טיול טרום כריסטמס לנאנט עיר הדוכסים – Nantes, France
הקדמה:
כמדי שנה בחודש דצמבר, אני נוהגת לחגוג את בוא חג המולד באחת מערי אירופה המקושטות והמנצנצות…
חודשיים קודם לכן הזמנתי טיסות לריגה לחנוכה, אבל צה”ל שיבש לי את התוכניות.(סאבטקסט: וזו לא פעם ראשונה!!). הטיסות בוטלו ולאחר שנוכחנו שאנחנו בסופו של דבר יכולים לנסוע, התחלתי בחיפושים, שהיו בתחילה די נואשים.
את הטיסה לנאנט הזמנתי לאחר שחיפשתי יעד טרום כריסטמס זול ושאינו מזרח אירופה , וכל זאת כמובן בהתראה קצרה…
לשמחתי גיליתי את חברת טראנסאוויה שטסה ליעדי מערב אירופה שווים. שוטטות קצרה גילתה לי את נאנט. קודם כל, ביררתי במפה היכן היא ואז גם גיליתי שהיא עיר די גדולה. אח”כ התחלתי לקרוא עליה (רוב החומר באנגלית) וראיתי שיש מה לעשות שם כמה ימים.
ובינינו , מה יכול להיות רע? סוף שבוע ארוך של חופשה זוגית בצרפת….
מי שמכיר אותי יודע שאני פרנקופלית וחייבת להיות בצרפת פעם-פעמיים בשנה -שנתיים… יש שנים שזה דאבל והרי זה משובח.
אז הזמנתי את הטיסות במחיר זול (כ-130 אירו לכרטיס) וקצת נרדמתי בשמירה (קרי: לא הזמנתי מלון מרוב התלבטויות, ולא הכנתי קבצים).
מזל שפתאום קיבלתי הודעה מפנינית חברתי היקרה שהנה, גם הם באים! והיא כמובן מאורגנת ויעילה ואספה מידע במהירות שלא מביישת יין הנמזג לכוסית במסעדה צרפתית.
אז בכוחות משותפים, התארגנו לנסיעה והחופשה שלנו כבר קרובה.
הנה נאנט מוכנה לחג המולד ומחכה לנו…
** לגבי טראנסאוויה – היינו ממש מרוצים מהטיסה, מהמטוס ומהשירות. המושבים יחסית נוחים ואף אפשר להטות אותם. לא מאד הקפידו על משקל הכבודה ועל מידות. והכי כיף: טסים מטרמינל 3 ואפשר להצטלם ליד המזרקה 
סאבטקסט: רק שהיא היתה בשיפוץ ולא עבדה. הם עוד ישמעו ממני!
** נכון לכתיבת הפוסט, טראנסאוויה הפסיקה את הטיסות לנאנט. סאבטקסט: אך אל יאוש!! איזיג'ט יקירתנו טסה לשם!
ולפני שנמריא מטרמינל 3 , סקירה קצרה על נאנט:
נאנט, העיר השישית בגודלה בצרפת נחשבת כבירת עמק הלואר, אך למעשה השתייכה במשך מאות שנים לחבל ברטאן ועדיין הזיקה לאיזור רבה. עברה ההיסטורי עשיר והיא היוותה בתקופה מסויימת דוכסות עצמאית. במהלך השנים שחלפו שיגשגה נאנט כעיר נמל (ואף היוותה מוקד לסחר עבדים מאפריקה לאירופה – תקופה אפלה בעברה), אך ברבות השנים פג זוהרה ועיר הנמל התעשייתית שקעה בעזובה והזנחה.
מאמציו של ראש העירייה אז, ז'אן-מרק איירו (לימים ראש ממשלת צרפת), להוביל מהלך התחדשות שיחייה את העיר וייצור לה זהות חדשה, הובילו אותו לז'אן בלייז, יזם תרבות ואוצר, שמונה למנהלה האמנותי של העיר. כיום, כ-15 שנים אחרי, נאנט פורחת.
ואכן – גילינו עיר שופעת אתרים מעניינים ויפהפיים , עם אוכל משובח, סצינת אמנות מפותחת ואוירה תוססת ונעימה.
ועוד פרט טריוויה חשוב שגיליתי על נאנט: שם הומצא הביסקוויט הפופולרי הידוע כ"פתי-בר"!
ומהו ה"פתי-בר" ? בצרפתית – Petit beurre , כלומר – "החמאה הקטנה". הביסקוויט הומצא בשנת 1886 ע"י לואי לפבר-איטיל (Lefèvre-Utile) מנאנט, שכינה אותו בשם זה.
ושימו לב לדבר הבא: צורת הביסקוויט מייצגת את השנה הקלנדרית. ארבע פינות לכל ארבע העונות, 14 שיניים לאורכו, 10 שיניים לרוחבו, כלומר 52 שיניים כמספר השבועות בשנה. פני הביסקוויט מחוררים ב-24 חורים כמספר השעות ביממה.
סאבטקסט: מגניב! לא ידעתי את כל זה עד שהגעתי לנאנט!
