הנכם מוזמנים לפריז – Bienvenue a Paris (חלק א')

Bienvenue a Paris = ברוכים הבאים לפריז 

טיול של אמא ובת חובבות פריז, 4.12.13 – 28.11.13

P1120179 - עותק

הקדמה:

לפריז ולי יש רומן מתמשך על פני שנים רבות.

זכיתי להגיע לעיר הקסומה הזו עוד כשהייתי ילדה קטנה בת ארבע. אבי ז"ל, קיבל שנת שבתון בעיר האהובה עליו ואנחנו התגוררנו שם במשך שנה. כמובן שלא הבנתי זאת אז, אבל העיר הזו כנראה שבתה את לבי והצרפתית חילחלה, גם אם נשלחתי לגן ילדים ישראלי…. יש לי כמה זכרונות מעורפלים שכוללים נסיעה במטרו, ומגדל אייפל ושלג שירד, בדיוק כשהייתי חולה – אבל אמא שלי עטפה אותי היטב ולקחה אותי החוצה כדי שאהנה מהחוויה… וכמובן – הפיל בבר שצפיתי בסרטים המצויירים שלו בטלוויזיה, וכנראה שהוא זה שלימד אותי צרפתית…

השנים חלפו ואני הגעתי לפריז שוב ושוב, כל כמה שנים.

בהיותי סטודנטית, אחרי קורס קייץ בשטרסבורג (וזה לסיפור אחר) , הגעתי לפריז לכמה שבועות והתגוררתי אצל הדודה המבוגרת ברובע ה-20.

לאחר פחות משנתיים – הגעתי לעיר עם החבר שלי – שהיום הוא בעלי … שוב היתה לאבא שלי שנת שבתון ואנחנו גרנו איתם בדירה כמה שבועות.

עוד כמה שנים חלפו, ושוב חצי שנת שבתון – ואני כמובן מגיעה לבקר את ההורים בחנוכה, עם הדודה שלי, ומשאירה את בעלי עם הילדים בארץ…

הילדים שלי גדלו עם סיפורי פריז ותמיד רצו לראות את מגדל אייפל (טוב, נו, גם את יורו-דיסני blush…). בשנת 2005 – הפעם הראשונה שלקחנו אותם לחו"ל נסענו לפריז עם שלושת הבנים ועם הוריי וחווינו את פריז דרך עיני הילדים.

למותר לציין שבכל הפעמים היה נפלא ונהדר, ובכל אחת מהפעמים ראיתי דברים חדשים, אבל נהניתי גם לחזור שוב ושוב לאותם מקומות האהובים עלי.

אז זהו סיפור הרקע והקדמה ארוכה לטיול המקסים שחזרתי ממנו לא מזמן עם אמא שלי – פריז, חנוכה 2013 .

הנכם מוזמנים להצטרף, פריז הקסומה מחכה לכם….

 ולפני שנצא למסע – "זה מול זה" : תמונה ממדרגות מונמארטר – כשהייתי ילדה בת ארבע, ולאחר שלושים ומשהו שנים – כשאני כבר אמא לשלושה….

פריז, 1971
monmartre 2005 פריז, 2005

ועוד פרט קטן….

יש לנו גם משפחה בפריז. אפילו שני ענפים….winkwink

ענף אחד – ממשפחתו של סבא שלי, ענף שני – ממשפחתה של סבתא (שניהם הורי אמא שלי).

כך, שהנסיעה לפריז היא לא "סתם". היא גם ביקור משפחתי!

אמא שלי : " מי יודע אם אראה את הדודה הזקנה שוב אי-פעם… צריך לבקר אותה!"

בני משפחתנו היקרים מאד התרגשו לשמע בואנו והציפו אותנו במיילים ובהודעות פייסבוק. אני הזהרתי את אמא שלי שלא ניתן להם "להשתלט" על הביקור בפריז ושצריך להזכיר להם שאנחנו (גם) תיירות!

החלטנו להעניק להם את הערבים וניסיתי להרכיב איזושהי תוכנית-על: אלו דברים אנחנו רוצות לראות, על מה לחזור ומה לחדש כמובן.

כרטיסים הוזמנו ב"אייר-פראנס" במחיר שווה – 356 דולר – הם היו אמנם non-refundable אבל למי אכפת! הוספנו למזוודות 15 דולר לכיוון – הרבה יותר זול מאיזי ושות'.

מלון מתוק הוזמן ברובע הלטיני, החביב עלינו. מאוחר יותר אספר עליו.

לו"ז ביקורים משפחתיים הורכב , דף "רשימת מכולת" הודפס, ספר קטנטן נרכש (כי אמנם יש לי ספרים, אבל אני חייבת עוד משהו קטן וחדש יותר – אז קניתי את "פאריז כאן ועכשיו" – ספר כיס של "העולם".)

P1120585.JPG

הנה "רשימת המכולת" L'epicerie :

מוזיאונים :

  1. מוזיאון ד'אורסיי
  2. מוזיאון קלוני
  3. הגרנד פאלה – תערוכת Georges Braque
  4. האורנג'רי – תערוכת Frida Kahlo and Diego Rivera, Art in Fusion
  5. מוזיאון ז'קמאר אנדרה (Mus Jacquemart Andr/span>)
  6. המשכן האירופי לצילום (Maison Europnne de la Photographie)
  7. Mus des Arts Forains – Bercy Village (קו 14 במטרו)
  8. Artcurial – 7 rond-point des Champs-yss (תערוכות החל מה-2 לדצמבר)

מקומות מעניינים :

  • הפסאג'ים הייחודיים (הרובע השני) – הדפסתי מסלול
  • פָּ‏אלֶ‏ה-רוֹ‏יָ‏אל Le Palais-Royal
  • הקונסיירג'י – Conciergerie
  • מרכז 104 – כתובת: 104 Rue d'Aubervilliers 75019 Paris, מטרו: Stalingrad / Riquet
  • מכון העולם הערבי (תצפית + תערוכה)
  • Kadist – מרכז לאמנות מרתקת rue des Trois Freres 21 (ליד מונמרטר)
  • אי הברבורים – All'ee Des Cygnes (פסל החירות הצרפתי)
  • בפלאס ד'איטלי (Place d'Italie) נמצאת אחת מתחנות המטרו הגדולות והמיוחדות – נובעים שם מעיינות וזורם נחל.
  • רחוב בוסי (Rue de Buci) (רובע סן-ג'רמן)
  • מתחם ברסי וילאג'/ מתחם קור סנט אמיליון (Bercy Village / Cour Saint Emilion) – קו מטרו 14. פארק ברסי = פארק יצחק רבין, גשר ברסי.
  • גשר סימון דה בובואר (Passerelle Simone de Beauvoir)
  • קולנוע רקס Le Grand Rex , 1 Boulevard Poissonnie , במטרו – קווים 8 ו-9 לתחנת Bonne Nouvelle
  • כנסיית סנט שאפל – Sainte Chapell
  • שווקי חג מולד – שאנז-אליזה, סן-ג'רמן/

מקומות לחזור אליהם :

  •  אי סן-לואי
  • פלאס דה-ווג'
  • גני לוקסמבורג

 כמובן שידעתי שלא הכל נספיק, וגם אם חצי או שליש נעשה, הכל בסדר…. רשמתי רעיונות – חלקם מקומות חדשים עבורי, חלקם כאלה שרציתי לחזור אליהם ומה שייצא – אני מרוצה angry

אז הנה רמז למקום אחד, בהומאז' לבבר שלנו….

