קליספרה קרפאתוס!

נופש זוגי באי היווני קרפאתוס

אוגוסט 2017. מצבנו המשפחתי כדלקמן:

התאום א' – הידוע בשמו מר קופירייטר, נמצא לקראת סופו של הטיול הגדול בדרום אמריקה. נופש כעת בחופי מקסיקו.

התאום ע' – הידוע בשמו מר מזג אויר, יצא לפני שבוע לטיול הגדול. שוהה כעת בניו יורק ונהנה עם משפחתנו המפנקת על כל ענפיה.

הבן הצעיר – הידוע בשמו מיסטר נקסט, סיים לא מכבר את לימודיו בתיכון את מבחני הבגרות. נסע עם חבריו לחופשת ים ומסיבות בפלמה דה מיורקה.

סאבטקסט: ומה איתנו….?!

אמא סיימה לא מכבר שנת שבתון בה טיילה במדינות שונות. אבא היה עסוק בענייני עבודה ומשפחה מורחבת ושניהם לא תיכנו כלום לקיץ…

סאבטסקט: שערוריה!! זה לא יעבור בשתיקה! אין מצב שגם אנחנו לא נעשה גיחה קטנה לחו"ל!

וכך, שוטטתי ברשת וחיפשתי מבצעים לאיזה אי יווני , עדיף כזה שעדיין לא היינו בו ומהפחות ידועים.

והנה מצאתי, דיל שווה בהתראה קצרה של כמה ימים : האי קרפאתוס!

סופ״ש ארוך, 3 לילות במלון אלימונדה מארה , טיסות ישירות עם ארקיע והדיל כולל העברה למלון.

המחיר – זול ומשתלם: פחות מ-2500 ש"ח לזוג.

ועכשיו נותר לברר כמה פרטים ומה עושים שם בכלל.

סאבטקסט: איפה זה? מה זה? מה יש שם?

ספוילר לקרפאתוס:

מידע כללי על קרפאתוס:

האי קרפאתוס שוכן אי שם בין רודוס לכרתים, בים האגאי, בחלק המכונה הים הקרפאתי (שנקרא על שם האי). שטחו של האי 324 קמ"ר ומתגוררים בו כ – 6,500 תושבים. בשל מיקומו המרוחק והמבודד נשתמרו בו מנהגים ולבוש אותנטיים וכן ניב מעט שונה של יוונית.
עיר הבירה ועיר הנמל המרכזית של האי היא פיגאדיה (או בשמה הרשמי: קרפאתוס).
באי ישנם – כמו בכל אי יווני שמכבד את עצמו – חופי ים נפלאים עם מי טורקיז צלולים, עיירות וכפרים אותנטים וגם כפר גבוה מאד ומבודד מאד שנקרא אולימפוס!

ועל שאר המקומות שגילינו ובהם בילינו – תקראו בהמשך הפוסט.
ולפני שנצא לדרך ונגיע לנתב"ג , מצורף השיר היווני החמוד מאירוויזיון 1977 Mathima Solfege (הגיע למקום החמישי):

והנה הגיע היום המיוחל, וכמו שאומרים: המתחיל במצווה אומרים לו גמור 

אז קודם כל דאגנו לפזר את הילדים במדינות שונות 

ועכשיו – תורנו!! 

הפעם נסענו לנתב"ג ברכב הפרטי והשארנו אותו בחניון. הגענו לשדה ולשמחתנו הטיסה יוצאת מטרמינל 3 החביב עלי והיישר לתמונות המסורתיות עם המזרקה הכי יפה בארץ:

יום מס' 1: מגיעים לקרפאתוס

הטיסה לקרפאתוס אורכת כשעתיים. שדה התעופה שם הוא קטנטן ונמצא ממש על קו המים. כשנחתנו, היה נדמה שאנחנו עומדים לנחות בתוך הים…!
הדיל כלל כאמור, הסעה למלון. מדריך האחראי על "תיירי הדיל", המתין לנו וערך רישומים של הבאים. כמו כן, הציע כי יראה לנו את העיר בערב והוסיף כי יש באמתחתו סיורים שונים באי וכדאי להשכיר דרכו רכב למי שרוצה נהיגה עצמאית.
יצאנו מהשדה והרגשנו כי נושבות רוחות עזות…
סאבטקסט: המממ… אולי טעינו כשלקחנו דווקא את האי הזה לנופש…?
המדריך הסביר כי האי קרפאתוס ידוע בשל הרוחות החזקות ולכן הוא חביב על גולשי הגלים (גלשני המפרשיות).
סאבטקסט: כאשר אבדנו – אבדנו…

כספוילר קטן, מבטיחה שלא הרגשנו כל כך את הרוחות המפורסמות. מזל…!

נכנסו לאוטובוס שלקח אותנו למלון.
הנה תמונה מהנחיתה בקרפאתוס ותמונה שצילמתי בנסיעה באוטובוס:

הגענו למלון אלימונדה מאריס – Alimounda Mare , מלון המדורג כחמישה כוכבים, יפה וחדש יחסית. החדר שקיבלנו היה מרווח ונוח. הפאטיו במלון מזמין ומחובר לחדר האוכל היפה ואנשי הצוות מסבירים פנים.
גולת הכותרת במלון היא בריכת האינסוף המהממת, שצופה אל נוף מקסים של קו הים והעיר פיגאדיה.

כמה תמונות מהמלון:

איזה כיף לנו! תמונה זוגית:

לאחר שחייה בבריכה וסשן תמונות, החלטנו רדת לחוף הים של המלון. יורדים במדרגות ומגיעים לחוף נחמד.

השתרענו על מיטות השיזוף, ואח"כ טבלנו במי הים הקרפאתי.

סאבטקסט: דווקא לא היה משהו… הים קצת געש – כנראה בגלל הרוחות המפורסמות. נו מילא…

עלינו לנוח בחדר המפנק והתארגנו ליציאה "לעיר הגדולה": פיגאדיה.

המדריך של הדיל חיכה בלובי למי שרצה קצת הנחייה והכוונה. כמו כן, הציע שנשכור רכב דרכו.

אבא: אני רוצה שמחר נשכור רכב ונטייל באי.

אמא: אין בעיה! הכנתי דפים ויש לי רעיונות למסלול.

אבא: מתי הספקת להתארגן עם מידע?

סאבטקסט: המממ… עדיין לא מכיר את אשתו??

וכך קבענו ושילמנו השכרת רכב למחר, הקשבנו קצת למדריך ולטיפים על מסעדות ויצאנו לשוטט בעיר. 

פיגאדיה – או קרפאתוס הבירה

עיר הבירה ועיר הנמל המרכזית של האי היא פיגאדיה (או בשמה הרשמי: קרפאתוס). מרבית תושבי האי, כ-6000 איש, חיים בעיר זו (שבכל מקום אחר היינו קוראים לה עיירה…). בפיגאדיה יש מדרחוב עם חנויות, מסעדות ובארים וכן טיילת נחמדה עם מסעדות השוכנות קרוב לחוף. לעת ערב מתמלאות הסימטאות, המדרחוב שוקק חיים והמסעדות מתמלאות במהרה. בעיר ראינו בתים מודרנים וגם בתים פשוטים יותר. וכמובן – בתי מלון מדרגות שונות – החל ממפוארים, המשך בעממיים יותר וכלה בדירות נופש וחדרי אירוח. 

הלכנו ברגל מהמלון לעיירה והמראה שנגלה לעיננו יפה בפשטותו:

הזדמנות לתמונה זוגית בערב רומנטי:

התהלכנו בין הטברנות והמסעדות, מכל עבר ברכו אותנו ב"קליספרה" והזמינו אותנו לאכול דווקא אצלם. לאחר שוטטות קצרה בחרנו במסעדת "מקסים".

המאכלים היו טעימים, האווירה היתה שמחה והיה לנו נחמד עד מאד!

לחיים!

