פראג – עיר שחלמתי… והגשמתי

טיול זוגי לפראג בסתיו

זהו הסיפור כיצד נרקם והתגשם חלום של כמה שנים טובים – לבקר בעיר פראג, כש"כולם" כבר היו שם ורק אני לא…

בשנים האחרונות הייתי (לשמחתי) במקומות רבים, ובעיקר בטיולים משפחתיים. פראג היתה שם, כל הזמן, ברקע, והמתינה לתורה בסבלנות לטיול זוגי (רווח שלנו!).
ולפני שאתחיל – קבלו מתאבן: כנסיית טין היפהפיה (שקראתי לה "הטירה של הארי פוטר"). זה היה אחד המראות הראשונים שנגלו לעיננו בערב הראשון, כששוטטנו בסימטאות, מעט מבולבלים ועייפים. מראה קסום, לעת שקיעה. כל כך אהבתי, שכמעט כל יום באתי לבקר.

 
כנסיית טין בכיכר סטארומסצקה
 
סתיו 2012. לאחר שהחלטנו לנסוע לפראג, לא נותרו לנו ימים רבים להתארגנות ולכן בחרתי ב"חבילה" – טיסה + מלון.
 
המלון אותו בחרנו Hotel Century Old Townהיה מוצלח ביותר!
לקחנו חבילה של חמישה לילות וכך יצאו לנו שישה ימי טיול – החלטה שהתבררה כנכונה והתאימה לנו ביותר!

מסלול טיול מהיר בעיר:

יום מס' 1 – מגיעים לפראג. סיור התרשמות ראשונית, מגדל אבק השריפה ובית העם, רחוב פריקופה, כיכר העיר.

יום מס' 2 – הספריה העתיקה במנזר סטראחוב, המצודה של פראג, סימטת הזהב.

יום מס' 3 – בית הכנסת הספרדי (תפילת יזכור ביום כיפור), כיכר העיר, גשר קארל, מאלה סטרנה, קיר ג'ון לנון, האי קאמפה. מופע המזרקות המזמרות.

יום מס' 4  – סיור בתי כנסת, בית הקברות היהודי, שדרות פריז, כיכר הרפובליקה. מופע התיאטרון השחור.

יום מס' 5 – יום מחוץ לפראג : קארלובי-וארי, השוק הוייאטנמי.

יום מס' 6 – האנדרטה לקרבנות הקומוניזם , שוב מאלה סטראנה , פסלי התינוקות, מוזיאון מוחא. חזרה הביתה.

כרכרה עם סוסים בכיכר העיר

ועכשיו – אפשר לצאת לטיול הזוגי שלנו. איזה כיף!

היום הראשון : הגעה לפראג והתרשמות ראשונית

לאחר מסע מפרך : בית – רכבת – נתב"ג – טיסה בצ'ארטר צ'כי עם אוכל פיכסי אבל דיילים נחמדים – "העברה" למלון עם ישראלים שדוחפים עלונים לטיולים ומופעים – מלון – הגענו למלון. 

כמה מילים על המלון:

מלון  Hotel Century Old Town  ממקום ברחוב Na Porici שהוא אחד הרחובות היוצאים מכיכר ברפובליקה בעיר העתיקה של פראג. בכיכר ישנם כמה אתרים חשובים כמו מגדל אבק השריפה ובית העם וכן שוק קטן ונחמד ובו מאכלים וחפצי עץ, תיקים, תכשיטים ועוד. משם- מרחק ההליכה ברגל לכיכר העיר המפורסמת של פראג הוא בין 5-10 דקות. המלון עצמו מעוצב באופן אלגנטי ואירופאי מאד. החדרים לא מאד גדולים אך מאובזרים ונוחים מאד. המיטה נוחה באופן מיוחד, המצעים נעימים, אביזרי האמבטיה הניתנים איכותיים ואפילו יש חלוקים ונעלי-בית בחדר. בחדר האמבטיה היה מקלחון ולפי מה שהבנתי אין במלון אמבטיות. גולת הכותרת במלון זה לדעתנו היא ארוחת הבוקר המצוינת והאיכותית במיוחד. אומלטים שמכינים על פי רצונכם, מיני ביצים ונקניקים למתעניינים, סוגי יוגורט רבים, קורנפלקסים שונים, גרנולה, ירקות, פירות, גבינות ולחמים שונים. וכמובן בל נשכח את העוגות המדהימות, הקרואסונים ושאר מאפים משובחים שפרנץ קפקא אהב. במלון מתגאים בכך שמשרדו של קפקא היה ממוקם בזמנו בחדר 214 של היום. יש במסדרונות הרבה תמונות מחיי קפקא ואף תערוכה קטנה של חפציו בקומת הקרקע. עובדי המלון אדיבים במיוחד והיה נעים מאד לשהות בו! ממליצה בחום!

חזית מלון Hotel Century Old Town

Hotel Century Old Town

קיבלנו חדר די קטן אבל ממש יפה ומפנק. חדר אמבטיה נעים ונוח, וגולת הכותרת- מיטה נוחה פלוס פלוס פלוס.  שקענו בשינה מתוקה של שעתיים ולאחר המנוחה קמנו, יצאנו מהמלון והתחלנו בשוטטות הראשונה – מסע גישוש להכרות האיזור.

מגיעים לכיכר הרפובליקה ולפנינו שני הבניינים / מבנים שאהובים עלי במיוחד והרשימו אותי מאד: בית העם (או בית העיריה החדש) ועמוד אבק השריפה.