מי מכיר? מי יודע? מי מזהה?מי מכיר? מי יודע? מי מזהה?

עוד מעט ממריאים…

ובינתיים – תתכוננו לסיפור יפה…

מגיעות לעיר, מתמקמות ו…מתחילות

הטיסה באייר פראנס עברה בנעימים. מטוס קטן למדי וקצת צפוף, אבל אין מה להתלונן.

האוכל היה בינוני אבל הם מאד נדיבים בשתייה, כולל יין.

אנשי הצוות היו מאד נחמדים, יש לציין. (אגב, באייר פראנס משמיעים את ההודעות הקבועות על חגורות, כיסי אוויר ושאר ירקות גם בעברית).

נחתנו בפריז בשעה טובה.

הזמנתי הסעה אצל רוני – בחור נחמד מאד שלקח אותנו באופן פרטי משארל דה -גול למלון במיניואן החדיש שלו תמורת 50 אירו. (אגב – לטסים באל-על ובארקיע יש אפשרות להזמין שאטל אצל הנהגים השונים (והרבים). לטיסות אייר-פראנס הם לא נותנים את שירותי השאטל (המסתובב בין בתי מלון) ולכן גם מתפרעים במחירי ההסעה הפרטית. רוני היה הוגן, אדיב ונחמד! מומלץ!

רוני משתמש בווייז בעברית ושר לנו את "סע לאט"… (כהומאז' לאריק איינשטיין שהך לעולמו יומיים קודם נסיעתנו indecision )

שדה התעופה שארל דה-גול מאד ידידותי ואסתטי. תפסו את עיניי כורסאות המנוחה הנאות :

כורסאות מזמינות בשארל דה-גוליפני נח יפני נח

אמא שלי ואני מעדיפות לטוס אחה"צ או בערב, להגיע נינוחות , לישון כמו שצריך ולהתחיל רעננות למחרת.

אז בחרנו טיסה שיצאה ב- 14:00 (קצת איחרה), נחתנו בפריז בסביבות 6 בערב והגענו למלון קצת אחרי 8.

המלון : Elysa-Luxembourg ברובע הלטיני, ממש מול גני לוקסמבורג, קרוב לפנתיאון וסמוך אליו תחנת RER והרבה קווי אוטובוס שווים.

יופי של מלון, קטן , נעים ונוח במיקום מנצח

הרחוב של המלון שלנו – Rue gay Lussac

הרחוב של המלון שלנו - rue Gay Lussac

קבלנו חדר לא קטן (יחסית לפריז ) 16 מ"ר, מיטה נוחה, נקי, מסודר עם פינת קפה, חדר אמבטיה נוח מאד ומרווח. השירות היה בסדר גמור ואני ממליצה! ארוחת בוקר החלטנו לא לקחת, גובים 14 אירו על ארוחה.

לכן, בבקרים אכלנו petit dejeuner בבתי קפה ליד המלון, ואח"כ עברנו לשיטת "קנה קרואסון/ בריוש / באגט" בבולנג'רי הסמוך, לאכול בחדר עם כוס קפה ואחרי זמן מה, עוד כוס קפה… 

  • הערה לגבי ארוחת הבוקר: אם מזמינים את המלון דרך האתר , מקבלים מחיר מוזל של 7 אירו וזה כבר מאד משתלם. כדאי תמיד לבדוק ולהשוות מחירים בין הזמנה דרך booking.com לבין הזמנה ישירות מאתר המלון.

בערב הראשון, לאחר שהתמקמנו, הלכנו לאכול באחת מהמסעדות באיזור. בחרנו באחת שנראתה קצת "מלכודת תיירים" אבל היתה בסדר גמור. היו שם קישוטי חג-מולד וישר נכנסנו לאווירה… אכלתי לזניה טעימה, אמא שלי אכלה דג ושתתה יין והלכנו לנו לישון מרוצות ונינוחות.

לילה טוב…

היום הראשון : קצת היסטוריה ונצרות וגם משפחה 🙂

בוקר טוב, Bonne journee

שלכת בפריז

הבוקר שלנו היה איטי-משהו וכלל ישיבה בבית-קפה ברחוב לקפה הפוך וקרואסון. 

קודם כל – ירדנו לתחנת ה- RER ורכשנו שני קארנה carne של 10 כרטיסים. החלטנו שזה יהיה הכי מוצלח עבורנו, לא מחייב ולא קשור בתאריכים, מוזיאונים ואתרים הקשורים לכרטיס כמו    ה "ויזיט".     

התחלנו בסיור רגלי. אנחנו להזכירכם, ברובע הלטיני ומעדיפות קודם כל להתחיל בסביבה הקרובה, המוכרת לנו היטב.

העיר באפור

הרחוב המוביל לפנתיאון מקושט כבר בשרשראות אורות לכבוד חג המולד והעיניים שלי מתחילות לטייל למעלה, לבתים הפריזאים היפהפיים, החביבים עלי – בתים בצבע קרם עם עליות הגג הכחולות ותריסי הבד הצבעוניים.

בנייניי פריז

איך בזבזנו זמן עד עכשיו בחדר?? הכל כל-כך יפה!!

העצים נתונים בשלכת, השמיים אפרפרים וקרררררר. קר מאד.  אבל גשם – אין. לא אכפת לי שיהיה לי קצת קר, אבל אם אין גשם – הכל יותר קל ופחות מסורבל. גם ככה יש לי מעיל, צעיף, כפפות ולעתים גם כובע. אז עוד מטרייה רטובה ??? לא תודה.

מציצות על הסורבון וממשיכות לטייל בשד' סנט מישל (ומדי פעם נכנסות לחנויות כמובן… להתחמם ולהתעדכן wink ).