לאחר טיול קצר במדרחוב, צעדנו בחזרה למלון ונהננו מהמראה היפה של העיירה המוארת.

קליספרה קרפאתוס, לילה טוב!

יום מס' 2: שוכרים רכב ויוצאים ליום טיול באי

בוקר טוב!

אכלנו ארוחת בוקר טעימה במלון ויצאנו לסוכנות השכרת הרכב הסמוכה למלון.

קיבלנו מפה של האי והחלטנו (סאבטקסט: החלטתי ) על מסלול הנסיעה.

כיוון הנסיעה שלנו הוא צפונה ובמעלה ההרים.

מעט על מבנה האי קרפאתוס:

האי ארוך וצר, בעל חופים יפהפיים ומפרצים קסומים. מרבית האי הוא הררי והנקודה הגבוהה ביותר (1,215 מ') נמצאת על הר לאסטוס. מרכז האי מכוסה יער צפוף ואזורים רבים מכוסים בכרמים ומטעים של עצי פרי. בחלקים הגבוהים ישנם מצוקים מרשימים ואין הרבה צמחייה. הדרכים באי מפותלות, לרוב נסענו בכבישים צרים אך סלולים טוב. 

כך החלה הדרך שלנו:

המשכנו בנסיעה במעלה ההר.

ראינו עצי אורן בקרפאתוס על רקע נוף הים – ממש כמו בכרמל שלנו! 

אמא: תעצור, תעצור! יש כאן נקדת תצפית שנראית לי שווה!

אבא: התחלנו עם העצירות לצילומים?

אמא: תראה, הנה עוד כמה מכוניות שעצרו. זו בטוח תצפית שווה!

סאבטקסט: הוא הרי יודע שאין לו ברירה והוא צריך לעצור כשאני מבקשת…

חנינו, יצאנו מהמכונית – וזה הנוף המהמם שראינו:

מבעד לעצי האורנים נראו חופי ים ומפרצים עם מי טורקיז. מטריף!

כשעושים קלוז למצלמה, רואים עד כמה החופים האלה קסומים.

ספוילר: עוד נגיע לחופים האלה…!

סאבטקסט: מסתבר שהם מאד ידועים בקרפאתוס. מזל שעצרנו לתצפית!

שם האתר: חוף אפלה Apella

זוג נוסף שהיה במקום ביקש שנצלם אותם, וגם אנחנו בתמורה צולמנו לתמונה זוגית:

המשכנו בדרך ועלינו יותר ויותר גבוה, עד שכמעט ולא היו עצים אלא רק שיחים. וגם עיזים וגל אבנים.

התמונות ממחישות את הנוף של הצד המזרחי של האי קרפאתוס.

והנה אנחנו מגיעים לאחד מיעדי הטיול היום – הכפר אולימפוס.

סאבטקסט: אולימפוס?? זה לא ההר של האלים מהמיתולוגיה היוונית…?

הכפר אולימפוס בקרפאתוס

הכפר אולימפוס הוא כפר מבודד השוכן בגובה של 1200 מ', והדרך אליו מפותלת ומטפסת אל ההר. עד שנסלל אליו הכביש הנוכחי, הכפר היה מנותק וכמעט בלתי נגיש. מיקומו הנסתר במרומי ההר היווה מקום מפלט אידיאלי לתושבים שהעתיקו לכאן את ביתם. במשך מאות בשנים הם שכנו כאן בבידוד מוחלט, מתפקדים כמשק אוטרקי סגור, המספק לעצמו את כל צרכיו, ומנותקים מכל ציוויליזציה. עד לפני כשלושה עשורים עדיין לא היו כאן חשמל או חיבור לצנרת מים זורמים וגם בעת הנוכחית נדמה כי החיים כאן פשוטים מאד.

בתי הכפר אולימפוס פזורים על צלע ההר, חלקם צבועים בכחול, ורוד או אדום – והמראה הנגלה למי שעשה את הדרך הארוכה והמפותלת – קסום ומיוחד במינו. משך הנסיעה מפיגאדיה (העיר הגדולה) לאולימפוס הוא כשעה וחצי.

