אש, רוח ודמעות: אזרבייג'אן בשלושה דורות

זוכרים את הטיול התלת דורי המיתולוגי שלנו לאיטליה? זה היה טיול לפני גיוס לכבוד הבנים התאומים שלנו ובו השתתפו זוג הורים, שלושת בניהם, סבתא וסבא. למעלה מחמש שנים חלפו, והנה הבן הצעיר שלנו – הידוע בכינויו "ילד זהב של אמא שלו" עומד לפני הגיוס לצה"ל ואני, כמו אמא טובה (סאבטקסט: שרק מחפשת סיבה לטיול חו"ל משפחתי) – יושבת על המדוכה ומחפשת יעד מעניין ומתאים לכל הדורות.

סבא וסבתא היקרים שלנו התבגרו בכמה שנים ואנחנו צריכים להתחשב בכך, ולכן הפעם אני מחפשת יעד "כוכב", מלון מפנק במקום אחד ללא מעבר ונדודי בין מקומות לינה.

חשבנו על ערים מרכזיות וגדולות כמו לונדון, מדריד, פריז, רומא – אך החלטנו שזה לא מתאים הפעם למסגרת של שבעה אנשים. נראה לנו מלחיץ מדי ומקור לעצבים…

חשבנו גם על כפר נופש בצרפת או וילה בטוסקנה – אבל מזג האוויר של סוף חודש מרץ יכול להיות בוגדני – כלומר גשום ומסכל תוכניות. וחוץ מזה – הבנים שלי הודיעו לי שהם מעדיפים לטייל במדינה שעוד לא היו בה. וזאת אחרי ששני הגדולים חזרו מטיולים ארוכים בדרום אמריקה…

אז התחלתי לחפש יעד חדש, מעניין, נוח, לא רחוק מדי (בהתחלה אפילו חשבתי על טנריף אבל הטיסה לשם ארוכה ומתישה – לא מתאים לבני גיל הזהב). אפילו קרוזים נלקחו בחשבון – אבל תחילת האביב זו לא העונה האידאלית לקרוז.

לאחר שיטוטים ברשת, בקבוצות פייסבוק ובאתרי מטיילים – הגעתי לפתרון המתבקש: באקו, אזרבייג'אן!

סאבטקסט: תמונת ספוילר שלי בבאקו

IMG_0736

אמא: זהו, מצאתי דיל לבאקו!

אבא: באקו?! באיזו מדינה היא? איפה זה?

אמא: אזרבייג'אן! עוד מדינת אירוויזיון!

מר קופירייטר: זו מדינה מוסלמית, לא?

מר מזג אוויר: היא גובלת באיראן!

מיסטר נקסט: נראה לי שאסור לי לנסוע לשם לפני הגיוס.

אמא: נברר הכל. מה שבטוח, זה יעד שונה ומעניין!

סבתא: זה לא נראה לי… אם יקרה משהו – זה יהרוס לילד את הקורס היוקרתי שמחכה לו.

סבא: באקו…? מעניין… אולי ניסע לבאטומי בגיאורגיה?

אמא: זה יעד המוני ושיגרתי מדי. אנחנו צריכים לחדש!

סאבטקסט: כרגיל כולם חוששים ועוכרי שמחות.

כמה ימים של בירורים ומסתבר ש: א. אין בעייה למלש"ב הצעיר לנסוע לשם. ב. צריך להוציא ויזות לקראת הכניסה למדינה  ג. יש הרבה מה לראות ולעשות שם!

הפור נפל, טיסות ומלון הוזמנו ואנחנו מתחילים בתכנונים!

משתתפי הטיול :

אמא, אבא ושלושת הבנים – התאומים: מר מזג אוויר (שחזר חמישה ימים קודם לכן מהטיול הגדול לדרום אמריקה), מר קופירייטר (גם הוא בוגר דרום אמריקה) ומיסטר נקסט – הוא המתגייס הצעיר.

וכמובן גם סבתא – אמא של אמא,  וסבא – אבא של אבא

ובל נשכח את  מיודעתנו סאבטקסט, שיהיה לה הרבההההה מה להגיד!

תמונת המשתתפים – מהטיול לאיטליה, שנת 2012 (תזכורת כאן)

P1060426

הכנות והתארגנות

* טיסה + מלון BOULEVARD HOTEL BAKU הוזמנו דרך "ישראייר", 5 לילות. הדיל כלל ארוחת בוקר. המלון מומלץ מאד! אפרט בהמשך.

* ויזה: צריך לערוך הרשמה לקבלת אשרת כניסה לאזרבייג'אן. ישראלים חייבים בויזת כניסה, הויזה תקפה ל – 30 ימים.

הוצאת ויזה באינטרנט עולה 23$, יש לסרוק את תמונת הדרכון לתוך טופס הבקשה.

בתוך 3 ימי עסקים, מקבלים את הויזה המאושרת במייל.

חשוב לשמור את טופס הויזה גם ביציאה מבאקו.  הקישור לאתר – כאן.

אפשר גם להוציא את הויזה בשדה התעופה בבאקו = המחיר הוא 26$ (כדאי להצטייד מראש בסכום מדוייק ולא להתעכב בגלל עודף). אין צורך בתמונות פספורט.

אנחנו העדפנו לעשות זאת מראש באתר האזארי, כדי לחסוך התקלות לא נעימות וגם כדי לחסוך את התור בשדה התעופה (סאבטקסט: אבל בסוף חיכינו בתור אחר… עוד תשמעו!).

* כסף: המטבע באזרבייג'אן נקרא מנאט. אחד מנאט – ערכו כשני ₪. עדיף לקחת מהארץ דולרים (ולא אירו) ולהמירם שם. בשדה התעופה ישנן מספר עמדות להחלפת מטבע וכדאי להצטייד שם בסכום ראשוני, ובהמשך – בדוכנים בעיר או במלון.

