טיול זוגי לסקוטלנד – חלק ב'
תקציר הפרק הקודם: יצאנו לטיול בסקוטלנד המהממת. ביום הראשון נסענו ממנצ'סטר, אנגליה לסקוטלנד. ראינו מעגל אבנים מסתורי וביקרנו בעיירות מתוקות. למחרת טיילנו בגלנקו, היינו בטירה וטיילנו סביב אגם. על כל אלה תוכלו לקרוא בפרק א'. מסלול טיול מהיר וכללי – מופיע בפוסט "כשנוכריה פוגשת פאפינים".
יום ראשון, 29.7.18 : יום הפאפינים!!
בוקר טוב ויום נפלא שיהיה!
אחד הימים שהכי חיכיתי להם בטיול הזה הגיע!
בשבועות שקדמו לטיול, נכנסתי כל יום לאתר החברה סטאפה טורס ולאתר נוסף (בסוף הסתבר שזו אותה חברה ככל הנראה). כל יום בדקתי שיש עדיין מקומות לתאריכים שלנו, וכל פעם נשמתי לרווחה. כאמור, חששתי להזמין מראש הן בשל עצם קיום הטיול והן בשל מזג אוויר. כל יום גם בדקתי את מזג האוויר בכל האתרים האפשריים – של BBC, של Accuweather , של Weather.com וגם כמובן שיגעתי את בני היקר, מר מזג אוויר. הוא תמיד חוזר ואומר שאין משמעות לבדוק מזג אוויר מקומי שבוע לפני הזמן, רק כשלושה ימים. (תחזית לטווח ארוך תקפה רק כשמדובר על מגמה כללית , אך לא על ימים נקודתיים).
יום לפני שנסענו, הוא הודיע לי ששבת נראית יותר מתאימה לשייט ושביום ראשון צפויות רוחות חזקות.
סאבטקסט: וזה לא טוב בכלל! הספינה תתנדנד בים ותהיה לי בחילה!
אך, לשמחתי המגמה השתנתה, וגם מר מזג אוויר וגם לורנס אמרו לנו שיום ראשון יהיה בסדר גמור ולא צפוי גשם משמעותי.
אגב, שניהם לא דייקו.
התעוררנו יחסית מוקדם לבוקר סגרירי.
בערב הקודם, לורנס אמר לנו שע”פ חוקי הבית לפני השעה 8:00 אין ארוחת בוקר (למעט קפה, תה ודגני בוקר) , אבל הוא ייתן לנו ארוחה ארוזה ע”פ בקשתנו.
כשירדנו למטה הוא חיכה לנו, החמוד, עם שולחן ערוך לכבודנו – קפה וקרואסונים שהכין לנו בשקית נייר + קופסת פלסטיק עם ירקות וגבינות. אין עליו!
יצאנו ב- 8:00 מהבית ונסענו דרומה לכיוון אובאן. את רוב הדרך הזו עשינו ביום הקודם ושוב נהננו מהמראות.
במהלך הנסיעה ירד מעט גשם, אך כשהגענו לאובאן הכל נרגע והתבהר.
אובאן – Oban
אובאן היא עיירת חוף יפה, שוכנת על מפרץ עם הרים סביב. (כמו חיפה…).
ממנה יוצאים לשייט אל האיים הנמצאים מערבית לה – מאל, איונה וסטאפה.
ראשית – היינו צריכים לחפש חניה. לורנס יעץ לנו, שבשעות כאלו עדיין אפשר למצוא חנייה חינמית ושירטט לנו היכן על מפת אובאן שנתן לו.
הגענו למקום וחנינו. לא היינו בטוחים ושאלנו משפחה שחנתה לידינו אם צריך לדעתם לשלם. גם הם לא היו בטוחים, אז בדקנו ביחד (והגענו למסקנה שלא צריך).
המשפחה הזו היתה נחמדה מאד. התחלנו לדבר איתם וצעדנו ביחד לכיוון המעבורת (גם הם יצאו לשייט, אך כוונתם לרכב על אופניים במאל).
זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה!
המשפחה המקסימה – זוג הורים עם שלושת ילדיהם – באה מבלגיה והם שמחו מאד לדבר איתנו. מעולם לא פגשו אנשים מישראל! וכמובן ציינו שזכינו באירוויזיון השנה! ושרו לנו את “טוי”. אני שרתי להם את J’aime la vie (בלגיה – מקום ראשון באירוויזיון 1986) ואמרתי להם שאני אוהבת את בלאנש שייצגה את בלגיה ב- 2017 (והגיעה למקום הרביעי). כל הדרך למשרדי המעבורת, הלכנו ביחד ודיברנו ללא הפסקה.
