טיול משפחתי לאוסטריה – חלק ט'
תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי באוסטריה. משתתפי הטיול – אמא, אבא ושלושה בנים בוגרים. בשבוע הראשון טיילנו בחבל זלצבורג ושהינו בצימר מקסים בראדשטאדט. נהננו מהטבע המקסים וביקרנו בעיירות מתוקות ובעיר זלצבורג. הגשם הבריח אותנו לאתרים כמו מרחצאות חמים ונקיקים – אך בהמשך מזג האוויר האיר לנו פנים והגענו לאגם הלבן המהמם. על כל אלה תוכלו לקרוא בחלק א' , חלק ב', חלק ג' וחלק ד' של סיפור הטיול. בשבוע השני של הטיול הגענו לחבל טירול. פתחנו בעמק קאונרטל ובתצפית שלושת המדינות – ועל כך מסופר בחלק ה'. בהמשך טיילנו בחבל פוראלברג והגענו לאגם הירח – לונרזי המהמם, על כך מסופר בחלק ו' בימים באים טיילנו בחבל טירול: באיזור עמק אוטס – חלק ז' , ובסביבות אינסברוק – חלק ח' של סיפור הטיול. מסלול טיול מהיר וכללי – מופיע בפוסט "רכבל אל הקייזרשמארן".
והנה הגענו ליומו האחרון של הטיול שלנו.
יום ראשון, 24.7.16 – יום אחרון לטיול וטיסה חזרה לארץ 
התוכנית ליום זה:
או – מיטנוואלד (אם לא היינו קודם) ונקיק לאוטש
או – אגם וואלאנסי walchensee , נסיעה דרך גרמיש + אצטדיון החורף, קניון Partnachklamm
או – אגם אכנסי – עם אופניים / סאגוואי/ דאון ונקיק קייזרקלאם
טיסה חזרה לארץ ב- 22:00
צריך להיות בשדה התעופה לפחות 4 שעות לפני הטיסה משום שצריך להחזיר גם את הרכב.
ספוילר:
הביצוע:
בוקר טוב!
יום אחרון לטיול ואנחנו משתדלים לצאת מוקדם יחסית.
נפרדים בנשיקות ובחיבוקים מחברינו היקרים 
ומעניקים להם שי פרידה – כל מוצרי החלב שנשארו לנו + סבונים נוזלים שקנינו בסופר במהלך הטיול.
מיינו וזרקנו את האשפה עד כמה שניתן, ואת היתר לקחנו כרגיל במכונית… 
עד הפח הקבוע במורד הדרך.
נפרדים מליינס היפה:
בדרך, דיסקסנו את הצעות היום.
ברור שיש שפע של אפשרויות והן לא נמצאות באותו האיזור.
את מיטנוואלד ולאוטש הורדתי ישר. מההתחלה הם לא השתלבו לי באף יום ונראו לי לא הכרחיות או – עפ"י לקסיקון הבנים: אוברייטד.
אמא: אני רוצה לטייל בעוד נקיק ! אני כל כך אוהבת את הטיולים בנקיקים, זה תמיד יפה וכיף!
מר קופירייטר: ואני רוצה סגאוויי! או אופניים! הבטחת בטיול שניסע בסאגאווי או באופנועי הרים – וזה לא קרה! 
מר מזג אוויר: כן, כל פעם יש לך תירוץ אחר! 
אמא: התכוונו לעשות זאת בזלצברגרלנד ואתם יודעים יפה מאד מה היה מזג האוויר שם!
סאבטקסט: כפויי טובה! 
מיסטר נקסט: אני רוצה לרכב על אופניים!
אבא: ואני רוצה כבר שקט מכם!
אמא: אוקיי. אני יודעת מה נעשה. ניסע לאגם אכנסי שם יש סגאוויי או אופניים. תיסעו קצת ואז משם ניסע לנקיק שקראתי עליו, דווקא לא ידוע כל כך. אנחנו אוהבים מקומות לא מפורסמים…
אבא: ומה עם ארוחת סיום? 
