קריסטלים ופעמונים בטירול

טיול משפחתי לאוסטריה – חלק ח'

תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי באוסטריה. משתתפי הטיול – אמא, אבא ושלושה בנים בוגרים. בשבוע הראשון טיילנו בחבל זלצבורג ושהינו בצימר מקסים בראדשטאדט. נהננו מהטבע המקסים וביקרנו בעיירות מתוקות ובעיר זלצבורג. הגשם הבריח אותנו לאתרים כמו מרחצאות חמים ונקיקים – אך בהמשך מזג האוויר האיר לנו פנים והגענו לאגם הלבן המהמם.  על כל אלה תוכלו לקרוא בחלק א' , חלק ב', חלק ג' וחלק ד' של סיפור הטיול. בשבוע השני של הטיול הגענו לחבל טירול. פתחנו בעמק קאונרטל ובתצפית  שלושת המדינות – ועל כך מסופר בחלק ה'. בהמשך טיילנו בחבל פוראלברג והגענו לאגם הירח – לונרזי המהמם, על כך מסופר בחלק ו', ולמחרת טיילנו באיזור עמק אוטס – על כך תוכלו לקרוא בחלק ז' של סיפור הטיול. מסלול טיול מהיר וכללי – מופיע בפוסט "רכבל אל הקייזרשמארן".

אנחנו ממשיכים לטייל בחבל טירול וביומיים הבאים מתמקדים באיזור העיר אינסברוק.

יום שישי, 18.7.16 – יום עם חברים  

התוכנית ליום זה:

בבוקר – פיצול

Area 47  – לבנים

בזמן הזה: זייפלד + מוזיאון סברבסקי

 אח"כ אולי מיטנוולד ו/או נקיק לאוטש

ספוילר:

הביצוע:

בוקר טוב ומשמח! 

בלילה הגיעו חברים טובים שלנו לטירול. זו משפחה מאד יקרה ללבנו, חברים שלנו כבר שנים רבות. הבן שלהם חבר מאד טוב של מיסטר נקסט.

התוכנית ליום זה שכללה את הפיצול – הורים / ילדים – היתה בתיאום מראש עם חברינו.

קודם כל – היינו צריכים למצוא אותם  הם הגיעו בלילה – גם לליינס, אך לצימר אחר. לאחר כמה שיחות טלפן ו-ווטסאפים – מסתבר שהם היו בדיוק ממולנו, באותו ה"רחוב"!

וכמו בשכונה של פעם בשנות  ה-70, מצאנו אלה את אלו בעזרת שריקות עם טעם של ילדות….

איזו פגישה נרגשת  

הנה חברתי ואני מדגמנות את ליינס – הנוף והצימרים:

לאחר שהחלפנו חוויות וערכנו ביקורי גומלין אלו בצימרים של אלו (הם היו עדין בשוק מהעליה הלילית בחושך לליינס…), ביצענו תיאומים אחרונים ותוכנית להיום – ואנחנו יוצאים לדרך!

ראשית, הגענו לאיזור 47 שנמצא בכניסה לעמק אוטס.

פארק המים האקסטרימי Area 47

 Area 47 (שאין לי מושג למה קוראים לו כך וזה גם לא חשוב) הוא פארק – מים אקסטרימי, בשילוב עם באנג'י, רפטינג ושאר דברים מפחדים שלא אני ולא סאבטקסט מעוניינות לעשות.  

מר מזג אוויר טען שיירד גשם בהמשך היום. בינתיים היה חמים והשמיים בהירים למדי.

בקופות יש כל מיני קומבינציות לכניסה לאיזור – רק פארק מים, עם גשר באנג'י, , עם רפטינג וכו' וכו'.

מסתבר שלרפטינג אפשר לצאת רק אחרי 4 אחה"צ, ולכן העניין ירד. 

סאבטקסט: יש גבול כמה נחכה להם!

למזלנו, הם לא התבאסו יותר מדי וציפו לבלות בשלל מתקני העינויים שם: מגלשות מים מטורפות ביותר מגובה היסטרי, תותח מים שיורה אנשים לבריכה, קיר טיפוס במים, רמפות, סקי-מים וכו' וכו'…

שלשת הבנים שלנו והבן של החברים הוכנסו לאחר כבוד לפארק, ואנחנו עם החברים + בתם בת ה-12 (שלא חשה בנוח להיוותר לבדה עם ארבה בנים מגודלים…), נפרדנו מהם לשלום.

