ממעגל אבנים מסתורי לעמק פראי

לאחר קימה יותר מאוחרת מהמתוכנן בשל הפרשי השעות, (סאבטקסט: שיבוש בלו”ז! זה יפגע בחלק מהתוכנית שלי..!) סעדנו ארוחת בוקר במלון – כלול במחיר בהולידיי אין. פגשנו משפחה ישראלית נחמדה עם שתי בנות קטנות. הם סיפרו שיוצאים לטייל באיזור האגמים ויגיעו גם לאדינבורו בהמשך. מאז, לא פגשנו ישראלים בכל הטיול שלנו!! (למעט בטירת בלייר). מסתבר שסקוטלנד היא לא בין היעדים המועדפים על הישראלים. ואני חשבתי שאחרי כל הסיפורים שקראתי בפורום למטייל – זה יהיה להיט…!

מפה לשם, יצאנו לאיזור השכרת הרכב עם המיניבוס של המלון. לקח המון זמן סיפור הנסיעה הזה.

הגענו ליורופקאר וקיבלנו רכב חמוד ונוח – מרצדס כלשהי.

והנה הגיע הרגע הגדול בו בעלי היקר נאלץ (לאחר שנים של התנגדות…) לנהוג בצד ההפוך! 

סאבטקסט: האמת?! הייתי קצת בלחץ, למרות שאני סומכת עליו.

אף אחד לא ליווה אותנו לרכב להסביר. בשלב הראשון היה מאתגר להבין איפה המהלכים בכלל (רמז: זה נראה כמו מוט האיתות) ועלו מספר סוגיות נוספות לא ברורות.

אז קראנו לאחד מנציגי יורפקאר שיבוא להסביר ולבאר ולפרש – איך מתפעלים את הדבר הזה!

בסופו של דבר, הנהג האמיץ הפנים את ההסברים והבין שגורלו הוכרע ועלינו לצאת לדרך. הפעלנו את here החביב עלי (אפליקציית ניווט שעוברת אוף-ליין). בטיול הזה הוא פישל פעם-פעמיים, אבל עדיין היה בסדר ודיבר במבטא בריטי סמכותי.

אמא: אולי תעשה סיבוב אימון במגרש החנייה..?

אבא: שטויות! לא מספיק בזבזנו זמן?!? אצא ישר לדרך. תפעילי אותו. מה היעד הראשון..?

סאבטקסט: אההמממ… יש מספר יעדים אופציונלים.  אחליט בדרך.

אז יצאנו לדרך והנהג הגיבור תיפקד ללא רבב. זה היה ממש מוזר בשעה הראשונה, אבל למזלנו, בדרך ראשית עם שני נתיבים מופרדים – זה קל יותר.

 שני היעדים הראשונים בטיול שלנו נמצאים עדיין באנגליה וסמוכים זה לזה.

אחד מהם הוא מעגל אבנים.

אחד מהם הוא עיירה ציורית עם בתי קפה.

נחשו מי רצה לנסוע לאיזה מקום קודם…?

סאבטקסט: ויתרתי לו. מגיע לו כל מה שהוא מבקש, כשהוא נוהג בגבורה בצד שמאל של הכביש. או כמו שאומרים הבריטים:

At the wrong side of the road

לאורך הדרך היו טורבינות ענק (כמו ברמת הגולן). צילמתי את הדרך וגם כדי להמחיש איך זה מרגיש להיות בצד שמאל של הנהג ושל הכביש…

סאבטקסט: יצאו לי חרוזים!

תחנה ראשונה: קסוויק Keswick

לאחר כשעתיים נסיעה ודיון קצר איפה נעצור קודם, הגענו לעיירה המתוקה קסוויק.

אבא:אני צריך קפה. 

אמא: גם אני. כדי שיהיו לי אנרגיות במעגל האבנים…

מצאנו חנייה בחניון קטן של סופר. המדחן לא עבד והיה כתוב ששעה ראשונה חינם לקונים בסופר. קנינו שם כמה דברים כדי להצדיק את החנייה שם ויצאנו לסיבוב בעיירה.