אמא: נמצא באחת העיירות בסביבה של הנקיק, בדרך שדה התעופה.
סאבטקסט: נאכל באוסטריה ולא בגרמניה! 
וכך נסענו לכיוון של אגם אכנסי – מרחק של למעלה משעה מהצימר שלנו.
ממראות הדרך:
בדרך האזנו לתחנת הרדיו החביבה עלינו – אנטנה טירול
וזו ההזדמנות להשמיע כאן עוד אחד מלהיטי הטיול:
אגם אכנסי – Achensee
הדרך לאגם אכנסי יפה וכוללת עלייה בכביש צר למדי.
אגם זה הוא הגדול ביותר בין אגמי טירול והוא יפה מראה עד מאד.
כך הוא נגלה לעינינו – ואפילו הזכיר במעט את מראה הפיורדים של נורווגיה.
סאבטקסט:אבל רק במעט, שיהיה כאן ברור!
סביב האגם ישנן אפשרויות פעילות שונות: רכיבה על אופניים, טיולי סאגאווי, שייט בספינות טיולים וחוף רחצה. יש כאן גם רכבת קיטור עתיקה וגם אפשרות לדאייה בדאון.
סאבטקסט: את הדאון די הצפנתי מהבנים. בשלב מסוים הם שאלו עליו, אבל למזלי לא לחצו בעניין. זאת כנראה משום שהבנים הגדולים עשו צניחה חופשית כשבועיים לפני הטיול, והחוויה עדיין היתה טרייה. מיסטר נקסט לא הוטרד מהסוגייה.
הנה מישהו אחר מתעופף בדאון מעל אכנסי:
חיפשנו את הסאגאווי – אך לשווא.
כאן לא עשיתי שיעורי בית כמו שצריך ולא ידעתי מיקום מדויק של מקום ההשכרה.
הבנים התלוננו במקצת, אבל אנחנו ההורים החלטנו שאין לנו כוחות להתאמץ יותר מדי.
אבא: מספיק חוויות היו להם בטיול.
אמא:אני אשמח לנסוע קצת בסאגאווי – אבל גם אשמח לשבת בבית קפה 
בקיצור, הגענו לחנות שמשכירה אופניים ושמה WW Sport Worndle ביישוב מאורך Maurach.
שם, תמורת 13 יורו לחצי יום לאדם, שכרנו שלושה זוגות אופניים לבנים.
הבחור שעבד שם היה חתיך הורס וגם חמוד להפליא.
הוא הזכיר את פרידריך מצלילי המוזיקה:
והנה הוא – שמח מאד להצטלם ואפילו עשה פוזה!
הבנים לקחו את האופניים וקבענו איתם כעבור שעה בחנות.
אמא ואבא נסעו לאורך האגם והתפעלו מהמראות.
אנשים מטיילים בשלווה ליד מפתח סול:
מתקן תצפית :
ואפילו פגשנו את הבנים רוכבים על אופניים לאורך האגם:
הגענו ליישוב נוסף ליד האגם – שמו Pertisau ושם היה מקבץ של בתי מלון, פנסיונים בתי קפה ומסעדות.
פגשנו את ידידנו משכבר הימים (עם הגב לאגם! מפסיד את כל הנוף היפה!)
והתיישבנו בבית קפה חביב מאד!
רגע רגוע זוגי
אפילו שזו גם קונדיטוריה, לא הזמנו עוגות…
כאן ישבנו, בבית הקפה הצופה על האגם
חזרנו לחנות האופניים ופגשנו את הבנים
נפרדנו מפרידריך החתיך ומאגם אכנסי היפהפה והמשכנו ליעד הבא…
תמונת פרידה מאגם אכנסי:
הקיסר האחרון 
הייתי חייבת לתת כותרת חגיגית והולמת לאתר האחרון בטיול שלנו.