כמה תמונות מהמקום:

אגב, לחלק מהמתקנים יש ללבוש חליפות מיוחדות כמו אלו:

וזה קיר טיפוס שגם עושים ממנו באנג'י 

ונעבור לחלק האומנותי:

אנחנו ההורים (+הילדה החמודה) נסענו למוזיאון סברובסקי, הסמוך לאינסברוק.

מה אומר ומה אגיד?!

נהננו ביותר! (אפילו הבעלים, אבל היה להם אחד את השני לרגעי משבר… ).

מוזיאון סברובסקי – Swarovski Kristallwelten

מוזיאון סברובסקי, הנקרא גם עולם הקריסטלים הוא למעשה מתחם גדול ב מציגי אומנים מכל העולם יצירות אומנות בהן משולבות אבני הקריסטל של סברובסקי.

יש אנשים הטוענים שזה מקום קיטשי וממוסחר  – אבל היי! מה רע בקצת קיטש אחרי כל הטבע הזה?!?

זו הכניסה למוזיאון – בואו נאמר "כן" להכל! :

והנה החברים החמודים שלנו:

גם את פרצוף-דשא המפורסם רואים בכניסה:

מהרגע שנכנסתי למוזיאון, התלהבתי בטירוף!

מאד אהבתי את הדרך בה מוצגות היצירות – חלקן מיצגים, חלקן פסלים, חלקן חדרים שלמים עם קונספט מסוים.

כמה תמונות מהמוצגים שאהבתי:

הנקודה הישראלית – חדר שלם של האמן אריק לוי:

ו – גולת הכותרת – המדוזות מחליפות הצבעים!

מיצג "המדוזות"  המיצג המרהיב מכולם, אם כי גם אהבתי מאד את חדר הלוחות עם הציורים.

סאבטקסט: ואני אגב, ראיתי כאן בכלל ביצית וזרעים…

ועוד תמונה מחדר הלוחות עם הציורים:

אכן, סאבטקסט מרוצה.

בסיום הסיור במוזיאון ישנה כמובן (איך לא…) חנות ענקית.

סאבטקסט: ברור שרכשתי משהו!   טיול ללא קניות, אינו טיול כהלכתו! 

בפתח החנות רואים תכשיטים מאבני סברובסקי, כמו הכתר הזה:

וגם את סנדל הזכוכית של סינדרלה 

ייתכן שזה הסנדל שראינו בתערוכת הנעליים במוזיאון ויקטוריה ואלברט בטיול ללונדון בדצמבר 2015!

יצאנו מהמוזיאון וחשבנו ללכת לבית קפה.

אז חשבנו…

קיבלנו טלפון מהבנים שיורד גשם שוטף וסגרו את רוב המתקנים ובואו לקחת אותנו עכשיו!

אז נסענו לקחת אותם.

בדרך גם לנו ירד גשם. 

הגענו ל- Area 47 ואספנו ארבעה בנים מרוצים, די מותשים ממתקני העינויים, ואפילו לא רעבים, כי הם אכלו שם המבורגר…

אבא: אני חייב קפה! 

אמא וחברים: גם אנחנו! 

אז נסענו כל החבורה לבית קפה בעיירה אוטס – שגם היא לא רעה בכלל להשתכן בה, אפרופו עניין הצימרים בטירול.

היתה לי איזו המלצה על בית קפה – אבל לא מצאנו אותו ובתוקף היותנו חבורה של תשעה אנשים – זה כבר היה מסובך יותר…

לכן השתקענו בבית קפה נחמד

וכמובן שאכלנו קייזרשמארן!!!!

בין המשובחים ביותר בטיול!

גם החברים שלנו, שלראשונה טעמו מהמעדן, התלהבו ביותר! 

* בתמונה (שעיצבתי במיוחד…) הנחתי ברקע את תמונת בית הקפה שהוא גם כנראה מלון.

** לגבי חוויות מ"איזור 47" – הבנים סיפרו שהיו שם כמה מתקנים מפחידים ואקסטרימים במיוחד. הם עשו לעצמם שם כמה "מבחני אומץ", כמו קפיצה למים מגובה 7 מטר , נזרקו מתותח שיורה אותם למים ועוד עינויים מבעיתים שכאלה.