איזה מקום חמוד ומגניב!

קודם כל, הרבה מאד אנשים טיילו שם, הסתובבו עם כלבים, ישבו בבתי קפה, אכלו גלידה, וצפו במופעי רחוב. פשוט כיף. אווירת נופש רגועה.

קסוויק שוכנת בלב איזור האגמים Lake District ויש בה אגב, חנויות ציוד מטיילים רבות, במחירים לא רעים.

זו עיירה שראשיתה בימי הביניים ויש בה בנינים יפהפיים.

במרכזה יש מדרחוב מקסים עם חנויות, בתי קפה ומסעדות.

אבא: כבר התחלת עם צילומים אינסופיים?!

אמא: זה כל כך יפה. אני חייבת לצלם. 

מזג האוויר היה נהדר, חם אבל לא נורא כמו במקומות אחרים באירופה.

התיישבנו לנו בבית קפה נחמד, שתינו קפה ואכלנו כריך ולזניה.

בכיכר המדרחוב היו נגנים דרום אמריקאים וניגנו מוזיקה טובה.

אנשים רקדו להם ברחובות

וכולם נהנו מהיום השמשי

החיים הטובים.

מעגל האבנים קסטלריג   Castlerigg 

והנה הגענו לאחד הרגעים המכוננים בטיול, ואפילו עוד לא הגענו לסקוטלנד!

בתכנון הטיול, היה לי ברור שצריך להגיע לאיזשהו מעגל אבנים ולנסות לעבור בו בזמן ולמצוא את ג’יימי ההורס מזרה.

מעגל האבנים שבסידרה – קרייג נא-דין, לא קיים במציאות (למרות שהגבעה עליה צולמה הסצינה קיימת וניתן לבקר בה. פרטים אצלי וגם כאן בבלוג הנפלא של איילת).

בכל אופן, יש למצוא תחליפים ואני ידעתי בדיוק על אחד כזה!

בדרך בין מנצ’סטר לסקוטלנד, ממש חמש דקות מהעיירה קסוויק, שוכן לו מעגל האבנים קסטלריג.

הדרך מקסוויק לשם קצרה (סאבטקסט: מה שלא מנע מאיתנו קצת להתברבר ולי – לא להיות בטוחה שאכן זה שם).

הכביש ליד קסטלריג צר מאדדדד, תירגול טוב לנהג המתחיל את דרכו בנהיגה מצד שמאל.

עוברים בשער ומקפידים לסגור ומיד רואים מרחוק את האבנים המסודרות במעגל.

סוף סוף מגיעים לסקוטלנד!

הנסיעה מקסטלריג לגבול של סקוטלנד אורכת  פחות משעה.

ידידי אלון המליץ לעצור באאוטלט של גרטנה – אבל אנחנו דילגנו כי היינו חייבים להתקדם.

סאבטקסט: ויש לי גם תוכנית להגיע לנקיק מזרה!

נסענו לנו בכביש הראשי M6 ופתאום ראינו שלט קטן בצד עם דגל סקוטלנד, היא אלבה.

רגע חגיגי, שכמעט והתפספס, אבל הצלחתי לצלם.

התקדמנו בנסיעה עוד כשעה.

אבא: אני צריך קפה. וגם האוטו צריך דלק. מה זה הנסיעה הארוכה הזו??

אמא: גם אני. בוא נעצור באיזו תחנת דלק עם קוסטה.

סאבטקסט: הוא עוד לא יודע כמה הדרך ארוכה….

מצאנו מקום עצירה עם קפה ודיסקסנו את המשך היום.

אבא: לאן עכשיו ? מתי נגיע לצימר?

אמא: המממ… יש עוד כשעתיים לפחות.

אבא: מה..?!?

אמא: ויש לי כמה אופציות לעצירה.

אבא: את הזויה! טוב נו, תגידי מה…

אמא: יש את הנקיק מזרה.

אבא:לא מספיק אתר אחד של הסידרה?

אמא: כשנהיה שם, אתה תודה לי.

אבא: מה עוד?