הביסקוויט זכה להצלחה רבה, אך מאחר שלואי לא רשם אותו בזכויות יוצרים, החלו חברות רבות להעתיק את המתכון והצורה. הביסקוויט נרשם בזכויות יוצרים רק ב-1888, ולואי נאלץ לקרוא לו "החמאה הקטנה המקורית" כדי לבדל אותו ממותגים של חברות מתחרות.
הנה תמונתו:
ועכשיו, אחרי שלמדנו את כל הפרטים החשובים,
יוצאים לדרך – On y va !
סאבטקסט: ברקע – המזרקה בדיוטי בנתב"ג שכאמור, היתה בשיפוצים. שערוריה!
יום רביעי, 5.12.18
לאחר טיסה חביבה שארכה כחמש שעות, נחתנו בשדה התעופה של נאנט.
פנינית ובן זוגה טסו עמנו וביחד נסענו למרכז העיר. מכיוון שתיארה את הנסיעה לעיר מהשדה כל כך יפה, אני מצטטת אותה:
"אנחנו מגיעים בערב לשדה הקטן של נאנט, ולהפתעתנו – אין שרוול, אין אוטובוס.. פשוט הולכים ברגל לטרמינל! 
אין לנו מזוודות לאסוף, ואנחנו ממשיכים לאולם 2, מולו נמצא השאטל המוביל לעיר .
ניתן להשתמש בו בעלות של 9 יורו לאדם, אבל לחילופין ניתן גם לנסוע תחנה אחת בחינם עד תחנת טראם 3 Neustrie ומשם להמשיך בכרטיס רגיל בעלות של 2 יורו לאדם. זו התוכנית שלנו.
את הכרטיס ניתן לרכוש אצל נהג השאטל (2 יורו לאדם) או בחנות Relay באולם 2 (1.70 יורו לאדם 
).
אנחנו עולים כולנו לשאטל, יחד עם שירלי ובן זוגה…
והנה השאטל עוצר בתחנת Neustrie.
אומנם התחנה נראית קטנה ושום טראם 
לא נראה באופק אבל זה מה שכתוב!
אני יורדת וכולם (כמעט) אחרי.. 
זו הייתה ההזדמנות של שירלי להציל את המצב! 
מסתבר שלא זו התחנה הנכונה…
אנחנו עולים בחזרה לפני שיברח השאטל, עוד קצת ואנחנו מגיעים למעין תחנה מרכזית שיש בה גם אוטובוסים וגם טראם – זו תחנת Neustrie הנכונה!
איזה מזל! 
גשם מתחיל לרדת… 
ככה מקבלים את פנינו?!
אבל אנחנו סבלניים.
ניתן להגיע למרכז העיר ב 15-16 תחנות.
את פירוט התחנות של הטראמים השונים (1,2,3) ניתן למצוא פה. התחנה המרכזית בה מצטלבים כל קווי הטראמים היא Commerce. "
עד כאן פנינית – ועכשיו נחזור לשירלי:
ערב ההגעה לנאנט היה גשום במיוחד. כשירנו מהטראם אי שם בשדירה נאנטית – לא ידענו לאן ללכת מרוב גשם. חיפשנו מונית וזה היה קשה למצוא!
סאבטקסט: וכאן ציינתי לעצמי שההתחלה לא משהו! גם נרטבתי, גם חדרו לי מים לנעל כי נכנסתי לשלולית וגם שמעתי הרבה קיטורים מבן זוגי היקר. 
בסוף מצאנו נהג מונית שכנראה קצת עשה עלינו קופה, אבל העיקר שהביא אותנו למלון (שהיה במרחק הליכה ברגל, אבל לא בגשם זלעפות+ טרולים + חוסר התמצאות בשטח).
המלון שבחרתי היה Best Western Graslin בסט ווסטרן גראסלן – הזמנתי דרך אתר המלון, עלה פחות ממאה אירו ללילה ושווה בהחלט. הוא שוכן ממש ליד האופרה של נאנט, הנמצאת בכיכר גראסלן.
מלון נחמד, ממוקם נפלא. אני ממליצה, אבל אולי יש טובים ממנו. לא היו לנו יותר מדי ברירות אחרות – או מחיר מופקע, או מיקום שלא נראה לי.
קיבלנו חדר חביב, עם מרפסת צרפתית קטנה, החלפתי נעליים ויצאנו למסעדה שהוזמנה מבעוד מועד.
לפני הגעתנו, ביקשתי המלצות מהמלון על מסעדות קרובות לערב ההגעה.
ובכלל, לטיול הזה התכוננו יפה מבחינה קולינרית וזאת בזכות “המזלג” – אפליקציית The fork מבית טריפ אדוויזור. זוהי אפליקציה נהדרת, נוחה מאוד לשימוש עם שלל פילטרים מכל סוג שהוא – ומתאימה גם לערים אירופאיות נוספות.
אז למרות ההתחלה הרטובה, בילינו ערב נפלא באחת המסעדות המפורסמות של נאנט שנקראת La Cigale – בראסרי יפהפייה מעוצבת בסגנון ארט-נובו , פשוט חוויה לשבת שם וגם האוכל טעים מאד (למעט נפילה שלי עם הריזוטו שהיה עם גבינה מעושנת). והכי כיף – במרחק כמה מטרים מהמלון שלנו…
איזה כיף להתחיל כך חופשה זוגית, עם יין טוב, צרפתית מסביב ועיצוב מושלם.
