אוסטריה – המסע אל אגם הירח

תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי באוסטריה. משתתפי הטיול – אמא, אבא ושלושה בנים בוגרים. בשבוע הראשון טיילנו בחבל זלצבורג ושהינו בצימר מקסים בראדשטאדט. נהננו מהטבע המקסים וביקרנו בעיירות מתוקות ובעיר זלצבורג. הגשם הבריח אותנו לאתרים כמו מרחצאות חמים ונקיקים – אך בהמשך מזג האוויר האיר לנו פנים והגענו לאגם הלבן המהמם.  על כל אלה תוכלו לקרוא בחלק א' , חלק ב', חלק ג' וחלק ד' של סיפור הטיול. בשבוע השני של הטיול הגענו לחבל טירול. פתחנו בעמק קאונרטל ובתצפית  שלושת המדינות – ועל כך מסופר בחלק ה'. מסלול טיול מהיר וכללי – מופיע בפוסט "רכבל אל הקייזרשמארן".

אנו ממשיכים בטיול באוסטריה – והיום נוסעים מערבה, לחבל פוראלברג. 

יום רביעי, 20.7.16  – חבל פורארלברג Vorarlberg

התוכנית ליום זה:

איזור פוראלברג: אגם לונרזי, העיירות ברנד, בלודנץ, פלדקירך.

העיירה VANDANS עם מגלשות הרים, פארק חבלים ואומגה.

סאבטקסט: היום שהכי חיכיתי לו!

ספוילר:

הביצוע:

בוקר טוב! הנה הגיע היום המיוחל – נוסעים לאגם לונרזי! 

אגם לונרזי הוא שיגעון מעט אובסיסיבי שלי, ולא הייתי מוכנה לוותר עליו בשום פנים ואופן. שמרתי עבורו את היום שאמור להיות הכי יפה בטיול – ואכן, ע"פ מר מזג אוויר וגם ע"פ האתרים אחריהם עקבתי – יום רביעי השמשי והחם הוא יום מושלם! 

אמא: קדימה, תתארגנו מהר. יש מרחק די גדול לנסוע היום!

אבא: את בטוחה שהאגם הזה מצדיק נסיעה כל כך רחוקה? אין כאן מספיק מקומות יפים קרובים יותר?

אמא: אני חייבת להיות שם!

סאבטקסט: לא יעזור לו! 

מר קופירייטר: ומה עם האומגה שהבטחת לנו? ופארק חבלים..? יש לי כמה דברים שתיכננתי לעשות בטיול הזה ובינתיים שום דבר לא התממש!

סאבטקסט: neglected child ! אפשר לחשוב שסבלת עד עכשיו! 

אמא: זה גם בתיכנון היום, ולכן אין הצדקה למרוח זמן עכשיו! 

בשעה טובה יצאנו  – לא מאד מוקדם, אבל השתדלנו מאד.

הדרך לחבל פוראלברג אורכת כשעה וחצי ועוברת במנהרה ארוכה מאד (כ-15 ק"מ) שהיא גם "מנהרת אגרה"  9.5 יורו ימ"ש.

אגב – בטירול ישנן די הרבה מנהרות יחסית לזלצבורגרלנד.

הנה אחת לדוגמה:

המראות בדרך היו יפים, ההרים נישאים וירוקים ולמרגלותיהם שדות:

בשעה טובה סיימנו את הנסיעה והגענו לתחנה הראשונה.

גולם בואנדאנס

הגענו לעיירה הנקראת VANDANS , שרק בזכות אלון ידידי היקר שמעתי ידעתי עליה.

ואנדאנס לא (מאד) רחוקה מלונרזי ויש בה איזור פעילות טבע וספורט – פארק חבלים, מגלשות הרים ואומגה.

סאבטקסט: עדיף להתחיל עם האומגה והמגלשות, שהבנים יירגעו ואז לא יפריעו לי להנות בלונרזי! 

כשנכנסנו לואנדאנס, ראינו שלאיזור ההרפתקאות הזה קוראים בשם Golm. כמובן שהשם הזה גרם לבדיחות רבות במשפחה ונהגה על-ידינו Golem . 

אטרקציות בגולם – Golm, Vandans

הגענו לקופות הרכבל שם ישבה גולמית אחת שבקושי הבינה אנגלית.

במאמץ על הצלחנו להבין אותה והיא אותנו.