* סיורים מודרכים: יצרנו קשר לפני הטיול עם מדריך מקומי ושמו ווגאר. קבענו איתו לשני ימי טיול. ניתן להצטרף גם לסיורים חינמים בעיר Baku Original Walking Free Tour , אנחנו בחרנו שלא להצטרף לסיור כזה בשל ההרכב התלת דורי שלנו.

אז זהו. תאריכי הנסיעה נקבעו – כאמור, ימים ספורים לאחר חזרתו של מר מזג אוויר מדרום אמריקה וכמה ימים לפני גיוסו של מיסטר נקסט.  ובתווך – חג פסח. כן, לראשונה מזה שנים רבות נחגוג את סדר פסח בחו"ל! וגם לכך היינו צריכים להיערך ולהחליט – האם ללכת למסעדה מקומית או לחגוג באופן יותר "יהודי".
והפעם, החלטנו – אם כבר, אז כבר: נחגוג את ליל הסדר בארוחה חגיגית של חב"ד…

מר קופירייטר: שנה שנייה שלי ברצף שאני בליל הסדר עם חב"ד! בשנה שעברה בקוסקו, פרו – ועכשיו בבאקו, אזרבייג'אן.

סאבטקסט: הכל חוויות!

אז גם את ליל הסדר הזמנו מראש – יתקיים במלון מאריוט. שילמנו מראש 40$ לאדם.

יום הטיסה הגיע ואנחנו מגיעים לשדה התעופה בהתרגשות – זו הפעם השנייה תוך שבוע…

זו היתה הפעם הראשונה, כשמר מזג אוויר חזר מדרום אמריקה:

IMG_0242 - עותק

ועכשיו…. כעבור חמישה ימים – אנחנו שוב בנתב"ג!

אמא: קדימה, בואו נצטלם כולנו ליד המזרקה!

אבא: הנה זה מתחיל…

סבתא, סבא, בנים: משגעת את כולנו!

מיסטר נקסט: נו, הרי אתם יודעים שזה לא יעזור. בואו נצטלם ונגמור עם זה.

סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו.

והנה התוצאה:

IMG_0408 - עותק

תמונה להיט!

יום רביעי, 28.3.18 : מגיעים לבאקו

הטיסה ממריאה בעשר בבוקר ונוחתת בשתיים בצהרים. אורכת כשלוש שעות – ואנחנו "מאבדים שעה"  – כי טסים מזרחה.

מר מזג אוויר: זה היעד הכי מזרחי לישראל שנסעתי אליו!

בעצם של כולנו – חוץ מסבתא שהיתה בהודו!

נחתנו בשלום בשדה התעופה ע"ש היידר אלייב ומיהרנו לעמדת הויזות . ולמה? – אתם שואלים. כי במהלך מילוי טפסי הויזות נשכח אחד מהנוסעים (סאבטקסט: טעות שלי! בושות…) ולכן כל ההכנות שהיו אמורות לחסוך זמן – היו כמעט לשווא…

בכל זאת חיכינו בתור לקבלת הויזה, אבל לפחות זה הלך די מהר ואז עברנו לתור הבא של ביקורת הדרכונים… שארך הרבה מאד זמן!

בתום התהליך הארוך, יצאנו לאולם האחרון ושם ראינו את השלט הזה:

IMG_0485 - עותק

סאבטקסט: איזו התרגשות! לכבודי כתבו "ברוכה הבאה" בעברית!

קנינו בשדה את המטבע המקומי – מנאט ויצאנו לפגוש את הנהג שלנו ששלח לנו ווגאר המדריך. חיכה לנו רכב מפואר ונעים שלקח אותנו למלון בולווארד.

הדרך למלון היתה מעניינת – אך הנופים שניגלו לעיננו לא היו בדיוק נופי אוסטריה או נורווגיה.

מיסטר נקסט: מה זה, מכוער פה!

אמא: תמיד הדרך משדה התעופה לעיר לא יפהפייה.

סאבטקסט: האמת? הוא צודק…

אך כשהגענו לתוך העיר באקו – נוכחנו לראות שהיא מטופחת ויש בה בניינים מודרנים וכמה מבנים מרשימים.

ובעודנו נוסעים למלון, זו ההזדמנות לסקירה מהירה על באקו – בירת אזרבייג'אן:

באקו, בירת אזרבייג'אן היא אחת הערים העשירות והייחודיות בעולם – יש המכנים אותה "דובאי של קווקז". היא שוכנת על חוף הים הכספי, שהוא האגם הגדול בעולם וממוקמת בדרום מזרח הקווקז, בין רוסיה בצפון לאיראן בדרום. (סאבטקסט: מדאיג במקצת…).

מקור השם באקו:

  1. במילה הפרסית "באח – קו" (הר האלוהים.)
  2. במילה הפרסית "באד כובה" (מוכה הרוחות, باد-کوبه), שם המתאר את הרוחות החזקות הנושבות באזור כתוצאה ממפגש בין רוח צפונית קרה מהים הכספי (Khazri ) ורוח דרומית חמה (Gilavar) – ומכאן כינויה "עיר הרוחות".

המשמעות של השם אזרבייג'אן הוא "ארץ הלהבות".

ומשמעות שמה של באקו הוא "עיר הרוחות".

מכאן, שהעיר באקו מכונה – "עיר הרוחות בארץ הלהבות".

סאבטקסט: עכשיו יש הסבר לחלק מכותרת הסיפור: "אש, רוח ודמעות". ולמה יש דמעות? הישארו עמנו וגלו…! רמז: חובבי אירוויזיון כבר בטח יודעים את התשובה….