בית העם– בסגנון ארט-נובו – נבנה בתחילת המאה ה- 20 מקושט ומפואר:
 
בית העם בלילה
 
מגדל אבק השריפה המרשים שהוקם ב- 1475 – שחור וכהה ובו אניצי זהב. נהדר.
 
מגדל אבק השריפה
בית העם ומגדל אבק השריפה בתמונה משותפת:
P1070929 - עותק.JPG
 

חייבים קפה ושותים בבית קפה קטן בפתח בית העם. הקפה נחמד, העוגה שבחרנו לא משהו…

הקפאין עזר ואנו יוצאים להמשך טיול אחר הצהריים שלנו.
מגיעים למרגלות מגדל אבק השריפה ומתלבטים באיזה רחוב ללכת – האם להיכן שכולם נוהרים (לכיוון כיכר העיר, מסתבר) או לרחוב אחר, רחב יותר. החלטנו עליו. זהו רחוב פריקופה – Na Prikope עמוס בחניות, כולל הרשתות הגדולות. העיניים שלי כל הזמן למעלה. אמנם כרגע ברשותי רק אייפון 4s, אבל הוא מצלם מאד יפה. החל ממחר – המצלמה הגדולה לא עוזבת אותי…

 
בניין מקסים ברח' פריקופה
 

אנחנו הולכים לאיטנו עד שמגיעים לשדרה גדולה. מסתבר שזו שדרת ואצלב (או כיכר ואצלב). מאד רחבה וירוקה, נראתה לנו קצת גדולה מדי לכן רק הצצנו. באמצע למעלה – פסל גדול: האנדרטה לנסיך ואצלב ובסמוך – האנדרטה לזכרו של יאן פלך, הסטודנט שהצית את עצמו כמחאה על השטר הקומוניסטי. בקצה השדרה- המוזיאון הלאומי.

את כל אלו אנו רואים מרחוק ועוד לא כל-כך יודעים מי נגד מי כאן.

פונים לסמטאות הצרות לכיוון הכיכר המרכזית.
הליכה דרך סמטאות ומגיעים אל כיכר העיר המפורסמת – סטארומסצקה. הרבה שנים חלמתי לראותה , ואכן – המראה קסום. על כנסיית טין המקסימה כבר דיברתי והראיתי את תמונתה. הכיכר מאד רחבה, הומה אנשים – רובם ככולם תיירים. אף כייס פוטנציאלי לא נראה בשטח ("היזהרו מכייסים!" אמרו לי כל היועצים לפני שיצאנו לפראג). אוירה נעימה ורגועה.
בקצה הכיכר – מגדל השעון המפורסם. שמענו את צלצולו כשנכנסנו לכיכר אך לא הספקנו לראות את התצוגה המפורסמת. כמובן שעוד נשוב לכאן מספר פעמים.

 
הנה מגדל השעון  של פראג כפי שראיתיו לראשונה:
 
מגדל השעון כפי שראיתיו בערב הראשון
 

העייפות מכריעה והרעב מכרסם – לא ממש אכלנו כל היום, ואנו מחפשים מסעדה. אמנם באמתחתי רשימה של המלצות, אך כרגע לא מרוכזים ואנו מוצאים משהו נחמד ברח' Celenta – רחוב שיהפוך במשך הימים להיות "רחוב הבית" – בו צעדנו הכי הרבה. זהו רחוב המקשר למעשה בין מגדל אבק השריפה לכיכר העיר.
שם המסעדה – U Supa. נראית מאד יפה, אהבתי את שדרת המנורות גדולות שקישטו אותה וכן את התמונות שתלויות על הקירות. אוכלים מרק טעים (צריך להצדיק את השם, לא ?). למנה עיקרית – לבעלי מנת בשר + כרוב ואני – הצמחונית – פסטה. במסעדה יש תזמורת קטנה והם מנגנים מאד נחמד. הכנר קולט שאנחנו ישראלים ונדבק אלינו עם "הבה נגילה" ו"ירושלים של זהב". ומקבל טיפ, אלא מה…

מסעדת U SUPA

מסעדת U-Supa

חוזרים למלון, היישר למיטה המאד-מאד נוחה.

לילה טוב

היום השני : "יום המצודה" – היסטוריה ונופים

הבוקר הפציע ואנחנו לאחר שינה טובה, פותחים בחשש את הוילונות בחדר המלון (מכירים את זה?..) ורואים לשמחתנו שמיים כחולים. איזה כיף. החדר שלנו פונה לחצר פנימית של המלון ולכן שקט באופן מיוחד. יורדים לארוחת בוקר מ-ע-ו-ל-ה !! ממש חגיגה לחיך, לחמים ועוגות בדרגת קונדיטוריה. אנחנו זוג "פיינשמקרים" והנושא הקולינרי הוא חלק חשוב מהטיול… בכל אופן – מי שאוהב כמונו, ארוחת בוקר מושקעת ואיכותית – מקומו במלון סנצ'ורי אולד טאון…

יוצאים לדרך , לאחר שביקשנו הנחייה במלון כיצד להגיע למצודה. הראו לנו לאן ללכת כדי להגיע לחשמלית מס' 22 שמגיעה למצודה. שוב אזכיר ואומר – לא תיכננתי כהרגלי, מה נעשה כל יום – אלא החלטנו לזרום ברגע שנגיע לעיר. החומר המודפס + מדריך שיחור (ישן) + חוברת מעולה של "מסע אחר" ששמרתי משנת 1999 בתיקיה איתנו בתרמיל ואנחנו יוצאים שוב לכיוון רח' Na Prikope . המצלמה שלי מתחילה לעבוד במרץ עם זום על הבתים ועל כל פסלון אפשרי. גיליתי מלאכים חמודים על קיר המלון שלנו.