עצרנו בנקודת התצפית המשקיפה על ההר.

אמא: נעשה ממש קר!

אבא: נכון! ואיזו רוח יש כאן!

סאבטקסט: ועננים שיורדים על ההר ולא מאפשרים צילום טוב…

וזה מראה הכפר אולימפוס כפי שנגלה מול עינינו:

המשכנו לתוך הכפר וחנינו בחניון המיועד לרכבים פרטיים.

התחלנו לשוטט בסימטאות הכפר ונשבינו מיידית בקסם הפשטות של המקום הייחודי הזה.

הבתים חלקם בצבועים לבן עם חלונות כחולים, חלקם בנויים מאבנים ולבנים וחלקם כחולים.

בין הבתים – דוכנים של אנשי המקום המבקשים למכור את מרכולתם – עבודות יד, מפות ואריגים רקומים, צלחות נוי מעוטרות, סבונים, שטיחונים ומאכלים שונים.

הנשים לבושות בבגדים מסורתיים וניכר כי אלו הם אכן הבגדים שהן מסתובבות עמם בחיי היום-יום.

עד מהרה, התיידדנו עם חלק מאנשי המקום. אחת מהנשים סיפרה לנו שרק חודש בשנה יש למעשה תיירות במקום, כי הדרך לכפר ארוכה ומפותלת ותיירים מגיעים רק במשך כמה שבועות ספורים לאי. לא כולם בוחרים לטייל ולהגיע להרים, אלא מסתפקים בחופים. 

נראה כי אנשי הכפר מתכוננים כל השנה לחודש התיירות היחיד שישנו כאן…

אמא: אני רוצה לקנות כמה דברים. אני קצת מרחמת עליהם שהם גרים בכפר כזה מבודד.

אבא: אל תדאגי, הם חיים להם מאד יפה כאן.

אמא: אולי…. אבל אני מרגישה צורך לתמוך בהם קצת, אם כבר הגענו לכאן.
עד מהרה נרכשה מטפחת, והמוכרת קשרה לי אותה על ראשי כאחת המקומיות.

והנה תמונות עם חברותינו החדשות מהכפר אולימפוס:

מאותו הרגע שהמטפחת האולימפית עטתה את ראשי, הסתובבתי עמה בגאווה בסימטאות הכפר.

הנה אני, כאחת מילידות המקום, מצולמת על רקע הכפר אולימפוס:

המשכנו להסתובב בסימטאות הכפר ולצלם את הבתים והמבנים השונים. יש הרבה מאד כנסיות ובתי תפילה בכפר אולימפוס. נאמר לנו שישנה אמונה בקרב תושבי הכפר שאם הם מבקשים בקשה מאלוהים והיא מתממשת , הם מקיימים נדר להקים כנסייה – ומכאן ריבוי הכנסיות.

מאחת הסימטאות נגלה לעיננו נוף מרהיב של הים – בצד המערבי של קרפאתוס:

עוד כמה מראות אופיינים לכפר אולימפוס:

סאבטקסט עם המטפחת המקומית מדגמנת את אולימפוס:

נכנסנו לאחת המסעדות המקומיות. הנוף מרהיב והאוכל טעים!

ובזאת תם ביקורינו בכפר אולימפוס בקרפאתוס. חוויה מעניינת ומהנה שנחקקה לנו בלב.

חזרנו לרכב ונסענו אל היעד הבא:

הכפר דיאפאני – Diafani

דיאפאני הוא כפר ציורי השוכן על שפת הים בחלק הצפון-מזרחי של קרפאתוס, ולו נמל ומפרץ יפהפה. יש כאן טיילת נחמדה עם ספסלים שעליהם מצויירים דגלי יוון וכמובן – חופים שנראים נחמדים מאד.

אבא: חם לי.

אמא: גם לי. בא לי ללכת לחוף ים, אבל יש לי משהו אחר בתכנון…

סאבטקסט: האמת…? לא כל כך היה לנו מה לעשות שם, אז רק הצצנו. צילמנו והמשכנו הלאה. אהבתי במיוחד את הספסל עם דגל יוון. 