הסורבון מציץ מעבר לשלכת

הסורבון משקיף ממול
הגענו ליעד הראשון – מוזיאון קלוני – Cluny של ימי הביניים (Moyen Age ) בו בקרתי כבר כמה פעמים.

כאן המקום לספר כי למשפחה שלנו קשר ריגשי למקום. אבי ז"ל, שהיה פרופ' של ימי הביניים עשה בין היתר מחקרים בצרפת. באחת הפעמים, גמלו לו ע"י מתנה – העתק של שטיח הקיר "הגבירה וחד-הקרן" (המקור מצוי במוזיאון קלוני) והוא נמצא עד היום בביתם של הוריי. זה שטיח ארוג בעבודת יד והוא תלוי על קיר שלם. כל ילדותי גדלתי עם השטיח הזה מול העיניים, וכך גם ילדיי. לפני כמה שנים כשהיינו בפריס עם הוריי והילדים, הלכנו כמובן ביחד למוזיאון וזה היה מאד מרגש.

אמא שלי ואני רצינו מאד לבקר במקום, לזכרו של אבא.

אבל…. התקלה. מסתבר שאולם שטיחי הקיר סגור לשיפוצים. מעצבן. cheeky

אז לא נכנסנו ורק הצטלמנו בחצר המוזיאון למזכרת.

הבאר שבחצר

מוזיאון קלוני

קוריוז מעניין : פגשנו בחצר המוזיאון מורה עם קבוצת תלמידים מבית הספר האמריקאי. הילדים הכינו עבודה על פריז של ימי הביניים והכינו למורה מסלול עם משימות. זו היתה המטלה והיא הלכה למעשה בעקבותיהם.

ואני שואלת אתכם- כמה מכם היו מוכנים שילדיהם ילמדו ככה היסטוריה??

החיים הטובים. קנאה מקצועית אחזה בי.

הנה כמה תמונות מחצר מוזיאון קלוני , הנמצא בבניין אוטל דה קלוני, על שרידי מרחצאות רומיים עתיקים.

שעון השמש

הכניסה לחצר המוזיאון

והנה שטיח הקיר עליו גדלתי : La dame a la Licorne – הגבירה וחד הקרן

תוצאת תמונה עבור ‪la dame a la licorne‬‏

מקווה מאד שיום אחד עוד אשוב לראותו…

The-Lady-and-the-Unicorn-La.jpgלאחר האכזבה מאי-הביקור במוזיאון קלוני, המשכנו. לא לפני ששתינו קפה במקדונלדס (יש וויי-פיי חינם, ישבנו מול החלון הצופה אל בולברד סן-ג'רמן).

הגענו לצומת של בולברד סן-מישל עם איל דה-לה סיטה. הנוטרדאם מציצה מעבר לפינה.

הסיין וגבירתנו

גבירתנו קוראת לנו, ואני מציעה לאמא שלי להכנס.

מה, כל יום אנחנו בפריז? אז נשב קצת בקתדרלה…

העוגב בנוטרדאם

הרוזטה

נכנסנו, התפעלנו מיצירת המופת הגותית, מחלונות הרוזטה, מהעוגב. ישבנו קצת ויצאנו לרחבה הגדולה – שם הוצב בדיוק עץ חג המולד והוקמו מושבים על יציע גדול – כנראה הכנה למיסת חג המולד.

Notre Dame

עובדה מעניינת : הידעתם? נוטרדאם ניצבת בליבה של פריז – ולכן המרחקים מפריז אל כל היעדים בצרפת נמדדים מהכיכר שבחזית הקתדרלה.Notre Dame העוגב בנוטרדאם

מגן דוד בקתדרלה הסיין וגבירתנו

תמונות מחוץ לקתדרלה :

Au revoir Notre Dame

ד

אדם וחווה בכניסה לנוטרדאםד"ש מהגרגויליםהפסל והמטאטא
 אדם וחווה בכניסה לנוטרדאם הפסל והמטאטאללא מילים וללא ראש Au revoir Notre Dame

סמוך לנוטרדאם, גילינו את "מלון האלוהים" Hotel Dieu – שהוא למעשה בית החולים העתיק של פריז (נוסד במאה השביעית!).

בית חולים זה עדיין עובד ובו נמצא חדר המיון היחיד לרבעים של פריז בסביבה זו.

מדהים!

בביה"ח מתקיימים סיורים, ובשלט מבקשים מהמבקרים לשמור על שקט לרווחת המאושפזים.

חצר בית החולים

 

משם, המשכנו לשוק הפרחים – Marche aux Fleurs בו מוכרים פרחים עוד מ- 1808.

 

שוק הפרחים

השוק נמצא ב – Place Louis Lepin , באיל דה לה סיטה, מול בתי המשפט.

בשוק מלבד פרחים, ניתן למצוא ענתיקות, קישוטי גינה, גמדים, פיות, ינשופים ועוד המון פיצ'יפקעס…. כיף לשוטט שם.

קישוטי חג מולד

יצאנו משוק הפרחים והלכנו לכיוון כנסיית סנט-שאפל, הנמצאת ברשימת המכולת שלי.

בדרך עברנו בתערוכת מכוניות עתיקות.

P1120250.JPGP1120249.JPGP1120248.JPGP1120249.JPG P1120250.JPG P1120248.JPG

קנינו כרטיס משולב לכנסיית סנט שאפל ולקונסיירג'רי, הנמצאים ביחד במתחם בתי המשפט. כרטיס משולב עלה 12.5 אירו לאדם. הכניסה למתחם כוללת אבטחה קפדנית, כולל מכונות שיקוף.

 טיפ שירותים – במתחם יש שירותים נקיים ובחינם (דבר מבוקש בפריז…).

 ראשית, נכנסנו לכנסיית סנט שאפל המהממת.

האולם התחתון של הכנסייה

כנסיית סנט שאפל

זכרתי את הכנסייה מביקורי בפריז בשנת 92 , כשהייתי עם בעלי היקר (אז בתור חבר…  ). אבא שלי אמר לנו בזמנו שאנחנו חייבים לבקר בכנסייה הזו והיא אכן הותירה בנו רושם אדיר ורגשות עזים.

הביקור החוזר במקום, לאחר 20 שנה, היה גם הוא מרהיב ויפה, אבל אני חושבת שאין כמו הפעם הראשונה כשמגיעים לכנסייה מיוחדת זו. ה"וואוו" של אז היה יותר עוצמתי…

המיוחד בכנסיית סנט שאפל, שהוקמה במאה ה-13, הוא חלונות הויטראג' הגבוהים והזוהרים שלה. הסגנון נקרא סגנון גותי קורן Rayonnat.