מלאכים במלון

הכל כל-כך יפה וציורי. ובכלל – נראה שעל כל בית יש ממש סיפור מפוסל.

בתים ומבנים יפים לאורך הרחוב:

בניין מקסים
 
עוד בנין מקסים
מעברים בין הבתים:
 
מעברים בין הבתים
 
שוב הגענו לפינת שדרת ואצלב. לא עצרנו או שוטטנו, אע"פ שהפיתוי גדול. המטרה – להגיע לקו 22.
 
בכל אופן – יש תמונה משוק האוכל בפתח השדרה.
 
שוק האוכל בשדרת ואצלב
 

לפני שנעלה על החשמלית – שתי הערות:

1. בדרך, בין צילום לצילום, פגשנו זוג ישראלים חמודים. הם צילמו אותנו ואנחנו אותם. הם נתנו לנו "טיפ" שלא כ"כ הייתי מודעת לו – לנסוע לא ישר לכניסה הרשמית למצודה, אלא יותר גבוה – לתחנת Pohorlec הקשורה למנזר סטראהוב. שם, הם אמרו, יש נוף מקסים על העיר – יותר גבוה מאזור המצודה.

2. לגבי הכרטיסים לחשמלית – הבחורה הישראלית ב"העברות" הזהירה אותנו אלפי אזהרות שמא לא נשלם בחשמלית / מטרו מה יקרה ואוי ואבוי. כמובן שלא נעז לעבור על החוק הצ'כי… מה שכן – הסבירה לנו על אפשרויות הנסיעה וכאן הטיפים היו מועילים. קנינו בקיוסק 4 כרטיסים של חצי שעה. הם תקפים מהרגע שמחתימים אותם – בחשמלית או במטרו לחצי השעה הקרובה. אח"כ – אוי לנו אם נתפס… נו שויין… כרטיס כזה עולה 24 קרונות. לא קנינו אף סוג כרטיס אחר כי די בנינו על כך שנלך ברגל.

עולים על חשמלית קו 22. בכל הספרים והמדריכים ממליצים לנסוע בקו זה כי רואים יפה את העיר. צודקים.

פראג מבעד לחלון החשמלית

פראג מהחשמלית

אנחנו לא יורדים היכן שכל התיירים יורדים, אלא בתחנת Pohorelec שם שוכן מנזר סטראהוב.

מנזר סטראהוב

מנזר סטארהוב והספרייה העתיקה של פראג

זהו מנזר שהוקם ב- 1140 ועמד בפני פירוק ע"י הקיסר יוזף השני, שפירק את כל המנזרים הבוהמים בשנת 1782.
הנזירים של סטארהוב גילו פירצה בחוק שבעזרתה היה ניתן להותיר את המנזר על כנו. הם הצהירו עליו כספרייה ציבורית והביאו 30,000 ספרים למקום. מחליטים להכנס, אם כבר הגענו עד הלום.

נכנסים למנזר, לאחר תשלום דמי כניסה (80 קרונות כרטיס). עובדות מבוגרות מקבלות את פנינו ונותנות דפי הסבר בכל השפות (אין עברית כמובן). מסתבר שכדי לצלם יש לשלם "דמי צילום" בך 40 קרונות. משלמת. כמובן שמשלמת – שאני אפספס הזדמנות להנציח?…. 
הבניין כולו תוכנן מחדש כך שיוכל לאחסן ספריה ענקית מעץ אלון שהובאה מלוקה – מנזר אחר שפורק. הספרים מסודרים בשני אולמות ענקיים ומרשימים – אולם הפילוסופיה ואולם התיאולוגיה. שני האולמות מרשימים אותנו מאד.
כאן המקום לספר שאבא שלי ז"ל היה פרופסור להיסטוריה והגנים שלו עובדים אצלי חזק… כל מקום כזה מזכיר לי אותו מאד ואני מרגישה את נוכחותו איתי. לכן גם כל הביקור בפראג, שהיא עיר היסטורית, של ימי- הביניים, ריגש אותי במיוחד.

התמונות הבאות מוקדשות לזכרו של אבא שלי – פרופ' אריה גראבויס, שהיום תאריך יום הולדתו 9.7.1931 .

אולם הפילוסופיה: 

התקרה המרהיבה באולם הפילוסופיה :

אולם התיאולוגיה:

אולם התיאולוגיה

התקרה באולם התיאולוגיה:

בספרייה ישנם כמה ספרים עתיקים מאד, חלקם מוצגים לראווה. הם מעוטרים באיורים יפהפיים , עבודת -יד.
 