אמא: עיירה ציורית על שפת אגם

אבא: זה נשמע נחמד. רחוק מהצימר?

אמא: עוד כשעה.

אבא: את לא נורמלית!!

סאבטקסט: לא קל!

יצאנו שוב לדרך. השעה התאחרה. עברנו דרך גלזגו, בלי לעצור כמובן.

מפה לשם, הבנתי שאני באמת לא מציאותית ולנקיק Finnish Glen כבר לא נגיע. אוף!

כל כך רציתי להיות שם. 

השלמה ראשונה לטיול הבא.

תמונה מהרשת כדי שנראה מה הפסדנו :

סאבטקסט: נו מילא. בטח הייתי מחליקה שם בבוץ…

המשכנו בנסיעה והגענו לאיזור לוך לומונד.

אבא: מה עם הנקיק?

אמא:עזוב, נוותר. כבר באמת מאוחר (7 בערב). אבל אתה חייב לי!!

וכך נסענו לעיירה הציורית לאס Luss, על שפת אגם לומונד Loch Lomond.

לאס  – Luss

עיירה מתוקה, אולי אפילו מוגדרת ככפר. רחוב אחד ראשי היורד לאגם, בתי אבן מעוטרים בפרחים ופסלונים. מקסים.

השמיים קצת התקדרו – זאת לאחר מזג האוויר השמשי והחם שהיה לנו באנגליה.

חנינו ועשינו טיול קצת לשפת האגם.

סאבטקסט מרוצה עם פרחים:

הגענו לשפת האגם –לוך לומונד היפה.

זה היה הלוך הסקוטי הראשון שראיתי, וכבודו במקומו מונח!

תיראו כמה יופי:

לאחר הטיול הרומנטי על שפת האגם והמזח, הבנו שכדאי שנאכל ארוחת ערב.

מצאנו את המסעדה היחידה בערך בלאס ונכנסנו.

כאן התוודענו לכלל סקוטי חשוב: יש להגיע למסעדה לארוחת ערב עד 20:30, אחרת – המטבח נסגר!

סאבטקסט: כמו בחיפה…! 

למזלנו, קיבלו אותנו במאור פנים (אמנם בדקה ה-90, אבל התקבלנו) ואכלנו ארוחה נחמדה.

בינתיים, התכתבתי במייל עם בעל מקום הלינה, לורנס.

באותו יום כתבתי לו מספר פעמים, כל פעם הודעתי על שעת הגעה מאוחרת יותר ואף הוספתי שהיינו רוצים להתייעץ עמו לגבי השייט למאל.

בשלב זה הבנתי שנגיע ממש מאוחר, ואת השייט כבר לא נוכל לעשות מחר כי נהיה מותשים.

סאבטקסט: מה שיהיה – יהיה ומה צריך לקרות – יקרה! פיספסתי את הנקיק, אבל את הפאפינים לא אחמיץ ויהי מה!

לורנס האומלל הבין שנגיע מאוחר. היה לי ממש לא נעים.

עדיין לא ידעתי מה מצפה לנו…

יצאנו מלאס בסביבות 9 בערב.

עדיין יש אור, אבל החל לרדת גשם.

הנווט הראה שיש לנו שעה ועשר דקות נסיעה.

אז הראה.

לא היה ולא נברא!!

תוך כמה דקות החל גשם שוטף, חזק ומלא עוז. השמיים החשיכו, הכביש היה צר, הראות קשה והדרך משובשת.

אבא: נורא ואיום!

אמא: תסע לאט. אני כבר כותבת לו שאנחנו מתאחרים.

סאבטקסט: זה באמת היה נורא. ממש חששתי מהנסיעה הזו וריחמתי על בעלי היקר.

כתבתי ללורנס כך:

 Dear  Lawrence.

We are leaving Luss now, we're running late – miscalculated our times… Please don't wait up for us, just leave us the key and we'll help ourselves in…

Sorry about that…

See you later – or in the morning…

והוא ענה לי כך:

Dear Shirli

Thank you for the update. Unfortunately we cannot leave a key out for you, if you have a mobile phone please call us when you arrive  and we will let you in and brief you on the house. It is about 90 minutes from Luss so expect – all being well – you should be here around 10:30pm but please let us know if you think you might be later.