הדבר הבולט מכל למבקרים בה, הם הניגודים השונים והקיצוניים: רובם המוחלט של תושביה הם מוסלמים שיעים, אך האלכוהול זורם בה בנדיבות והנשים מתלבשות בסגנון מודרני; השפה הרשמית היא אזארית, אך כמעט כולם דוברים רוסית; בעברה היתה עיר מדברית ושטוחה ועתה היא אימפריה של גורדי שחקים, כבישים רחבים ומכוניות פאר. יש בה רכבת תחתית עם שלושה קווים וגם מנקי רחובות עם מטאטא שעשוי מזרדים.

סאבטקסט: בקיצור – יעד מסקרן ושונה מכל עיר שביקרנו בה עד כה.

בתום הנסיעה משדה התעופה, הגענו למלון BOULEVARD HOTEL BAKU – מלון מצוין שאמנם לא שוכן במרכז העיר, אך ההגעה לשם פשוטה וזולה. מהמלון נסענו לעיר במוניות, כ- 5-6 מנאט למונית. (10-12 ש"ח). המלון גדול, מהודר ומודרני. קיבלנו חדרים גדולים, יפים ומפנקים.

סבא: זו המיטה הכי נוחה שאי פעם ישנתי עליה!

IMG_0492 - עותק

החדרים שקיבלנו היו מעט מרוחקים מהמעלית, וכדי להגיע אליהם עברנו דרך מסדרונות ארוכים ומעוצבים. במלון יש גם בריכה מקורה – אך למרות התכנונים של הבנים, לא הגענו לרחצה בה. הנה כמה תמונות מהמלון:

לאחר מנוחה קצרה במלון והכרות עם המתקנים שבו – ספא, בריכה, לובי מפואר ועוד, יצאנו לעיר. לקחנו שתי מוניות למרכז העיר – למדרחוב ניזאמי, בו נמצאות מספר מסעדות עליהן אספתי המלצות.

מאד התפעלנו מהמראה המטופח של העיר. הרחובות והבתים מוארים, הכל נראה נקי ומעוצב. הפתעה לטובה!

הנה תמונה של מדרחוב ניזאמי, הנקרא גם נקרא גם רחוב טארגובייה.

IMG_0557 - עותק

מיסטר נקסט: אני רעב.

מר מזג אוויר: גם אני.

מר קופירייטר: גם אני. מאד!

אמא: אני כבר בודקת בדפים למצוא את רשימת ההמלצות.

הפעם הייתי יותר מתוחכמת והכנתי חוברת לטיול – עם עותק לכל אחד מהמשתתפים!

הפעם גם המשתתפים היו יותר קשובים לי וידעו שאין מה להתווכח איתי – אף אחד אחר לא תיכנן כלום ממילא…

בקיצור, בחרנו באחת המסעדות מההמלצות שלי ואכלנו ארוחת ערב במסעדת פירוזה Firuze.

המסעדה היתה במעין מרתף, מלא בכוכים ובפינות הסעדה עם כסאות, ספות וכריות. על הקירות קישוטים אותנטים, עבודות יד ושטיחי קיר, על המדפים כדים וכלים מיוחדים ועל השולחנות – מפות צבעוניות שנראות כמו שטיחים…

IMG_0506 - עותק

IMG_0513 - עותק

סבתא: כמה מיוחד כאן!

אמא: מצלמת.

אבא: קדימה, שוב את מבזבזת זמן! בואו נשב ונזמין אוכל!

סאבטקסט: כמובן שהוא היה גם מאד רעב.

הזמנו מהתפריט שלווה בתמונות כדי להקל על התיירים. האוכל היה טעים ומיוחד. גם אני הצמחונית מצאתי מה לאכול…

התפריט כולל מנות מהמטבח האזארי, הגיאורגי ומנות בהשפעה בינלאומית, וכך אפשר למצוא פה מרקים, פסטות, חינקאלי, קבב ועוד, והכל במחירים זולים להפליא.

תמונה משפחתית במסעדת פירוזה

IMG_0518 - עותק

הארוחה שכללה גם יין ושפע של מנות, עלתה 250 מנאט לכולנו – כ – 500 ש"ח.

אבא: בדיחה.

ואכן היה טעים, נעים וזול.

מסעדת Firuze ממוקמת במרכז העיר, ליד כיכר המזרקה. כתובת: 53 Istiglaliyyat  מומלץ!

לאחר ששבענו , יצאנו לסיור ערב בעיר המוארת. ראינו הרבה מזרקות מוארות ופסלים.

IMG_0532 - עותקIMG_0575 - עותק

המדרחוב מואר בחגיגיות, ואנחנו הצטלמנו למזכרת:

סבתא ואמא 

IMG_0552 - עותק

סבא מבעד לבלון

IMG_0555 - עותק

אמא ובנים 

IMG_0584 - עותק

ותמונה משפחתית של כולם – שהיא גם תמונת היום:

IMG_0588 - עותק

היה קר מאד, כולנו עם מעילים והבנות אף עם צעיפים. ולכן החלטנו לסיים את היום ולחזור למלון. לקחנו שוב מוניות, הגענו לחדרים והלכנו לישון במיטות הנוחות….

לילה טוב!

אך רגע לפני השינה, כדי שהקוראים לא יהיו מוטרדים – הבה ונסביר את פשר המילה "דמעות" בכותרת סיפור הטיול – "אש, רוח ודמעות – אזרבייג'אן בשלושה דורות".

ובכן – ההסבר מגיע כמובן מתחרות האירוויזיון, אליה הצטרפה אזרבייג'אן בשנת 2008. אחד הלהיטים הגדולים שהנפיקה הוא השיר "Drip Drop" בביצוע הזמרת סאפורה. השיר מספר על אהבה נכזבת ובפזמון שרה סאפורה על הדמעות שזולגות מעיניה… "דריפ דרופ" היה להיט גדול בזמנו והגיע למקום החמישי בתחרות האירוויזיון של 2010. השיר אהוב על בני משפחתנו – והרי הוא לפניכם:

יום חמישי 29.3.18 : מכירים את באקו ועושים שלום עולמי עם איראנים!