ספר עתיק עם איורים ימיים
במבואה, בין שני האולמות הגדולים, ישנה תצוגה מעט מוזרה ותלושה מהספרייה המכובדת – אוסף של פרפרים מיובשים, דבורים וגם ג'וקים (?) וביניהם פוחלצים של יצורים ימיים – דגים, סרטנים, צבי – ים, אלמוגים ותנינים. וגם -דגמי ספינות, ביצים, כלי – נשק, צדפים. כאילו הגענו לחדרו של יורד – ים בדימוס.
סאבטקסט: אולי אלו היו נזירים חובבי – ים…

 

יצורים מימיים, צדפים ותנינים
צאנו מהמנזר וחיפשנו את נקודת התצפית על העיר.
מבעד שיחי גפנים, זה מה שביצבץ:

 

פראג מבעד לגפנים
 
הדרך בין המנזר למצודה
יצאנו מהמנזר וחיפשנו את המסעדה שבסמוך לה (כך אמר אותו זוג נחמד) ישנה תצפית מקסימה על העיר. ואכן – מצאנו. התצפית מקסימה וגם המסעדה נראתה לנו ממש נחמדה, אבל ארוחת הבוקר עדיין טרייה…
אז רק צילמתי כמה מטעמים
 
P1070989 - עותק - עותק.JPG
 
וכמובן את הנוף הנפלא – העיר פראג פרוסה לפנינו, עם גגותיה האדומים, הצריחים הרבים והנהר שחוצה אותה.
פראג המקסימה
 
יורדים למטה, בדרך לכניסה הראשית למצודה. בדיעבד, מסתבר שהיינו בפינת רחוב נרודובה, אליו תיכננו להגיע באותו יום. לא כ"כ קלטנו את זה, בפראג השילוט ברחובות אינו מיד ברור. פעמים רבות מופיע רק שם הרובע ומספר הבניין – החדש והישן, וצריך ללכת מעט כדי לגלות את שם הרחוב על אחד הבתים או הצמתים. בכל אופן, פנינו לכיוון רחבת שער הכניסה למצודה. משני צידי השער – חיילי משמר במדים מצועצעים.
קראתי ב"מסע אחר" בפרק על המצודה שנכתב ע"י דני קרמן, שבגדי המשמר עוצבו לפני כמה שני בידי מעצב תלבושות שעיצב גם את בגדי השחקנים בסרט "אמדאוס" שצולם ברובו באולמות הארמון שמימין.
קנינו כרטיסי כניסה (250 קרונות לכרטיס לארבעת האתרים העיקריים). לצערי לא נשארו יותר אוזניות להשכרה ובמהלך הביקור קראתי את החומר שהיה לנו ו"הכינותי מראש". מדי פעם "נדבקנו" להסברים של קבוצות, אך הם לא חידשו לנו.
 
צפינו בחילופי המשמרות ונכנסנו לביקור באתרי המצודה.

 

חילופי המשמר
 

המצודה של פראג

הכניסה למתחם המצודה

משני צידי שער הכניסה – אריה ונשר (או עייט). הנשר, לפי מה שאני זוכרת מההסברים שקראתי במצודה, מסמל את השילטון האוסטרי. העייט הוא הסמל של מורביה וסילציהוהאריה מסמל את בוהמיה. שלושת החבלים האלו מרכיבים את צ'כיה. בכל אופן – מצא חן בעיני הדימוי של מלך החיות ומלך העופות – שניהם עם כתרי זהב ועם ילדים / מלאכים סביבם.

מלך העופות:

מלך נשר

מלך החיות:

מלך אריה

האתרים בהם ביקרנו בתשלום במצודה הם:

 1. קתדרלת ויטוס הקדוש המרהיבה.

בכנסייה ויטראג'ים, קפלות וגומחות קבורה לרוב. שני האישים החשובים הקבורים בה הם הקדוש יאן נפומוק – הקדוש האהוב על תושבי פראג וכן ואצלב הקדוש. קברו של יאן נפומוק הוא ארון כסף התלוי באויר. קברו של ואצלב הקדוש נמצא בקפלה צבעונית ומעוצבת באופן עניין, כולל ציור קיר המספר על חייו – ובמרכו פסלו של הקדוש. פסל משתלב בציור קיר – מצא חן בעיני במיוחד.

פסלו של ואצלב הקדוש על רקע ציור קיר

הקתדרלה:

הקתדרלה מבפנים

קפלת הקבורה של ואצלב הקדוש

קברו המוכסף של יאן נפומוק

קברו המוכסף של יאן נפומק

דבר נוסף מעניין במצודה הוא אחד הויטראג'ים שעוצב ע"י האומן הצ'כי מוחה.

2. ארמון המלוכה הישן בו נמצא אולם ולאדיסלב – אולם גותי ענק ומקומר בו נערכו נשפים, תחרויות אבירים על סוסים וקרבות רמחים. באולם זה, עד היום, נבחרים הנשיאים הצ'כים בישיבות פרלמנט מיוחדות. בארמון נמצא גם "חדר ההשלכה מהחלון" – אגף לודוויג. 

אולם ולדיסלאב בארמון הישן

עוד דבר מעניין בארמון הוא החדר עם ארון הספרים בעל השדרות המצויירות – דבר הנעשה כדי שמשרתי הארמון שלא ידעו קרוא וכתוב יוכל למצוא בנקל את הספר הנחוץ לאדונם.

ספרים עם כריכות מצויירות בספריית הארמון

3. בזיליקת ג'ורג' הקדוש (או יז'י הקדוש – תלוי מי מתרגם…). אחת הכנסיות העתיקות בפראג שהוקמה ב-שנת 912 יפה מאד בפשטותה.