כמה תמונות מ”לה-סיגל” – תיראו כמה יפה שם!
בכל פינה ישנו פריט מעוצב, או ציור קיר / תקרה. הכל מקסים.
ועוד הערת אגב קטנה: הצרפתית שולטת בנאנט וברוב המסעדות שהיינו בהן אין תפריט מתורגם לאנגלית – דבר שמוסיף לקיסמה של העיר (אך לא מהווה מגבלה, כי לרוב המלצרים מתרגמים באדיבות ומסבירים).
לילה טוב – או בצרפתית : bonne nuit
יום חמישי 6.12.18 :
את הבוקר התחלנו בפגישה עם קרובת משפחה שלי (סאבטקסט: מה שנקרא "רחוקת משפחה"…) בת של בת דודה מדרגה שלישית, משפחה שלנו עמם אנחנו בקשר כל השנים. הבחורה לומדת בחילופי סטודנטים כמה חודשים בנאנט ומאד שמחנו להפגש איתה ולאכול ארוחת בוקר קלה באחד מבתי הקפה בסביבה.
לאחר מכן, העפנו מבט על שווקי חג המולד בשני מקומות בעיר : Place Royale ו – Place du Commerce , שניהם במרחק הליכה קצר זה מזה.
בכיכר רויאל Place Royale , ישנה מזרקה יפהפייה ופסלים סביבה. מעניין להסתכל עליה ולקרוא קצת על הפסלים : דמות השיש למעלה מסמלת את העיר נאנט, בדמות אמפיטריט, אשתו של פוסידון. היא מדגישה את היותה של נאנט עיר נמל שפניה לאוקיינוס. כל הדמויות האחרות הן מברונזה. הלואר מיוצג על ידי אשה יושבת כשפניה לכיוון זהה לזה של פסל נאנט. היא יוצקת מים משני כדים, שכנראה מייצגים את שתי זרועות הנהר שמקיפות את האי שבמרכז נאנט. יובלי הלואר מיוצגים על ידי 4 פסלים, שני פסלי גברים ושני פסלי נשים: ארדרה, סבר, שר ולוארט. פסלים אחרים מייצגים מקצועות מסחר ותעשיה מסורתיים בעיר.
מאחורי המזרקה שוכנת קרוסלה צבעונית שהציבו כאן לכבוד יריד חג במולד.
הסתובבנו קצת בשוק החמוד, שהיה עדיין בשלבי הפתיחה של הבוקר – אך נראה מבטיח! הבטחנו לעצמנו שנחזור לכאן בשעות הערב – ובינתיים הצטלמנו…
הזוג המאושר בשוק חג המולד של פלאס רויאל :
המשכנו בטיול הרגלי שלנו בעיר והגענו לאחת מגולות הכותרת :
פסאג’ פומריי – Passage Pommeraye
זהו מבנה אלגנטי מהמאה ה-19, עם הרבה פסלים ועיטורים וגג זכוכית. יש כאן בוטיקים אלגנטיים וחנויות יוקרה , אך גם חנויות יותר עממיות (סאבטקסט: מה אתם חושבים? שלא עשיתי כאן קניות…?). וגם לכאן חזרנו בהמשך טיולנו בנאנט.
כמה תמונות מהפסאג' היפהפה והמרשים :
ואנחנו ממשיכים בדרכנו לטירת הדוכסים של נאנט.
לפני שנכנסנו לטירה, החלטנו לאכול ארוחת צהריים קלה באחת המסעדות המומלצות ללאנצ'ים ובראנצ'ים
שם המסעדה הצופה אל הכניסה לטירה הוא Le Bistronome Nantais והיה שם טעים ונעים!
ישבנו שם שעה ארוכה, נהנינו מהאוכל (לקחנו את “תפריט היום” המוצע) ונהננו לצפות באנשים השונים היושבים במקום.
מחלון המסעדה רואים את הטירה:
מומלץ מאד!
למשל, הנה דג ופירה – משובחים:
כאן נתקלנו שוב בעניין שאין תפריטי באנגלית, רק בצרפתית! 
אך המלצרים החביבים תרגמו הכל בסבלנות והחוויה היתה צרפתית מושלמת.
אחד מהם צילם אותנו:
וזה הקינוח המשובח: עוגת גבינה עם נגיעת פירות יער – מממממ….!
המסעדה נמצאת ממש ליד הפסל המקסים של אן מבריטאני – Anne de Bretagne.
אן היתה השליטה האחרונה של נאנט, בימים שבריטאני היתה עדיין דוכסות עצמאית. אביה, הדוכס פרנסואה השני, נפטר בשנת 1488 והותיר את הדוכסות לבתו אן בת העשר. לאחר מות אביה, ירשה את תואריו והייתה לאישה העשירה באירופה. אך כעבור כשלוש שנים, אן האומללה אולצה להנשא למלך צרפת – שאיחד באותה ההזדמנות את דוכסות בריטני עם צרפת. עוד כמה שנים חלפו ואן התאלמנה. היא חזרה לבריטאני ודאגה להקים קברים מכובדים לאביה ולאמה בקתדרלה, ולאחר זמן קצר התחתנה שוב עם מלך צרפת החדש – לואי ה-12. בגיל 36 הלכה אן מבריטאני לעולם שכולו טוב.