סאבטקסט: מזל שלא ראיתי אותם כך בשידור חי! 

כעת, היה עלינו להחליט מה עושים….

אזהרה: הפוסט הבא אינו מומלץ לאנשים שיטיפו לי אחר-כך… 

השעה היתה 6 אחה"צ. הגשם פסק ומר מזג אוויר הבטיח לנו שלא יירד יותר גשם היום.

מצד אחד – ברור שכבר לא ריאלי לנסוע לערוץ לאוטש ולמינוואלד.

מצד שני – מוקדם מדי לחזור לצימר. 

גם אנחנו גם החברים רצינו "לעשות עוד משהו". עבורם זה היה היום הראשון של הטיול, ואנחנו – תמיד אוהבים לראות עוד מקומות.

נזכרתי בעצתה של חברתי גליה לגבי נקיק עם שם ארוך מאאאאדדדד באימסט.

שם הנקיק : ROSENGARTENSCHLUCHR , אבל אפשר לקרוא לו בקיצור "רוזנגארדן".

הנקיק הזה הוא לא מאד ידוע ומפורסם בקרב המטיילים הישראלים ואין לו את יחסי הציבור של נקיק ליכטינשטין או ערוץ לאוטש.

אבל- אנחנו בעד מקומות פחות ידועים ופחות המוניים! 

הגענו לאימסט (שקרובה לעיירת הבית שלנו ליינס) והתחלנו לחפש את הנקיק.

משימה לא פשוטה!

היו מספר שלטים, ה- here התבלבל ובסוף החלטנו לשאול מקומיים היכן הנקיק.

או, הם אמרו, הנקיק הזה סגור למטיילים! היתה שם מפולת סלעים לא מזמן…

התבאסנו מאד , אבל החלטנו לנסות להציץ לפחות בתחילת המסלול.

נקיק רוזנגארדן – ROSENGARTENSCHLUCHR

המסלול מתחיל מאחד הרחובות באימסט.

שלט הזהיר בשפה שאנחנו לא מכירים שמסוכן להכנס.

נכנסנו, רק לראות ולהרגיש אנחנו קצת בטבע.

התנהגנו לא לדוגמה ואל תעתיקו מאיתנו. 

זו תחילת המסלול. נראה מאד שליו ופסטורלי.

יש גם גשר מעל ערוץ הנחל.

בהתחלה די חששנו לעלות על הגשר ולהמשיך לטייל, אבל הכל נראה מאד יציב ואמין. מר מזג אוויר התלהב מהמקום, התקדם הלאה בנחישות וכולנו – אחריו…

סאבטקסט: ומה יהיה אם יתפסו אותנו…? ישלחו אותנו היישר למחנה ריכוז 

התקדמנו עוד ועוד. הנקיק נעשה צר ויפה מאד! 

שביל  העץ היה יציב ונראה בסדר.

הנחל נעשה גועש יותר

והנה הגענו למקום בו היתה ככל הנראה מפולת הסלעים.

הבנים שלי, כנראה בהשפעת האדרנלין של Area 47, המשיכו להתקדם הלאה.

אמא: תחזרו מייד למטה!

 

הם צילמו את המקום בו הגשר נשבר וחזרו.

אפילו הם קצת נבהלו…

חזרנו כולנו במסלול , חוששים ממפולת סלעים ומהגסטאפו של אימסט שיגלה אותנו מטיילים כאן.

תמונה למזכרת של האמהות עם הבנים החברים:

בזאת תם טיולנו לנקיק האסור. היה מאד יפה ונהננו, אם כי חטאנו ומעט חששנו.

כן, אני יודעת, התנהגנו בחוסר אחריות ולא היינו דוגמה ומופת. 

סאבטקסט: גם לנו מותר להיות פוחזים לפעמים!

מר מזג אוויר: עשינו מרד נגד הנאצים עם האיסורים שלהם! מרד גטו ורשה!

עכשיו באמת סיימנו את היום.

נותר רק דבר אחד: לאכול ארוחת ערב 

כל הבנים: אנחנו רעבים!

כשיצאנו מהנקיק, פגשנו אישה שטיילה עם כלב.

אבא: בואו נשאל אותה על מסעדה מומלצת.