מאגם אכנסי נסענו בעזרתו האדיבה של here – שגם לקח אותנו בדרך קיצור שווה, לכיוון נקיק הקיסר – קייזרקלאם.
סאבטקסט:כפי שאתם רואים, לא ויתרתי בקלות על טיול בנקיק!
כמה מתאים שהאתר האחרון שלנו ייקרא בשם של קיסר – כראוי לכל הקייזרשמארן שנאכלו בטיול! 
כדי להגיע למקום, יש להגיע לעיירהBrandenbergשנמצאת אי-שם על איזשהו הר.
יוצאים מהכביש המהיר A12 (שהוא הכביש המוביל בסופו של דבר לשדה התעופה במינכן) במחלף ליד הכפר Kramsach ומשם נוסעים במעלה ההר לכיוון העיירה בראנדנברג.
הדרך היתה יפה עד מאד!
אבא: מה זה הדרך הארוכה והמפותלת הזו? את השתגעת?! יש לנו טיסה היום!
אמא: יש לנו עוד המון זמן! ואני רוצה לטייל בנקיק!
אבא:מי בכלל מגיע לחור הזה?!
סאבטקסט: יש צדק בדבריו… הכביש היה מאד נטוש 
בספסל האחורי היה שקט. הם התעייפו מהרכיבה על האופניים והתחברו לאוזניות.
לאחר שמגיעים לבראנדנברג, ישנם עוד שמונה ק"מ עד למסלול הטיול בנקיק קייזר.
עקבנו אחרי השילוט לקייזר-האוס Kaiserhaus – זוהי למעשה מסעדה עם גן משחקים לידה, במקום פסטורלי.
היו שם הרבה מאד אנשים!!
אמא: אתה רואה??! זה בכלל לא חור! מסתבר שהרבה אנשים באים לכאן!
אבא: אולי נאכל כאן אחרי הטיול…? נראה מקום נחמד.
סאבטקסט: 
כמה תמונות מהמקום – מאד התלהבתי ממנו!
גן המשחקים – מיני פארק חבלים:
כלב מתוק מדגמן:
הסבר על המקום ועל מסלולי הטבע באיזור:
הסתובבנו שם קצת, הלכנו לשירותים, הבנים קנו coffee to go ויצאנו לטייל.
נקיק הקיסר – Kaiserklamm
נקיק הקיסר הוא קניון קטן וצר, תלול מאד ובערוצו זורם נחל ירקרק.
התחלנו את המסלול סמוך לפונדק / מסעדה וכבר על ההתחלה – נגלו לעינינו מראות מרהיבים:
הנחל למטה היה בצבע טורקיזי מקסים
המצוקים תלולים מאד:
שביל ההליכה עובר לאורך קיר הנקיק וכולל גם מנהרות חצובות בסלע, גשרי מתכת ונקודות תצפית:
מעניין כאן, המסלול:
ממש ממש יפה!!!
הנחל גועש:
בשלב מסוים ערוץ הנחל מתרחב והמדרונות התלולים מתמתנים
ומגיעים למפל
מרחוק ראינו מבנה סמוך לנחל ומפה לא המשכנו.
כאן עשינו אחורה-פנה.
אבא:יש לנו טיסה עוד מעט!
מיסטר נקסט: ואני רעב!
אמא:רק עוד תמונה אחת:
חזרנו על עקבותינו והגענו לגשר מעל ערוץ הנחל.
שם ראינו כמה אנשים משתכשכים במים:
נפרדנו מנקיק הקיסר המקסים
את המראה הזה רואים מהגשר עליו עמדנו:
וחזרנו לרכב – שם קראתי על אסונות טבע שהיו בנקיק :
סאבטקסט:ממש קראת. זה בגרמנית! רק הסתכלת בתמונות…
מאחר ובמהלך הטיול אכלנו כריכים ופירות, החלטנו לא לאכול בפונדק הנחמד, אלא להתקדם בנסיעה.