בכנסייה 12 חלונות מאורכים המראים סיפורים תנ"כיים כמו אדם וחווה ויציאת-מצריים וכן סיפורים ודמויות מהברית החדשה.

בנוסף – חלונות רוזטה, קפלה ותקרה מקסימה בצבע כחול כהה ועליה כוכבים צהובים .

חלונות הויטראז' של הכנסייה נחשבים ליפים ביותר בפריז והכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

כך נראית כנסיית סנט -שאפל Sainte Chapele

375px-Sainte_Chapelle_-_Upper_level_1.jp

לאחר הביקור בכנסיית סנט שאפל, עברנו לקונסיירג'רי – Conciergerie.

מאז ומתמיד אהבתי את המראה החיצוני שלו, הנראה כמו ארמון מעמק הלואר.

תמיד רציתי לבקר בתוך הארמון, שהוסב לבית כלא ולמרתפי עינויים ואף-פעם לא יצא.

אמנם אמא שלי החלה לגלות סימני שבירה ("אולי נוותר? נלך ביום אחר?" אין לי כבר כוח…. ויש לנו עוד ארוחת ערב היום עם המשפחה… צריך לנוח…" ) אבל אני, עם הגנים של היסטוריון המבעבעים בי, לא ויתרתי לה ("סוף-סוף הגיעה ההזדמנות שלי להיות פה! את יודעת שאני אוהבת מבצרים וטירות! וחוץ מזה כבר שילמנו! " וכו', וכו'…).

אז לפני שנכנס לביקור, הנה עוד תמונת נוסטלגיה משנת 2005 – עם בני הצעיר על רקע הקונסיירג'רי – שתמיד צילמתי מבחוץ ועכשיו אזכה לראותו גם מבפנים.

הקונסיירגרי, מאי 2005

הקונסיירג'רי, כאמור, נבנה כארמון במאה ה-14.

מאוחר יותר, חלק ממנו עבר הסבה והפכו להיות בית הכלא של הנידונים להוצאה להורג בתקופת המלוכנים. מעטים יצאו משם לחופשי.

בימי המהפכה הצרפתית, האסירים היו אצילים שנכלאו ע"י המהפכנים.

האסירה המפורסמת ביותר בקונסיירג'רי היתה המלכה מארי אנטואנט ("אם אין לחם, שיאכלו עוגות ") שנאסרה בו למעלה משנה, עד שהוצאה להורג בגיליוטינה sad .

הקונסיירג'רי מאופיין באולמות ענק ובהם תקרות עם קמרונות- מצלב.

חלק מאולמות אלו משמשים כיום כמוזיאון.

הידעתם ? המילה קונסיירז'רי מציינת ראשית את מקום מגורי השוער (בצרפתית – concierge – קוֹנְסְיֶירְז'), ובמובן רחב יותר, את בית הסוהר שבו מוחזקים האסורים. השוער היה הממונה על הארמון המלכותי וכן על הנרות (בצרפתית: cierges) שבעזרתם הוא הואר. גם כיום, בבתי דירות רבים הקונסיירז' הוא השוער והאחראי על האחזקה.

האולמות הגותיים של הקונסיירג'רי

3299107_387.jpg

נכנסנו לקונסיירג'רי ולקחנו דף מידע. לא כל-כך הבנתי איך מתנהל הביקור שם, אז שאלתי את הבחורה בכניסה. היא הסבירה לנו שבאולמות הגדוליהם (הגותיים) יש תערוכה מתחלפת , ואח"כ נכנסים לביקור באולמות בית הכלא.

נשמע ונראה מעניין!

התערוכה נקראת "הסיור המשולש " :  Pinault Cllection – Triple Tour

תערוכת אמנות עכשווית העוסקת בשלושה נושאים מרכזיים :

1. תהליכים שהאנושות עוברת ומאיימים עליה – כמו הרס אקולוגי, חוסר היכולת שלנו לתקשר, אסירים בתוך עצמנו, טרור ועוד באנגלית השם הוא Crises and Imprisonment .

2. היחיד והכליאה העצמית – The Individual and Imprisonment – הפחד מהזדקנות, הפחד מבדידות, שגעון, אשמה ועוד…

3. אין לי מושג איך נקרא החלק השלישי…. (משום מה בפרוספקט שלקחתי מסופר רק על שנים מחלקי התערוכה…)

בכל אופן התערוכה עוסקת בכללי בכליאת האדם בשני אספקטים ומשתי סיבות עיקריות – מהפאן החיצוני (כמו פגיעה באקולוגיה או טרור) ומהפאן הפנימי – יחסי האדם עם עצמו ונפשו (בדידות, מחלות, שגעון). לא בכדי התערוכה הוצבה באולמות הקונסיירג'רי שהיוו בית כלא מאיים וידוע לשימצה.

P1120282.JPG

נהננו מאד בתערוכה !

אמא שלי : זה מבחינתי, הדבר הכי מעניין שראינו היום! חדשני ומעורר מחשבה!

אני : את רואה?!? היה שווה לבוא לכאן, נכון?!?…

סאבטקסט: בטח שהיה שווה! את צריכה להקשיב לי! ….. angel

P1120294.JPG

אחד המיצגים המעניינים ביותר היה בובות של קשישים על כסאות גלגלים שזזו, חסרי מטרה, כמו כלואים בתוך עצמם ובתוך הזיקנה.

כלואים בקונסיירגרי

הנה כמה תמונות מהמוצגים המעניינים בתערוכה זו (שמסתיימת אגב ב- 6.1.14. מהרו !!!)

P1120276.JPGזו מול זהכסא החשיבהIMG_6465.JPGP1120276.JPG IMG_6465.JPG P1120282.JPG
ועוד מהתערוכה המרתקת הזו :

P1120299.JPG

הרבה מאד תרופות:קיר תרופות

מיצג וידאו - קשיים בתקשורת

P1120294.JPG

סיימנו עם התערוכה.

עכשיו הגיע הזמן לסייר בחדרי הקונסיירג'רי.

רוב החדרים שם משוחזרים (מבחינת ריהוט) וממחישים כיצד נראו חדרי אסירים פשוטי-עם – שישנו על ערימת קש, בעלי אמצעים – שכבר קיבלו מיטות ומכובדים – שקיבלו חדר לעצמם עם רהיטים.

חדר של אסירים אמידים יותר

באחד החדרים מופיע רשימה של כל מוצאי ההורג ע"י הגליוטינה, לפי סר ה – a-b-c. די מצמרר.