אז לכבוד הבלגים החמודים, הנה השיר המקסים של בלאנש שנקרא City Lights
מפה לשם, עלינו איתם למעבורת וכל השייט היינו ביחד ואף הצטלמנו, וכמובן החלפנו כתובות מייל
סאבטקסט: זה מה שאנחנו אוהבים! להכיר אנשים חדשים, להתיידד ולשוחח.

גגות העיר אובאן:
הנמל של אובאן:
הגענו למשרד הכרטיסים של Westcoast Tours , עמדנו בתור ורכשנו את הכרטיסים ליום השייט.
אמא: שלום, אנחנו רוצים כרטיסים ליום שייט של שלושת האיים.
מוכר: בבקשה. זה יעלה 130 פאונד לשני אנשים.
אמא: רק לפני שאני משלמת, בטוח יש פאפינים בסטאפה??
מוכר: צוחק… בטח שיש. ויש לכם מזג אוויר נפלא!
אמא: מאושרת וכמעט מחבקת אותו.
משיעורי הבית שעשיתי לפני הטיול, ידעתי שיום השייט הזה מורכב וארוך וכולל כמה מקטעי נסיעה, בדרכים שונות.
בהתאם לכך, קיבלנו שובר ארוך של כרטיסים: למעבורת, לאוטובוס, לספינה א’, לספינה ב’ – והכל כפול , גם לחזרה. אגב – שמתי לב שעל הכרטיסים יש תאריך שתקף לחודש מיום הרכישה, כנראה זו הגנה למקרי ביטול עקב מזג אוויר.
בשלב ראשון עלינו על המעבורת הגדולה.
סאבטקסט: מאד חששתי מבחילה, אבל השייט עבר בשלום!
חלק א’: השייט במעבורת בין אובאן לאי מאל
הקדמה מאת סאבטקסט:
כמה שחיכיתי ליום הזה, ובמקביל גם מאד חששתי ממנו! אני נושאת עימי טראומה משייט צפייה בלוייתנים שעשינו באיזור בוסטון ב- 2011, בו סבלתי ממחלת ים שהמשיכה גם יום למחרת. על הרפתקאותינו בשייט הזה ובעוד מקומות תוכלו לקרוא כאן.
מאז, אני חוששת מכל טיול שכולל שייט בספינה, סירה וכו’. (כולל מהפלגת משפחות בסטי”ל, שם בני היקר מר קופירייטר נתן לי את הכדורים נגד בחילה שהחיילים מקבלים…). רוב ההפלגות בטיולים האחרונים עברו בשלום, אבל כאן הייתי לחוצה במיוחד כי השייט כולל הפלגה באוקיאנוס האטלנטי (לא במעמקיו, אבל בשוליים… זה מספיק).
אז גם הפעם הגעתי מצויידת בכדורים נגד בחילה ושקלתי מתי לקחת את הכדור.
אבא: את לא צריכה שום כדור. הכל בראש!
אמא: אני לא אתן לבחילות והקאות לקלקל לי את היום הזה!
אבא: אל תיקחי עדיין כלום. המעבורת גדולה ולא תרגישי תנודות.
שמעתי בקולו וליתר בטחון ישבנו כל ההפלגה על הסיפון העליון.
לא היתה לי בחילה, פטפטתי עם חברינו הבלגים, הצטלמנו ונהננו מהנוף המקסים.
הנה תמונה מהסיפון העליון של המעבורת:
*השייט במעבורת מאובאן לאי מאל אורך כ-45 דקות.
תיראו כמה יפה:
הנה תמונה של אובאן היפה, כפי שנראית מהמעבורת:
והנה אנחנו עם הבלגים המקסימים – קוראים להם קורט וריה:
טירה ליד אובאן
אי סלעי בדרך – Island of Kererra
תמונה זוגית על סיפון המעבורת:
חלק ב’: נסיעה באוטובוס באי מאל – Isle of Mull
ירדנו בשלום מהמעבורת ונפרדנו מידידנו הבלגים, שיצאו להם למסע אופניים במאל.
אנחנו עלינו על אוטובוס דו-קומתי של חברת הטיולים וכאן למעשה קיבלנו את ההדרכה היחידה בטיול.
הנהגת שלנו שהיתה גם מדריכה, היתה מקסימה! קראו לה שילה והיא הדריכה בחן רב ושילבה הומור סקוטי בדבריה. (אפשר לראות אותה בסרט הוידאו על מסע שלושת האיים).
