחת בוקר במסעדה הצמודה למלון הנקראת VQ (לא א. בוקר בחדר האוכל של המלון). זו היתה ארוחת בוקר נהדרת, עם ארבע אופציות של בחירה, מוגשת ע”י מלצרים ולא במזנון. במקום יש וויי-פיי חינם.
החדר עצמו כלל גם בקבוקי מים ועוגיות שקיבלנו כל יום, ואפילו חלוקי אמבטיה. מומלץ!
אתר מלון סט. ג'יילס – כאן.
ועכשיו, אחרי כל העניינים הסידורים והלוגיסטיקה – אפשר להתחיל לטייל בלונדון המתקשטת לכבוד חג המולד!
ספוילר:
יום שלישי 8.12.15 : טיסה והגעה למלון.
אי אפשר להתחיל טיול בלי התמונה המסורתית בנתב"ג, ליד המזרקה:
טיסת ערב לגאטוויק, שאפילו מעט הקדימה. הנהג של BA Transfer חיכה לנו עם שלט והביא אותנו למלון סט. ג'יילס. הנסיעה ארכה כשעה. קיבלנו את חדר האקזיוטיב שלנו, עם הבשורה המפתיעה והמשמחת על השידרוג – מגיעה לנו ארוחת בוקר. כמה נחמד. לילה טוב 
יום רביעי 9.12.15 : קניות וטיול בגדה הדרומית. ובערב – מחזמר!
התעוררנו לבוקר בהיר עם שמיים כחולים. איזה כיף!
ירדנו למסעדת VQ לארוחת בוקר ע”פ תפריט. ממש ארוחה שווה – ביצים עם תוספות, לחמניות ודברי מאפה, פירות, מיצים, קפה עם ריפילים כמה שנרצה, יוגורטים ועוד… (גם נקניקים ושעועית יש למי שאוהב).
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לשתי משימת חשובות:
א. רכישת כרטיס אויסטר Oyster לנסיעה ברכבת התחתית ובאוטובוסים. הטענו את הכרטיס ב- 20 פאונד כל אחד + 5 פאונד פיקדון. הספיק לנו כמעט בול לארבעת הימים. את הכרטיס רכשנו בתחנת טוטנהאם קורט הסמוכה למלון. העובדים ב – Tube אדיבים ועוזרים למי שצריך, ברכישת הכרטיסים במכונות.
ב. קניית מעילי Uniqlo בחנות ברח' אוקספורד, הסניף סמוך גם הוא למלון. (באנגליה המחירים שלהם גבוהים יותר משאר מדינות אירופה. אבל זה מה יש…ואנחנו מרוצים מאד מהרכישות!).
לאחר הסידורים הטכניים, יצאנו לטיול…. 
נסענו לתחנת Waterloo ומשם התחלנו טיול רגלי ב- Southbank – הגדה הדרומית.
יום שמשי, שמיים כחולים, נגני רחוב, דוכנים לחג-המולד, גשרים על פני נהר התמזה…
מושלם!!!
מבט אל גלגל הענק – London Eye , וה- Big Ben מציץ מאחור
נהננו מאד לצעוד בטיילת הגדה הדרומית! השמיים הכחולים הגבירו את החוויה והתצפית על התמזה ועל המבנים לאורך המסלול היתה מושלמת.
הלכנו והלכנו עד שהגענו לגלריית טייט מודרן – Tate Modern.
התלבטנו אם להכנס – מצד אחד יום כל-כך יפה, מצד שני – הרגליים צריכות מנוחה והנפש זקוקה לקפה…
מוזיאון טייט מודרן נמצא בבניין שהיה פעם תחנת כוח.
המיוחד במוזיאון זה הוא שהתערוכות שם מוצגות על-פי נושא, ולא על-פי תקופות, כמו במוזיאונים אחרים.
הכניסה חינם – כמו במרבית מוזיאוני לונדון הלאומיים. (כניסה בתשלום רק לתערוכות מיוחדות).
נכנסנו למוזיאון.
ועלינו היישר לקומת הקפטריה – קומה 6…. 
לכל המבקרים העתידיים בלונדון – זו אחת מנקודות התצפית הנהדרות על העיר!
לשבת לשתות קפה ולהביט בחלון עם נוף כזה…. מה רע?!
בתמונה רואים את גשר המילניום, קתדרלת סנט-פול ואת יריד חג-המולד הזעיר שנמצא למרגלות המוזיאון.
לאחר הפסקת הקפה המענגת שלנו, ספגנו מעט תרבות במוזיאון :
היתה שם תערוכה בתשלום שנראתה מקסים – אך החלטנו לוותר עליה משתי סיבות:
- מסתבר שכדי לרכוש כרטיס צריך לרדת שוב לקומת הכניסה. התעצלנו…
- השמש בחוץ והשמיים הכחולים היוו מתחרים רציניים.
אז ויתרנו. ורק צילמתי את הכרזה :
בפעם אחרת…
יצאנו החוצה ואחרי התלבטות קצרה : שוק בורו – כן או לא? – החלטנו שגם עליו נוותר
וצעדנו אל גשר המילניום המהמם.