אמא: יש לי רעיון איפה נאכל!
בסך הכל הלכנו כשעה במסלול הטיול בנקיק הקיסר. אפשר כנראה יותר – אך לנו לא היה זמן. לא היו שם הרבה מאד מטיילים (בטח שלא כמו בנקיק ליכטנשטיין!) והמראות היו מקסימים.
מומלץ מאד!!
הינשוף הזה השגיח על המכונית, וגם כסא מעץ היה שם בין הצמחים:
חזרנו בכביש היפהפה מנקיק הקיסר.
המראות בדרך היו מקסימים, ירוקים וטירולים לדוגמה:
חזרנו לאוטוסטראדה A12 לנסיעה קצרה עד שהגענו לעיירהקופשטיין, בה בחרתי לסיים את הטיול שלנו – בתקווה שנמצא בה מסעדה טובה!
קופשטיין – Kufstein
קופשטיין היא עיירה טירולית יפה עם רובע עתיק והיא ידועה בשל הטירה שלה, החולשת על האיזור.
מצאנו חנייה באחד הרחובות וראינו בתים יפים עד מאד:
בני המשפחה צועדים ברחובות קופשטיין:
הנה הטירה
והנה בניין מאד מייצג את הרייך השלישי
סאבטקסט: שלא נשכח איפה אנחנו! סמוך מאד לגבול גרמניה!
לאחר שוטטות קלה במדרחוב הקטן ובסימטאות, מצאנו את המסעדה הזו:
היא נמצאת ליד העלייה לטירה של קופשטיין
והמתה סועדים
מה אומר ומה אגיד?!?
הצלחה!!!
הבנים אכלו שניצל וינאי כהלכתו והיו מאד מרוצים:
מר קופירייטר: זה אולי השניצל הכי טוב בטיול!
מר מזג אוויר: מתקרב מאד לשניצל של הטירה!
הזמנו גם סלט טעים ואני אכלתי (כרגיל) רביולי תרד
ולקינוח – אכלנו קייזרשמארן כמובן!!!!
הוא היה משובח והוגש באופן מלבב במיוחד:
המלצרים היו נחמדים (א-אנטישמים, כדברי הבנים)
היה וויי-פיי חינם
המסעדה נכנסה ל"שלושת הגדולים"
וכך סיימנו את הטיול בארוחה חגיגית, מצויינת ובמקום נחמד עד מאד!
סאבטקסט: I rest my case .
השיבה הביתה
מכאן, היתה לנו נסיעה של כשעה וחצי לשדה התעופה של מינכן.
אבא: בסוף נאחר את הטיסה!
אמא: יהיה בסדר..!
סאבטקסט: מה הלחץ…? פחות זמן בגרמניה, יותר טוב!
עברנו את הגבול הבלתי נראה לגרמניה והגענו לסביבות שדה התעופה.
מילאנו דלק כדי להחזיר את המיכל מלא והגענו לאיזור החזרת הרכבים בחניון ממנו לקחנו את המכונית בתחילת הטיול.
וכאן היה משהו מאד מוזר: מסתבר שבשדה במינכן, מחזירים את כל הרכבים ביחד, לא חשוב מאיזו חברה – לאותו מקום!
מאד מאד משונה!
אף אחד למעשה לא בודק את הרכב, אבל הכל עובד ביעילות ייקית. יש סדרן שמנחה היכן להחנות את המכונית, בטור ארוך – ואז מחנים ופשוט עוזבים את הרכב עם המפתחות בפנים!
אבא: לא ראיתי כזה דבר באף מדינה שהיינו! 
זכרנו שהבחור מהשכרת הרכב אמר לנו משהו כזה בערב ההגעה, אבל לא דמיינו שזה יהיה כל כך פשוט וכמעט ללא פיקוח.
אני מניחה שאם מישהו מחזיר רכב פגוע, או ללא דלק – חברת ההשכרה שלו כבר תמצא אותו.