הנסיעה אורכת כשעה ורבע והכביש מאד צר. שילה אמרה הרבה בדיחות בעניין…
הנופים מדהימים!! גם הרים, גם חופים, מפלים, אגמונים…
שילה סיפרה לנו על ההיסטוריה של האי, על דמויות חשובות ששהו כאן וסיפורים שונים מעניינים על תושבי האי ועל אורח החיים.
למשל סיפרה שילדי האי הולכים לבית ספר באובאן, אך חייבים לשהות שם בתנאי פנימיה כל השבוע – קשה לנסוע למרחקים ולהפליג פעמיים ביום.
במהלך הנסיעה ראינו את בית הספר היחיד במאל , בו לעיתים יש רק תלמיד אחד…. ממש כמו סיפורי בית קטן בערבה. צילמתי אותו , בחזיתו דחלילים מחופשים.
עוד סיפרה על סופרים ואמנים שבאו לקבל השראה באי (ואני לא זוכרת עכשיו אף שם…אולי אזכר בהמשך).
במהלך הנסיעה עצרה שילה מספר פעמים כדי שנראה נשרים וכלבי-ים. היא כל התרגשה מבעלי החיים, כאילו רואה אותם פעם ראשונה. וזה היה חלק מהחן שלה והיופי בהדרכה.
נשר:
שילה גם הנחתה אותנו לגבי המשך המסע.
היא אמרה שכשנרד מהאוטובוס, נעלה על מעבורת קטנה לאי איונה (ולא כפי שחשבתי – קודם לסטאפה).
אבל אני מקדימה את המאוחר.
הנה עוד תמונות מהנסיעה באוטובוס של שילה:
גשר עתיק שהיה חלק מהדרך הישנה:
הרי מאל עם מפלים חוטיים:
נחל עם כבשים:
בתום הנסיעה הגענו לעיירה קטנטנה.
העיירה פיונפורט – Fionnphort
עיירה פצפונת בקצה האי מאל, ממנה מפליגים לאיים סטאפה, איונה ועוד איים שנקראים Treshnish Isles.
הסיבה שאני מזכירה אותה היא שהנוף ממנה מדהים. היינו שם כמה דקות עד למעבר למעבורת לאיונה וגם כשחזרנו מסטאפה. יש שם שירותים וזה חשוב להזכיר, כי בסטאפה אין שירותים.
החוף של פיונפורט:
חלק מהטיולים מתחילים קודם בסטאפה ואח”כ באיונה. אצלנו זה היה הפוך. בהתחלה קצת התרעמתי (סאבטקסט: כי רציתי לראות את הפאפינים כבר!) אבל זה מה יש. ועוד מעט תיראו כמה איונה מקסימה ומעניינת. שילה עשתה לנו סקירה מהירה מה כדאי לראות בשעתיים שתהיינה לנו באיונה (סאבטקסט: קצת היה קשה לזכור הכל, אבל הסתדרנו יפה מאד!).
אבל בינתיים אנחנו עדיין בפיונפורט – והנוף כאן מטריף!
כעת, נפרדנו משילה ואנחנו ממשיכים בסיור בלי מדריכה צמודה, אבל עם הנחיות מדוייקות.
הנה האוטובוס של שילה בחניון של פיונפורט:
חלק ג’ : האי איונה Iona
לאחר הפלגה של כעשר דקות (שלא הצריכה לקיחת כדורים נגד בחילה), הגענו לאי איונה. בתחילה, כפי שכתבתי קודם, קצת התרעמתי על ההגעה לשם לפני הפאפינים ועל הזמן שהוקצה לנו שם לעומת סטאפה.
שילה אמרה לנו עוד באוטובוס, שיש לנו שעתיים באיונה.
לא לגמרי הכנתי שיעורי בית על איונה, אבל שילה נתנה כמה טיפים מה כדאי לראות שם.
הנה איונה כפי שצילמתי מהסירה:
ירדנו מהמעבורת הקטנה וראינו קו חוף יפהפה.
אבא: אני צריך קפה. וגם קצת רעב.
תיראו איזה יופי: הרחוב הראשי של איונה, קו ראשון לים
המעבורת הקטנה בה הגענו לאיונה:
קו החוף המטריף:
בתי איונה אל מול סלעי החוף:
סאבטקסט מרוצה מאד!
לאחר הצילומים, הגיע זמן קפה ומאפה.
טיילנו ב”רחוב הראשי” של איונה, בו בתים יפהפיים ומספר בתי קפה, גלריות, ומקומות לינה. כן כן, ישנם אנשים שבאים לשהות שם לכמה ימים ולהנות מהשלווה ומצלילות וכן מענייני נצרות (פרטים על כך בהמשך).