קנינו חמישה כרטיסים לרכבל + מגלשות הרים ובנוסף שלושה כרטיסים לאומגה עבור הבנים היקרים. (כ-80 יורו עבור כל המשפחה).

הנוף מהרכבל מקסים!! על כל קרונית כתוב גולם 

זה מה שרואים לקראת סיום הנסיעה ברכבל:

הגענו לתחנת הרכבל, ממנה יש עוד המשך לפארק החבלים עליו דילגתי באלגנטיות (סאבטקסט: אין זמן!! יש אגם לונרזי!).

ופנינו לעבר האומגה שנקראת "השועל המעופף" – Flying Fox

האומגה עוברת מעל מאגרי מים כחולים טורקיזיים מעוצבים. 

המראה מהמם:

בהתחלה חשבנו שנופלים היישר למים, אפילו הבאנו בגדים להחלפה – אבל כנראה שלא הקשבתי לאלון בקפידה והנחיתה היא על רמפה.

הבנים צעדו לעבר תחילת מסלול האומגה (אח"כ סיפרו שהדרך ארוכה וגם עלייה לא קלה. מיסטר נקסט: זה לא היה בשבילך.).

אמא ואבא חיכו. וחיכו. וחיכו.

סאבטקסט: עד הגיע תורם יצאה לי הנשמה!

היה שם חם ואנחנו חיכינו עם המצלמה כדי להנציח את האירוע…

סוף סוף הם הגיעו.

הנה תמונה ייצוגית של אחד הבנים תלוי בין שמיים וארץ:

ומתקרב לנחיתה:

על הרמפה הזו נוחתים :

ובא לציון גואל.

מר מזג אוויר: היה כיף!

מר קופירייטר: הטיול מתחיל להתקדם מבחינת המטרות שהצבתי!

מיסטר נקסט: יאללה בואו למגלשות.

סאבטקסט: העיקר שהבנים יהיו מרוצים.

ומה עם האגם שלי..?!? 

הבנים הזדכו על ציוד האומגה וכולנו צעדנו למגלשות ההרים של גולם.

אבא: איזה תור יש כאן! נחכה פה אולי שעה!! 

אמא: אוף!! בסוף לא יהיה לנו זמן ללונרזי…! 

סאבטקסט: חבל שלא הגענו לכאן קודם לתפוס תור בזמן שהם היו באומגה! 

מר מזג אוויר: זה תור מאד ארוך! ויש כאן מפעיל אנטישמי במיוחד שמוריד את הקרוניות בהבדלי זמן גדולים מדי!

מיסטר נקסט: לפי החישוב שלי, כל שתי דקות הוא מאשר למישהו לרדת. יש פה לפחות 30 אנשים לפנינו. שעה לחכות!! 

סאבטקסט: אני לא מאמינה שזה קורה לי! 

בשלב זה, התחלתי להלחץ עד מאד!!

כל הטיול חיכיתי להגיע ללונרזי, ובסוף הוא יתפספס לי! 

אבא: עד מתי פתוח הרכבל שם?

אמא: השארתי את הדפים באוטו! אני חושבת שעד 5. אבל אולי עד 4…?

מיסטר נקסט: וכמה זמן לוקח להגיע מכאן לשם?

חישבתי באפליקציית  here בעודנו מחכים בתור. יצא שעה!!! 

מרוב לחץ, שכחתי שהתוכנה מחשבת לי את המרחק מפיסגת ההר ולא ממגרש החנייה – ולכן זה לא היה כמובן חישוב ריאלי. 

עכשיו עוד יותר נלחצתי.

אמא: אולי נוותר ונרד למטה ברכבל?!? במקרה הטוב נגיע לשם ותהיה לי רבע שעה לראות אותו! אם בכלל!! אני בסוף אפסיד את הלונרזי!!!  

למרבה הפלא, הבנים גילו אבירות ואמרו שהם מוכנים לוותר על המגלשות כדי שנספיק ללונרזי. (ילדי זהב! )

הלכנו – אמא ושניים מהבנים – לקופת האינפורמיישן.

אמא: שלום. אנחנו לא רוצים לרדת במגלשות אלא ברכבל. אנחנו רוצים להחליף את הכרטיס.

קופאית: למה לוותר? אלו מגלשות נהדרות! 

אמא: אנחנו בלחץ זמן וצריכים להגיע מהר למטה. יש תור גדול.

קופאית גולם אנטישמית: אז אתם צריכים לקנות כרטיס ירידה ברכבל. אין אפשרות להחליף.