הבזיליקה מבחוץ:

בזיליקת ג'ורג הקדוש - מבחוץ

הבזיליקה מבפנים:

בזיליקת ג'ורג הקדוש - מבפנים

4. סמטת הזהב – רחוב צר וציורי עליו אפרט מעט יותר.

הפסקת קפה, בירה ועוגה בבית קפה נחמד במתחם המצודה בין הביקור בכנסיות.

קפה, עוגה ובירה במצודה

לאחר מכן – כניסה לסמטת הזהב. מאד אהבתי רחוב ציורי זה – למרות שהוא תיירותי וממוסחר. הבתים צבעוניים ובחלקם התגוררו בתקופות מסוימות אנשי רוח וסופרים. כמובן שגם פרנץ קפקא. בכל מקום הוא היה, כולל במלון שלבו אנו שוהים…בכל בית יש מעין "מוזיאון" קטן של מה שהיה פעם – קצת הזכיר לי את המוזיאון הפתוח בהולנד.

סאבטקסט: וכמובן – קראתי כמעט בכל בית את ההסברים… 

בית התופרת

בית התופרת

התעניינתי גם בבית הרוקח וכן בחדר בית – הכסא…

יש כמובן גם חנויות (די יקרות!) אבל הכל כל-כך מסוגנן ואסתטי.

מסדרון האבירים:

מסדרון האבירים

והנה אנחנו בתמונה זוגית בסימטת הזהב: 

הנה אנחנו בסמטת הזהב

לאחר הביקור בסמטת הזהב יצאנו למעשה משטח המצודה. רצינו לבקר גם במוזיאון הצעצועים אבל הוא כבר נסגר. (בפעם הבאה!). הגענו שוב לנקודת תצפית יפהפייה על פראג – הפעם מעט יותר נמוכה. משם המשכנו ברגל לכיוון הנהר.

ייורדים בחזרה מהמצודה לעיר

הנה גשר קארל:

זום על גשר קארל

בשלב זה הרגליים כבר צועקות הצילו.
חוצים את הנהר על גבי גשר Manesuv וצופים בנוף המרהיב והיפהפה של פראג לעת שקיעה. נראית כמו עיר מהאגדות.
אנחנו מאתרים מסעדה שנראית כמו ספינה – עליה קיבלנו המלצה ומחליטים לאכול שם.

מסעדת Marina Grosseto 

מסעדת Marina Grosseto

ארוחת ערב במסעדה הנחמדה ובדרך חזרה למלון הצצה על הרודולפינום – ביתה של הפילהרמונית של פראג המעוטר בפסלי מלחינים. (מנדלסון עדיין שם, ואגנר לא…). הנה הרודולפינום ולפניו – חשמלית.

חשמלית ורודולפינום

לא ממש בטוחים בדרך כי לא היינו עדיין באיזור זה. ידענו שהרובע היהודי בסביבה – והנה, אכן ראינו את אלטנוישול מול עיננו. הערב – ערב יום כיפור ואנחנו רוצים לבוא למחרת לתפילת "יזכור" באחד מבתי הכנסת. פגשנו ברחוב כמה יהודים ושאלנו אותם לגבי זה, והנה נודע שלבית הכנסת הספרדי אפשר להכנס והוא הוסב לרפורמי – כלומר גברים ונשים יכולים להתפלל ביחד. מתאים לנו מאד.

אנחנו צועדים לכיוון המלון ועושים סימני דרך כדי שנדע למחרת בבוקר את הדרך.
מגיעים רצוצים ומרוצים למלון.
לילה טוב – עם המראה הנפלא של פראג הקסומה:

P1080229

היום השלישי – יום כיפור בפראג

בוקר יום כיפור בחו"ל – שנים רבות לא הייתי בסיטואציה כזו. אמנם איננו דתיים או שומרי מסורת, אבל בכל זאת זהו יום מעורר יראה שאנו מכבדים מאד. החלטנו מראש שננסה להגיע לתפילת "יזכור" והפגישה מהערב הקודם עודדה אותנו. יצאנו לכיוון בית הכנסת הספרדי, בעקבות "סימני הדרך" שעשינו. כשניסינו להתחכם ולקצר, קצת הסתבכנו, אבל בסופו של דבר הגענו למקום. בכניסה לבית הכנסת תלוי שלט – "ביום רביעי ה – 25.9 יהיו כל אתרי "המוזיאון היהודי" סגורים עקב חג יהודי". מאבטח בודק אותנו בדקדקנות רבה (וטוב שכך!) ומבקש דרכון ישראלי כדי להוכיח שאנחנו יהודים ואכן מגיעים לתפילה.

נכנסים. המראה מדהים! בית הכנסת הספרדי יפהפה ומעוטר באורח מזרחי, הקירות מוזהבים והויטראג'ים מקסימים. הכל מואר באור יקרות והתפילה נשמעת. ממש הרגשתי שנופלת עלי מעין "תחושת קודש". התיישבנו (כאמור – נשים וגברים ביחד) והצטרפנו לתפילה. אמו של בעלי נפטרה חמישה חודשים לפני שיצאנו לטיול והאבל עדיין טרי… אבי נפטר ארבע שנים קודם לכן וכפי שכתבתי, הביקור בפראג מזכיר לי אותו עד מאד…

כחלק מתפילת היזכור, הרב ביקש מכל מי שרוצה להזכיר את שמות בני משפחתו שנפטרו – לומר את שמותיהם בקול רם. ואנחנו קראנו בקול רועד ונרגש את שמותיהם של אבי ושל אמו של בעלי, בבית הכנסת בפראג ביום הכיפורים.