בוקר טוב!

התעוררנו לאחר שינה טובה על המיטות הנוחות וירדנו אל חדר האוכל של המלון.

ארוחת הבוקר היתה טובה מאד, מלאת שפע של אפשרויות המתאימות לכל הטעמים.

חדר האוכל מעוצב יפה ונעים.

כאן גם נוכחנו לראות שרבים מאורחי המלון הם יוצאי מדינות ערב – ככל הנראה מרביתם הגיעו מערב הסעודית וכווית, אך לבטח היו גם מהאמירויות וכנראה גם מאיראן….

היה מעניין לצפות בהם, בכל זאת – לא כל פעם מזדמן בטיול לשהות תחת אותה קורת גג יחד עם בני דודנו ממדינות אויב…  חלק מהגברים עם גלביות וכאפיות, חלקם במראה מודרני, והנשים – חלקן עטויות בורקות, עטופות מכף רגל ועד ראש.

סאבטקסט: האמת? די ריחמתי עליהן, נראה לי קשה מאד לאכול עם הפנים מכוסות…

סיימנו את ארוחת הבוקר והתארגנו ליציאה לעיר.

עוד במלון, נעזרנו בעובדי הקבלה האדיבים והזמנו מקום לערב למסעדת שירוואנשה.

אבא: מה בתוכנית להיום?

אמא: נראה לי שהכי נחמד יהיה להתחיל עם מרכז התרבות והמוזיאון.

בנים: לא יודעים אם יש לנו סבלנות לתערוכות…

אמא: אתם תיראו שתתלהבו מהמבנה.

סאבטקסט: עוכרי שמחות…

סבא: מה שתחליטו, אני בא.

סבתא: קדימה, בואו נתחיל כבר את היום….!

וכך יצאנו בשתי מוניות לכיוון מרכז התרבות על שם היידר אלייב.

סאבטקסט: השם הזה מוכר…

אז מי מסתתר מאחורי השם היידר אלייב?

היידר אולו אלירזה אלייב (1923-2003), היה נשיאה השלישי של אזרבייג'ן. הוא נולד בעיר נחצ'יבאן. לפני היותו נשיא, שירת ב- ק.ג.ב של אזרבייג'ן הסובייטית בדרגת גנרל. היידר נשא לאישה את זריפה אלייבה ולזוג נולדו בן ובת. זריפה נפטרה לפני שנים רבות ממחלה. את תקופת כהונתו כנשיא החל בשנת 1993 ועד 2003, שנת פטירתו עקב בעיות לב רבות. את מקומו בנשיאות ירש בנו אילהם אלייב.

מרכז התרבות היידר אלייב    HEYDAR ALIYEV CENTRE

מרכז התרבות של באקו נודע בעיצובו יוצא הדופן. המרכז כולל מוזיאון עם תערוכות קבועות ומתחלפות, ספרייה ואולמות כנסים. המבנה המפואר נקרא על שמו של היידר אלייב, שהיה הנשיא השלישי של אזרבייג'אן (נפטר בשנת 2003) ועוצב במיוחד כמו חתימתו, כשמסתכלים על הבניין מלמעלה. על שמו של אלייב נקראים אתרים רבים בעיר באקו – ביניהם שדה התעופה.

את המבנה המיוחד של המוזיאון, שצבעו לבן בוהק, עיצבה האדריכלית זאהא חדיד והיא זכתה על כך בפרס עיצוב השנה לשנת 2014 ממוזיאון העיצוב בלונדון. מרכז התרבות נחשב למבנה הדגל של באקו וליצירה ארכיטקטונית גאונית. זהו המבנה המעוקל ביותר באירופה ואין בו ולו קו ישר אחד.

IMG_0617 - עותק

המוזיאון הלבן מוקף במדשאות ופסלים שונים וצבעוניים, ונראה שונה מכל כיוון וזווית.

ירדנו מהמוניות והלכנו בין פסלי בעלי החיים המרהיבים.

פשוט מקסים!

אמא: קדימה, בואו נצטלם!

מיסטר נקסט שיתף ישר פעולה:

IMG_0612 - עותק

שלט גדול של I Love Baku ניצב בחזית המוזיאון. לשמחתנו, לא היו אנשים רבים והיה אפשר להצטלם איתו בהנאה.

הנה כל המשפחה – אכן תמונה נפלאה!

IMG_0599 - עותק

במהרה, החלו בני המשפחה לאבד סבלנות ולעלות לכיוון המוזיאון. רק אני המשכתי לצלם את הפסלים ואת מבנה המוזיאון המיוחד:

הנה כולם מחכים לי :

IMG_0620 - עותק

גם סבא התלהב וצילם את המוזיאון, ואח"כ הצטלם למזכרת עם הנכדים:

ועכשיו – הגיע הרגע להיכנס למוזיאון. בדפים שלי כתוב שבתוך המבנה היוצא הדופן, אפשר להתרשם מתצוגות אמנות של אמנים מקומיים ובינלאומיים ופריטים מחיי התרבות של אזרביג'אן.

אנחנו ניגשים לדלתות שנראו לנו ככניסה למתחם.

אבא: סגור. מאד מוזר.

אמא: באמת מוזר.

סבתא: אולי זו לא הכניסה הראשית?

הלכנו קצת הלאה וראינו שהכל סגור. בהזדמנות זו ראינו את המוזיאון מנקודת מבט שונה – הוא נראה כמו לווייתן גדול:

IMG_0650 - עותק

מר קופירייטר: בטח סגור בימי חמישי ולא שמת לב.

מר מזג אוויר: נכשלת בתכנון.

אמא: בדפים שלי כתוב שצריך להיות פתוח היום!

סבא: בואו נלך למקום אחר. בזבוז זמן.