נכנסנו לאחד מבתי הקפה. מזמינים קפה או מה שרוצים (רבים מהנופשים הזמנו בירה, יין, מאכלים שונים ועוד). ואז הולכים לשבת בחוץ, על ספסלי עץ מול הים, ולידם שולחנות קטנים.
התפעלתי מאד מהבתים היפים, פשוטים במראם ועם זאת מעוצבים ומבהיקים:
נכנסנו לאחד מבתי הקפה. מזמינים קפה או מה שרוצים (רבים מהנופשים הזמנו בירה, יין, מאכלים שונים ועוד). ואז הולכים לשבת בחוץ, על ספסלי עץ מול הים, ולידם שולחנות קטנים.
התלבטתי אם לאכול או לא , מחשש לבחילה.
אבל, אמרה לי סאבטקסט: יש לך שעתיים כאן באי. תאכלי עכשיו משהו קטן, תטיילי קצת ואז לפני ההפלגה המכרעת – תיקחי כדור.
הסכמתי עם סאבטקסט.
מלצרית הביאה לנו את הקפה ואנחנו אכלנו את הקרואסונים שארז לנו לורנס, גבינות, ירקות, פירות וחטיפים.
לידינו ישב זוג מבוגר ולאחר שיחה קצרה הסתבר שהם… גם מבלגיה.
היום זהו היום הבלגי! הם כבר לא שוחחו איתנו על האירוויזיון, אלא סתם על טיולים בעולם…
סאבטקסט: ואני תמיד טוענת שאנשים שאוהבים לטייל, הם אנשים נחמדים וידידותיים.
הנה תמונות מהרגעים הפסטורלים האלה בבית הקפה המגניב באיונה:
זה בית הקפה "שלנו":
ככה ישבנו לנו על הספסלים ואכלנו:
סיימנו את הארוחה בבית הקפה שהוא אחד המהממים שאי – פעם ישבתי בהם, וערכנו הליכה קצרה ברחוב. לכל בית יש פאטיו קטן וצבעוני וגם עצי פרי:
לאחר שנחנו ושבענו והתאוששנו , וסקרנו את הרחוב הראשי, יצאנו לסיור רגלי מעמיק באיונה.
לפני הסיור, הבטנו במפה של האי כדי לדעת לאן הולכים.
סאבטקסט: לא ממש זכרתי את ההנחיות של שילה, אבל קלטתי משהו על מנזר.
מפת איונה:
מן המקורות:
איונה Iona הוא אי קטן ויפה במיוחד המהווה מוקד עניין מרכזי בחוף המערבי של סקוטלנד. איונה נחשב ערש הנצרות של אירופה, כי שם החל המיסיונר האירי קולומבה הקדוש את מסע הצלב שלו בשנת 563. מנזר משוחזר נמצא במקום בו החל המסע ובחודשי הקיץ נוהרים לשם מבקרים רבים.
לפי אגדות מקומיות, בבית הקברות של המנזר קבורים 48 מלכים סקוטים.
בנוסף, נמצאים במקום שרידי מנזר נשים – Nunnery מימי הביניים, ובו מצאו מקלט נשים בכל הדורות – כאלה שברחו או נודו ממשפחותיהן, כאלה שפרשו לחיים מבודדים ועוד.
באיונה יש קהילה מיוחדת, דתית, המקבלת לתוכה כל אדם מאמין – מכל מדינה ומכל גזע ומין. זהו גם מקום לפרישה רוחנית ולהתנתקות.
טיילנו בין שרידי המנזר הנשי (סאבטקסט: התעניינתי מאד!! מקום מרתק!).
לאחר הסיור בין שרידי המנזר , המשכנו לטייל באי.
ראינו דחלילים מחופשים
הצצנו בבית הקברות העתיק
סאבטקסט: איזה נוף יש לחבר'ה שם…!
ביקרנו גם בחנות המזכרות
סאבטקסט: קניתי מגבת מטבח עם פאפינים…
ראינו את פרות ההיילנד השעירות (יש להן פוני!)
סאבטקסט: מעניין איך הם הגיעו לאי איונה…? שטו במעבורת?
סט תמונות לפרות היילנד, כולל עגל שיונק מאמו ומבט נוסף על הנוף המדהים.
ראינו גם גן ילדים ולידו שלט המזהיר מפני צילום הילדים! ראו הוזהרתם!
שמנו לב שלבתים רבים יש גינות עם גידולים אורגנים.