אנחנו היינו בסדר מבחינה זו ולא דאגנו.
עד היום אני חוששת שאולי יגיע איזה קנס על מהירות מופרזת, אבל זה לא קרה… כנראה שהיינו ילדים טובים!
לקחנו את כל מטלטלנו והתחלנו במסע הארוך לאיזור המנודים של הישראלים.
בדרך עברנו באיזור המקובלים, בהאנגר היפה של השדה במינכן:
יש שם גם פאב ודוכן קפה בדוגמת אווירון ישן:
ואז צעדנו וצעדנו
והגענו לאיזור המוגן ע"י שומרים – חיילים ושוטרים
שמענו הרבה עברית
וכבר הרגשנו שכמעט חזרנו לארץ… 
אגב, קוריוז – ניגש אלינו נציג של אל-על והציע לאחד מאיתנו תמורת 600 דולר + בית מלון, להישאר עוד לילה במינכן – כי יש בטיסה אובר-בוקינג.
מר מזג אוויר התפתה להסכים, אבל אנחנו ההורים סירבנו בתוקף!
אמא: כולנו הגענו ביחד וכולנו נחזור ביחד! אף ילד שלי לא יישאר לבד ללילה בגרמניה!
היה איחור קל בטיסה ובסופו של דבר המראנו ונחתנו ב- 4 לפנות בוקר בישראל.
המתנה לרכבת, שתי מוניות שלקחו את כולנו הביתה, מקלחת ולישון….
בשבוע שחזרנו לארץ, היה חם מאד והמזגן עבד 24/7.
ואני עשיתי כביסות לסוודרים ומעילים 
כאן תם הטיול המשפחתי שלנו לאוסטריה.
מקווה שתרמתי במשהו למטיילים העתידיים
ושנהניתם לטייל איתנו. 
דברי סיכום עוד יגיעו
אבל לפני זה – יש סדר! צריך את סיכום היום.
סיכום היום:
תכנון מול ביצוע: מצוין! היום התחיל בכמה אפשרויות, וברגע שהן צומצמו לאיזור מסוים – הכל תיקתק: אגם אכנסי היפהפה ורכיבה באופניים, נקיק הקיסר המקסים ועיירה טירולית ציורית לסיום – קופשטיין עם המסעדה המופלאה
מזג אוויר: נפלא! היום האחרון לטיול התברך בשמיים כחולים ושמש 
דיווח קולינרי: ארוחת בוקר בדירה בליינס, סנדוויצ'ים ופירות במשך היום. בית קפה באגם אכנסי אחה"צ – סעודה חגיגית במסעדה "אגדית" בקופשטיין שדורגה שלישית במצעד המסעדות של הטיול ולסיום – אכלנו קייזרשמארן שהיה משובח במיוחד!!!
דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 – קופשטיין והמסעדה מקום 2 – אגם אכנסי ורכיבה על אופניים לאורכו , מקום ראשון – נקיק הקיסר- קייזרקלאם
הדבר המעצבן / המיותר: שלא מצאנו את הסגאוויי באגם אכנסי. ועל כך אומרת סאבטקסט: נו, שויין. אז לא מצאנו..
לקסיקון נאציזם ושואה: נציין את הבניין הצהוב-אדום עם דגלים שנראו כדגלי הרייך השלישי, וכמובן את השמירה עם השוטרים והחיילים הגרמנים, שעמדו על גג ההאנגר של אל-על בשדה התעופה במינכן ושמרו על היהודים עם כלי נשק מאימים.
צחוקים מול עצבים: עצבים מועטים ביותר – ומעט אכזבה שאין סאגאוויי, צחוקים והנאה במסעדה בקופשטיין.
הנאה: כל המשפחה: יום מצוין לסיום הטיול! סאבטקסט: איזה כיף לסיים טיול בטעם טוב – תרתי משמע! כל הכבוד לי 
תמונת היום : איך אפשר שלא? הקייזרשמארן – הקיסר האחרון!