ובעודנו מדסקסים את העניין, מיסטר נקסט יצא לסיור וחזר עם מידע חשוב.

מיסטר נקסט: מצאתי כאן שומר והוא אמר לי שהנשיא האיראני מבקר כאן עכשיו ולכן סגור כאן!

כולם: מה?!!?

סאבטקסט: לא יאומן! מכל הימים, דווקא כשאנחנו כאן!

אמא: בואו נלך מכאן, שלא יתפסו אותנו שומרי הראש שלו וישימו אותנו במעצר!

אבא: מה את מדברת שטויות! טוב, התחלנו ברגל שמאל את הטיול. לאן עכשיו?

אמא: הכל חוויות! וחוץ מזה נהננו במדשאה עם הפסלים. נחזור ביום אחר.

בנים: לא…!

סאבטקס: אתם יודעים מי מחליט כאן…. (ספוילר: עוד נשוב!)

מר מזג אוויר: דווקא אירוע מעניין…. אולי נראה את רוחאני?

מר קופירייטר: כן, באמת אולי נחכה כאן עד שייצא?!? נראה לך?!?

סבתא: לא יתנו לנו לגשת אליו.

מיסטר נקסט המשיך בניסיונות הריגול ופיטרל סביב חלונות המוזיאון.

ואז חזר אלינו עם ממצאים.

מיסטר נקסט: פגשתי איש איראני ודיברתי איתו! הוא היה מאד נחמד.

מר קופירייטר: מחפש צרות כרגיל… תיזהר, אתה לפני גיוס!

אמא: באמת?? מה אמרת לו?

מיסטר נקסט: שאלתי אותו אם הוא יודע מתי ייפתח המוזיאון, והוא אמר שהוא לא ייפתח "כי הנשיא שלנו נמצא שם", אז שאלתי אותו אם הוא מאיראן והוא אמר לי שכן. ואז – הוא שאל אותי מאיפה אני.

סאבטקסט: איזה מתח…!!

מיסטר נקסט: התלבטתי מה להגיד, אולי לומר שאני מארץ אחרת, אבל בסוף החלטתי להגיד לו שאני מישראל. ואז הוא ענה לי "!Really? We want peace!"

כולנו התרגשנו. שלום עולמי בפתח מוזיאון בבאקו!

סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו!

כדי להנציח את סימליות האירוע, הלכנו לכיכר מול המוזיאון וצילמנו את  דגלי איראן ואזרביג'אן:

IMG_0648 - עותק

לקחנו מוניות ונסענו למרכז העיר. כך נראות המוניות בבאקו:

IMG_0652 - עותק

אמא: כדי שתהיה לנו חוויה מוזיאונית, נלך למוזיאון השטיחים!

באופן מפתיע, לא נרשמו התנגדויות ממשתתפי הטיול.

הגענו לכיכר קטנה הנמצאת במיקום אסטרטגי – למרגלות מגדלי הלהבה המפורסמים של באקו ומול מוזיאון השטיחים ואיזור הנקרא "ונציה הקטנה". מכיכר זו אפשר לעלות בפוניקולר למרפסת תצפית על באקו – Dagustu Park .

ביניים, הצטלמנו עם המזרקה ומגדלי הלהבה ברקע. סאבטקסט מדגמנת:

IMG_0659 - עותק

על מגדלי הלהבה נספר מאוחר יותר. אנחנו פונים למוזיאון השטיחים, השוכן בתוך מבנה המזכיר בצורתו שטיח מגולגל:

IMG_0668 - עותק

מוזיאון השטיחים  AZERBAIJAN CARPET MUSEUM

המוזיאון הראשון מסוגו בעולם, שמציג אוסף מרהיב של שטיחים ונשים המדגימות את מלאכת האריגה. המוזיאון שוכן במבנה מעוגל וארוך, שנבנה כמו שטיח מגולגל על הטיילת הרחבה שלחוף הים, לא הרחק מהעיר העתיקה. המוזיאון המרהיב, המוקדש לאומנות אריגת השטיחים באזרבייג'אן – אחת המסורות עתיקות הימים במדינה, כולל אוסף של כ- 40,000 שטיחים, שרק כמה מאות מהם מוצגים בתערוכת הקבע המתפרשת על פני שלוש קומות.

אפשר למצוא כאן תצוגה נפלאה של שטיחים טוויים מכל הזמנים, המעוטרים במגוון דפוסים ודוגמאות – החל מכאלו מסורתיים המגיעים מכל רחבי המדינה ועד שטיחים מימי השלטון הסובייטי, ובנוסף תוכלו לראות גם שלל חפצי ביגוד וטקסטיל אחרים, שמאירים את ההיסטוריה של אזרבייג'אן באור אותנטי ומיוחד.

נכנסנו למוזיאון, שילמנו דמי כניסה והסתובבנו בין השטיחים.

IMG_0677 - עותק

IMG_0669 - עותק

בנים: משעמם!

סבא: ראיתי שטיח אחד, ראית את כולם!

אמא וסבתא: מתעניינות.

אבא: לא מתלהב, אבל אפשר לראות.

השטיחים היו מרהיבים ביופיים, התצוגה היתה מקסימה ואני נהניתי.

IMG_0684

IMG_0681

באחת מפינות המוזיאון ישבה אישה והדגימה את מלאכת טוויית השטיחים:

IMG_0688 - עותק

מייסד המזיאון הוא לטיף קרימוב, שהיה מעצב שטיחים אזארי ידוע. דמותו הציורית משכה את עיני – הנה הוא עם עוד אחד מהשטיחים היפהפיים המוצגים במוזיאון:

הנה עוד פינה נחמדה במוזיאון – הזדמנות לסבתא להצטלם עם הנכדים:

IMG_0718 - עותק

וגם תמונה לסאבטקסט:

IMG_0706 - עותק

ובאותה ההזדמנות, כתבנו בספר המבקרים של המוזיאון:

ובזאת הסתיים ביקורינו במוזיאון השטיחים – אך לא לפני ששתינו קפה בקפטריה…

יצאנו מהמוזיאון וממש ממול נמצאת ונציה הקטנה בה שטות בו גונדולות.