דמותה מאד נגעה ללבי.
כשסיימנו את הארוחה , צילמתי קצת שלכת ליד הדוכסית אן:
ולפני שאספר על הטירה – הנה היא, עם בונוס שלכת:
טירת הדוכסים של נאנט Château des ducs de Bretagne
הטירה של נאנט קיימת מהמאה ה-13 ושימשה כמקום מושבם של דוכסי בריטאני.
היא נחשבת לאחד מהמוקדים הבולטים בעיר ועל אף שניזוקה במהלך השנים, עדיין הצליחה לשמור על הצורה בה היא נבנתה – עבור שני השליטים העצמאיים האחרונים של בריטאני פרנסואה השני ובתו הדוכסית אן.
הטירה מוקפת בחפיר מים עד היום (סאבטקסט: מזכיר קצת את הכניסה לקיסריה העתיקה…) ומאד מרשימה ויפה.
מה שנחמד כאן בנאנט זה שהטירה שוכנת ממש בתוך העיר ואפשר להגיע אליה בטיול רגלי שהחל למעשה מהמלון שלנו, ועבר דרך כיכרות העיר בהן התקיימו שווקי חג המולד
מכאן נכנסנו לטירה:
בתוך הטירה של נאנט שוכן מוזיאון ההיסטוריה של העיר.
בניגוד לטירת אחרות בהן ביקרנו במדינות שונות (צרפת – מחוץ לנאנט, אנגליה, סקוטלנד…) –כאן אין תצוגת חדרים שנשארו ברוח התקופה, אלא לקחו את הטירה והפכו אותה למוזיאון היסטוריה מעוצב בטוב טעם.
כל קומה מוקדשת לתקופה אחרת, ישנם סרטים אינטראקטיבים (בצרפתית, אלא מה..) – הכל מושקע ומאד מניין.
מבחינת הסברים – יש ליד המוצגים גם דפי מידע והסברים באנגלית (וגם ספרדית כמדומני).
מאד נהננו במוזיאון 
סאבטקסט: עד שלאבא החל להימאס ואמר שאני מגזימה בהתעמקות שלי…
במוזיאון יש דגש רב על נאנט כעיר נמל, מרכז סחר גדול
ולא פוסחים גם על התקופה האפלה – נמל נאנט היה נקודת מוצא לספינות סחר בעבדים שהובאו מאפריקה. האולם הזה היה די קשה לעיכול, אבל מעניין מאד (ובמיוחד עצוב מאד…).
אזיקים לצוואר העבדים : (סאבטקסט: נורא! היה לי קשה לצפות בתצוגה זו.)
וכדי לשנות אווירה – יש גם תלבושות, יצירות אמנות ואוצרות ועוד כל מיני דברים יפים ומעניינים.
הכניסה – 8 אירו לאדם.
מומלץ מאד, במיוחד לחובבי היסטוריה ותצוגות אסתטיות.
עוד כמה תמונות ממוזיאון ההיסטוריה של נאנט:
חפצים של יורדי – ים:
תיבת אוצרות:
בבניין הנמצא בשטח הטירה שחלונותיו מקושטים בכרזות צבעוניות – מראה משובב נפש! (סאבטקסט: התרשלתי במחקר למה שימש בעבר. אולי אורוות? אולי מגורי משרתים? ואולי אני סתם ממציאה…) – מתקיימת תערוכה זמנית הנקראת Rock . בתור חובבי מוזיקה, ברור שלא נוותר – וחוץ מזה הכרטיס כלול במחיר הכניסה לטירה… חבל לפספס.
הבניין עם החלונות הצבעוניים:
התערוכה היתה מדליקה ומסודרת בטוב טעם צרפתי – לפי עשורים במוזיקה, כולל חדרים משוחזרים של חובבי רוק.
אבל…
אבא: מה זה…? הכל בצרפתית!
אמא: כנראה שזה רק על מוזיקה צרפתית…
סאבטקסט: עכשיו נזכרתי שקראתי על זה עוד בבית, לפני הנסיעה… אבל אין מה להצטער שנכנסנו.
ואכן הסתבר שהתערוכה עוסקת במוזיקת רוק צרפתית, עם דגש על סצינת הרוק של נאנט.
קיבלנו כוסות פלסטיק בכניסה, אותן מצמידים לתצוגות השונות ומאזינים באפרכסת האוזן לקטעי מוזיקה.
ואף על פי שלא הבנו הרבה, נהננו מאד . היה ממש נחמד לשוטט שם.
תמונות מתערוכת הרוק – Rock :
חדר משנות ה-60
וגם עמדת די-ג’יי 
Cathédrale Saint-Pierre-et-Saint-Paul de Nantes
זוהי קתדרלה גותית מרשימה שבנייתה החלה ב-1434 ונמשכה יותר מ-400 שנה.