בקיצור – נהננו עד מאד ובקלות היינו יכולים להיות שם עוד שעה-שעתיים.
סאבטקסט: אבל לא יותר! הפאפינים עוד יכולים לברוח פתאום!
הנה עוד כמה תמונות וחוויות מהטיול שלנו באיונה :
צלב חשוב מאד הנקרא – MCLEANS CROSS ודחליל מחופש לישו הצלוב – מעט קריפי…
עוד מבט על הקריפטה ועל בית הקברות – וגם פסל ישו השבור (גם כאן יש איזה סיפור, לא התעמקתי…)
המנזר הראשי המשוחזר
ועוד בית קפה מדליק:
לפני שניפרד מהאי איונה , אני רוצה לצרף כאן שיר מקסים של להקת Waterboys – להקה סקוטית כמובן. הסולן הראשי של הלהקה מייק סקוט (סקוט… כמובן!) כתב את השיר "Peace Of Iona" – שלום של איונה. ומדבר על אווירה של רוחניות ושלווה מיוחדת במקום .
There's a presence of spirit there – at least that's been my impression – a presence overlighting the place; you could say a healing presence of peace and soul. Hard to express in human words ! I would say it's a combination of the innate power of the place – Iona is believed to be one of the Earth's centres of spiritual power – and the atmosphere created by the dedication of all the seekers who've gone there over the millenia. I suspect it touches every individual in a different way.
שעתיים חלפו עברו ביעף ואנחנו ממתינים לדבר האמיתי: הפלגה בספינה קטנה לאי סטאפה – ממלכת הפאפינים!
סאבטקסט: ועכשיו הגיע גם הרגע בו לקחתי את הכדור נגד בחילות.
אבא: את לא צריכה את הכדור.
אמא: אני חייבת! לא אתן לשום סיכוי קלוש להרוס לי את החוויה שאני כל כך מחכה לה!
עלינו על הספינה הקטנה (יצאו שתיים בזו אחר זו) והפלגנו לאי סטאפה.
הפעם, ההפלגה ארכה כ-45 דקות. אמנם יש יום נהדר, שמיים כחולים ושמש זורחת – אבל עדיין הגלים בים היו חזקים למדי והספינה די קפצה.
סאבטקסט: מזל שלקחתי את הכדור!! בחיי שהוא עזר.
בדרך צילמתי כמה תמונות של הים, של איים סלעיים – ואחד מהם נראה כמו צוללת!
בעלי היקר שומר עלי בהפלגה לאי הפאפינים, ברקע האי איונה :
חלק ד’ : גולת הכותרת!! האי סטאפה Isle of Staffa
הספינה הקטנה שלנו התקרבה לאי סטאפה.
ההתרגשות בשיאה!!!
אך ראשית – הספינה התקרבה לתצפית מהים אל מערת פינגל Fingal's Cave – אחד מפלאי הטבע של סקוטלנד.
זוהי מערה המוקפת עמודי בזלת המזכירים צורת עוגב והם שימשו להשראה ליצירה “ההיברידים” של המלחין מנדלסון The Hebrides (Fingal's Cave) – Overture.
גם הפינק פלויד קיבלו השראה מהמערה ומהצלילים המופקים ממנה וכתבו את היצירה “מערת פינגל” Pink Floyd – Fingal's Cave.
אנחנו צפינו על המערה מהספינה בלבד ולא ירדנו אליה ברגל.
שתי סיבות לעניין:
א. באתר האינטרנט של חברת “סטאפה טורס” (בו ביליתי זמן רב על בסיס יומי לפני הנסיעה) כתוב שהמערה סגורה למבקרים בשל אירוזיה שגורמת להתפוררות האבנים וסכנת התמוטטות. ניתן רק להתקרב לפיתחה.
ב. חברה שביקרה שם, באותו המסע, הזהירה אותי ואמרה שהזמן לא יספיק גם למערה וגם לפאפינים. לכן, היה לי ברור מלכתחילה שנלך רק לפאפינים – שהרי זו המטרה!
בינתיים, התענגנו על המראה המרהיב של המערה.
הנה מערת פינגל כפי שראינו אותה מסיפון הספינה:
כווווווולם מצלמים:
סאבטקסט מאושרת: גם אין בחילה וגם מערה כזו מיוחדת!
והנה אנו מתקרבים למקום המעגן של הספינה.
הקפטן מזהיר אותנו שיש לנו 45 דקות בלבד על האי. בשעה 16:45 הוא יוצא, ומי שלא יגיע בזמן – יישאר ללון על האי…
נכון, זה מעט זמן – אבל זה מה יש.