 

מקורות יודעי דבר מספרים שאפשר לשכור בדיאפאני דייג או בעל סירה קטנה, שייקח לשייט נחמד לכמה שעות.

מדיאפאני נסענו שוב למעלה להר, אבל המטרה היתה לרדת בחזרה לאיזור החופים – הפעם לצד המערבי של קרפאתוס.

וזה הנוף שראינו בדרך – הצד המערבי של האי:

והנה הגענו לעיירה עם חופים ידועים ופופולרים בקרב המטיילים – לפקוס.

חוף לפקוס – Lefkos

אמא: כאן אני רוצה להיות! בוא נלך לאחד החופים ונהנה קצת מהים.

אבא: אולי נחזור למלון ונלך שם לים?

אמא: בצד זה הים יותר רגוע, תראה איזה מפרץ כייפי.

סאבטקסט: כרגיל הוא מפקפק…. ובסוף יבוא לאן שאני מציעה ויהנה.

וכך חנינו וירדנו לאחד מחופי לפקוס.

היה לנו מאד נחמד ורגוע בחוף. הים היה רגוע ונעים לרחצה, האווירה היתה נעימה ונהננו מכל רגע!

מראה כללי של לפקוס והחופים:

מלפקוס המשכנו לתחנה הבאה:

הכפר פיניקי – Finiki 

פיניקי הוא כפר דייגים שליו בו מתגוררים רק 25 תושבים וידוע בטברנות שלו עם מאכלי דגים הנחשבים כמשובחים.

כשהגענו לשם, כמעט ולא היו בו אנשים והוא נראה די רדום. אבל – המראה של חוף פיניקי שבה את ליבי. 

תיראו כמה יפה:

הכפר פיניקי ממוקם על מפרץ טבעי הפונה לדרום ולכן מוגן מגלי הים הקרפאתי. 

מסתבר כי הנמל הקטן של פיניקי שימש כנמל המסחרי הראשי של קרפאתוס עד שנת 1900, ולכן הכפר היה בעל חשיבות בחיי היום-יום של תושבי האי. כיום הנמל המרכזי נמצא בפיגאדיה עיר הבירה, אבל החשיבות ההיסטורית של פיניקי – כבודה במקומה מונח.

בגבעות המתנשאות מעל פיניקי, ניתן לראות מערות גדולות, בנות מיליוני שנים. מסופר כי בזמנו הוחזקו בהן אנשים אומללים שנישבו על ידי סוחרי עבדים שפלשו לאי…

בכיכר המרכזית בכפר, ממש מול הנמל, מתנשאת אנדרטה שסיקרנה אותי מאד. ערכתי חיפוש ברשת וזה סיפורה של האנדרטה – שנקראת Immacolata : "אימקולטה" הוא שמה של סירת דייגים קטנה שעליה הפליגו שבעה יוונים מאלכסנדריה במצרים, באוגוסט 1944. באותה תקופה הגרמנים השתלטו על האי – שהיה למעשה שטח כבוש של איטליה. אותם יוונים שהגיעו בסירה ממצרים בישרו למעשה על שחרורה של קרפאתוס ועל סיום הכיבוש הגרמני והאיטלקי. האנדרטה מבטאת את השמחה על השחרור והחופש ונבנתה משיש, אבנים וברונזה.

התיישבנו באחת הטברנות , ויתרנו על ארוחה משום שהמטבח עדיין לא היה פעיל והודיעו לנו שזה ייקח זמן. הסתפקנו בקפה ומאפה ונהננו מפיניקי המקסימה.

משם, נסענו בחזרה לפיגאדיה. החזרנו את הרכב וחזרנו לחדר במלון המפנק שלנו.

מאוחר יותר יצאנו לאכול בעיר – הפעם בחרנו ב"מקום של סופיה" ונהננו מארוחה טעימה לסיום יום נפלא!

לילה טוב עם צילומים מחדר המלון:

יום מס' 3: היום הכחול

ומה זה היום הכחול…?