The Millennium Bridge
גשר המילניום – יפהפה בעיצובו, נועד להולכי רגל בלבד ומקשר בין טייט גאלרי לבין קתדרלת סן פול.
מהגשר רואים את הגדה הדרומית:
ואת שתי שומרות הראש :
ומרחוק, את גשר מצודת לונדון האהוב עלי:
ואת קתדרלת סנט. פול St Paul's Cathedral
תענוג!
סיימנו את הטיול על הגשר והגענו לקתדרלת סנט. פול.
הקפנו אותה ובאמת שניסינו להכנס – אך היה סגור! חבל…
טיילנו קצת בגן מסביב וראינו סנאים.
מכאן, לקחנו אוטובוס לכיוון המקום האהוב עלי בלונדון – The Tower of London.
פקק רציני עיכב את התקדמותנו, עברנו לרכבת התחתית (= הטיוב מעתה) והגענו לתחנת Tower Hill , משם מרחק הליכה קצר לעבר מצודת לונדון.
אין ביקור שלי בלונדון ללא ביקור במצודה. ברוב הפעמים גם נכנסתי לסיורים בפנים, הפעם כבר היה מאוחר ויש לנו גם מחזמר בערב. לכן, הסתפקנו בתצפית ובטיול מסביב.
The Tower of London
למרגלות המצודה מקימים מדי שנה רחבת החלקה על הקרח.
השעה – לקראת 4 אחה”צ, השמש כבר שקעה בלונדון והתאורה מתחילה לבצבץ.
מקיפים את המצודה ורואים את פסלי חיות הטרף שהיו בבעלות הנרי השמיני :
ואת עץ חג-המולד של המצודה, ומאחוריו – גשר הטאוור המהמם.
והנה, במלוא הדרו : The Tower Bridge
יפהפה, מקסים, מלכותי. אייקון.
ועכשיו, אחרי שראיתי שוב את המקומות האהובים עלי בלונדון, אפשר לחזור לכיוון המלון ולהתארגן להמשך הערב.
חזרנו בטיוב לאיזור טוטנהאם קורט, נכנסנו לגרפונקל'ס (רשת מסעדות) לאכול משהו, עלינו למלון למנוחה קצרה
ויצאנו לאיזור התיאטראות Leicester Square.
המחזמר שהוזמן, עוד מהארץ, דרך אתר See Tickets הוא
SUNNY AFTERNOON – מחזמר המספר את סיפורה של להקת ה- Kinks.
מה אומר ומה אגיד?!?
נהננו בטירוף!!!
מחזמר נפלא, מלא חיים, שחקנים וזמרים מוכשרים ביותר, קהל כייפי. חגיגה!!
וחוץ מזה, הכי כיף היה שקיבלנו שידרוג לכרטיסים בקופה, למקום הרבה יותר קרוב וטוב…
ותודה רבה לידידי היקר דני ק. שהמליץ לנו על מחזמר זה ושימש כיועץ לענייני מוזיקה 
בינתיים, ירד המחזמר אבל תמיד כיף להקשיב ל – Sunny Afternoon !!
לאחר המחזמר, שוטטנו קצת ברחובות סביב לייסטר סקוור – מקושטים והומי אדם.
חזרנו למלון ברגל – יתרון נהדר של מיקום, כבר אמרנו…
וכך תם לו היום הראשון בלונדון המשמחת.
לילה טוב
תמונת היום: זוג על גשר המילניום
יום חמישי 10.12.15: בעקבות הביטלס, סווינגינג לונדון ועוד כמה דברים
התחלנו את הבוקר במסעדת VQ עם ארוחת בוקר טובה.
היום מזג האוויר סגרירי והשמיים הכחולים של אתמול נעלמו. לונדון האמיתית…
לבוקר זה תוכנן סיור של ה- London Walks בעקבות הביטלס, היא להקת החיפושיות.
סיורי London Walks הם סיורים מודרכים המתמקדים בנושאים שונים ומגוונים – היסטורית העיר, מוזיקה בתחומים שונים, סיורים בשכונות, סיורים בעקבות גיבורים ומפורסמים (הארי פוטר מחד וג'ק המרטש מאידך…) ועוד ועוד. בכל יום נערכים כמה וכמה סיורים כאלה, במקומות שונים בעיר. הסיור עולה 10 פאונד, אותם נותנים בתחילתו למדריך.
סימנתי כמה סיורים שעניינו אותנו ובראשם – הסיור בעקבות הביטלס שנקרא: The Beatles magical Mystery Tour
הסיור מתקיים מדי יום חמישי, ומתחיל בשעה 11:00 מתחנת הטיוב הסמוכה אלינו – Tottenham Court Road – קל”ב !
את הסיור מדריך ריצ'ארד המיתולוגי – אדם שעוסק ב”מדעי הביטלס” מזה שנים. עוף מוזר במקצת, אבל טיפוס מיוחד במינו שחוויה להקשיב לו.
הסיור מיועד לאוהבי ומעריצי הביטלס, אך מהווה גם הזדמנות להכיר את הסוהו של לונדון. המשתתפים בסיור צריכים גם כרטיס נסיעה בטיוב – כי במהלכו מגיעים לאיזור אחר ומרוחק יותר של לונדון.