עכשיו היה לי ממש לא נעים מלורנס.

סאבטקסט: ומה הוא בטח חושב עלינו! חסרי אחריות ומזלזלים! בושות!

התקדמנו בדרך באיטיות משוועת.

השמיים נרגעו מעט, אבל עדיין היה גשם וחשוך. מדי פעם היו ברקים.

אבא: את והתיכנונים שלך!

אמא: מה אתה רוצה..?! דחסתי יום אחד ביומיים (הטיול המקורי).

אבא: קשה לי מאד! גם לנהוג הפוך וגם הגשם הזה! ואני עייף!

אמא: סליחה.. 

עכשיו ניסיתי בשיטה אחרת:

אמא: תחשוב שאנחנו באיזו סצינה מסרט… בוא נעשה דמיון מודרך!

וחוץ מזה, כבר עברנו כמה לילות כאלה בטיולים! ראו ערך קרואטיה ומונטנגרו.

הכל חוויות!

בדרך ראינו נופים מדהימים בחושך.

אין ספק שעם כל הלחץ, האווירה היתה מסתורית ומיוחדת. באמת כמו איזו סצינה מסרט או סידרה…

למחרת, התכתבתי עם אלון והוא אמר לי שנסענו באחד מכבישי הנוף היפים ביותר בסקוטלנד.

רמז: עוד נשוב לשם!

לאט לאט התקדמנו ומצאנו את מקום הלינה, שהיה מעט מחוץ לבלאכוליש Ballachulish. ההוראות של לורנס היו מדוייקות – גם במייל וגם טלפונית.

בשעה 23:00 הגענו, תודה לאל.

לורנס הג’נטלמן הוולשי חיכה לנו מחוץ לבית עם מטריה. 

מרוב שמחה מהולה בבושה, נתתי לו נשיקה… 

הוא עשה לנו סיור מהיר בבית + הנחיות וביקש שנמלא את הטופס עם ההעדפות לארוחת הבוקר. עשינו כל מה שביקש, רק שיילך לישון כבר, המסכן.

חיכה לנו חדר סקוטי, יפה ומפנק.

סוף סוף הגענו למנוחה ולנחלה, שתינו תה והלכנו לישון.

לילה טוב!! 

שבת 28.7.18 : מטיילים בהיילנדס

בוקר טוב!

התעוררנו לבוקר רגוע וירדנו לארוחת הבוקר.

מקום הלינה שלנו נהדר ושמו Craiglinnhe House. נילי חברתי שהתה כאן ארבעה לילות בזמנו והיה לי ברור שכשיגיע הרגע וניסע לסקוטלנד – נשהה כאן בוודאות.

לקרייגלינה יש מיקום מנצח – סמוך לעיירה בלאכוליש שמהווה מקום מוצא לאתרים רבים בהיילנדס. אפשר בקלות לשהות כאן שבוע ואף שבועיים. במקור היינו צריכים להיות כאן ארבעה לילות כמו נילי, אבל עקב השינויים שערכתי בטיול קיצרתי את השהות לשלושה לילות.

לורנס, בעל הצימר הוא איש מקסים. בכל ההתכתבויות שלנו הוא הזכיר את זוגתו קתרינה – אך אנחנו לא פגשנו בה. לורנס אירח אותנו למופת ודאג לנו כמו “יידישע מאמא”.

החדר שקיבלנו – חדר מס’ 5. נמצא בקומה השנייה, יש לו נוף חלקי ללוך לינה והוא היה נוח ויפה. (במקור היינו צריכים להיות בחדר מס’ 1 שהוא גדול יותר. אבל השינוי הביא אותנו לחדר זה. נהננו שם מאד).

מקום הלינה עצמו שוכן בבית נפלא ועתיק מהתקופה הויקטוריאנית, הוקם ב- 1885. יש בו סלון נהדר עם אח וחומר קריאה (כולל מפה של אתרים בעקבות “זרה”), חדר אוכל הצופה אל האגם, גינה מטופחת. פשוט כיף!