רשימת המוצאים להורג בגליוטינה

חדר אחר מוקדש לרובספייר, ואולם אחר למבקרים במקום – בני משפחות האסירים.

גולת הכותרת מקום הוא סיפורה של מארי אנטואנט המסכנה, שנכלאה בקונסיירג'רי למעלה משנה, כולל משפט שנערך לה, עד הוצאתה להורג בגליוטינה. חדריה משוחזרים, ומאד מעניין לראותם. יש גם סרט על חייה ומותה. רבים טוענים כי הוצאתה להורג היתה מיוצרת וסימלה את תאוות הדם והפאן הברברי של המהפכה הצרפתית.

300px-Marie_Antoinette_Young2.jpg

אני כמובן "חפרתי" בכל החדרים והמוצגים. אמא שלי נשברה וחיכתה לי על אחד הספסלים…

חדריה של מארי אמטואנטמארי אנטואנט האומללה בחדרה מארי אנטואנט האומללה בחדרה הסרט על מארי אנטואנט

משפחות המבקרים

חדר של אסיר אמיד

קשה לצלם שם כי הכל מאד אפלולי. בהחלט יש אווירת בית-כלא…

סיימנו את הביקור המעניין במקום.

סגרתי מעגל ועל הדרך הרווחנו תערוכה מרתקת לא מתוכננת.

בזמן שהיינו שם, ירד גשם בחוץ . זו היתה למעשה הפעם היחידה שירד לנו גשם במהלך כל השבוע, וגם אז – בעיתוי מצוין, כשהיינו בתוך מבנה.

איזה מזל!

עצרנו באיזור בולברד סן-מישל בקרפרי (לא היה משהו, אבל קצת נחנו שם והתחממנו…).

משם חזרנו למלון כדי לנוח מעט.

לפנינו ארוחת ערב עם קרובי המשפחה….

A bientot

חזרנו למלון, די עייפות.

קצת מנוחה, קצת וויי-פיי וקשר עם המשפחה בבית והנה כבר מגיעים בני משפחתנו לאסוף אותנו מהמלון לארוחת ערב בביתם.

בת הדודה שלנו (בדרגה שנייה…) – ס' (מצד סבא שלי, אבא של אמא) היא צרפתיה נחמדה. אמה הזקנה חיה בדירה ברובע ה-20 וכבר אינה יוצאת מביתה. ס' נשואה לבחור לא יהודי והם אימצו בזמנו בן מאוקראינה. סיפורם משקף סיפורי יהודים רבים שחיים בגולה – התבוללות והתרחקות מדת כלשהי. למרות זאת, היא שומרת על זיקה ליהדות ובנה יודע על ישראל ועל החגים. להזכירכם, הימים- ימי חג החנוכה ואנחנו הבאנו מישראל, בנוסף למתנות, גם חנוכיה ונרות כדי לקיים את מצוות הדלקת הנרות (ולהביא אור לגויים blush ).

ס' ומשפחתה חיים בשכונה בפאתי פאריז – אמנם ראינו אותה בלילה, אבל המקום נראה יפה ונעים. במקום עוברת תעלה – "הקאנאל" ועוגנות סירות. הם סיפרו לנו שבחודשי הקיץ העיריה מביאה לשם חול ושמשיות (כפי שעושים בסיין) כדי לתת הרגשה של חוף.

הבית שלהם הוא גן עדן לחובבי עתיקות. הם אספנים ויש להם פריטים מאד יפים ומעניינים.אדונים ומשרתיםארון-תיבה ובובות של פעם חדר אמבטיה

הדלקנו נרות חנוכה, שרנו שירים, אכלנו ארוחה טעימה וביתית ונהננו ממשפחתנו הרחוקה אך קרובה. היתה אווירה חמה ונעימה. כיף שיש משפחה בחו"ל!

בילינו ביחד עד שעה מאוחרת והם החזירו אותנו למלון. עוד נתראה…

סיכום היום:

רשימת המכולת : אפשר לסמן שני "וי" – על הקונסיירג'רי ועל כנסיית סנט-שאפל. אפשר לסמן "איקס" על מוזיאון קלוני…

משפחה : ארוחת ערב בבית המשפחה באחת משכונותיה של פריז ליד התעלה.

דברים לא מתוכננים : התערוכה בקונסיירג'רי, ביקור בנוטר-דאם, בית החולים "האלוהי" ושוק הפרחים.

שוטטות: ברובע הלטיני, באי דה-לה סיטה.

הנאה: רבה wink !

תמונה לסיכום היום הראשון : אמא ואני עם גבירתנו נוטרדאם

P1120206 - עותק

דש מגבירתנו וגלויות פריז
ועד שנמשיך לשוטט בפריז – תהנו…

היום השני : יום אמנותי – מוזיאון, קונצרט וגם… משפחה

שבת בבוקר, יום יפה, (מעונן וקררר אבל ללא גשם. כבר טוב) ,אמא שותה המון קפה 

הבוקר החלטנו להתנהג כצרפתיות אמיתיות ולקנות מאפים בבולנג'רי-פטיסרי השכונתי- סמוך למלון. קנינו את כל האופציות – קרואסון, בריוש וחתיכת באגט. blush טעים ביותר ועם שתי כוסות קפה בחדר התחלנו את היום.

שמנו את פעמנו למוזיאון האורנג'רי, שם יש תערוכה של בני הזוג פרידה קאלו ודייאגו ריביירה.

נסיעה בפריז : אמא שלי ואני מעדיפות כמה שיותר לנסוע באוטובוס ולא במטרו. 

לנסיעה באוטובוס כמה יתרונות : קודם כל – רואים את הדרך. מכירים יותר טוב את העיר ולא נוסעים מתחת לאדמה , נכנסים בחור אחד ויוצאים מחור אחר מבלי לדעת את הקשר בין המקומות. הרבה יותר מהנה ונעים לעין. דבר נוסף – ברבות מתחנות המטרו יש לרדת לעלות מספר רב של מדרגות ברגל (תחנות ללא דרגנועים). זה ממש מבאס וגם קשה לעתים. בנוסף – יותר אווירירי באוטובוס והמבין יבין….​

כאמור, אנחנו מכירות טוב את פריז ולכן גם זוכרות קווי אוטובוס נבחרים. למשל – קו 27 מהרובע הלטיני לאיזור האופרה, או קו 84 שנוסע מהפנתיאון היישר לכיכר הקונקורד.