חיכינו בשעה היעודה בתחנת הטיוב של טוטנהאם. את ריצ'ארד קל לזהות – כשאר מדריכי “סיורי לונדון” הוא מחזיק עלון של ה- walks ומחכה למשתפי הסיור.
בסיור שלנו השתתפו כ-15 איש.
אחרי כמה דקות בהן מתרגלים למבטא הלונדוני של ריצ'ארד, מתחילים לספוג את כמויות המידע.
הבן-אדם מדקלם (קצת כמו רובוט) על כל אספקט שיכול להיות על ארבעת המופלאים, מתבל מדי פעם בבדיחות ובאנקדוטות וכמובן גם בפגישה שלו + התמונה עם פול מקרתני….
הוא מראה לנו את המשרדים של פול, את אולפן ההקלטות בסוהו עם רשימת הלהיטים שהוקלטו בו על עלון צנוע על הקיר ולוקח אותנו בסימטאות הסוהו היפות.
הנה האולפן – Trident Sound Studio
אנחנו ממשיכים ללכת ומגיעים לרחוב השמח של לונדון – Carnaby street – ממלכתה של לונדון החוגגת של שנות ה-60 – Swinging London.
מסתכלים על יצירת אומנות על פני קיר בניין – קולאג' שהוא הומאז' לאלבום הטוב של כל הזמנים (כך אומרים) – Sgt. Pepper Lonely Hearts Club – או מועדון הלבבות של סרג'נט פפר.
והנה ריצ'ארד מיודענו, מחזיק בידו מגזין טיימס המתאר את סווינגינג לונדון.
קצת הפסקתי להקשיב לריצ'ארד (אע”פ שהזכיר את להקת ה- Kinks, זו מהמחזמר של הלילה שעבר – כי גם הם פעלו ב- Swinging London במקביל לביטלס) – והעיניים בלעו את רחוב קארנבי המקסים!
הנה, ככה הוא מקושט – מוכן למסיבת רחוב של חג המולד :
הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לכאן, באחד הערבים, לראות את הקישוטים מוארים.
והמשכנו ללכת אחרי ריצ'ארד.
עברנו ליד חנות הכלב הוותיקה והמהממת של לונדון – Liberty
והגענו למקום בו התחילה הביטלמאניה – תיאטרון הפלאדיום (כיום מופיע שם המחזמר Cats)
מכאן המשכנו ללכת והגענו לרחוב בו נמצא הבניין של משרדי Apple (לא חברת האייפונים, אלא חברת התקליטים…).
ולמה הבניין הזה חשוב?
כי על הגג שלו נערכה ההופעה האחרונה של הביטלס, בשנת 1969.
לאחר התצפית על הגג, נכנסנו לאיזו חצר פנימית בה נמצאת הגלריה שבה נפגשו ג'ון ויוקו לראשונה.
אחר כך, ריצ'ארד לקח אותנו לפסאג' יפהפה (לי הוא הזכיר את הפסאג'ים של פריז).
בפסאג' היו הרבה חנויות יוקרתיות ויפהפיות.
הסיבה שעברנו בפסאג' היא חנות התמונות הזו, שמוכרת צילומים נדירים של אנשי מוזיקה.
והנה, בכניסה – תמונתו של דייויד בואי עליו השלום (שהלך לעולמו במפתיע כמה שבועות לאחר שחזרנו מלונדון – ידיעה שמאד העציבה אותי… 
).
מאד נהניתי לשוטט ולצלם בפסאג' היפה.
אבל… בזמן הזה ריצ'ארד המדריך, אצה לו הדרך והוא צריך לעמוד בזמנים.
הוא המשיך ואנחנו לא שמנו לב – ובין רגע נעלם לנו!
יצאנו מהפסאג' ולא ידענו אם לפנו ימינה או שמאלה…
למרבה המזל, זכרתי את אשר אמר ריצ'ארד בתחילת הסיור, בהתייחסו לנסיעה ברכבת התחתית.
לאחר הסיור בסוהו, אמר, נגיע לתחנת הטיוב Green Park ומשם ניסע 3 תחנות בקו האפור – Jubilee LIne עד ל – St. John's Wood , שם נרד ונגיע ל – Abbey Road.
שאלנו עוברים ושבים מהו הכיוון לתחנת Green Park , רצנו מהר והגענו לתחנה – שם חיכו לנו ריצ'ארד ושאר חברי הקבוצה… מזל!
אז אם אתם מגיעים לסיור כזה והולכים לאיבוד באמצע – כדאי להקשיב היטב לדברי המדריך!
ולמי שרוצה להגיע עצמאית ל – Abbey Road : תחנת הטיוב St. John's Wood.
הגענו לתחנה ולשמחתי היו שם חדרי שירותים נקיים ואפילו בחינם (ריצ'ארד הפנה אותנו אליהם). בתחנה, מסתבר, ישנה גם חנות קטנה של מוצרי ביטלס בבעלותו של ריצ'ארד, והא די מצפה שנקנה שם משהו…. לא קנינו. לא התחברתי שם לכלום ופוסטר של הביטלס קניתי בפעם הקודמת בלונדון, בחנות הביטלס ברחוב בייקר – Baker street.