וגם אכלנו כל מיני מטעמים…
כוס יין חם , שוטטות מהנה בין הדוכנים ושבנו למלון למנוחה קצרה.
בערב היתה לנו מסעדה מוזמנת. אך, הסתבר שהיא די קרובה לאיזור הטירה וממש לא היה לנו כוח וחשק לחזור.
סאבטקסט: יש גבול! ללכת שוב עד לטירה בשביל מסעדה?!
אי לכך, ביטלתי את ההזמנה באפליקציה וביקשנו במלון המלצה למסעדה.
המליצו לנו על מסעדה מעולה שנמצאת ממש דלת ליד הכניסה למלון (באותו הבנין) – אך כמובן שלא היה מקום. הזמנו לערב הבא ופנינו לעבר ההמלצה השניה שקיבלנו – קרפרי קטנה וחמודה. היה טעים ביותר!!
שם המקום – Creperie Ker Breizh ליד כיכר גרסלין.
וכן… גם שם אין תפריט באנגלית, רק בצרפתית …
המלצרית החמודה תירגמה הכל.
ועוד משהו נחמד – היתה שם מפת העולם ואפשר היה להדביק מדבקה על המדינה ממנה הגענו.
גאה להיות הראשונה מישראל! 
לילה טוב!
יום שישי 7.12.18
למחרת התעוררנו – לבוקר גשום מאדדדד
באסה
התחלנו בבית קפה בכיכר הבית – כיכר גרסלין. קפה וקרואסון – תענוג צרפתי!
משם עברנו לבולנג’רי
סאבטקסט: כאילו לא אכלנו מספיק…
ואח”כ לפטיסרי המפורסם של שף פטיסייר VINCENT GUERLAIS .
כבר אקדים ואספר שלמחרת, חזרנו לשם לסיבוב קניות קטן – כולל עוגת ה"קפוצ'ינו" העשויה שתי פחזניות בגדלים שונים המונחות אחת על השניה במילוי קרם מסקרפונה קפה, קולי של קפה מאתיופיה, גנאש קפה ושכבה פריכה-נגיסה של אגוזי לוז.
עוגת הקפוצ'ינו
קנינו גם את הפתי-בר המיוחד של גארלה – מסימני ההיכר המפורסמים שלו – כשהציפוי הוא שוקולד ובפנים מילוי של פרלינה אגוזים עם סבלה ברטון (בצק פריך עשיר בחמאה המאפיין את אזור בריטני).
וגם שוקולד בעטיפה כמו קלמר צבעוני.
תאווה לעיניים ולחיך.
את כל הסיור הקטן הזה עשינו בגשם, שבינתיים נחלש קצת.
בכוח האנרציה, ומכיוון שהיינו בסימטאות קטנות ולא בכביש הראשי של החשמליות – החלטנו לנסות להגיע ברגל למוזיאון האמנות של נאנט.
בדרך קצת נרטבנו, אפילו שהיו לנו מטריות – אבל עשינו זאת והגענו למוזיאון ולחלקה יבשה…
המוזיאון אגב סמוך לטירה ולגנים הבוטנים – שם לא ביקרנו.
מוזיאון האמנות של נאנט – Musée des Beaux-Arts de Nantes
מוזיאון מקסים!!
יצירות אמנות מתקופות שונות במבנה מדהים שעבר שיפוץ במשך שש שנים ונפתח מחדש ביוני 2017.
בנוסף לתערוכות הקבועות היתה במוזיאון תערוכה זמנית מקסימה – ״הסקנדל של האימפרסיוניסטים״ – על הסלון האמנותי שהתקיים בנאנט בשנים 1886-1887, וגרם לחילוקי דעות וביקורת לא אוהדת על סגנון הציור החדש.
מרתק ומעשיר את הנפש.
אנחנו בתור חובבי אמנות נהננו ביותר!!
ועוד ממוזיאון האמנות:
יצאנו מרוצים מהמוזיאון היפה – והנה גם מזג האוויר נעשה יפה!
השמים התבהרו, ואנחנו חיפשנו מקום נחמד לאכול בו ארוחת צהרים קלה.
אך למרבה הבאסה, תושבי נאנט כנראה הולכים לשנ"צ וסוגרים את כל המסעדות.
סאבטקסט: כשלון!
מצאנו איזו מאפיה שמכרה פשטידות ואכלנו בעמידה
סאבטקסט: רגעים אומללים…
התאוששנו והמשכנו בטיול בעיר. השמש יצאה והכל נראה יפה ומנצנץ.
שוב חלפנו על פני הטירה של נאנט. היא נראתה זוהרת ומרשימה.
לאחר מכן, ביקרנו במרכז אומנות Le Lieu unique– בעבר בית חרושת לביסקוויטים LU שהוסב למתחם אמנות ויצירה. (ראו תמונת הביסקוויט בתחילת הפוסט, עליו מוטבע גם שם המפעל LU ).
בתמונה – אחד משני מגדלים שפארו את מפעל ביסקוויטים. שניהם נפגעו קשה במלחמת העולם השניה, אחד נהרס לחלוטין, השני, זה שרואים היום, שוחזר בשנת 1997.