אני ממליצה בחום על נסיעה באוטובוסים בפריז. לא לחשוש! בכל תחנת אוטובוס יש מפה ברורה של האיזור ושל קו האוטובוס, וכן צג אלקטרוני המראה מתי אמור להגיע האוטובוס הבא.

אחת המזרקות המוזהבות בכיכר הקונקורד ראש מוזהב לאובליסק ב-2005

נסענו בקו 84 וירדנו בכיכר הקונקורד – גם מקום הנחשב לב-ליבה שלפריז.

במרכז – פסל האובליסק שניצב במקום בו עמדה הגיליוטינה האימתנית. מזרקות מוזהבות ניצבות בכיכר ובסמוך – גלגל הענק של פריז (שקצת מקלקל את המונומנטים מלאי ההוד). מרחוק רואים את מגדל אייפל.

שדרות שאנז אליזה יוצאות מהכיכר , בקצה מבצבץ שער הניצחון ומרחוק רואים את השער הניצחון "החדש" של להדפנס. מהצד השני – גני טילרי ובסופם הלובר.

ומשני הצדדים – שני מוזיאונים חמודים – האחד – Jeu de paume והשני – L'Orangerie – שהיה בזמנו המוזיאון האיפרסיוניסטי הראשי, לפני קום מוזיאון ד'אורסיי.

** למוזיאון Jeu de paume היסטוריה מענינת, ביחוד בתקופת מלחמת העולם השניה, עת שימש מקום אחסון לעבודות אמנות שנשדדו ע"י הנאצים ממוזיאונים אחרים ומבתים יהודים.

כדאי בהקשר זה לקרוא את סיפורה של Rose Valland, אוצרת וחברת מחתרת וגם כאן . וכן מסופר עליה – בסרט The Monuments Men .

כמה תמונות מכיכר הקונקורד (צולמו בקור עז, כשאמא שלי מקטרת ברקע על יצר הצילום שלי שלא מתחשב במזג האוויר ובכלל, יש לנו מטרה ולמה אני מתעכבת?!)

כיכר הקונקורד עם כל המונונטים

מזרקה מוזהבת

האובליסק ועליו משורטט סיפור הבאתו לכיכר

תקריב על מגדל אייפל

דש ממגדל אייפל

תקריב על שער הניצחון

 

והנה עוד צמד תמונות של אז והיום :

אני בפריז של 1990, כשראש האובליסק עדיין לא היה מוזהב, וכיכר הקונקורד של 2013:

Place de la Concorde 1990Place de la Concorde 1990
Place de la Concorde 2013 Place de la Concorde 2013

לאחר סשן הצילומים הקצר בכיכר הקונקורד, נכנסנו לגני טילרי, לכיוון מוזיאון האורנג'רי.

בתחילה, עברנו ליד הברכה הגדולה ובמרכזה כדור זהב.

המראה מקסים ואני חייבת לצלם….

גני טילריגני טילרי

מגיעות לפתח המוזיאון. תור ארוך….. cheeky

איכשהו צלחנו אותו ואנחנו בפנים, לאחר בדיקה בטחונית.         

 

למוזיאון האורנג'רי שני אגפים מרכזיים : האחר – הוא גולת הכותרת של המוזיאון – שמונת ציורי הענק של קלוד מונה הנימפאות, שמוצגים בשני חדרים אובאליים. האגף השני מציג תערוכת קבע של ציורים אימפרסיוניסטים (אוסף וולטר גיום).

בנוסף, מדי פעם מוצגות במוזיאון תערוכות זמניות, כמו זו אליה הגענו היום:

L'Art In Fusion – תערוכה משותפת של בני הזוג היצירתיים והייצריים – פרידה קאלו ודייאגו ריביירה.

בכניסה לתערוכה

התערוכה הזו היא ממש להיט גדול בפריז – לכן גם התור הגדול בכניסה למוזיאון . מילא זה, הצפיפיות בתערוכה עצמה פשוט מדהימה. בכל פעם מכניסים קבוצת אנשים ומחכים ל"נגלה" הבאה.

התערוכה היתה מקסימה!

פרידה קאלו בדיוקן עצמי

השמש והירח של פרידה קאלו

את סיפורה המרתק של פרידה קאלו הכרתי בעיקר דרך הסרט המצויין "פרידה" (שנת 2002) והתחברתי מאד לסגנון ציוריה המיוחד והיצרי.

דיאגו ריביירה עניין קצת פחות, אך יפה היה לראות את החיבור ביניהם ואת סיפור האהבה שלהם (הם אגב, התחתנו פעמיים). הזוג נקרא "הפיל והיונה" .

פרידה קאלו ודייאגו ריביירה בחתונתם השנייה

התערוכה כולה הוצגה בקונספט מאד מיוחד – קירות צבועים בצבעים עזים, על חלק מהם רפרודוקציות של ציורי הקיר הענקיים של ריביירה.

בנוסף לציורים של זוג האמנים המקסיקנים, הוצגו גם תמונות מחייהם וסרטים.

החדרים המו מאדם ולעתים היה קשה להגיע לראות את היצירות מקרוב, או לקרוא עליהן. מצד אחד – קצת מפריע, ומצד שני – מרחיב את הלב לראות כל-כך הרבה חובבי אמנות , מכל הגילאים , העמים והסוגים…

בתערוכה כמובן אסור לצלם, אך אני לא עמדתי בפיתוי ומדי פעם הגנבתי תמונות באייפון. אמנם צעקות pas de photos הדהדו מדי פעם, אבל למען האמת – רוב האנשים צילמו….

האומנת של פרידה, כשפרידה עצמה עם גוף של תינוק ופנים של אישה בוגרת

חוץ מזה, אומר להגנתי שגם קניתי קטלוג של התערוכה ….

הנה כמה תמונות למזכרת:

עץ המשפחה של פרידהעץ המשפחה של פרידהציור קיר של פרידה קאלו בכניסה לתערוכה
ציורי דייאגו ריביירה
 בכניסה לתערוכה פרידה קאלו ודייאגו ריביירה בחתונתם השנייהציורי דייאגו ריביירה ציור קיר של פרידה קאלו בכניסה לתערוכה

ממש לפני היציאה מהתערוכה המעניינת והמקסימה הזו, מופיע על קיר שלם איזכור ל"פרידמאניה" – עלייתה של פרידה קאלו כסמל בינלאומי של אמנית תשוקה ומרד, כאייקון תרבותי וכמודל אופנה.

אהבתי מאד.

פרידה כאייקון תרבותיפרידה כאייקון תרבותי חומר קריאה...

יצאנו מהתערוכה ועשינו סיבוב קצר באוסף האיפרסיוניסטי של וולטר – פול גיום – Paul Guillaume .