לאחר הפסקה קצרה, צעדנו בעקבות ריצ'ארד למעבר החציה המפורסם בעולם, סמוך לאולפני ההקלטות Abbey Road.
הנה האולפנים (פעילים עד היום):
והנה הבתים מעבר לכביש – השמיים התבהרו בינתיים:
ריצ'ארד הסביר וסיפר , אבל בינינו – מה שמעניין הוא מעבר החצייה המפורסם!
על עטיפת האלבום האחרון שהוקלט על ידי הביטלס, מופיעים ארבעת המופלאים צועדים על מעבר החצייה אבי רואד.
הנה אחד השירים היפהפיים מהאלבום – Golden Slumbers (סאבטקסט: אהוב עלי ביותר!)
והנה אנחנו, צועדים על מעבר החצייה (צולם באדיבות אחד ממשתתפי הסיור, ישראלי נחמד).
כמובן שעשינו שם המון תמונות מכל הזוויות.
היה יופי של סיור, למדנו הרבה דברים חדשים על הביטלס, גילינו מקומות חדשים בלונדון. אני ממליצה מאד!!!
לאחר כשעתיים וחצי מהנות, תם הסיור ואנחנו צריכים להחליט מה לעשות. יש לי “רשימת מכולת” והחלטתי שמתאימה עכשיו גיחה לכיוון מזרח לונדון. נכון, לא הכי קשור לאיזור בו אנחנו נמצאים, אבל אנחנו בנופש זוגי, מותר לצאת משבלונות!
עלינו על אוטובוס שעבר בסביבה ונסע לכיוון מרכז העיר.
אני מאד אוהבת לנסוע באוטובוסים בלונדון – רואים את העיר, מבינים את קשר בין איזור לאיזור וזה גם מעין סוג של טיול…
האוטובוס נסע ב- Baker street, אנחנו בקומה השנייה, ופתאום קלטתי שלט עגול כחול על אחד הבניינים (ריצ'ארד לימד אותנו בסיור לשים לב לשלטים האלה) :
כאן עבדו ג'ון לנון וג'ורג' הריסון.
והנה עוד תמונה שצילמתי ממרומי הקומה השנייה של האוטובוס: רחוב ריג'נט – Regent street:
ירדנו באחת התחנות, נכנסנו לטיוב וירדנו בתחנה של רחוב ליברפול – Liverpool street.
כאן בתחנה, נמצאת אנדרטה שמאד רציתי לראות – פסל ילדי הקינדרטרנספורט.
הקינדרטרנספורט הוא מבצע שאירגנה ממשלת בריטניה – הצלת ילדים יהודים משטחי גרמניה הנאצית, והבאתם לבריטניה, לידי משפחות מאמצות שיקלטו אותם עד יעבור זעם. המבצע החל לאחר אירועי ליל הבדולח ונמשך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939.
כ-10,000 ילדים יהודים ניצלו בתקופה זו (ספר טוב המספר על כך הוא “נערה מברלין” – מאת ג'ייק ווליס סימונס. סרט מעולה הוא “המשפחה של ניקי” – המספר על סר ניקולס וינטון שהיה מעורב בהצלת הילדים).
בשנת 2006 עיצב ותיכנן האמן פרנק מייסלר (שהיה ילד “קינדרטרנספורט”) את האנדרטה “ההגעה” – The Arrival בתחנת הרכבת ליברפול בלונדון. ישנן אנדרטאות נוספות בנושא שתיכנן אמן זה בברלין, בדנציג וברוטרדאם.
האנדרטה מרגשת ועוצמתית:
והכתוב על לוחית הזיכרון – מרגש עד מאד.
הרחבה בה מוקם הפסל נקראת “כיכר התקווה” :
לאחר שסיימנו להתרשם מהאנדרטה (וגם להקים כמה אנשים שישבו עליה, אכלו ועישנו 
ובנימוס ביקשתי מהם לזוז כי אני רוצה לצלם…הם צייתו.) – החלטנו לסייר באיזור.
מיחושי רעב סימנו לנו שכדאי לעצרו בסניף של Pret- a-Manger – רשת אוכל מהיר ובריא גם יחד. לקחנו מרקים טעימים וכריכים ונהננו מהאתנחתא הקלה.
משם, צעדנו לעבר שוק ספיטאלפילדס – Spitalfields Market .
זהו מתחם מקורה הכולל שוק אוכל (עם מעדניות, דוכני אוכל אורגני ועוד), מסעדות ובתי קפה וכן שוק אומניות, וינטאג' ובגדים. וכמובן – שוק עתיקות.
נהננו מאד מהשוטטות במתחם השוק!
לא עמדתי בפיתוי ורכשתי את הגלובוסים האלה – שהם מחזיקי ספרים. נכון שהם מקסימים?
סאבטקסט בשוק ספיטלפילד בהומאז' לאבי-רואד
סיימנו את הסיור בשוק במסעדת קרפים שווה, צד ימין בשדרת האוכל:
התוכנית המקורית שלי כללה גם סיור גרפיטי בשכונת שורדיץ', אבל השעה כבר מאוחרת, החושך יורד ושורדיץ תמתין לביקור הבא שלנו בלונדון.