ארוחת הבוקר היתה טובה מאד וכאן המקום לספר על שיטת ארוחת הבוקר ב”צימרים” של סקוטלנד:

ערב קודם, מבקשים מהאורחים למלא בטופס את העדפותיהם לחלק “החם” של ארוחת הבוקר – חביתה/ תוספות למיניהן/ דייסות וכו’. וגם לציין אם קפה או  תה. בנסף יש מזנון ובו נמצאים מיני דגנים ופירות וכן מיצים.

לורנס החמוד אף הגיש לנו צלחת ירקות בכל בוקר, כי הוא יודע שישראלים אוהבים ירקות…

הנה תמונות של אחת מארוחות הבוקר שלנו שם, צופה אל מול האגם:

אני ממליצה על Craiglinnhe House בחום ובאהבה!

עוד כמה תמונות ממקום האירוח הנפלא הזה:

החדר שלנו:

הסלון שעומד לרשות האורחים ומבחר ספרי קריאה:

בתיכנון היום היו מספר אפשרויות:

* הכפר גלנקו Glencoe + טיול מעגלי סביב האגם

* מפלי אינצ'רי Inchree falls

* גלן קארי + מזקקת וויסקי + תצפית על גשר הרכבת הארי פוטר + פורט וויליאם

* יער "טרופותי"

Ardkinglas Woodland Garden

+ טירת אינבררי Inverrary

החלטנו (סאבטקסט: החלטתי ) שלא נתרחק מאד מהאיזור ומכיוון שהיה צפוי גשם, ניסע לבקר בטירת אינבררי , שיועדה לביקור אתמול. אח”כ נראה מה יהיה ההמשך…

ישבנו לנו בחדר האורחים וראיתי שם מפה של אתרי "זרה" (היא נוכריה)

לפני שיצאנו לדרך ישבנו עם לורנס בסלון וביקשנו את עזרתו בענייני השייט למאל.

כאמור, כל יום בדקתי את התחזית (שלא היתה יציבה בכלל! כל יום השתנתה!) וגם בדקתי אם יש מקום בסיור באתר החברה.

לורנס היקר אמר לנו שמחר יכול להיות גשום, אך יותר רגוע מהיום (היה סגרירי ומעט גשום). לבקשתי, הוא התקשר לחברת “סטאפה טורס” ואז קיבלנו אישור לכך שיש מקום למחר בסיור ובנוסף – שאין צורך להזמין כרטיסים מראש. פשוט להגיע  למשרדים בבוקר, לרכוש את הכרטיסים ולצאת! (*זאת בניגוד לסברה בדיונים שהיו בפורום למטייל,שחייבים להזמין מראש). אני חששתי להזמין מראש הן בגלל שחששתי שהטיול בכלל לא יתקיים והן בשל מזג האוויר המתעתע.

אז זהו, אפשר לצאת לדרך!

הנסיעה ממקום הלינה שלנו לטירת אינבררי אורכת כשעה וחצי.

סאבטקסט: העיקר שאמרנו שלא נתרחק…

חלקה הראשון עובר לאורך לוך לינה המקסים, ואח”כ עוברים לאיזור מזרחי ודרומי יותר עד לעירה של הטירה ולטירה עצמה. מזג האוויר היה סגרירי ומדי פעם ירד גשם. הנוף בדרך היה יפהפה.

בדרך ראינו טירה קטנה שנראית נטושה בתוך האגם. עצרנו לצלם.

זו טירת סטוקר Castle Stalker אליה ניתן להגיע בסיורים מוזמנים מראש בשייט. מספר מוגבל מצומצם של אנשים – בין 10-12 מבקרים בסיור, פעם אחת ביום . http://www.castlestalker.com/wp/

טירת אינבררי   Castle Inverrary

זו טירה שמאד רציתי לבקר בה, כי תמונתה הזכירה לי תמיד את הטירות הצרפתיות של עמק הלואר. (סאבטקסט: הקשר הסקוטי-צרפתי! )

זהו למעשה ארמון שנבנה בתחילת המאה ה-18, על שרידי טירה מהמאה ה-15. המגדלים החרוטים והצריחים נוספו בסוף המאה ה-19.