סאבטקסט: מאד אהבתי את המגדל הזה!
מכאן מגיעים לכניסה למתחם:
במקום יש קפטריה נחמדה ואולמות בהם יש תערוכות, מיצגים ואף מופעים.
לפני הנסיעה חיפשתי באתר של Le Lieu unique אם מתקיימת איזו הופעה שווה – אך שום דבר לא נראה לי אטרקטיבי.
היו שם כמה תערוכות מעניינות, אך מעט משונות….
פנינית מספרת:
אנחנו נכנסנו לתערוכה חינמית מוזרה ממש, בשם Ascending from the Liquid Horizon
Contemporary Visions of a Changing World
בתערוכה מציגים מעל עשרה אומנים שונים, אין הסברים ליד כל יצירה אבל בבית בעקבות דיון עם שירלי אני חוזרת לחוברת המידע שלקחתי ומגלה מה כוונת המשורר פה :
האומן שיצר יצירה זו נקרא Simon Wald-Lasowski.
היצירה עוסקת בתת נושא של התערוכה ששמו – עתיד ה DNA
מה יהיה עתיד האנושות? האם בני האדם יכחדו בדומה לדינוזאורים?
ע”פ החוברת – שיבוט, שיכפול, העתקה, מחיקה וכדומה הם הכלים המרכזיים של אומן זה, ופה ביצירה מדובר ב 29 קופי שימפנזה – שכולם שוכפלו ע”פ אב טיפוס של שימפנזה מניח ספר על ראשו, אותו ראה בחנות. וכמו שבמעבדה ממצים מידע מתוך ה DNA לצורך מחקר עתידי נוסף, כך גם פה כוונת האומן לנוע בין המוכר ללא-ידוע, כל שימפנזה מייצג תמונה גדולה יותר של מינים בעתיד.
פנינית: אוקיי…
סאבטקסט: נו נו…. שיהיה.
הנה עוד כמה תמונות מהתערוכה :
בסך הכל היה די מעניין ושונה שם.
סאבטקסט: אבל אני יותר אהבתי את האמנות הקלאסית ממוזיאון האומניות היפות!
משם חזרנו ל"מרכז העיר".
עברנו בלשכת בתיירות של נאנט.
אפשר לקבל שם מידע על התרחש בעיר, כמו גם בושורים ומפות.
גם כאן עובר הקו הירוק – שהוא מסלול הטיול הרגלי בעיר, המכסה את האתרים החשובים.
עכשיו יכולנו לשבת בבית קפה מגניב ולעשות חוויה מתקנת מהארוחה בעמידה של קודם.
את היום סיימנו בשוטטות בשווקי חג המולד ובחנויות (עשינו שופינג שווה בחנות אחת קטנה ועלומה, עם מציאות גדולות!)
יש בנאנט גאלרי לה פייט :
והנה אנחנו שוב בשוק של פלאס רויאל
כי אין כזה דבר לא לשתות עוד קצת Vin Chaud – יין חם!
ולראות עוד קצת קישוטים מנצנצים
סאבטקסט מרוצה ומרימה כוס יין חם – לחיים!
לפני שחזרנו למלון, עשינו סיבוב קצר בתוך בית האופרה של נאנט.
בדיוק יצאו ממופע ואנחנו ניצלנו את ההזמנות והצצנו לתוך האולם.
ולסיום היום הגדוש ומהנה – זוכרים שהזמנו מקום במסעדה ליד המלון שלנו?
ארוחת ערב במסעדה המעולה : מסעדת Le Cambronne
כמה שהיה שם טעים!!!
חוויה צרפתית במיטבה 
באגטים מעולים לפתיחת הארוחה:
דג משובח עם פירה וירקות
שבת, 8.12.18
התחלנו בארוחת בוקר בביסטרו של אתמול ואח"כ – קניות נוספות…
סאבטקסט: שלא תחשבו שיצאתי בידיים ריקות מפסאג' פומריי !
סלפי זוגי בפסאג' המהמם:
חזרנו למלון לשים את הרכישות ושיהיו לנו ידיים פנויות (למטרייה…)
ואז ביקור אצל הפסל של גנרל קמברון – ממש ליד המלון שלנו.
סאבטקסט: כן כן, זה מהמסעדה של אתמול…
את סיפורו של קמברון, מביאה מדבריו של דני אשכנזי:
הגנרל פייר קמברון Pierre Cambronne – סיפור קרב ווטרלו:
בקרב ווטרלו, בו התמודד הצבא הצרפתי בראשות נפוליאון, נגד צבאות הקואליציה האירופית בהנהגת אנגליה, נקלע קמברון לסיטואציה הבאה: הוא פיקד על "המשמר הוותיק", יחידת עילית של צבא נפוליאון, שהוטלה לקרב רק כשהמצב היה ממש נואש. וכך, אכן, היה הפעם. נואש זו לא מלה. חלק גדול מהצבא הצרפתי הושמד או חדל לתפקד, נותר רק "המשמר הוותיק". מוקף מכל עבר, תותחים מכוונים אליו.