חזרנו ברגל לתחנת ליברפול סטריט היפה:
ומשם, נסענו בטיוב חזרה למלון, למנוחה.
בערב חשבנו לנסות ללכת ללייסטר סקוור ולרכוש כרטיסים לעוד מחזמר. אבל, מצד שני – ערב אחרי ערב? אז החלטנו ללכת לשוק חג המולד בהייד פארק. נסענו באוטובוס לכיוון הפארק.
אבל, אז החל לרדת גשם זלעפות. קיווינו שהוא יחלוף, ניסינו להגיע לשוק וזה היה ממש בלתי אפשרי. המטריה עפה מהרוח, והמוני האנשים נהרו החוצה מהשוק. באמצע הדרך הבנו שזה לא יילך וכנראה שגם השוק נסגר מוקדם יותר בגלל הגשם.
סאבטקסט: כשלון…
אז סיימנו את הערב באחד הפאבים בסביבה (לא משהו להמליץ עליו) וחזרנו למלון.
וכך לא ראינו את שוק חג המולד המפורסם של הייד פארק.
לא נורא. מחר יהיה יום חדש.
לילה טוב.
תמונת היום: Abbey Road, Beatles forever!
יום שישי 11.12.15 : קובנט גארדן ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. וגם – שופינג טיים!
בוקר טוב!
לאחר טקס ארוחת הבוקר ב- VQ, אנחנו פונים לטקס אחר : שופינג ב- Primark.
סניף של החנות שוכן בדיוק מול החנות ואנחנו מבלים שם שעה ארוכה בקניות.
אמנם האופנה שם לא הכי לוהטת, אבל שווה מאד לקנות שם בגדים תחתונים, לבנים, פיג'מות, גרביים וכו'. מאד נוח לקנות שם על הבוקר ולהחזיר את כל שקי הנייר החומים לחדר במלון….
מהמלון, אנחנו מתחילים בטיול רגלי לכיוון Covent Garden.
תחילה, אנחנו פונים ל- Denmark street – שהוא רחוב המוזיקה: מלא בחנויות כלי מוזיקה, אולפני הקלטות ובאיזכורים לסצינת הרוק של לונדון (בעיקר של שנות ה- 60-70).
יש גם שלט כחול עגול:
וגם גרפיטי:
ולמי שרוצה לקרוא עוד – אפשר כאן.
וחוץ מזה, גילינו כאן קשר נוסף ללהקת ה- Kinks (אלה של המחזמר Sunny Afternoon ) : כאן, ברחוב דנמרק הקליטו את הלהיט You Really Got Me
משם, המשכנו את הטיול הרגלי לאיזור Covent Garden.
התחלנו במקום שבו תמיד רציתי לבקר, ועד עכשיו איכשהו לא יצא : Neal's Yard.
החצר של ניל היא מקום קסום – מעין רחבה המוקפת בתים שנצבעו בצבעים עליזים, ובהם גלריות וחנויות טבע עם מוצרים אורגנים, בתי-קפה ופיצרייה טרנדית. בקיצור – אחד מאותם מקומות משמחים.
כמובן שגם מקומו של עץ חג-המולד לא נפקד, ולידו הצטלם זוג אחד מאושר.
משם, המשכנו לשוטט ברחובות קובנט גארדן.
אנחנו מתמקדים באיזור שנקרא Seven Dials – הנקרא גם "הכפר הסודי של קובנט גארדן". זהו האזור שבין קובנט גארדן ושדרות שאפטסבורי. ( Neal's Yard נמצאת גם היא בתחומי Seven Dials).
במרכזו ככר קטנה שממנה יוצאות שבע זרועות: שבעה רחובות, רובם צרים וציוריים. בתכנון המקורי היו אמורות להיות רק שש זרועות אבל תכנון זה שונה ברגע האחרון לשבע.
במרכז הכיכר עמוד גבוה, עגול ועליו ששה (ולא שבעה!) שעוני שמש (שנקראים באנגלית sundials , ובקיצור – dials ).
צמוד לככר נמצא תיאטרון קיימברידג'. האזור הזה היה ידוע לשמצה בימים עברו, היום האזור תוסס ופורח, מלא חנויות – חלקו יקרות במיוחד – ומסעדות בטעמים מגוונים. הרחובות שוקקים חיים גם ביום וגם בלילה.
כיף להסתובב כאן, אבל אנחנו זקוקים לקפה ולמנוחה קצרה וזאת עשינו באחד מבתי הקפה.
לאחר הקפה, אנחנו ממשיכים לטייל בקובנט גארדן.
נכנסים מדי פעם לחנויות מעוצבות
כמו חנות לחיות-בית:
בית התה המפורסם:
וגם החנות של Apple (יש wifi חינם):
משם הגענו למתחם הסגור של Covent Garden.
יש כמובן עץ חג-מולד ענקי ברחבת הכניסה.