אמא: ואם היא תכעס עלינו ותלשין שטיילנו במקום אסור..? 

אבא: שטויות! היא נראית נחמדה!

ואכן, האישה התגלתה כסימפטית במיוחד ויעצה לנו ללכת למסעדה שני רחובות מעל. אפשר אפילו ברגל, היא אמרה.

אבל אנחנו נסענו ברכבים וחנינו ליד בית הקברות של אימסט.

תיראו מי חיכה לי שם:

ואפילו היה שם מכשיר אוטומט לרכישת ישועים קטנים עם נרות להניח על הקברים… 

הגענו למסעדה, שהיתה בבית מלון.

מסתבר, שהמבנה מאד עתיק – מהמאה ה-14.

קיבלנו שולחן גדול לשתי המשפחות. המלצרית קיבלה אותנו בסבר פנים יפות וסיפרה לנו קצת על המקום (היה בית מלאכה למשהו. לא זוכרת בדיוק… וגם עבר שריפה גדולה לפני מאות שנים ואז שוחזר).

המסעדה היתה טובה מאד!

שם המסעדה: Hirschen – קרני הצבי

כולם נהננו ממה שהזמינו לאכול.

אני אכלתי כרגיל, רביולי תרד, שהוגש לי בשלוש וריאציות שונות:

טעים!

מסקנה: כדאי לשאול מקומיים על מסעדות. בחיים לא היינו מעלים על דעתנו להגיע למסעדה הזו אם לא היינו שואלים את הגברת עם הכלבלב…

משם, חזרנו במעלה ההר לעיירת הבית.

כל משפחה חזרה לדירתה. 

מחר, תיכננו, נטייל חלק מהיום ביחד וחלק – מפוצל.

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: יפה מאד!  המפגש עם החברים היה כייפי, הפיצול היה מוצלח ביותר – בנים לאקסטרים, הורים (וילדה) למוזיאון הקריסטלים. היה גם טיול טבע בנסיבות מעט מפוקפקות, אבל שווה! 

מזג אוויר: לא רע בכלל! היה מעט גשם, אך כמעט ולא הפריע לנו. רק לבנים באיזור 47, אבל בכל זאת הספיקו לעשות את כל המתקנים.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר בדירה בליינס, המבורגרים לבנים באקסטרים, פירות להורים… בית קפה שווה באוטס   כולל קייזרשמארן מעולה! בערב  – מסעדת קרני האייל באימסט   מוצלחת מאד!

דירוג אתרים וחוויות:  קשה קצת לדרג היום, בשל הפיצול – אז מנקודת המבט שלי מקום 3 – Area 47  מקום 2 – נקיק רוזנגארדן , מקום ראשון – מוזיאון הקריסטלים סברובסקי 

הדבר המעצבן / המיותר: נקיק רוזנגארדן הסגור לכאורה. אבל – התגברנו! 

לקסיקון נאציזם ושואה: מרד גטו ורשה באיסור לטייל בנקיק. 

צחוקים מול עצבים: אין עצבים, צחוקים על הטיול בנקיק האסור 

הנאה: כל המשפחה: יום שווה ומהנה!  סאבטקסט: כייף לטייל עם חברים ולהתאוורר זמנית מהמסגרת המשפחתית… 

תמונת היום: סלפי שתי משפחות באוטס 

שבת, 23.7.16 – יום עירוני 

התוכנית ליום זה:

אינסברוק וסביבתה (אם לא היינו קודם לכם- מוזיאון סברובסקי,  הול אין טירול)

קניות

אם יהיה זמן – נקיק לאוטש

ספוילר:

הביצוע:

בוקר טוב!

היום שופינג…!!

את הבוקר התחלנו בתשלום חשבון לבעל הצימר שלנו, שעד כה בקושי ראינו אותו.

סיפרנו לו על הטיול ב"נקיק האסור" והוא סיפר כי לפני מספר שבועות היה שיטפון בנהר של הנקיק – משהו די בלתי צפוי לתקופה זו של השנה (תחילת הקיץ). השיטפון גרם למפולת סלעים ואכן הרס חלק ממסלול הטיול.

בעל הצימר אף העיר את תשומת לבנו לגבי האשפה – שלא נשכח למיין ולסלקץ!