המעמד העוצמתי והמיוחד מאד מאד ריגש אותנו.

בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת הספרדי

שהינו בתפילה בבית הכנסת הספרדי למעלה משעה ואח"כ יצאנו ל"המשך יום חילוני".
צועדים ברחובות ופתאום, איכשהו, מגיעים ל"כיכר העיר". חברה שלי שהיתה בפראג לפני כמה חודשים, אמרה לי שתמיד, איפה שלא הסתובבו, מצאו את עצמם בסופו של דבר בכיכר העיר… וכך היה גם לנו…

כיכר העיר של פראג – סטארומסצקה

האווירה בכיכר תוססת והשעה כמעט עגולה. שותים קפה "סטארבקס" – גם זה יש בכיכר – ומחכים למופע השעון האסטרונומי המפורסם. שוב – דבר ששמעתי עליו רבות וחיכיתי לראותו במו עיני. כמו רבים לפני, לא יצאתי מגדרי , אבל כל מבנה השעון יפהפה ובאמת מדהים לחשוב איך הוא עובד כל -כך הרבה שנים.
אגב – לכיכר הגענו עוד מספר פעמים בטיול, ואף פעם לא הבנתי איך המחוגים של השעון הזה מורים את השעה. כל פעם לא מצאתי אותם… את שעון ה"מזלות" קל יותר להבין…
מגדל השעון האסטרונומי בכיכר העיר:

מגדל השעון האסטרונומי - ובצידו שעון

השעון האסטרונומי

השעון האסטרונומי

גלגל המזלות 

גלגל המזלות

הגאווה ורדיפת הבצע

הגאווה ורדיפת הבצע 

פיסלו של יאן הוס בכיכר העיר:
פסלו של יאן הוס בכיכר העיר

מגדל השעון האסטרונומי וכנסיית טין

מגדל השעון וכנסיית טין

לאחר העצירה בכיכר, אנו הולכים לכיוון גשר קארל דרך סימטאות מלאות בחנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה.
בדרך, כמובן שצילמתי המון בניינים מקסימים.

גשר קארל
והנה הגענו לגשר קארל. בפתח – מגדל הגשר המרשים. הגשר פתוח רק להולכי רגל ועמוס בתיירים, רוכלים ואמני רחוב המנגנים, שרים ומציירים. גם מקומם של הקבצנים השוכבים מכופפים אל תוך עצמם, לא נפקד.

גשר קארל
מראה על הגשר – המצודה וספינת טיולים 

מראה על הגשר - המצודה וספינת טיולים

צועדים על גבי הגשר ונהנים מהנוף המקסים ומהיום החמים.

על הגשר – 30 פסלים, כשלכל אחד מהם סיפור. אני נעזרת רבות בחוברת של "מסע אחר" בה פירוט על הפסלים וסיפורים מעניינים.

הפסל המרתק ביותר, מבחינתנו , הוא הפסל של ישו המוקף כתובות בעברית "קדוש ה' צבאות".

פסל ישו

פסל זה, הראשון שהוצב על הגשר באמצע המאה ה- 17, מומן ע"י סוחר יהודי שאולץ לתרום את הכספים להקמתו, לאחר שהואשם בבגידה ובחילול הנצרות.

אמא שלי מספרת, שבהיותם בפראג עם זוג חברים, אבא שלי עמד על הגשר וסיפר להם על הפסל. במהרה, התקבצו סביבם ישראלים שטיילו כאן ועמדו סביבו בקבוצה גדולה, האזינו ושאלו שאלות…

כמה פסלים נוספים בגשר קארל שהרשימו אותנו:
פסל הקדושה לויטגרד, נזירה עיוורת, שישו הופיע בפניה והיא נגעה בפצעיו:

פסל הקדושה לויטגרד
פסל קבוצת הקדושים האוספים כסף לשחרור אסירים נוצרים, שעליהם שומר תורכי עם שפם ענק, חמוש בחרב
ומחזיק שוט מאחרי גבו. זהו "התורכי מגשר קארל". האסירים הנותרים נמצאים, עם פנים סובלות מאחורי סורגים.

פסל

הכלב השומר על האסירים

הכלב השומר על האסירים

פיסלו של יאן נפומוק עטור כוכבים:

פסלו של יאן נפומוק עטור הכוכבים

יונים מבקרות את הפסלים:

יונים על פסל בגשר קארל

את זוג הפנקיסטים הציורי הזה ראינו מטיילים (גם יד ביד) על הגשר.
למחרת – ראינו אותם מסיירים בבתי הכנסת היהודים. העולם מעניין…
 
זוג פנקיסטים

סיימנו את הסיור על הגשר וירדנו לביקור חוזר במאלה סטרנה ובאי קאמפה.
ירדנו מגשר קארל ולפנינו נגלתה מאלה סטראנה – העיר הקטנה. מאד אהבתי שכונה זו.
בקצה הגשר בגדה זו – שני מגדלים שמאד מצאו – חן בעיני.