וכך זה נראה מבפנים:
קצת מידע:
Covent Garden הוא אחד השווקים הגדולים והחשובים של לונדון. עוד בימי הרנסאנס, בתחילת פעילותו, שימש השוק כמרכז כלכלי למסחר ומזון וכיום הפך חלקו המרכזי של השוק למתחם בנוי של חנויות, בוטיקים ומסעדות מעוצבות ונעימות. תוכלו למצוא בחנויות ובדוכנים הרבים, המקיפים אותו, פריטי לבוש שונים, מזכרות, תכשיטים, דברי מלאכה ויצירות אמנות יוקרתיות וגם פחות מכך. זהו אחד ממספר שווקים בלונדון שממוקם באזור מרכזי, לצד אזורים אחרים בהם ניתן לטייל, כגון בית האופרה, כיכר טרפלגר ועוד.
שוק קובנט גרדן פתוח מדי יום והשיטוט בין דוכניו נעים מאוד ומלווה במופעי רחוב, מוסיקה, דוכני מזון ועוד. חשוב לדעת כי לא מדובר בשוק גדול ובעל אופי צבעוני ועממי, אלא במתחם חנויות ודוכנים.
כמובן שהסתובבו בקובנט גארדן המוני אנשים והיתה אווירה שמחה ונעימה.
בקובנט גארדן יש כמה מסעדות של השף הלהיטי ג'יימי אוליבר. ישנה מסעדה יוקרתית יותר וישנה מסעדה ל”פשוטי-העם”, שלא הזמינו מקום מראש ומוכנים לשבת במרכז המתחם. כמונו…
מחושי רעב הציקו, היה מקום והשירות היה מהיר. הזמנו פיצה מעולה וסלט. היה טעים והיה כיף לשבת שם ולהסתכל על הטיפוסים השונים…
לאחר הסעודה, יצאנו החוצה לצלם את אייל הצפון:
ומיצינו את המקום.
התלבטות קצרה : האם לנסות ללכת למחזמר נוסף הערב, או לנסות שוב ללכת לשוק חג המולד בהייד פארק?
החלטנו שלא להחליט.
ומה שכן עשינו, היה לנסוע בטיוב למוזיאון ויקטוריה ואלברט (תחנת South Kensington).
במוזיאון זה רציתי לבקר כבר פעמים רבות (למעשה, בכל פעם שהייתי בלונדון…), וכל פעם לא יצא.
הפעם, לא ויתרתי!
נכנסנו לטיוב של קובנט גארדן (יורדים אליו במעלית עתיקה).
זה מה שהיה בכניסה:
ואנחנו בדרכנו למוזיאון.
מוזיאון ויקטוריה ואלברט (הידוע גם בשם V&A) נפתח בשנת 1852 על שם המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט ונחשב למוזיאון הלאומי הבריטי לאומנות ועיצוב, הגדול מסוגו בעולם. מטרתו הייתה לתת השראה למעצבים וליוצרים של התקופה.
כיום, מוזיאון ויקטוריה ואלברט הינו המוזיאון לאמנויות דקורטיביות הגדול בעולם, עם תערוכה קבועה של למעלה מארבעה מיליון פריטים הפזורים על פני 145 גלריות, כל אחת מאופיינת באביזרים ייחודיים לה; כגוןף האולם היפני, האולם האיסלאמי, אולם הרנסאנס ועוד. בין המוצגים תוכלו להתרשם מיופיים של עבודות ויטראז', פרטי לבוש ותכשיטי וינטג', אוספים נדירים של תמונות ורישומים, פסלים, ריהוט, שטיחים ואריגים ועוד.
הכניסה למוזיאון היא בחינם.
במוזיאון ישנן גם תערוכות מתחלפות – בדרך כלל אליהן הכניסה בתשלום.
הגענו למוזיאון דרך מנהרה ארוכה מתחנת הטיוב.
זהו איזור המוזיאונים הגדולים: מוזיאון הטבע, מוזיאון המדע, מוזיאון ויקטוריה ואלברט וכן אולם המופעים אלברט הול (זה מהשיר של הביטלס A day in a Life …).
מה אגיד ומה אומר? התמוגגתי במוזיאון!!
בימי שישי, המוזיאון פתוח עד 22:00 והדבר נתן לנו אורכה להסתובב כאן ללא לחץ זמן.
באולם הכניסה – מנורת צ'יהולי מהממת:
ואנחנו מתחילים לסייר במוזיאון.
ראינו רפליקות של עתיקות (גם הרפליקות בנות למעלה מ-150 שנה) :
תערוכת צילום יפה:
תערוכה המוקדשת ללבוש , בדגש על זמרי רוק :
ועוד ועוד…
תכשיטים, כתרים, מיניאטורות, ציורים, פסלים…
הכל מקסים.
נהננו ביותר!!
והרגליים כאבו…
הנה המלכה אליזבת הראשונה צופה בהצגה של שייקספיר בתיאטרון הגלוב:
והנה תערוכות התלבושות התקופתיות, שממנה הכי התמוגגתי…
במוזיאון ויקטוריה ואלברט הוצגה תערוכה זמנית בנושא נעליים, ושמה: Shoes – Pleasure and Pain.
הכניסה לתערוכה בתשלום ואנחנו לא ויתרנו הפעם.