הנה גונדולה במיני ונציה, וברקע – שלושת מגדלי הלהבה.

IMG_0735 - עותק

אפילו הבנים התלהבו מהמקום וערכו סשן צילומים.

IMG_0732 - עותק

גם כאן ישנם פסלים צבעוניים מקסימים

צעדנו לאורך התעלות בטיילת של הפארק הלאומי "באקו בולוואר".

פארק בולוואר  PARK BULVAR

פארק יפהפה נמצא ממש ליד מוזיאון השטיחים ולצד הטיילת הרחבה של העיר, ובקצהו תמצאו קניון מפואר ויוקרתי עם שלל חנויות. הפארק שופע מקומות ישיבה ומדשאות מטופחות, ובקיץ תוכלו לשוט בגונדולה באזור שנקרא ונציה הקטנה. בקניון עצמו יש קולנוע, אזורי פעילות לילדים, חנויות, בתי קפה ואפילו פלנטריום. המלון שלנו נמצא בקצה הטיילת.

בIMG_0730 - עותק

והנה הגענו לדגל אזרבייג'אן, ולמרגלותיו משחקים שח-מט רחוב:

IMG_0745 - עותק

במהלך הטיול הרגלי התפעלנו מהניקיון ומהאסתטיקה, מהעצים שהחלו לפרוח ומשפע המזרקות…

סבתא וסבא החלו להתעייף ולכן החלטנו לקחת מוניות לכיוון העיר העתיקה של באקו.

העיר העתיקה היא עיר פנימית, הבנויה בצורת אליפסה ומוקפת חומה משלושה צדדים. בשנת 2000 הוכרז האזור כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו. בתוך החומה, בצד המערבי, נמצא מוזיאון הספרים המיניאטוריים ומיד אחריו ארמון שושלת שירוואנשה. משם אפשר לשוטט בין רחובות מרוצפים באבנים עד לקטע שבו נמצא מגדל הבתולה העגול, בסמוך לים. ברחבי העיר העתיקה נמצאים חנויות ודוכנים של מוכרים נמרצים שמוכרים מזכרות שונות, שטיחים, בבושקות, כוסות לתה, כלי קרמיקה, נרגילות, צעיפים וסמוברים. גם נעלי בית וכובעים.

IMG_0770

סיירנו קצת בין הרחובות וראינו מראות ציוריים:

פסלים וגם דוגמנית:

גם שלט של מירוץ פורמולה 1 שעתיד להתקיים בבאקו בסוף החודש (מגדלי הלהבה ברקע):

IMG_0782

אבל לסבא וסבתא לא היתה סבלנות לשוטט, הם רצו לשבת ולשתות משהו.

מיסטר נקסט: וחוץ מזה, אני רעב!

לכן, התיישבנו במסעדה פשוטה למראה, אך קיבלנו אירוח לבבי והאוכל שהזמנו היה טעים!

אבא: הפתעה לטובה!

המסעדה הזו (שלא רשום לי את שמה), נמצאת בסמוך למגדל הבתולה.

מגדל הבתולה (Göz Qalası)

המגדל מכונה גם 'מגדל העיניים' הוא סימלה המפורסם והחשוב ביותר של העיר, והוא מופיע גם על שטרות ומטבעות. המגדל העגול ניצב בצידה הדרומי של העיר העתיקה, והוא היה חלק מקו הביצורים העתיק שלה, שאינו קיים עוד. הוא מתנשא לגובה של כמעט 30 מטרים והוא עשוי מאבן גיר מקומית.

קיימות מספר סברות באשר למקור שמו – מיתוסים רבים נבנו סביב הסיפור על הבתולה שהוכרחה להינשא למישהו שלא אהבה, ולכן טיפסה אל ראש המגדל וקפצה ממנו אל מותה. יש הגורסים כי שמו של המגדל ששימש לתצפית, השתבש מהמילה הטורקית ל'עיניים'. מגג המבנה, המשמש כמוזיאון, נשקף נוף פנורמי של העיר ושל הים הכספי.

IMG_0781

בנים: אנחנו רוצים לעלות למעלה!

אמא: זה טיפוס ארוך…. לא מתאים לסבא ולסבתא.

סאבטקסט: ואולי גם לא כל כך בשבילי….

סבא: אנחנו נישאר כאן במסעדה ונשתה תה.

סבתא: כן… ואולי גם אעשה סיבוב בין הדוכנים כאן ברחוב.

אז שילמנו דמי כניסה ונכנסנו לאתר. כדי להגיע לראש המגדל, יש לטפס גרם מדרגות ארוך ומפותל (סאבטקסט: לא קל!). בין לבין, ישנן תצוגות בקומת השונות המספרות את סיפור המגדל ואת ההיסטוריה של העיר.

IMG_0793

סיימנו את הטיפוס והגענו לגג – משם תצפית על העיר. אך נעשה מעונן וערפילי, והראות – לא משהו.

IMG_0789

סאבטקסט: סתם התאמצתי בעלייה… אבל לפחות הורדתי כמה קלוריות….

ירדנו חזרה והצטרפנו לסבתא ולסבא. הם הודיעו לנו שהחליטו לחזור למלון לנוח, כדי שיהיה להם כוח לבילוי הערב.

אמא: אתם בטוחים?

סבתא: כן. אני צריכים את המנוחה והשקט שלי.

סבא: גם אני. לא חשוב כל כך לראות עוד חנות או עוד מגדל….