הטירה המקסימה, שייכת לדוכס מארגיל, ראש שבט קאמבל. עד היום מתגוררים בה בני המשפחה, שהם גם צאצאים של המלכה ויקטוריה (בתה לואיז התחתנה עם בן משפחת קאמבל).

כמו בכל טירה שמכבדת את עצמה ניתן לראות רהיטים עתיקים, כלי חרסינה ואוסף גדול של כלי נשק – חלקם נאספו על ידי בני שבט קמבל כדי להלחם נגד מורדי היעקוביטים.

זו מבואת הכניסה:

נכנסנו לטירה והתחלנו לסייר בחדרים. נהניתי עד מאד. גיל התעניין, אך בשלב מסוים התעייף.

אבא: כל הסבר את חייבת לקרוא?!? יש מבחן מחר על החומר?

אמא: אני מתעניינת! וחוץ מזה, אם לא הייתי קוראת איך היית יודע שיש כאן רוחות רפאים בטירה?!

הנה, בחדר הזה יש רוחות רפאים!

ואכן, יש כאן גם רוחות רפאים! הסיפורים מרתקים ואני קראתי כל פיסת מידע, כולל על תמונה שנפלה מהקיר ביום מותו של אחד הדוכסים.

מקבץ תמונות מהטירה:

חדר האוכל

זהו פרק הספיישל של חג המולד, באורך כפול – בו ביקרו בני המשפחה את בני הדודים (ההורים של רוז היפה) בעלי טירה בסקוטלנד.

במשך הסיור בטירה רואים תמונות שצולמו בהסרטת הפרק, ואני שמחתי מאד לפגוש בדמויות המוכרות והאהובות עלי. גם גיל צפה בסידרה איתי בזמנו, ונהנה לראות את מגי סמית’ האייקונית.

סיימנו את הסיור בקפטריה של הטירה. גשם ירד ואנחנו העברנו את הזמן בנעימים עם קפה וסקונס משובח. סאבטקסט: הכי טעים שנדגם בכל הטיול!

יש גם הומאז’ לשבט קאמבל עם התמונה האייקונית של מרק קמבל של אנדי וורהול.

ליד הקפטריה היה פוסטר של להקת "פרנץ פרדיננד" – סקוטית כמובן!

הייתכן שהופיעו בטירה בפני בני משפחת קאמבל?

הנה השיר האהוב עלי Walk Away של Franz Ferdinand

לשמחתנו הרבה, הגשם פסק בעיתוי מושלם – כשסיימנו את שהותינו בקפטריה.

יצאנו לסייר בגנים המקסימים של הטירה. 

תענוג!

החלטנו לנסוע לכיוון גלנקו. סאבטקסט: חוויה מתקנת!

התייעצות מהירה עם ידידי אלון און-ליין והוחלט לנסוע בכביש A82 , הכביש בו נסענו בליל ההגעה הדרמטי ולא ראינו כמעט כלום…הדרך מקסימה, ירוקה וצרה…

גשם מטפטף מדי פעם, אך לא בעוצמת יתר.

אט-אט הנופים הופכים דרמטים יותר ויותר, עוצרי נשימה ועוצרי אוטו….

אמא: שיהיה לך ברור שאתה תעצור הרבה בנסיעה לצילומים!

אבא: אם אוכל ואם זה אפשרי – מסכים…

סאבטקסט: תשובה שמראה שהוא נהנה מאד מהנוף!!

הר החרוט הזה הרשים אותי במיוחד! מהמם!!

עצרנו לנקודת תצפית.

פגשנו שם את הילדה החמודה הזו שדיגמנה חצאית סקוטית (וכמובן שביקשתי רשות מהוריה לצלם אותה).

גלנקו – Glencoe

גלנקו הוא עמק ענקי ומרהיב ביופיו, המוקף בצוקים והרים מלאי הוד.