יופי של תערוכה הסוקרת את נושא הנעלים מאספקטים שונים – תקופות, מנהגי עמים וארצות, אגדות, תשוקה, אוספים ועוד ועוד…
נהננו מאד מאד!!
ומי שרוצה לקרוא על התערוכה (שכבר נסגרה, אך אולי תופיע במוזיאון אחר בעולם…) – הנה, כאן.
סיימנו את הביקור המהנה במוזיאון ויקטוריה ואלברט הנפלא.
הייתי מוכנה לסייר שם עוד שעתיים לפחות, אבל הרגליים כבר צעקו “הצילו” והשעה כבר מאוחרת.
למחזמר כבר לא נלך הערב.
במקום זאת צפינו על רחבת ההחלקה על קרח בחזית מוזיאון הטבע – Ice Rink at the Natural History Museum , שהיתה מקושטת מקסים ומשמחת עד מאד.
לאחר מכן, חיפשנו מסעדה באיזור. ברוב המסעדות לא היה מקום, אבל לאחר שחיכינו מעט, נכנסנו לטאפאס-באר טרנדי (עם מחירים מופקעים!). היה שם כיף, מוזיקה טובה ואווירה שמחה.
שם המקום – Casa Brindisa וכאן תוכלו להתרשם.
וכך הסתיים לו עוד יום גדוש ומהנה בסווינגינג לונדון 
לילה טוב
תמונת היום: זוג מאושר בלונדון המקושטת
שבת 12.12.15 : נוטינג היל ושוק פורטאבלו, קישוטי חג המולד ברחובות לונדון ומסיבת סיום בפאב
בוקר טוב ואחרון בלונדון
אנחנו נפרדים מצוות המלצריות החביבות ב- VQ (אגב, גם למחרת אנחנו זכאים לארוחת בוקר, אך מכיוון שאנחנו עוזבים לפנות בוקר, נאמר לנו שנוכל לבוא לשתות קפה ולקחת כריך. המקום פתוח 24/7. כמובן שלא עשינו זאת…).
יוצאים מהמלון ונוסעים בטיוב לשכונת נוטינג-היל, בה מתקיים היום סיור של London Walks המוקדש לשכונה ולשוק פורטובלו. הסיור מתחיל בשעה 10:45 בתחנת הטיוב Holland Park. גם הפעם – עלות הסיור 10 פאונד לאדם.
שם הסיור : Notting Hill & Portobello Market.
המדריך היה חביב, מעט יבשושי אך ידידותי. השתתפו כ-30 איש.
זה הרחוב בו המתנו לתחילת הסיור. למי שמקדים – יש כאן כמה בתי קפה שנראו נחמד מאד.
המדריך לקח אותנו ברחובות היוקרתיים של השכונה, בה מתגוררים עשירי לונדון וגם כמה סלבים (בעבר ובהווה). רוב הבניינים נבנו מאבנים חומות, ובחלקם – דלתות צבעוניות.
הנה המדריך, ליד אחד מהאתרים ההיסטורים של השכונה:
צילמתי גן – ילדים
וגם בית ספר :
ועוד בניין יפה עם פסל סביבתי:
המדריך הראה לנו בתים לשעבר של מפורסמים – אנני לנוקס, רובי וויליאמס ועוד…
וגם את הגינות הפרטיות, להן יש מפתחות רק לדיירים המתגוררים סביבן, שככבו בסרט המפורסם “נוטינג-היל” – גינה כמו זו, בה נפגשו ג'וליה רוברטס ויו גרנט. הגינות נקראות – Locked Communal Gardens.
בכלל, במשך כל הסיור היו תזכורות לסרט “נוטינג היל”.
כמו למשל, חנות הספרים המפורסמת…
גם כאן יש שלט עגול כחול:
וכך היא נראית מבפנים – עם השם מהסרט : .The Travel Book Co (סאבטקסט: מתאים לי בול ).
הסיור מסתיים בשוק פורטובלו המפורסם, שמתקיים בשבתות.
שוקק חיים, צבעוני ושמח.
שמענו דברי הסבר נוספים מהמדריך החביב ונפרדנו ממנו לשלום.
אני מאד ממליצה על הסיור בנוטינג היל. רואים שכונה שונה ומיוחדת של לונדון, שומעים הרבה סיפורים פיקנטים ומקנחים בשוק הנהדר, המשתרע למעשה על פני רחוב שלם.
שוטטנו עוד קצת באיזור.
ניסינו להגיע למוזיאון עיצוב האריזות – Museum of Brands – אך הוא עבר מקום ולא הצלחנו למצוא אותו…
זה מה שראינו בחצר בו נמצא המוזיאון בגירסתו הקודמת:
ראינו גם חומה המקיפה בית-ספר, מקושטת בגרפיטי מעוצב:
וגם את חנות ספרי הבישול המפורסמת Book for Cooks :
חזרנו לשוק התוסס
קנינו קצת נישנושים, שתינו יין חם עם פירות יער וראינו המון דוכנים מדליקים:
וכאן הייתי מוכנה לקנות חצי מהדברים (רק היו יקרים בטרוף!):
הבתים מסביב לרחוב פורטובלו צבעוניים, יפים ומשמחים:
והנה אימרה חביבה שצלמתי באחד מדוכני השוק:
נפרדנו משכונת נוטינג היל וחזרנו למרכז העיר בטיוב.