אמא: מה זאת אומרת?!? ומה נעשה עם הכרטיס של המגלשות? 

קופאית אנטישמית: אין בעיה, תשמרו אותם. הם טובים עד סוף 2016!

סאבטקסט: עוד כמה ימים אנחנו עוזבים את אוסטריה, טיפשה אחת! מה זה יעזור לי?!?

אמא: כמה עולה כרטיס ירידה?

קופאית גולמית אנטישמית: 11 יורו לאדם.

סאבטקסט: היית מתה!

סאבטקסט – מדברת לעצמי: מה חשבת?!? שאת בישראל עם כל הקומבינות?!? 

חזרנו מאוכזבים ועצבנים עוד יותר לשניים שחיכו בתור שבינתיים התקדם.

החלטתי שמה שצריך לקרות, יקרה. ומה שצריך לקרות – זה שאני אהיה היום בלונרזי! 

למזלנו, חלק מהאנשים עלו עם ילדים קטנים ולכן התור התקצר עוד יותר.

סוף-סוף הגיע תורנו.

שוב הבנים שמו אותי מאחוריהם כדי שלא אפריע בירידה.

שוב הצבתי את בעלי היקר מאחוריי כדי שייגן עלי:

עד שהמפעיל האיטי שיחרר אותנו לירידה חלפו דקות ארוכות.

היה לי זמן לצלם את תחילת המסלול שאורכו 2.6 ק"מ.

סוף סוף הגיע תורי.

תשמעו, היה כיף!!!

אלו המגלשות הכי שוות טיול שלנו!

קודם כל, המסלול היה יפהפה! עובר בתוך יער קסום, וש בו כל מיני הפתעות (לא מפחידות). חלקו היה מעט תלול ומתפתל – אבל מהנה ביותר! בנוסף – המסלול לא קצר מדי ולא ארוך מדי. מושלם!

סאבטקסט: הפתעה לטובה אחרי כל הסבל והלחץ שלי…! 

אפילו קצת צעקתי בירידה (לעצמי… מי שומע?) כדי להוציא את כל האמוציות שהצטברו בי: מתח -עצבים – לחץ – הרפייה- הנאה! 

כל המשפחה התאחדה למטה, שבעת רצון.

מר קופירייטר: נו אמא, נרגעת?!? את איבדת את זה שם למעלה!

אמא: היה כיף ונהניתי! איזה נוף יפה היה בדרך!

מיסטר נקסט: יאללה בואו ניסע לאגם הזה שלך.

הגענו למכונית, חישבתי שוב את אורך הנסיעה – והנה: חצי שעה!

סאבטקסט: אופס… טעות לטובה!

מצאתי את הדפים והנה עוד הקלה: הרכבל אכן פתוח עד 17:00 ולא עד 16:00.

סאבטקסט: אני אראה את הלונרזי!! וגם אטייל שם מסביבו! 

הכתרנו את המגלשות בעיטור גבוה (חלק מהדירוג ירד בגלל התור) ואנחנו ממליצים בחום!

הנה האתר של גולם, יש גם סירטונים הממחישים את הירידה באומגה ואת רכבות ההרים.

Go Golem 

כאמור, יצאנו ממגלשות ההרים של גולם בתחושה נפלאה.

לפני הירידה חילקתי הוראות ברורות לכולם.

אמא: ברגע שאתם מגיעים למטה, אתם רצים למכונית. צריך גם לאסוף את התיק ששלחנו למטה (לא נתנו להוריד במגלשות תיקים גדולים שלקחנו לשווא) – מר מזג אוויר נשלח למשימה. 

פונה לאבא: אתה נכנס ישר למכונית ומניע אותה כדי שנצא ישר לדרך.

אבא: את מוכנה להירגע?!? יש לנו זמן, כבר ראית!

אמא: אני רוצה להיות בלונרזי כמה שיותר זמן!

סאבטקסט: כן, כבר אמרתי שהייתי מעט אובסיסיבית בעניין…

מיסטר נקסט: אני רעב.

אמא: תאכל באוטו!

כבר לפני שנתיים תיכננתי את הלונרזי בטיול שלא יצא לפועל, והיה לי ברור שאין מצב שאני מוותרת על היום הזה!

בשעה טובה יצאנו לדרך. סנדביצ'ים אכלו באוטו, ע"פ ההוראות שלי.

הנסיעה ארכה מעט יותר מחצי שעה.

נכנסנו לעמק ברנד המקסים.

הנוף מטריף!!