הוא נודע הן בשל יופיו הבראשיתי והן בשל הטבח האכזר בו טבחו בני שבט קמבל את בני שבט מקדונלנד, אצלם התארחו. (לא יפה! אחרי ששהו אצלם עשרה ימים הם קמו בוקר אחד וטבחו במארחיהם!).

בעמק גלנקו יש מרכז מבקרים והרבה מסלולי טיול מקסימים, באורכים שונים.

פירוש השם "גלנקו" אגב, הוא גלן Glen = עמק צר וארוך שנוצר על ידי קרחונים בגלישתם, בו עובר נהר "קו" coe, ומשמעות שמו בגֵאלית – עמק הדמעות.

אנחנו העדפנו לנסוע בשלווה ולעצור מדי פעם לטיול קצרצר או תצפית.

סאבטקסט: יום נינוח וטיול פנסיונרים. וחוץ מזה צריך לשמור כוחות לפאפינים מחר!

האתר הנופי המפורסם של גלנקו הוא מצוק “שלושת האחיות” , שם עצרנו כמובן עם תיירים וטיילים רבים.

תיראו כמה יופי:

וכמובן – יש לציין כי הפתיח של הסידרה “זרה” מצולם בנופי גלנקו המהממים.

זו התמונה הראשונה בפרק הראשון של העונה הראשונה – תמונה עוצרת נשימה שגרמה לי לרצות לנסוע ישר ומייד לסקוטלנד!

לקחו כמה שנים עד שזה בוצע…

צילמתי ממסך הטלוויזיה את התמונה המופלאה הזו.

והנה – הנוף במציאות :

משם נסענו לכפר גלנקו, אבל קצת התברברנו בדרך ועלינו להר.

כל טעות לטובה – כי ראינו את הנוף המדהים הזה!

זהו לוך לבן – Loch Leven

הכפר גלנקו 

מיקוש חברתי כינתה את גלנקו “כפר הדרדסים”.

זהו כפר קטן ומתוק, עם בתי אבן וגגות כחולים, פרחים סביב. רחוב אחד ראשי עם סופרמרקט קטן של ספאר, סניף דואר, כנסייה ובית קפה.

בית הקפה הזה הומלץ מאד ע”י מיקוש ואלון ואני בניתי עליו לקפה ומאפה.

אך, למרבה הבאסה, בית הקפה היה סגור.

סאבטקסט: חוצפה כזו! לא שתינו קפה מאז טירת אינבררי וגם לא אכלנו כלום חוץ מנישנושים באוטו!

בלית ברירה, ללא קפה אך עם חטיפים ותפוחים, המשכנו בכפר לכיוון אגם גלנקו.

בדרך עצרנו ליד האנדרטה שחשבתי שהיא לזכר טבח גלנקו, אך היה רשום עליה שהיא לזכר החיילים שנפלו במלה”ע הראשונה. נו מילא. יהי זכרם ברוך.

ולפני שנגיע לאגם, עוד כמה תמונות מכפר הדרדסים המנומנם והנטוש משהו, גלנקו :

אגם גלנקו – Glencoe Lochan

נסענו בדרך יפהפייה במעלה גבעה והגענו לשמורת הטבע של אגם גלנקו. 

זהו אגם קטן יפהפה, וסביבו מסלול הליכה מעגלי, קל ונעים ונוח.

סאבטקסט: בדיוק כמו שאני אוהבת! בלי עליות קשות.

למי שמאד רוצה – ישנם בשמורה עוד מסלולי הליכה נוספים בדרגות קושי שונות.

התחלנו לטייל סביב האגם. היה פשוט מקסים!

בתחילת הטיול הקטן שלנו, ירד מעט גשם והלכנו עם מטריות.

אחר כך, יצאה השמש והאגם קיבל מראה זוהר ומנצנץ!

קסם של מקום 

מסביב לאגם – יער עצים אירופאים (מה שילד זהב של אמא שלו מכנה “יער הארי פוטר”) עם טחב למרגלותיו ומדי פעם מעיינות קטנים. וגם – ספסלים למנוחה וצפייה נינוחה באגם, ושולחנות פיקניק.