הבטחנו שאנחנו עושים זאת, אך השמטנו כמה פרטים משניים לגבי עד כמה אנחנו מקפידים. בהמשך, לקחנו כרגיל את האשפה ברכב ונפטרנו ממנה בפח הקבוע במורד ההר 

קבענו עם החברים שנפגש בהמשך היום ויצאנו לכיוון התחנה הראשונה והחשובה – מרכז הקניות סילפארק Sillpark באינסברוק, שם ישנו סניף של פרימארק 

חנינו בחניון, ונתנו לעצמנו כמה שעות של קניות…

בני המשפחה התפצלו ולעיתים נפגשו (או החליפו דעות בווטסאפ – יש ווייפיי חינם במרכז).

סאבטקסט א': מצד אחד קצת ביזבוז של זמן בטיול, לבלות שעות במרכז קניות במקום לטייל בחוץ ולראות עוד מקומות…

סאבטקסט ב': טיול ללא קניות אינו טיול כהלכתו! 

סיימנו את מצוות השופינג, יצאנו עם אי-אלו שקיות וגם קניות בסופר נעשו – גם כדי להביא קצת מזכרות קולינריות לארץ. בין היתר, נרכשה שקית קנור של… קייזרשאמרן! ולאחר כמה שבועות, כשרצינו להזכר בטעם המעדן – הכנו בבית. יצא לא רע, אבל איך אומרם..? "ליד, ליד…".

מוזיאון הפעמונים  – Grassmayr Bells Museum

מכאן, יצאנו במכונית למוזיאון הפעמונים של משפחת גריסמאייר Grassmayr Bells Museum​ , מוזיאון קטן העוסק בפעמונים אותם מייצרת משפחת גראסמאייר במשך למעלה מ-400 שנה. במקום ישנם סיורים מודרכים, אולם כשהגענו – לא היה סיור ואנחנו הסתובבנו שם באופן חופשי ודי התפרענו בצלצולי פעמונים  -דבר שמותר ואף מומלץ ע"י בעלי המוזיאון.

הבנים מעט קיטרו בהתחלה, אך במהר נכנסו לראש של מצלצלי הפעמונים ובסופו של דבר נהננו שם וצחקנו…

 

כאן עדיין יוצקים פעמונים:

במקום גם תיבות נגינה

וחצר יפה עם פעמונים מתקופות שונות 

כאן פגשתי גם את ידידי הצלוב על אחד מהפעמונים העתיקים

ואז הגיע הרגע שבו נאמר: נמאס לנו, בואו נלך מפה כבר!

אז הלכנו.

רכשנו שם למזכרת תיבות נגינה קטנות ופעמון ונסענו לכיוון העיר העתיקה של אינסברוק.

סאבטקסט: נראה לי שבעלי המקום נשמו לרווחה ובירכו כשיצאנו… כמה רעש עשינו שם  

אינסברוק

אינסברוק בירת חבל טירול, היא עיר יפה ומתוקה. 

לאחר כמה שעות בהן הסתובבנו בשוליה – מרכז הקניות ומוזיאון פעמונים, חזרנו לעיר ומצאנו חנייה בחניון של בית מלון במרכזה (המחיר אח"כ היה גם הוא של בית מלון.).

הדבר הראשון שעשיתי שם היה לחפש את השירותים והם היו בקומה העליונה של בית המלון.

באותה ההזדמנות נהניתי מהמרפסת על הגג: 

ומהנוף העירוני

יצאנו מהחניון ופנינו לכיוון העיר העתיקה של אינסברוק.

איזה יופי של בתים על רקע הרי טירול

ועוד בתים במדרחוב

וחנויות 

ובתי קפה ומסעדות ומופעי רחוב

ומתקפת יפנים

באינסברוק יש גם את גג הזהב המפורסם (שהוא בעצם יותר נראה כמו גגון) ונבנה בשנת 1500 (כבוד!)

כך הוא נראה מרחוק:

וכך מקרוב

קבענו עם חברינו היקרים ליד גג הזהב

וטיילנו במדרחוב ביחד .

הבנים טיילו עצמאית וכולם היו מרוצים.

הנה מיסטר נקסט עם חברו הטוב א' – באינסברוק:

בין לבין, ראיתי שמתקיימת באינסברוק תערוכה על 700 שנים של יהודים בטירול – זאת כנראה כדי לכפר על חטאיהם כלפי עמנו! 