הנה הספינה שהביאה אותנו:
ירדנו מהספינה לחוף הסלעי והתחלנו במסע הרגלי.
על החוף ראינו סלעים וגם עמודי בזלת (כמו אלו של מערת פינגל):
האי סטאפה ISLE OF STAFFA אינו מיושב והוא למעשה שמורת טבע עם שני מוקדים עיקריים: מערת פינגל ומקום הקינון של הפאפינים המתוקים.
התחלנו לעלות במדרגות תלולות. על ההליכה למערה ויתרנו, כאמור.
זה המראה שנפרש בפנינו תוך כדי העלייה במדרגות:
בקצה העלייה ישנו שלט המורה : Puffins.
התחלנו ללכת בשביל המוביל אל מושבת הפאפינים.
סאבטקסט: כמעט שרצתי מרוב רצון להגיע לשם כבר!
בדרך עברה מולנו אישה מבוגרת מחוייכת.
אבא: האם ראית את הפאפינים?
אישה: אוווווו!! יש מאות!!! זה כל כך נהדר!
באנגלית זה נשמע יותר טוב:
!OHHHH!!!! There are hundreds of them! It’s marvelous
הדרך לממלכת הפאפינים היתה יפה עד מאד.
צעדנו כרבע שעה.
ואיך יודעים שמגיעים?
עוד לפני שרואים את הפאפינים, רואים את האנשים יושבים/ כורעים/ שוכבים וצופים בהם.
פאפין הוא תוכי-ים – Puffinהניזון בעיקר בעזרת צלילה אל הים.
הם מקננים במושבות גדולות על צוקים לחוף הים או על איים, ומקימים את קיניהם בחרכי הסלע או בגומחות על הקרקע.
הם חיים בעיקר בצפון כדור הארץ – צפון אירופה, איי פארו, איסלנד וצפון אמריקה. בחורף הם נודדים דרומה ומגיעים אפילו עד הים התיכון.
לפאפין יש יחסי זוגיות ארוכי טווח. הנקבה מטילה ביצה בודדת, ושני בני הזוג משתתפים בדגירה ובהאכלת הגוזלים שלהם.
וזה הקסם העיקרי שבהם – איך שהם מטפלים בצאצאיהם, בנוסף למראה שובה הלב שלהם: גוף שחור, צווארון לבן, מקור כתום ורגליים כתומות. יש להם מבע אנושי, קומי במקצת והם כל כך חמודים!!!!
כמה שהוא מתוק!!
פשוט השתגענו שם!
סאבטקסט:לצעוק מרוב יופי ושמחה!!
אבל – אף אחד כמובן לא צעק, כדי לא להבהיל אותם.
כל האנשים דיברו בשקט ונתנו לטבע את הכבוד המגיע לו. גם דבר מקסים בעיניי.
לראות בעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם, כל כך קרוב (הם לא מפחדים או בורחים מבני האדם) – זו הזדמנות נפלאה וחוויה שלא תישכח!
ישבנו שם דקות ארוכות, עברנו מיקומים וצילמתי מיליוני תמונות.
הכי יפה לראות אותם מתעופפים עם קני קש ומגיעים לפתח המאורות שבהן הגוזלים שוכנים. ההורים נכנסים למאורה ומאכילים את הגוזלים וגם מחממים אותם בהזדמנות זו.
פאפינים מביאים אוכל לגוזלים במאורה
הגוזלים המתוקים השמיעו קולות פעייה מגורגרים (קשה לי להסביר, אבל זה קול חמוד להפליא).
שימו לב לנוף המהמם שהיינו בתוכו: אנחנו על צוקים גבוהים הנופלים לים הכחול, יום בהיר שמשי – שהעצים את כל היופי הזה.
ועכשיו: עוד הרבה תמונות. קבלו אותם – הפאפינים!!
עושים לנו קו-קו
מתייעצים
תמונת פרופיל:
צופה אל האופק וברקע עוד אחד לקראת נחיתה
סאבטקסט: את התמונה הזו אני אוהבת במיוחד! עד כדי שהיא הפכה להיות התמונה המייצגת את הבלוג באתר הבלוגרים הישראלים…!
סאבטקסט קורנת מאושר
את באה לכאן הרבה…?
זוג מאושר
זוג מקסים
חלק ה' : המסע חזרה
לאחרונה נראינו באי סטאפה, יושבים ליד הפאפינים ומסתכלים עליהם ועל הנוף הנפלא.