ציורים מרהיבים של אמנים כמו רנואר, מודליאני, מונה ומאטיס.

שם מותר לצלם (בלי פלאש) – אז הנה כמה יצירות מקסימות :

מודליאנימארי לורנסין - marie Laureninמודליאנימאטיס
רנואר רנואר מאטיס

*

איזכור מיוחד מגיע לאמן היהודי חיים סוטין, שנרדף בשל יהדותו בתקופת השואה , נאלץ להסתתר ונפטר ממחלת כיב קיבה .

פול גיום היה הסוכן שלו והחזיק ברבות מיצירותיו.

חיים סוטיןציור של חיים סוטיןחיים סוטין ציור של חיים סוטין

*

לסיום הביקור באורנג'רי, נכנסנו להתרגע ולהתפעם מהיצירות המדהימות של קלוד מונה –הנימפאות (חבצלות המים).

שם אסור לצלם בתכלית האיסור, אז הנה מה שמצאתי בשבילכם :

monet-lillies_orangerie.jpg

לדעתי – חובה לבקר באורנג'רי ולראות לפחות פעם אחת בחיים את ציורי הנימפאות של קלוד מונה. מפעים את הלב והנפש.

הייתי שם כבר כמה פעמים – ותמיד אני מוקסמת מחדש.

  • עדכון :  בביקורי האחרון באורנג'רי (2017) כבר היה מותר לצלם את הנימפאות.

לשמחתי, ביקרתי גם (פעם, מזמן…) בז'יברני – שם חי מונה וקיבל השראה לציורי הטבע המדהימים שלו.

*

שמחות ומרוצות יצאנו מהאורנג'רי wink. הביקור היה מוצלח, מהנה ומרחיב את הנפש והלב.

השמיים התבהרו והייתי חייבת לצלם עוד קצת את הבריכה האובאלית עם כדור הזהב.

גני טילרי והבריכה האובאלית

P1120380.JPG

מבט אחרון על כדור הזהב :

כדור הזהב עם אורחת עליו

מכאן – אנו בדרכנו לביקורינו המשפחתי הבא – אצל הדודה המבוגרת (="ביקור הגברת הזקנה"). חיפשנו מקום לשתות בו משהו – אבל באיזור כיכר הקונקורד קשה למצוא מקום כזה. אז החלטנו לנסוע (הפעם במטרו) לרובע ה-20, שם מתגוררת הדודה ושם לאכול  ולשתות משהו  לפני שנגיע אליה.

מפלאס דה קונקורד לקחנו מטרו עם צ'יינג' לרובע ה – 20 , תחנת Pyrenees.

 

פינת הנוסטלגיה: בשנת 1990, בהיותי סטודנטית, ביליתי קיץ נפלא בצרפת. חודש קורס קיץ בינלאומי לצרפתית בשטרסבורג (כן, כן – אני הכרתי את חבל אלזס הרבה לפני שנכנס חזק לפורום….) – נשלחנו שמונה סטודנטיות מטעם האוניברסיטה. היה מקסים – אך זה לסיפור אחר… לאחר החודש, נסענו, שלוש חברות לפריז, שם כל אחת התגוררה אצל משפחה / חברים. טיילנו ביחד ועשינו חיים.

אני התגוררתי אצל הדודה הזקנה (שאז היתה יותר צעירה…) בדירתה ברובע ה-20. הדודה ר' , אישה טובת-לב, נדיבה וחמה, אירחה אותי כיד המלך ונתנה לי הרגשה של בית ומשפחה. אני מאד מחבבת אותה וכך גם אמי. בכל פעם שאנחנו בפריז אנחנו מבקרים אותה. היא כבר לא יוצאת מביתה וכמעט ואינה רואה דבר. היה לנו חשוב גם הפעם להגיע , וגם בתה ס' (זו מארוחת הערב של היום הקודם) הגיעה כמובן.

את הדרך לביתה של הדודה מתחנת המטרו זכרתי היטב, כאילו רק שלשום הייתי שם… זיכרון טוב נשאר חקוק היטב בלב ובראש, כנראה…. wink

אבל, לפני שהגענו – רצינו, להזכירכם, לאכול (כי הרי לא באנו לארוחה, הפולניות… רק לביקור ולא להעיק, כי גם ככה קשה לה, לדודה…) . לקח לנו קצת זמן עד שמצאנו את עצמנו (=התיישבנו בשני מקומות ואת שניהם עזבנו. לא הלך…).

בסופו של דבר התיישבנו בבולנג'רי השכונתי, שם היו גם כמה שולחנות לסועדים.

הבולנגרי מבחוץ

זו היתה אחת החוויות האותנטיות של הטיול הזה.

קודם כל, אכלנו פשטידה מצויינת. אח"כ שתינו קפה + אכלנו מאפים צרפתים מדהימים. היה טעים ונעים.

חוץ מזה, המקום היה חמוד וצרפתי להפליא.

כל דקה נכנסו אנשים וקנו בגט, עוגות, בריושים, פטיפורים ועוד ועוד… פשוט חוויה היתה לראות את אורח החיים הצרפתי – לפני שחוזרים הביתה, או מגיעים לביקור – עוברים בבולנג'רי-פטיסרי וקונים משהו טרי לאכול. מעניין גם היה לראות את הטיפוסים השונים, כולל כמה חלכאים ונדכאים….

ובנוסף – בעלת המקום היתה אישה כל-כך נחמדה ומשעשעת, בדרך בה דיברה בנימוס ובחן לאנשים. דמותה הזכירה לי משום מה את שירלי ולנטיין, מי שזוכר…

הנה כמה תמונות מהמקום החביב הזה .Bon Appetit 

Boulangerie-Pattiserie

מאפים ולחמים

קנינו לדודה, כמנהג הצרפתים, עוגת תפוחים, ושמנו פעמינו לביתה.

את הדרך זכרתי הטב. בכלל, מעניין לראות שכונה לא תיירותית, בה מתגוררים אנשים "רגילים". לנו, בזכות המשפחה, יש את הפריבילגיה הזו של הכרות עם מקומות פחות שגרתיים לתייר המצוי בפריז.

הביקור היה מרגש ונחמד. בשלב מסויים אמא שלי, הדודה והדודנית עברו ליידיש ואני התחלתי להתעייף . השיחה הערנית בשפת היהודים הכניסה אותי למצב נמנום ואני השתרעתי על הספה (הרי אני בת-בית..) ונחתי לי…. מדי פעם שירבבתי ביטוי בצרפתית וביידיש (גיי שלופן….).