סיכום
נתחיל עם סיכום מספרי קטנטן ומקוצר:
11 רכבלים – במצטבר לכל בני המשפחה 
7 קייזרשמארן – זה הכל?!? לא מספיק!! יש סיבה לחזור לאוסטריה! 
קילומטראז'?? – שכחנו להסתכל במד הקילומטר ברכב כשהחזרנו אותו
עלות – כ – 32,000 ש"ח לחמישה אנשים , 12 ימים מלאים. אפילו כללתי את הפנסיון לכלבה ואת הביטוחים.
היה לנו טיול נפלא!
אוסטריה יפהפייה, למרות כל הקונוטציות הנון-אלפיות שלא יכולתי להמנע מהן (סאבטקסט: באמת שניסיתי! היה לי קשה.)
ראינו מקומות מקסימים, עברנו חוויות מצחיקות ומהנות, אכלנו אוכל טעים וצחקנו הרבה.
שמחתי מאד על כך שהבנים עדיין רוצים לטייל איתנו בחו"ל. לא יודעת מתי יזדמן לנו לטייל ביחד, כל המשפחה הגרעינית – הגדולים כבר עם תכנוני דרום אמריקה (סאבטקסט: אני שוקלת לקפוץ לבקר 
) וקשה להשוות עלות של טיולים משפחתיים לעלות זוגית.
אבל – עצם החוויה המשפחתית המגבשת, הבדיחות שרצות עד היום וההוויי המיוחד שנוצר בטיול – כל אלו הם עצם העניין!!! נוסף לנו נדבך חשוב לזיכרון המשפחתי שלנו וזה כיף גדול.
לא הכל היה סוגה בשושנים, והיו גם רגעים עצבנים (ואבא שאמר כמה פעמים: זו הפעם האחרונה שאתם באים איתנו לחו"ל!! ) אבל כשמסכמים הכל – החיובי והטוב עולה בהרבה על הרע. והיתרון באוסטריה – תמיד אפשר להאשים את הרייך השלישי!!! 
ועכשיו – כמיטב המסורת,
מצעד דירוג אתרים משפחתי:
אבא:
5. זלצבורג וגני הלבורן
4. סנט גילגן
3. לונרזי
2. האגם הלבן
1. האלשטאט
אמא:
5. גני הלבורן
4. קאונרטל
3. האלשטאט
2. האגם הלבן
1. לונרזי
מר מזג אוויר:
5. אגם לורנזי
4. מערת הקרח
3. גבול בין איטליה לאוסטריה
2. האלשטאט
1. האגם הלבן
מר קופירייטר:
5. קאונרטל – הכביש והתצפית על שלושת המדינות
4. אגם גוסאו
3. גני הלבורן
2. האגם הלבן
1. האלשטאט
מקום שלישי של מר קופירייטר:
מיסטר נקסט:
5. לונרזי/ גולם (אומגה ומגלשות הרים)
4. הגבול בין איטליה ואוסטריה
3. גני הלבורן
2. הלשטאט
1. האגם הלבן
מקום רביעי של מיסטר נקסט:
לאחר שקלול הקולות, יש לנו זוכה: האגם הלבן!!!
סאבטקסט מוסיפה: זה לא פייר. אני רוצה להוסיף גם את העיירות הציוריות כמו פלדקירך וסט. גילגן וגם את אגם גוסאו והנקיקים…
אבל ככה זה במצעדים…. הרוב קובע והוחלט שנדרג את חמשת הגדולים.
תודה שטיילתם איתנו
והנה המקום השני בדירוג המשפחתי – בהפרש של נקודה בלבד מהמקום הראשון
תמונה משפחתית מהמקום השני במצעד – האלשטאט:
היה לנו טיול מקסים!
לתקציר המסלול – הכנסו לפוסט רכבל אל הקייזרשמארן.
לטייל עם סאבטקסט 
להשאיר תגובה