הגנרל האנגלי קולוויל הציע לקמברון להכנע.
יש שתי גירסאות לגבי התשובה.
הגירסה המתונה אומרת, שקמברון ענה: "La garde meurt et ne rend pas!". כלומר: המשמר ימות ולא ייכנע!"
הגירסה המקובלת טוענת, שקמברון השיב: "Merde!"
תשובה שניה זו ידועה מאז כ "le mot de Cambronne" (מילתו של קמברון) ובגירסה עקיפה זו היא נוחה לשימוש קורקטי גם למי שאינם גנרלים, אבל נקלעים למצוקה. הכל הונצח, אגב, בספרו של ויקטור הוגו "עלובי החיים".
אם תתבוננו היטב, אולי תראו כי על בסיס הפסל חרוטה אחת משתי הגרסאות לתשובת הגנרל…
לאחר מכן, המשכנו לאחד האתרים בם חיכיתי לבקר: כפר הדייגים טרנטמול , הידוע בבתים הצבעוניים והאווירה הציורית שלו.
איך מגיעים ? אוטובוס ימי יוצא לעיתים מזומנות (בערך כל 20 דקות) מהרציף Gare Maritime, סמוך לתחנת טראם 1 באותו שם (גם הוא כלי תחבורה ציבורית של Tan)
כפר הדייגים Trentemoult
זהו כפר דייגים על הגדה השמאלית של נהר הלואר, שהפך למעוזם של היפסטרים ואומנים שונים. בכפר יש בתים צבעוניים, חנויות וינטג' וכמה מסעדות נחמדות.
הסתובבנו בין הסמטאות ונהננו מאד מהבתים הצבעוניים המקסימים. נכנסנו גם לשתי גלריות. המקום חמוד מאד, אך כדאי לבוא ביום בהיר ונעים יותר – לנו היה גשם טורדני שקצת ביאס.
כמה תמונות צבעוניות מכפר הדייגים:
הבית הכחול
הבית הוורוד עם בונוס שלכת
סאבטקסט עם מטרייה
בשל הגשם והקור ובעיקר משום שידענו שמתקרבת השעה 14:00 , ואז ייסגרו המסעדות – קיצרנו את הסיור.
סאבטקסט: מספיק היה לנו אתמול!
סעדנו ארוחת צהריים בקרפרי בטרנטמול – "המלכה הלבנה" – La Reine Blanche.
היה כיף בקרפרי הזו וגם היה טעים מאד!!
לאחר הביקור בכפר, נסיעה חזרה לעיר במעבורת שהגענו בה.
אך אבוי! בדיוק באותו יום היתה שביתת טראמים בגלל הפגנות האפודים הצהובים.
למזלנו הצלחנו להגיע לאיזור הקרוב למלון שלנו באחד הטראמים העמוסים.
ואז – המשכנו….
ונאלצנו ללכת ברגל על הגשר בגשם וברוחות לאי – בו שוכנות ״מכונות האי״.
סאבטקסט: היה מאד קשה ללכת על הגשר בגשם וברוח! 
אבל עשינו זאת!
Les Machines de l’Île
הפיל:
הפיל המכאני בהשראת ספרו של ג'ול ורן "בית הקיטור", בו מתיישבים בריטיים מסיירים בהודו בבית על גלגלים הרתום לפיל המונע בקיטור. מכונת הפיל בנויה פלדה ועץ, משקלה כ-48 טון, גובהה 12 מ', רוחבה שמונה מ' ואורכה 21 מ', והיא מסוגלת לשאת 50 נוסעים ברחבי הפארק.
קשה לתאר את רמת ההשקעה האומנותית בכל פרט, פשוט מדהים! 
הרבה מעבר לפרקטיקה הנדרשת לסתם רובוט בצורת פיל גדול שילך ממקום למקום….
עיצוב ההליכה של הפיל והצורה בה הוא מרים ומניח כל רגל, ממש בדומה לפיל אמיתי! יפה היה לצפות בתנועות החדק לכל הכיוונים תוך כדי התזה עדינה של ענן אדי מים, בצורה בה הוא פוער את הלוע שלו תוך כדי השמעת תרועות…
מקסים!
מבט מאחור:
ניתן להתרשם מכל זה –בחינם.
וניתן גם לעלות על הפיל בתשלום לחוויה אחרת המאפשרת גם לראות קצת "מאחורי הקלעים" שלו, כמו שפנינית ומשפחתה עשו (יש לברר מראש את השעות).
עיקר החוויה לדעתם הוא דווקא בחלק החינמי שלה, העלייה על הפיל עצמו מוסיפה אבל איננה מאסט.
עוד במקום שתי אטרקציות נוספות בתשלום.
הגלריה:
בגלריית המכונות (Galerie Des Machines) יש מכונות קטנות יותר של יצורים מעופפים ומפלצות ימיות אחרות, כולם ממונעים ובכולם ניתן לשבת והשתעשע.
אפשר להצטרף להדרכה ולהסברים בתוספת הפעלות – אך שימו לב! בצרפתית בלבד…!
אנחנו נהננו מאד מהביקור בגלריה!!