ולא סתם חזרנו, אלא שבנו ל – Neal's Yard ששבתה את לבנו, ואכלנו שם את הפיצה המפורסמת (טעימה מאד!).
החשיכה החלה לרדת וזכינו לראות את סימטאות Seven Dials מוארות:
חזרנו למלון לשעה קלה של מנוחה (שוב: יתרון גדול למלון שנמצא ב”מרכז העניינים”).
ומכאן – התחלנו סיבוב פרידה של לונדון המקושטת לכבוד חג המולד.
מקסים, משמח ומשובב נפש!
Bond Street
וחנויות המעצבים של Bond Street (רחוב אופנת העילית שזכה לקישוטי נוצות טווס גנדרני):
Regent Street
עם חנות הצעצועים המפורסמת Hamley's
וכמובן – סיבוב חוזר ברחוב החביב עלינו Caranby Street –שזהר בקישוטיו המנצנצים בלילה:
מקום ראשון בקישוטי חג המולד!!! 
סאבטקסט בהחלט מרוצה ושמחה
ובל נשכח את Oxford street עם חנויות הכל-בו הענקיות, המתחרות זו בזו בקישוטי חג-המולד:
וכל המנצנץ יותר, הרי זה משובח!
גם כאן חלונות ראווה מושקעים:
לא ויתרנו גם על סיבוב נוסטלגי בחנות התקליטים הידועה HMV :
ראינו גם את הסימטה הזו, היוצאת מרחוב אוקספורד:
וזהו.
הרגליים צועקות הצילו. אין לנו כבר כוח להתהלך, למרות שהכל כל-כך יפה ומנצנץ. אפילו קניות כבר אין לי כוח לעשות…
חזרנו באוטובוס לתחנת הטיוב “שלנו” – טוטנהאם קורט רואד, ושם הזדכינו על כרטיסי האויסטר. קיבלנו את דמי הפיקדון חזרה (על כרטיס חמישה פאונד) ויצאנו לסוהו, לחפש מסעדה / פאב לארוחת-ערב.
במוצאי-שבת, המשימה קשה למצוא מקום פנוי. נדמה כי כל תושבי לונדון יצאו לחגוג בפאבים, במסעדות וברחובות. ושוב – כמה כיף להיות במרכז העניינים, במרחק הליכה מהמלון לאיזור הבילויים.
לאחר כמה ניסיונות שווא למצוא מקום ישיבה (“הזמנתם מראש…?”) וכמעט יאוש – מצאנו את הפאב המדליק הזה : Balans Cafe ברחוב Old Compton street . בעלי המקום היו מאד נחמדים וידידותיים והבטחתי להם שאמליץ על המקום . אז הנה ההמלצה – כאן.
היה שם כיף!
אווירה שמחה, מוזיקה טובה, אנשים חביבים מסביב, מכל העמים והסוגים. אכלנו דג ומחית תפו”א (היא) והמבורגר (הוא), שתינו בירה והרמנו כוס לחיי הטיול הזוגי הכיפי שלנו בלונדון המדליקה!
כך נראה הפאב מבחוץ. תיראו איך כל האנשים חוגגים ברחוב!
חזרנו ברגל למלון. בדרך ראינו את הבית המקושט הזה, קרוב ל- Soho Square:
וכך הסתיים לו הטיול הזוגי שלנו ב- Swinging London.
ארזנו (ומזל שלקחנו עוד תיק לחזרה, לכל הקניות…) והלכנו לישון לכמה שעות, עד שתאסוף אותנו המונית…
תמונת היום: מסיבת חג מולד בלונדון המקושטת והמנצנצת
יום ראשון 13.12.15 : חזרה הביתה…
קימה מוקדמת, ב-4 לפנות בוקר.
הנהג של BA Transfer הגיע לאסוף אותנו ולקח אותנו לשדה התעופה לוטון.
לא קל להגיע לשם, כי אין אפשרות למוניות להגיע עד המסוף, ולכן צריך לכת ברגל עם המזוודות (ובגשם…לא כיף). שמנו את החשבוניות שלנו בתקווה לקבל החזרי מס בתיבה העלובה בלוטון – וראו זה פלא! לאחר מספר חודשים קיבלנו החזר…
סאבטקסט: נחמד מאד מצד הבריטים.
חזרנו ארצה בטיסה נעימה של איזיג'ט, היישר להדלקת נר שמיני של חנוכה
ולסיום – איך אפשר בלי שיר מהאירוויזיון…?
שיר שמקשר בין הטיול בלונדון המקושטת לבין אורות, קסם ואהבה. 
הנה השיר המקסים שייצג את בריטניה בשנת 1997 – וגם זכה במקום הראשון
Love Shine a Light – Katrina & The Waves
Love shine a light in every corner of my heart
Let the love light carry, let the love light carry
Light up the magic in every little part
Let our love shine a light in every corner of our heart
לטייל עם סאבטקסט 
מקסים!
אהבתיאהבתי
תודה רבה ❤
אהבתיאהבתי