הם לקחו מונית בחזרה למלון ואנחנו המשכנו לשוטט בסמטאות המקסימות של העיר העתיקה. הניגודיות בין ישן לחדש בולטת, מבעד למבנים העתיקים אפשר לראות את מגדלי הלהבה מבצבצים – מצד אחד נטע זר בעיר, ומצד שני – חלק ממנה.

IMG_0799

IMG_0834

קירות הבתים מקושטים ביצירות של אמנים הפועלים בעיר העתיקה

IMG_0806

מפעם לפעם חלפנו על פני דוכנים המוכרים שטיחים וענתיקות.

הזהירו אותנו שלא נקנה שטיח באזרבייג'אן, אפשר להיעצר בשדה התעופה בעוון רכישת חפץ אמנות עם מורשת ללא רישוי – ולא כדאי להסתבך…

סאבטקסט: זה מה שעוד חסר לנו!

אז הספקתי בצילומים…

והנה הגענו לגלריית האמן Ali shamsi, הנמצאת במבנה יפהפה מעוטר בציורי קיר.

IMG_0811

עלי שאמסי הוא צייר ואומן ידוע בבאקו, מוכר את ציוריו במאות ואלפי דולרים. שוחחנו עימו, צילמנו (ולא קנינו כמובן….).

הנה הגלריה שלו:

IMG_0824

ציור מעניין שסיפר לנו עליו וקיר פיצ'יפקעס

הנה עלי שאמסי – על רקע אחת מיצירותיו

IMG_0829

והנה סאבטקסט עם האריה על קיר הגלריה:

IMG_0833 - עותק

מול הגלריה של שאמסי, ישנו עץ מקושט – חמוד ומשמח:

IMG_0813

אנחנו ממשיכים לטייל בעיר העתיקה. כמעט מכל פינה מבצבצים מגדלי הלהבה.

IMG_0850

תיראו אלו פינת חמד:

IMG_0853

IMG_0849

ליד החומה, צמד פסלי הסוסים הצבעונים – שרואים כמותם הרבה בעיר

סאבטקסט: הזדמנות לעוד תמונה…!

והנה תמונה משפחתית בגן היפה בעיר העתיקה של באקו:

IMG_0855 - עותק

היה לנו סיור מקסים בעיר העתיקה – אומנותי, רגוע ומהנה!

הגענו לכביש הראשי, עצרנו מונית וחזרנו למלון שלנו, למנוחה קצרה לפני ארוחת הערב.

בדרך למלון, ראינו כיצד העיר מתכוננת למירוץ פורמולה 1 – המושבים לקהל כבר מוכנים:

מסעדת שירוואנשה  Shirvanshakh 

מסעדת שירוואנשה היא מסעדה אזארית מסורתית השוכנת בתוך מוזיאון. המקום שימש כבית מרחץ עוד במאה ה-19 וכיום ישנו במבנה האבן העתיק מוזיאון אתנוגרפי אמיתי, לצד מסעדה עם מאכלים אותנטיים. במוזיאון העמוס בקישוטים, נמצא שלל עבודות יד וחפצים שונים מהתרבות האזרבייג'נית.

זוהי אחת מהמסעדות הידועות בבאקו , והיה לי (ולסאבטקסט) ברור שלא נחמיץ בה ביקור.

IMG_0870

הגענו למסעדה בשתי מוניות והתקבלנו בסבר פנים מאיר על ידי מארח.

כבר בכניסה, מתגלים חפצים מעניינים, בובות עם תלבושות עממיות ושטיחים יפהפיים. גם נגן מקבל את פנינו:

המארח לקח אותנו לסיור מודרך בנבכי המוזיאון/מסעדה. סיפר על ההיסטוריה של המקום, על החפצים השונים ועל הרהיטים והשטיחים.

היתה חוויה מעניינת ואף משעשעת לעקוב אחריו. השתאינו מכמות הפריטים שנמצאים במוזיאון, מהצבעוניות וההשקעה בתצוגה – שהיא חלק מתפאורת המסעדה.

בין לבין, ראינו שהמסעדה מורכבת מחדרים וחללי אירוח, לכל איזור יש נגנים משלו. חלק מהאורחים פצחו בריקודים.

סאבטקסט: יהיה מעניין!

באחד החדרים, המארח צילם אותנו עם נגן מהמסעדה:

IMG_0885

ועד ששיבצו אותנו ליד השולחן המיועד לנו, השתלבתי בנוף המקומי:

IMG_0890

הושיבו אותנו באחד החדרים שנראה בתחילה די עזוב ושקט לעומת האולמות עליהם חלפנו.

סאבטקסט: המממ…. האם הם יודעים שאנחנו מישראל ולכן שמו אותו בחדר סוג ב'…?

אך במהרה המלא החדר בסועדים, נגנים הגיעו והרימו את האווירה עם מוזיקה מסורתית.

הנה אנחנו, מסובין סביב השולחן החגיגי:

IMG_0909

IMG_0915

תפריט המסעדה כלל הרבה סוגי בשר וקבבים, שפע ירקות וסלטים ומגוון לחמים ומאפים מתוקים, דומה במקצת לאוכל שהוגש במסעדה של אתמול. הזמנו את המאכלים, שירת אותנו מלצר נחמד וידידותי.

הנה מיסטר נקסט נהנה מהמאכלים המיוחדים, ובתמונה לידו – המלצר שלנו והמארח שעשה איתנו סיור במסעדה לפני הארוחה:

וכעת , אנו מגיעים לגולת הכותרת של הערב!

מסעדת שירוואנשה מעניקה לאורחיה בילוי חווייתי –  סיור במוזיאון, סעודה מוזיקה וריקודים.

הנגנים הגיעו לחדר שלנו ונתנו הופעה של רפרטואר מוזיקלי, כולל "הבה נגילה"!

נגן הכינור התיידד עם סבתא:

IMG_0921

ונגן הבוזוקי (או משהו כזה…) עשה שמח :

IMG_0930

המוזיקה נעשתה יותר ויותר קצבית ובמהרה – האורחים החלו לרקוד.