בדרך עברנו בעיירות קטנות

הכביש מתפתל ובכל פיתול – הנוף נפלא יותר ויותר

חלפנו גם על פני העיירה ברנד.

אבא: איזו עיירה יפה. אולי נעצור פה לקפה?

אמא: אין עצירות ואין עיכובים! 

סאבטקסט: בסתר לבי התחשק לי לעצור שם, אבל הייתי ממוקדת מטרה!

המשכנו לעלות מעלה וראינו עוד ועוד שלג בפסגות ההרים.

פלא שעדיין היה שלג – היו אלה ימים חמים מאד (באותו יום היו 30 מעלות!)

סוף סוף הגענו למגרש החנייה של הלונרזי.

המקום אולי נידח ומרוחק מה"היילייטס" של טירול / פוראלברג – אבל היו הרבה אוטובוסי תיירים, שלמזלנו – יצאו משם… 

אמא: בוא מהר לקופות!

קנינו כרטיסים לרכבל (יחסית לא מאד יקר) והמתנו עם קבוצת קשישים צרפתים חביבים. נהניתי קצת לקשקש עימם בשפה האהובה עלי ולהתאוורר מהשפה הנון-אלפית…

בזמן שחיכינו, צילמתי את הרכבל היורד אלינו:

הנה הוא מתקרב:

סוף-סוף עלינו עליו.

כשעולים למעלה, לא רואים כלום ממה שמחכה בפיסגה.

רק את מגרש החנייה.

ואז, הגענו לתחנת הרכבל העליונה (בדרך היו כמה נדנודים מפחידים…) בגובה כמעט 2000 מטר.

יצאנו החוצה, עשינו כמה צעדים

וזה מה שראינו:

לצעוק מרוב יופי!!!!! 

אגם לונרזי – אגם פני הירח  LUNERSEE  

אגם לונר (זי= אגם, לונר = ירח) הוא אגם אלפיני טבעי סכור במרומי האלפים. הוא ממוקם בגובה 1970 מ' מעל פני הים, ומוקף בפסגות הרים מחודדים. הלונרזי נקרא גם "הפנינה של האלפים" וממנו יוצאים מסלולי טיול רגליים. גם לדוג שם אפשר (בתשלום ועם מגבלה של מספר דגים ליום…). האגם ממוקם בקצה עמק ברנד, בחלק המערבי של אוסטריה – קרוב לממלכת ליכטנשטיין (סאבטקסט: כך זה נשמע מאד חגיגי!). 

ביום בהיר כשהשמש זורחת ומאירה עליו – הוא מנצנץ בטורקיזיות מהממת ביופיה!!

כמובן שלא ידעתי את נפשי מרוב אושר.

הרגשתי שאני מגשימה חלום, שהמציאות עולה על כל דימיון.

זה היה פשוט מטריף!

התחלנו ללכת בשביל סובב האגם.

מכיוון שהשמש החלה לנוע מערבה, הלכנו בעקבותיה, ימינה ומערבה.

סאבטקסט: כדי שהתמונות יצאו יותר טוב כשהשמש מאחורינו! 

בנוסף, השביל לצד שמאל מוביל לעלייה שנראתה די אימתנית ומיותרת. וגם אין לנו זמן לעשות הקפה שלמה סביב האגם. (רואים את השביל בתמונה זו).

מאות, אולי אלפי תמונות צילמנו שם….!

מכל זווית האגם נראה יותר יפה.

כל בני המשפחה התלהבו.

אמא: מה אמרתי לכם?!?! ותחשבו שעוד היינו מפספסים את זה!

היכונו למתקפת תמונות מהלונרזי!

מר קופירייטר:

מיסטר נקסט:

מר מזג אוויר:

בדרך פגשנו את הצרפתים והם צילמו אותנו:

איזה אושר. 

כמובן שגם בלונרזי היו ספסלים דוגמנים:

והנה הגברים של חיי מדגמנים את לונרזי:

הבנים ירדו למטה אל האגם 

ואני המשכתי להתפעל מהיופי המפעים הזה:

השעה חמש התקרבה, ועימה האיום של הרכבל האחרון היורד למטה.

סאבטקסט: כרגיל אנחנו האחרונים בכל פסגות ההרים…

תמונות אחרונות לפרידה מלונרזי:

ומקבץ תמונות משפחתיות:

היו שם גם נדנדות 

וכסא נוח אל מול האגם

וסאבטקסט אחת מאושרת במיוחד!