מגדלי גשר קארל

החלטנו לטייל ראשית באי קאמפה ולחפש את פסלי התינוקות של דוד צ'רני (לא מצאנו) את גלגל טחנת הקמח (גם לא
מצאנו) ואת פסלי האנשים המטילים את מימיהם בחזית מוזיאון קאפקא – בינגו! את זה כן מצאנו, לאחר שהלכנו סביב
הזנב של עצמנו. מכירים את זה שלפעמים בטיול, מרוב שמחפשים, לא מוצאים? היתה לנו מין שעה שכזו. אל דאגה,
ביום האחרון השלמנו את החסר.
חזית מוזיאון קפקא

חזית מוזיאון קאפקא

מאלה סטראנה

בכל אופן, לאחר ההתברברות, פנינו לשוטט ברחובות מאלה סטראנה היפהפיים.
התחלנו בכיכר מאלטה- Maltezske Namesti – שם שתינו בירה בבית קפה נחמד Bistro au petit prince  – הנסיך הקטן.
כיכר מאלטה היא כיכר נחמדה מאד , שקטה ונעימה. במרכז הכיכר עומד פסל של יוחנן המטביל שהוא למעשה אנדרטה לציון סופה של מגיפת הדבר. מאד מרשים.

כיכר מאלטה ואנדרטת מגיפת הדבר

כיכר מאלטה עם

סביב הכיכר, מספר שגרירויות השוכנות בארמונות לשעבר: שגרירות יפן, שגרירות דנמרק ושגרירת מלטה שנמצאת משני צידי כנסיית "גבירתנו מריה הקדושה בשלשלאות".

משמאל לכנסיה פונים לעבר גינה נחמדה השוכנת ליד השגרירות הצרפתית. ממול מונומנט מעניין הנקרא "קיר ג'ון לנון". קיר זה לא היה מעולם מצבת זיכרון ללנון – תחת השלטון הקומוניסטי הוא שימש למחאה שקטה נגד המשטר. הקיר משופץ ומשוחזר (בסיום העידן הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, החלו התיירים לקחת ממנו פיסות טיח והוא החל להתפורר). הוא מאד צבעוני ו"מודרני" בהשוואה לסביבה הקלאסית בו הוא נמצא. קיר ג'ון לנון הפך להיות אתר מתוייר מאד בפראג ומשנה את צורתו וציוריו מפעם לפעם…

סאבטקסט: למזלנו, כשהגענו לשם כמעט ולא היו תיירים והיה אפשר לצלם ולהצטלם באין מפריע…

קיר ג'ון לנון

קיר ג'ון לנון

תמונה זוגית:

P1080443 - עותק

לאחר הביקור ב"קיר ג'ון לנון" חזרנו לכיוון כיכר מלטה.
לפני זה, ראינו את הבית בו התגורר מספר חודשים בטהובן (סאבטקסט: הזועם תמיד בתמונתו…) 

ביתו של בטהובן

הלכנו ברחוב Proyopska הצר והגענו לרחוב Karmelitzka בו שוכנת כנסיית "מריה הקדושה של הניצחון" ובה פיסלו המפורסם של ישו התינוק , העשוי משעווה. פסל זה הובא מספרד בשנת 1628 מתיימר להיות בעל כוחות מיוחדים ונשמר בתוך ארגז זכוכית במזבח מוזהב נוצץ.

פסלו של ישו התינוק
לאחר ביקור בכנסיה זו, חזרנו ברחוב לכיוון הכנסייה הבולטת באיזור – כנסיית ניקולס הקדוש. זוהי כנסיית
הבארוק הגדולה בפראג ולצערי הרב היא נסגרה לביקור ממש דקות ספורות לפני שהגענו. פעם הבאה…

משם, עלינו לרחוב נרודובה המפורסם – Nerudova . רחוב זה הוא חלק מ"הדרך המלכותית" ששמשה בעבר למצעדי הכתרה והוא מעוטר במבנים יפהפיים, בחלקם שוכנות שגרירויות. כך ראינו את ארמון טנסקי -בו שוכנת שגרירות איטליה:

שגרירות איטליה (ארמון טנסקי)

ממולו – שגרירות רומניה, גם היא במבנה מרשים מאד:

שגרירות רומניה

הרחוב ידוע בעיטורי הבתים שלו ששימשו בעבר לזיהוי במקום המספרים – כמו בית עושי הכינורות, בית הצורף שמעוטר בגביע
זהב ועוד.
כשהגענו לקצה הרחוב (אחרי עליה מתונה, שהיתה לי די קשה בסיומו של יום הליכה כה מאומץ!) – הבנו שלמעשה היינו שם אתמול- ליד הכניסה למצודה…
רחוב נרודובה (אפשר לראות את סימון "בית עושי הכינורות").

בית

חזרנו במורד הרחוב בחזרה למלון, לנוח קצת ולצאת לפעילות ערב. לסיום היום החלטנו שננסה להגיע למופע "המזרקות המזמרות". מכיוון שעוד לא היינו רעבים, החלטנו שנאכל אחרי המופע באיזור.
מה שלא ידענו – זה שהמקום מאד מבודד ושומם…

סאבטקסט: והנה מה שקורה כשלא מכינים טוב שיעורי בית:
במלון הנחו אותנו לנסוע בחשמלית מס' 24 העוברת ברחוב שלנו. בידינו – שני כרטיסים בלבד. נסענו וירדנו בתחנה של המזרקות. שממה. אין אף אחד, איזור נטוש. קצת מפחיד…. פגשנו זוג אנשים והם אמרו לנו לאיזה כיון ללכת – סיבוב קצת גדול, האמת – אפילו קצת התחרטנו על כך שלא הלכנו לאיזה קונצרט תרבותי בעיר. בסופו של דבר הגענו למקום המזרקות- יש שילוט די ברור, רק שבחושך ולבד זה לא ממש נעים. כרטיס עלה 220 קרונות, המון אנשים ובני נוער באו לצפות במופע שהיה מלווה בשירי אופרה. מאד יפה ומרגיע. התפעלתי מהתנהגותם השקטה והתרבותית של בני הנוער. מי יודע, אולי זה במסגרת "סל תרבות" שלהם?…

תמונה ייצוגית של מופע המזרקות המזמרות:

Fontana Krizikova

בדרך חזרה, עקבנו אחרי נחילי האנשים, בתקווה למצוא תחנת מטרו / חשמלית קרובה יותר.