Blue Day – יום שייט ביאכטה, הכולל שחייה, שנירקול ובילוי בכמה מהמפרצים היפים ביותר באי.

עוד ביום הגיענו לקרפאתוס, החלטנו כי ניקח יום אחד של רוגע וכיף בשייט לחופים.

סאבטקסט: אף על פי שאני חוששת משייט בשל טראומת שיט הלווייתנים בבוסטון… וגם לא מאד אוהבת "טיול מאורגן"…

את השייט הזמנו דרך המלווה הישראלי מהדיל , והוא עלה 35 אירו לאדם – כולל הפלגה ביאכטה וארוחת צהרים. 

זו היאכטה עליה יצאנו לשייט:

לכבוד השייט במי הים הקרפאתי, חבשתי כובע עם הומאז' ליוון ולדגל הלאומי:

היום הכחול שלנו היה הצלחה כבירה!

הנופים שראינו היו נפלאים: ים כחול – טורקיזי צלול על רקע צוקים וסלעים, עם מפרצונים ומערות קטנות, וברקע – עצים ירוקים. 

צילמתי עוד ועוד:

המראות היו עוצרי נשימה:

בזמן השייט, השמיעו לנו מוזיקה יוונית רגועה – להעצמת החוויה והאווירה.

והנה הגענו אל אחד משיאי השייט והטיול. אנחנו מתקרבים לעגון ליד מפרץ ובו שמשיות צבעוניות.

סאבטקסט: המממ. הנוף הזה נראה לי מוכר…

ואכן – המפרץ והחוף הזה מוכר לנו! רק אתמול צפינו בו למעלה והתפעלנו מהנוף המדהים, והנה הגענו לחוף אפלה!

חוף אפלה   Apella Beach 

היאכטה שלנו עגנה בסמוך לחוף ואנחנו ירדנו, מתפעלים מהחוף היפהפה והמסודר. מסתבר כי חוף אפלה נחשב בין החופים היפים ביותר באיי יוון. אפשר להגיע אליו עם מכונית, בדרך מפותלת שמגיעה מההרים, אך רוב התיירים מגיעים אליו כמונו – בשייט.

אף על פי שחוף אפלה נחשב פופולרי וידוע – יש בו אווירה שקטה ורגועה. שמשיות סדורות על פי צבעים מעטרות אותו ומוסיפות גוון צבעוני לים הטורקיזי הצלול. ספינה עם תרנים גבוהים עגנה ליד החוף ותרמה גם היא לאווירה הציורית.

התמקמנו תחת אחת השמשיות הכתומות. במהרה, הגיע אלינו האחראי לתשלום. תחזיקו חזק…! 10 אירו לשמשייה ושני כסאות!! 

סאבטקסט: כעבור שנתיים, ביקרנו במיקונוס האי היוקרתי של הסלבס. שם ביקשו בחופים בין 30-80 אירו לשמשיה!! חוצפנים. 

כאן החוף היה יפה באותה מידה, ואפילו יותר! אכן אפשר לומר שהכל עניין של אופנה, גישה ומיקום. וזה רק מחזק את דעתי ואת ההתפעלות שלי מהיופי שבפשטות.

השתרענו על הכסאות, השתזפנו, נכנסנו למים שוב ושוב.

סאבטקסט: כל פעם שאני מבקרת באחד מאיי יוון אני מתפעלת מחדש – איך אין להם ים סוער וגלים גבוהים וגם לא מדוזות…! 

נהניתי מכל רגע ודקה.

אז הנה עוד כמה תמונות משהותנו בחוף אפלה עם מי הטורקיז הצלולים.

ועוד שתי נקודות:

1. קרוב מעל חוף אפלה -ישנו יער עצים ירוקים . אהבתי את השילוב בין העצים הקרובים לחוף, הצוקים והים.

2. נדלקתי על האטבים שמחזיקים את המגבות, שראינו אצל נופשים אחרים בחוף. כשחזרנו לעיירה, חיפשתי נואשות אטבים כאלה ולא מצאתי. ובסוף גילינו אותם במקום הכי פחות צפוי – בחנות הקטנה במלון! 