מצ"ב תמונה של כרזת התערוכה:

וכשמשווים בין זלצבורג המקסימה לאינסברוק הנהדרת – שתיהן יפות, שתיהן תוססות, שתיהן מעניקות לתייר חוויה טובה וכיפית. בטיול שלנו, יכולנו להנות מאינסברוק קצת יותר, משום שהיה מזג אוויר מעולה ולא היה גשום כמו באוסטריה. כך ראינו מופעי רחוב, ישבנו בכיף על ספסלים בכיכר העיר ואכלנו גלידה מעולה.

אכן, אינסברוק שבתה את לבי!  

סיום היום היה מעט פחות אלגנטי, כי התקשינו למצוא מסעדה לתשעה אנשים. בסוף ישבנו במסעה "עאלק איטלקית" בניהולם של בני דודנו, שלא היו מאד חביבים.

מר מזג אוויר (שניסה להושיב אותנו במסעדה אחרת, אך לא נענה, ולכן היה עצבני במיוחד): זו מסעדה כושלת! 

אמא: אין מה לעשות. יש לנו אילוצים היום. מחר, לכבוד סיום הטיול, נמצא מסעדה שווה ונפצה את עצמנו!

אירוע אחר שידרג את סיום היום – מסתבר שהערב נערך קונצרט ג'אז גדול בעיר באחת הכיכרות. מאות, ואולי אלפי אנשים התכנסו בכיכר (סאבטקסט: דבר שמעט הלחיץ אותי… זה היה ימים ספורים אחרי הפיגועים בניס ובמינכן.. ).

נפרדנו מהחברים שהתעייפו ורצו כבר לחזור, ואנחנו עמדנו בכיכר דקות ארוכות ונהננו מהקונצרט. היו שם כמה זמרים מוכשרים!

סיימנו את היום בנסיעה הלילית, בפעם האחרונה, לצימר בליינס.

מחר היום האחרון של הטיול! לה גרנד פינאלה  

סיכום היום:

תכנון מול ביצוע: יפה פלוס מינוס.  אמנם מראש היום של אינסברוק תוכנן כיום עירוני + קניות, אך בסתר לבי קיוויתי כי נוכל לשלב גם אתר טבע – כמו נקיק לאוטש או איזה אגם נחמד. ומצד שני – כולנו היינו זקוקים לקצת עיר ולקצת הימרחות…ולכן – בסופו של דבר היה מוצלח ונחמד!! 

מזג אוויר: נהדר. אין גשם בכלל, דבר שלא הפריע לנו בשוטטות במדרחוב של אינסברוק ומהנאה ממופעי הרחוב והקונצרט.

דיווח קולינרי: ארוחת בוקר בדירה בליינס,  קפה ודונאטס במקדונלנד'ס במרכז קניות היום לא היה קייזרשמארן – שוב מחדל חמור! בערב  – מסעדה לא מוצלחת באינסברוק. אחת הנפילות של הטיול, אבל מחר תהיה חוויה מתקנת!   

דירוג אתרים וחוויות: שוב, קצת קשה לדרג היום, כי היינו כל היום בעיר – אבל בכל זאת : מקום 3 – מרכז הקניות + השלל  מקום 2 – מוזיאון הפעמונים  מקום ראשון – המדרחוב והעיר העתיקה באינסברוק 

הדבר המעצבן / המיותר: המסעדה בערב. 

לקסיקון נאציזם ושואה: ממש אין היום. אבל אציין את כרזת התערוכה על יהודי אינסברוק.

צחוקים מול עצבים: מעט עצבים ואכזבה במסעדה, צחוקים במוזיאון הפעמונים 

הנאה: כל המשפחה: נהננו! מר מזג אוויר ומר קופירייטר קיטרו מעט לקראת סוף היום, מיסטר נקסט היה מבסוט מהמפגש עם החבר וכולם היו מבסוטים מהקניות. סאבטקסט: שוב היה כייף לטייל עם חברים וגם כמובן לעשות שופינג 

תמונת היום : גג הזהב באינסברוק (גם כי הוא יפה וגם כי היה נקודת מפגש עם החברים):

המשך בחלק ט' – שהוא גם האחרון בסיפור טיולנו לאוסטריה.