**כאן המקום להוסיף סאבטקסט קטן: קצת בזבוז זמן עבורינו…. במקום לטייל ולראות דברים…. אבל,סאבטקסט אחר צץ ואמר : שקט! אתן עושות מצווה עכשיו! 

בתכנון המקורי היינו אמורות לחזור למלון ולהתרענן ומשם – לנסוע לקונצרט שהזמנו אליו כרטיסים. אבל, הזמן עבר וכבר נראה לא הגיוני לעשות את הנסיעה הכפולה הזו, ולכן החלטנו להמרח עוד קצת שם ומשם לנסוע לכנסיית מדלן, בה ייערך הקונצרט.

לסיכום הביקור – עשינו נחת לדודה, היה חשוב לבקר אצלה וגם נוסטלגי מאד עבורי.

הנה תמונה של בית יפה מהשכונה שלה

בניין יפה ברובע ה-20

וגם של חדר המבואה בביתה, המרוהט בסגנון ישן, אותנטי וטוב…

ביתה של הדודה

כזכור, היום השני נקרא גם היום האמנותי-תרבותי.

אמנות ויזואלית כבר היתה באורנג'רי , (אמנות החיך וחוש הטעם גם היא הופיעה blush) ועתה פנינו לאמנות המוסיקלית – קונצרט בכנסיית המדלן.

כבר ביום הקודם חשבנו ללכת לקונצרט בכנסיית סנט שאפל, אך אזלו הכרטיסים. עיון קצר בעיתון הפריזאי שהיה במלון, והנה – מצאנו קונצרט בכנסיית המדלן להערב – ארבע העונות של ויואלדי ועוד מנעמים… פקידת הקבלה במלון הזמינה עברינו כרטיסים בטלפון (מבלי לשלם) ואנו הגענו לכנסיה לקראת בערב. אפילו לא וידאו שאלה אנחנו שהזמנו כרטיסים, אבל מילא… כרטיס עלה 25 אירו – לא הכי זול, אבל זו חוויה יוצאת דופן.

כנסית מדלן ממוקמת בערך במחצית הדרך בין כיכר הקונקורד לבין האופרה היא כנסייה שבנוייה כמו מקדש יווני (סגנון ניאו-קלאסי) ובו עמודים קורינתים. את הכנסייה בנו במשך יותר מ-80 שנה (באמצע גם היתה המהפכה הצרפתית וקרבות נאפוליאון) והיא נחנכה רשמית ב- 1845.

כך נראית הכנסייה מבחוץ :

267px-%C3%89glise_de_la_Madeleine%2C_Par

ומבפנים – מפואר הרבה יותר מהמבנה החיצוני הפשוט למראה (אך המרשים!) – קישוטים בעלי זהב, בשיש ובציורי-קיר ופסלים :

330px-La_madeleine_paris_interior.jpg

נהננו מאד מהקונצרט. זו אכן חוויה מיוחדת להאזין לקונצרט בכנסייה מפוארת, והתהודה – מצויינת.

האזנו לארבע העונות של ויואלדי וליצירות נוספות של הנדל, אלבינוני ועוד (כמובן שאני לא זוכרת בדיוק מי ומה….. אבל היה לי מוכר…angel). אמנם בשלב מסוים הרגשתי שיותר מדי כינורות מהדהדים באוזניי – אבל זה היה ממש לפני סיום….

בנוסף – הפציעה גם זמרת אופרה ששרה אווה מריה בשלל גירסאות – יפה מאד!

זמרת האופרה שרה אווה מריה

כמו תמיד, אני גם מסתכלת על הקהל שמגיע – תיירים, זוגות ממינים שונים angry , מבוגרים, צעירים ואף הגיעו משפחות עם תינוקות בעגלה – העיקר כדי להנות מחווית הקונצרט.

גם המלאך מאזין לקונצרט

מלאך מאזין לקונצרט

P1120461.JPG

המדלן מבחוץ – כמו הפנתאון:

הפורטיקו - מבנה השער המתומן של המדלן

סיום היום :

יצאנו מהקונצרט היפה לרחוב רויאל היוקרתי והמקושט.

מצאנו את תחנת האוטובוס הסמוכה למדלן ובה קו 84 שאמור להחזירנו למלון. אבל – נגמרו האוטובוסים להיום….

אמא שלי : “אני לא מסתובבת עכשיו במדרגות של המטרו. מספיק עברנו היום. ניקח מונית! אני יכולה להרשות לעצמי”. 

וכך היה.

לקחנו מונית היישר לפנתיאון וזה בכלל לא היה יקר – כ- 10 אירו, בפריז! בלילה! מומלץ וכדאי – וגם ראינו בדרך הרבה קישוטים לחג המולד, כולל שוק חג המולד של שדרות האליזה (שמתחיל מכיכר הקונקורד).

קישוטים מנצנצים

רחוב הפנתיאון מקושט

סיימנו בארוחת לילה נחמדה בקרפרי ברחוב של הפנתיאון . אכלתי גאלט (קרפ מלוח) בסגנון יווני – גבינה מלוחה, בצל, עגבניות וזיתים + סלט ירוק (=חסה…) טעים ומוצלח!

היה שם וויי-פיי חינם וניצלנו את הזמן להתעדכן בקורה בבית עם המשפחה.

חזרנו למלון עייפות אך מרוצות ובעיקר – תרבותיות ואמנותיות wink

***

סיכום היום:

רשימת המכולת : אפשר לסמן "וי" – על מוזיאון האורנג'רי – הנימפאות של מונה ותערוכת פרידה קאלו ודייאגו ריביירה. מקסים!

משפחה : ביקור משפחתי אצל הדודה המבוגרת, מלווה בתה, עוגיות ואידיש.

דברים לא מתוכננים : בריכת כדור הזהב בגני טילרי, הבולנג'רי-פטיסרי ברובע ה-20, קונצרט ב"מדלן" (למרות שדי תיכננו ללכת לקונצרט. פשוט לא ידענו מתי והיכן…).

שוטטות: בכיכר הקונקורד (בקור העז), ברובע ה-20 בינות מסעדות ומאפיות…

הנאה: מרובה wink !

תמונה לסיכום היום : אמא ואני ליד בריכת כדור הזהב בגני טילרי

P1120418 - Copy

 

עד שיגיע החלק הבא, אתם מוזמנים להנות מפריז בסגנון הג'אז –Jazz is Paris

ינשופים שוק הפרחים

תגובה אחת בנושא “הנכם מוזמנים לפריז – Bienvenue a Paris (חלק א')

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s