סאבטקסט: נרכשו והשתמשנו בהם אולי פעם אחת בארץ…

הסתיים הבילוי המהנה שלנו בחוף אפלה. עלינו בחזרה על היאכטה להמשך השייט.

תמונה זוגית מהיאכטה על רקע חוף אפלה:

בהמשך היום, קיבלנו ארוחת דגים על הסיפון (כלולה במחיר אך ללא שתייה כמו בירה או יין).

שוב ראינו מראות קסומים של ים כחול וצוקים סביבו:

לא רחוק מחוף אפלה, ישנה כנסייה ידועה על ההר ושמה קירה פאנגיה –   Kyra Panagia Church  

הכנסייה הזו נמצאת על צוק וצופה אל החופים (למרגלותיה החוף נקרא חוף קירה פאנגיה). המראה הייחודי של הכנסיה – עם קירות לבנים, עיטורים כחולים וכיפה אדומה – על רקע החוף המקסים , הפך להיות אחת התמונות המזוהות של קרפאתוס.

אנחנו לא הגענו לכנסייה אך נתקלנו בתמונתה שוב ושוב. התמונה לקוחה מהרשת:

 

המשכנו עוד קצת בשייט, ואז עצרו את הספינה והציעו למי שרוצה טבילה בלב ים .

סאבטקסט: מה, שאני אוותר…?!

במהרה שחיתי בים הצלול והקריר, היה כיף! 

בדרך חזרה צילמתי שוב את המפגש בין הסלעים לים הטורקיז.

היה פשוט תענוג של יום כחול!

הגענו בשלום לפיגאדיה ולמלון שלנו למנוחה קצרה. בערב יצאנו לעיר לארוחת ערב חגיגית לסיום הטיול שלנו.

הפעם, עלינו לחלק העליון של איזור המדרחוב, שם הסתתרו חנויות רבות וכמובן מסעדות וטברנות.

אהבתי את עבודות האמנות בחנויות ובדוכנים ,רבות מהן היו עשויות מקרמיקה.

הפעם בחרנו בטברנה שנקראה לה מיראג' – La Mirage . היה מאד טעים ו….יווני.

סיימנו את הערב בטברנה נוספת עם חלק מהישראלים שפגשנו בשייט, היה נחמד ושמח.

לילה טוב קליספרה

תמונה נוספת מהחוף אפלה לסיום היום הכחול:

יום מס' 4: עוד קצת בריכת אינסוף וחזרה הביתה

יום אחרון בקרפאתוס. נהננו מארוחת הבוקר הטובה והספקנו לבלות עוד קצת בבריכת האינסוף המקסימה של המלון.

קשה להיפרד מהנוף ומהפינוק הזה…

אבא שותה עוד כוס קפה בבר במלון: היה נופש מוצלח מאד!

אמא עושה סלפי אחרון עם בריכת האינסוף: היה כיף אמיתי!

וסאבטקסט, מה היא אומרת…? : הייתי מוכנה להישאר כאן עוד כמה ימים…

אבל, אין ברירה… האוטובוס של הדיל מחכה לנו ולוקח אותנו לשדה התעופה הקטנטן על הים.

נפרדים מקרפאתוס, שם למטה נמצא שדה התעופה:

וכמה מילות סיכום:  

יוון שכנתנו מלכת תיירות האיים, מציעה אפשרויות רבות לנופש. חלק מהאיים מוכרים, ידועים ו…כן – גם יקרים ומלאים בתיירים.

ישנם איים שעדיין מציעים את השקט שלפני סערת ההמונים, וחופים נפלאים עם מי טורקיז שבהם ניתן לתפוס שלווה אמיתית ולהנות מהיופי שבפשטות.

קרפאתוס הוא אי שכזה – עם כפרים אותנטים, חופים מהממים ואווירה קסומה של חופשה רגועה. כדאי ומומלץ מאד!