העכבישים, הג'וקים, הצמחים הענקיים (הזכירו את הסרט "חנות קטנה ומטריפה") – כל אלה ועוד רבים היו פשוט נפלאים!
השנה מתכננים להמשיך ולפתח את עץ האנפות (Arbre aux Hérons), שענפיו נפרשים לצדדים ויוצרים מעין חופת יער מעל המתחם. אבטיפוס של ענף אחד כבר מותקן במתחם.
האטרקציה השלישית במתחם היא קרוסלה:
קרוסלת העולם התת-ימי (Carrousel des Mondes Marin) הפולטת קיטור ומקרטעת לכל הכיוונים, תוכננה בהשראת ספרו של ג'ול ורן עשרים אלף מיל מתחת למים. היא מתנשאת לגובה 25 מ' על פני שלושה מפלסים, עמוסים יצורים ממצולות הים.
אבל היא לא הסתובבה ביום חול בדצמבר ובטח שלא בגשם…
בכל אופן, אנחנו מאד התפעלנו מהמתחם! מיוחד, שונה ומעניין.
סיימנו את הביקור שם בחנות.
סאבטקסט: הייתי חייבת לקנות שם כמה מזכרות.
בחנות יש כרזות ישנות של תערוכות שהתקיימו המקום:
וזו הגלויה שקניתי – מופיע שם התאריך של יום ההולדת של ילד זהב, ובאותו היום היה גם בר המצווה של הבנים הגדולים.
חזרנו ברגל על הגשר (הפעם לא היה גשם, אבל היו רוחות והיה קררררר).
קיווינו להתחמם עם שיכר בשווקים.
אבל למרבה הבאסה נסגר שוק חג המולד בשל ההפגנות 
סאבטקסט: הם עוד ישמעו ממני! חוצפה כזו! רצינו עוד כוס של יין חם בשוק חג מולד!
לעומת זאת, סיימנו בארוחת ערב חגיגית לסיום במסעדה Une Sage Idée .
שוב – שהזמנו דרך The Fork – שם המסעדה Une Sage Idée. קרובה מאד למלון שלנו. היה נחמד מאד, אבל לא השוס של הערב הקודם.
לילה טוב. בזאת הסתיים הטיול שלנו בנאנט.
* יום ראשון – חזרה לארץ.
בשעה מאד מוקדמת!
אך חייבים לציין את שדה התעופה הנחמד והידידותי של נאנט.
טסים חזרה הביתה, תם ונשלם.
עד כאן המדריך הקולינרי והאמנותי לנאנט מאת סאבטקסט ושות’.
מקווים שנהניתם איתנו.
אנחנו ממליצים מאד על ביקור בעיר המתוקה הזו.
A toute a l’heure 
שירלי
** אתרים נוספים מומלצים בהם לא הספקנו לבקר:
הגנים הבוטנים, הגן היפני, וסיור בין מיצגי האמנות בעיר -פסלי ענק ומיצבים אמנותיים מרשימים, כמו למשל הבית בתוך הלואר – בית בגודל אמיתי השקוע במי הנהר ונחשף בשפל.
נשאר משהו לביקור הבא…
ואפשר בהחלט לשלב ביקור בעיר עם טיול בחבל נורמנדי ובריטאני וכמובן בעמק הלואר.
מעבר לכל הלינקים שנמצאים בסיפור עצמו, לטובת מטיילי העתיד, הנה כמה אתרים שלא הספקנו/לא התאימו/לא היו פתוחים בעונה :
הגנים של נאנט – Jardin des Plantes
מוזיאון הדפוס (כדאי לברר מתי ההדגמה החיה)
מוזיאון ז’ול ורן (היה סגור 
)
רכבת תיירים קטנטנה (יוצאת ליד הקתדרלה)
יד זיכרון לעבדות – שלנאנט היה בה חלק (גם הייתה סגורה..)
סיור קולינרי (שירלי הצליחה למצוא אותו!)
הנה קישור לרשימת מקומות האוכל המומלצים של נאנט – כאן
ועוד כמה וכמה לינקים מועילים
הכי מועיל – אתר לשכת התיירות
ה- Pass של נאנט (אנחנו לא מצאנו כמתאים עבורנו, 24/48/72 שעות)
המדריך שהוציאה לשכת התיירות – מומלץ!
תוכנית הסיורים המאורגנים של לשכת התיירות (בעונה יש הרבה סוגים מגניבים!)
המלצות – נאנט עם ילדים
15 הגדולים של נאנט – The crazy Tourist
20 האטרקציות שאסור להחמיץ בנאנט – Culture Trip
יש באתר הנ”ל עוד ועוד רשימות של “הכי הכי” .. למשל:
פוסט מרתק שכתב עמירם צברי – על כנסייה מיוחדת עם גרגוילים מפתיעים
וגם – פוסט על נאנט שכתב דני אשכנזי
לטייל עם סאבטקסט 
נראית חופשה נהדרת!!! בלוג מקסים ומועיל. נהניתי מאוד, תודה על ההשקעה
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה לי יקרה! כיף לראותך כאן 🙂
אהבתיאהבתי