היה לי קשה להפרד מהם, רציתי עוד ועוד…
אבא: את לא חושבת שהגזמנו..?!!? אנחנו צריכים לחזור לספינה!
אמא: עוד 5 דקות. הם כל כך מתוקים ואני לא יכולה לעזוב אותם…
אבא: אין בעיה. נישן כאן באי איתם!
אמא: כל האנשים עדיין כאן…
אבא: קדימה! מישהו צריך להיות כאן המבוגר האחראי.
אין ברירה, נפרדים לשלום…
רוב האנשים החלו במסע חזרה לספינה. עניין של כרבע שעה הליכה.
הטיול חזרה היה יפה והגענו בזמן לספינה שלנו.
עכשיו כבר לא היה לי כל-כך אכפת אם תהיה לי בחילה , העיקר שראיתי את הפאפינים במזג אוויר מושלם!
ההפלגה חזרה היתה נעימה, קצת קפצנו על הגלים אבל הרגשתי בסדר גמור.
הנה תמונה מהדרך חזרה, כשברקע מערת פינגל:
וכדי להנעים את ההפלגה בין האיים, הנה שיר מקסים של רוד סטיוארט, שהוא סקוטי במוצאו!
I am Sailing – אמנם הוא מפליג בניו יורק בסרטון, אבל הלב בסקוטלנד…!
כמעט והגענו לחופי האי מאל (הפעם לא חזרנו לאיונה, אלא ישירות למאל)
ואז פתאום…..
קפטן הספינה: הסתכלו ימינה לספינה! יש לנו אורחים שמלווים אותנו!!
למרבה השמחה, להקת דולפינים הופיעה!!!!
הם שחו ליד הספינה ועשו קפיצות מרהיבות, במבנה מושלם (כמו מטס דולפינים…!).
הקפטן גם הוא התרגש ועצר את הספינה!
אירוע די יוצא דופן, כי הוא היה צריך להספיק להגיע לחוף בזמן, כדי שהאוטובוס שלנו ייצא בזמן, כדי שנגיע למעבורת הגדולה בזמן (מעבורת אחרונה לאובאן יוצאת בדיוק בשבע!).
כל האנשים עברו לצד ימין של הספינה (סאבטקסט: עניין מעט מלחיץ… רק שלא תתהפך לנו פתאום!).
הדולפינים השתעשעו עוד דקות ארוכות לידינו. זה היה נפלא!
והכי מרגש היה שכשהקפטן הניע שוב את הספינה, כל האנשים מחאו כפיים בספונטניות גם לקפטן, וגם לדולפינים המקסימים שעשו לנו סיום מושלם של השייט והחוויה עם הפאפינים.
הגענו לחוף של פיונפורט.
מהר מהר רצתי לשירותים (זוכרים…? רק שם יש, וכדאי להתפנות לפני הנסיעה הארוכה).
וחזרה לאוטובוס של שילה הנחמדה.
אגב, בפיונפורט ראינו גם דחלילים מחופשים (אך לא הספקתי לצלם…).
נזכרתי שקראתי שיש תחרויות כאלו בסקוטלנד במהלך הקיץ, ואמורה להיות תחרות כזו באי סקאיי.
סאבטקסט: נראה מה מחכה לנו באי סקאיי – עוד מקום שאני מחכה לבקר בו!
אבל לפני זה, יש עוד דרך ארוכה.
הנסיעה באוטובוס חזרה למעבורת במאל עברה בנעימים.
שילה אמנם אמרה בהתחלה שלא תדבר הרבה, אבל היא לא התאפקה וסיפרה הרבה סיפורים (סבאטקסט: שלצערי שכחתי כמעט את כולם… חבל שלא רשמתי בראשי פרקים על מה דיברה… בחיי שהקשבתי לה בהנאה!). וגם חיפשה נשרים בשמיים ואיילים. לא ראינו.
כן ראינו הרים ירוקים עם מפלים דקים בסטייל נורווגי. (או של עמק גלנקו)
כשאנשים ירדו מהאוטובוס ראיתי שרבים נתנו לשילה טיפ.
גם אני רציתי לתת לה משהו, אבל לא תשר.
היה לי בתיק ספרון תהילים קטן – מסוג אלה ששמים למזל בתיק (או נגד בחילה..) ואחרי שראיתי שחזרנו בשלום, החלטתי לתת אותו לשילה.
הסברתי לה שזה תנ”ך קטן עם תפילות לברכה ולמזל טוב.
וכמה שהיא התרגשה!! היא ישר שמה אותו על מחזיק המפתחות שלה.
סאבטקסט: וגם אני התרגשתי….