אמא: בואו נצטרף לרוקדים!

אבא: קדימה!

אמא לשאר בני המשפחה: בואו תצטרפו, נעשה קטעים!

אבל הם לא זרמו ורק אנחנו – אמא ואבא הצטרפנו לשמחה:

dance 9

dance 1

ואז – טוויסט בעלילה! גם סבתא הצטרפה לחגיגה:

dance 7

במהלך האירוע, התיידדנו עמוקות עם הרוקדים.

הסתבר שהם מאיראן!!!

והם היו כל כך נחמדים!!!

הם שמחו לשמוע שאנחנו מישראל, צחקו אלינו, מחאו איתנו כפיים ואמרו לנו שהם רוצים שלום ושלווה! ואפילו רמזו שהם לא מרוצים מהשילטון….

ממש רציתי להצטלם איתם, אך חששתי שזה יסבך אותם…

אבל, הבנים צילמו והסריטו מהצד את הריקוד המשמח – ריקוד של שלום!

סאבטקסט: אחת החוויות של הטיול, אם לא "ה"!

dance 2

האיראנית היפה, מלאת השיק ועם חיוך מקסים – שבתה את לבי

סבתא רוקדת בהנאה

dance 6

אנחנו צוחקים ונהנים surprise

dance 3

 וכך עשינו שלום עולמי בבאקו, בפעם השניה באותו היום.

היה כיף!

בתום ריקוד אחוות העמים, שבנו לשולחן והתכבדו בתה עם עוגיות אזאריות:

 

נפרדנו לשלום מהמארחים במסעדת שירוואנשה וגם מידידינו האיראנים. לחצנו ידיים ואיחלנו שיבואו ימי שלום ושנוכל לבקר אלה בארצם של אלו.

הזמנו מוניות וביקשנו מהנהגים שיקחו אותנו לראות מקרוב את מגדלי הלהבה.

ומהם מגדלי הלהבה?

מגדלי הלהבה המרהיבים (FLAME TOWERS , באזרית Alov qüllələri) הם שלושה גורדי שחקים המעוצבים כלהבות ענקיות ושוכנים בדרום-מערבה של באקו. הם משמשים כסמל לאזרבייג'ן המודרנית, ומפארים את קו הרקיע של באקו ויחד עם זאת – שמם מתכתב עם משמעות שמה של אזרבייג'אן – ארץ האש. בשל גובהם וצורתם המרשימה, ניתן לראותם כמעט מכל מקום בעיר.

מגדלי הלהבה המרשימים בולטים ביופיים ובמראם החדשני, במיוחד בלילה – אז הם מתקשטים בשלל צבעים וצורות, באמצעות  10,000 גופי תאורה המשמשים כמסכי ענק. בשעות החשיכה מוארים הבניינים בדפוסי תאורה שונים, מציגים את דגל המדינה, להבות כתומות ועוד שלל דוגמאות מרהיבות, שנראות למרחקים.

IMG_0965

בניית המגדלים החלה בשנת  2007 והסתיימה באפריל 2012 בעלות כוללת של 350 מיליון דולר.
מגדל הלהבה 1 – הגבוה שבמגדלים, מתנשא לגובה של 190 מטרים ובו 39 קומות המשמשות למגורים.

במגדל הלהבה 2 , 37  קומות והוא מתנשא לגובה של 160 מטרים. הוא משמש כבית מלון יוקרתי עם נוף מדהים של העיר.

מגדל הלהבה 3, מתנשא לגובה של  140 מטרים ובו  34 קומות. הוא משמש למשרדים.

המגדלים הופיעו מספר פעמים במהלך שידורי תחרות האירוויזיון אשר נערכה בעיר בשנת 2012 ועל בול דואר שהופק לכבוד האירוע.

הנה סרטון הפתיחה של האירוויזיון בבאקו – מגדלי הלהבה פותחים את האירוע! בהמשך אפשר לצפות ולהאזין למוזיקה האזארית:

צפינו במגדלים המרשימים שהחליפו תצוגת אור וגם עיצוב מדי כמה דקות:

מול מגדלי הלהבה, מעבר לכביש נמצאת "שדרת השאהידים", אתר הנצחה להרוגי ההתקוממות במשטר הסובייטי. לידו נמצא פארק "היילנד" המאפשר גם תצפית על חלקים גדולים של העיר. עשינו גיחה מהירה לראות את האנדרטה:

ובזאת סיימנו את היום העמוס והמהנה בבאקו.

שבנו למלון עם המוניות והלכנו לישון….

לילה טוב!!

סיכום היום עם דירוג אירוויזיוני מהיר:

8 נקודות – העיר העתיקה של באקו

10 נקודות – המדשאות והפסלים סביב מוזיאון היידר אלייב

12 נקודות – דוז פואה: שלום עולמי עם איראנים במסעדת שירוואנשה!!

תמונת היום  – כל המשפחה בבאקו, וברקע – מגדלי הלהבה:

IMG_0663 - עותק

יום שישי 30.3.18 : מגיעים לארץ האש והרוחות ומסיימים בסדר פסח כהלכתו

בוקר טוב!

היום מחכה לנו סיור עם ווגאר!

ומי זה ווגאר?  הנהג – מדריך איתו קבענו מראש שני ימי טיול. על ווגאר שמענו המלצות מאנשים שכבר טיילו בבאקו והיו מאד מרוצים ממנו. בבאקו ישנם גם כמה מדריכים דוברי עברית, אך אנחנו החלטנו שנקבע עם ווגאר. הוא גם שלח נהג שיאסוף אותנו משדה התעופה כאשר נחתנו בבאקו.

סיימנו עם ארוחת הבוקר והמתנו לווגאר בלובי של המלון.  

סאבטקסט: יותר נכון, הוא המתין לנו…. 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s