נפרדים מהפאפינים שנמצאים על האוטובוס של שילה:
נפרדנו לשלום משילה ומהאי מאל והצטרפנו לתור העלייה למעבורת לאובאן.
ואת מי פגשנו…?
נכון! את חברינו היקרים מבלגיה!
איזה מפגש מרגש! אנחנו סיפרנו להם על הפאפינים והם סיפרו לנו על הרכיבה באופניים במאל (היו להם יותר מדי עליות וגם רוח שהפריעה).
כל הנסיעה על המעבורת דיברנו והיינו ביחד.
באמצע הנסיעה, הודיעו לנו שהמעבורת תתעכב כי יש תרגיל חילוץ.
סאבטקסט: טיפיקל! שנתעכב עוד קצת!
אבל גם זו היתה חוויה וצפינו בצוות המחלצים מתאמן כמו סיירת עאלק…
בשעה טובה הגענו לחוף מבטחים.
השעה היתה אחרי 8 בערב.
המסע ארך כעשר וחצי שעות.
היה שווה כל שעה וכל דקה!!
הכל היה מוצלח והשיא – האי סטאפה והפאפינים – היה מופלא!
נפרדנו לשלום מהבלגים המקסימים והבטחנו שנשמור על קשר ושנבקר אלו את אלו בעתיד.
סאבטקסט: ואכן אנחנו חברים בפייסבוק ומדי פעם מתכתבים במייל!
חיפשנו מסעדה ובדרך צילמתי בניין שנראה כמו טירה
אגב – באובאן היו שחפים גדולים במיוחד (ומעט קריפים). כנראה שהם אוכלים שם טוב…
מצאנו מסעדה נחמדה שהיא גם פאב באובאן ושם אכלנו ארוחת ערב וגם קינוח טעים. מגיע לנו!
תמונות של המסעדה ושל הקינוח המשובח – ממליצים!
אחר כך חזרנו לאוטו , אכן לא היה שום קנס והכל עבר בשלום.
נסענו חזרה לצימר של לורנס בבלאכוליש – עניין של כ-50 דקות נסיעה.
הגענו מאד מאוחר (שוב).
ומי חיכה לנו כמו יידישע מאמע …?!?
לורנס היקר שרק רצה לדעת אם הגענו בשלום ואיך היה.
סיפרנו לו שהיה נהדר, שראינו פאפינים ושהיה מזג אוויר מושלם.
לורנס סיפר לנו שכמעט כל היום ירד גשם די חזק באיזור!
לא יאומן.
סאבטקסט: I rest my case
לילה טוב נפרדים מאובאן – Oban by night
סיכום היום:
תכנון מול ביצוע: מושלם!!! לא יכול להיות יותר טוב. תוכנן יום טיול לשלושת האיים והביצוע היה מעולה. הכל תיקתק, מזג האוויר היה מדהים, לא היתה לי בחילה וראינו את הפאפינים המהממים.
מזג אוויר: מטריף! יום שמשי, שמיים כחולים, ים שקט יחסית. לקחנו מעילים בתיק ולבשנו אותם רק כמה דקות בבוקר על המעבורת הגדולה. לא יכול להיות יותר טוב מזה.
דיווח קולינרי: ארוחת בוקר טובה של לורנס – כולל קופסת ירקות וגבינות וקרואסונים שנתן לנו כצידה לדרך. קפה בבית קפה מדליק באיונה, חטיפים ותפוחים במשך היום (סאבטקסט: כדי למנוע בחילה) ובערב – ארוחה נחמדה במסעדה-פאב באובאן. קינוח טוב מאד של תותים עם קצפת ועוגייה…
דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 – הנסיעה עם שילה באי מאל , מקום 2 – האי איונה שמאד הפתיע אותנו , מקום ראשון – נו באמת!! האי סטאפה וממלכת הפאפינים!!
תמונת היום: פאפינים מסתכלים על הנוף באי סטאפה
(נכון שלא נמאס לראות אותם….?)
המשך בפוסט הבא : כשהארי פגש את צ'ארלי
נפלא שירלי. אכלתם האגיס?
אהבתיLiked by 1 person
היה באמת נפלא, ולא – לא אכלנו האגיס… לא נורא 🙂
אהבתיאהבתי
שירלי יקרה, איזה כיף לקרוא את הסיפורים שלך ועוד על סקוטלנד אהובתי.
אהבתיLiked by 1 person
אלון יקר, איזה כיף שאתה כאן, קורא ועוקב. יש לך חלק נכבד בהצלחת הטיול שלנו!
אהבתיאהבתי