סאבטקסט: Big Mistake. Huge …

רוב האנשים הלכו להסעות מאורגנות ואנחנו לא מוצאים תחבורה… בחושך… לבד…

בקיצור, חזרנו לתחנת החשמלית האומללה בה ירדנו, בלי שום אפשרות לקנות כרטיסים. אני ממש מפחדת מדברים כאלו (ושכחתי לספר שקודם לכן, ניגש אלינו פקח במטרו ודרש לראות את הכרטיסים. סאבטקסט: שהיו לנו כמובן. ועכשיו – אין). אבל – אין ברירה…
עולים על החשמלית שהגיעה, סופרים את התחנות ומתפללים. yes כנראה שהתפילה בבית הכנסת בבוקר גם היא עזרה לנו , והגענו בשלום לרחוב "שלנו". 

סאבטקסט: אנחת רווחה.
רעבים. 11 בלילה. צריך למצוא מסעדה. שוב הגענו לרחוב Celenta החביב ובו מסעדה איטלקית, כמעט היחידה שפתחה את שעריה בפנינו בשעה כזו – Pasta Fresca. היה מצויין, טעים ומנחם! מומלץ!

היום הסתיים, לאחר ההרפתקה הלילית, בשלום ובתחושת טובה וזה מה שחשוב!

לילה טוב.

עוד תמונה של פראג היפהפייה, צולמה מגשר קארל:

P1080388 - עותק

היום הרביעי – "היום היהודי"

בוקר בא, ארוחת בוקר דשנה ומענגת ויוצאים לדרך, כשהיום התכנון הוא לאתרי ה"מוזיאון היהודי". אח"כ – נזרום.
כרטיס משולב לכל אתרי היהודים, כולל אלטנוישול, עולה 480 קרונות. המון. אני מקווה שאכן הכסף הולך לקהילה היהודית.
אנחנו מתחילים בבית הכנסת הספרדי – בו היינו אתמול בתפילת "יזכור" . האמת – אתמול הביקור שם הרשים אותי הרבה יותר, ומעניין לציין שהיום היה שם די חשוך. אתמול, בתפילה הכל היה מואר באור יקרות והכל ממש זהר. היום – יותר עמום, אך כעת אפשר להסתכל על כל הפרטים. בית הכנסת בנוי בסגנון מורי – ערבי ובו מוטיבים מזרחיים. יש בו תערוכה על חיי היהודים בצ'כיה מתקופת האמנציפציה ועד ימינו.

בית הכנסת הספרדי 

P1080510 - עותק

משם הלכנו לרחוב Maisolva לבית הכנסת מייזל. זהו בית כנסת מאד עתיק שנבנה במאה ה-16 ושופץ כמה פעמים בסגנון בארוק ובסגנון פסאודוגותי. מוצגים בו חפצי קודש יהודיים החל מהמאה ה-10 ועד תקופת האמנציפציה. מאד מרגש ומרשים לראות ספרי תנ"ך עתיקים, הגדות של פסח, פרוכות. ממש מדהים.

בית הכנסת מייזל

בית הכנסת מייזל
גם כמות המבקרים באתרים היהודיים מדהימה אותי. כל העמים, כל השפות נשמעות כאן. האמת, עושה טוב ל"אגו" היהודי. מה יש, שלא יבקרו רק בכנסיות ובקתדרלות…

בית הכנסת פנקס

בית הכנסת פנקס היה בית הכנסת שצימרר אותי יותר מכל. זהו בית כנסת הצמוד לבית הקברות היהודי וממנו למעשה הכניסה אליו.
לאחר מלחמת העולם השנייה הפך בית הכנסת פנקס לאתר הנצחה ליהודי בוהמיה ומורביה שנספו בשואה. על קירותיו נרשמו שמות 80,000 היהודים הניספים, בצירוף פרטיהם האישיים ושמות הקהילות אליהן השתייכו. הביקור במקום עוצמתי מאד ומציף הרבה רגשות. ברקע מושמעת מנגינה יהודית עתיקה או תפילה – והדבר מעמיק את חווית הביקור.

שמות היהודים שניספו בשואה על גבי הקירות
חוויה מעניינת שעברה עלי במקום, היתה כאשר פנו אלי שתי נשים מבוגרות ושאלו אותי מה פירוש כל השמות על הקירות. מסתבר שהן מפינלנד. מאד מוזר שהגיעו לשם ולא ידעו כלום. מיד הן קיבלו ממני הסבר + הרצאה ציונית למען "ידעו כולם בפינלנד". אחת מהן אמרה לי שהיא חושבת שתושבי פינלנד עזרו ליהודים בשואה…

בית הכנסת

בקומה השנייה בבית הכנסת ישנה תערוכת ציורים נוגעת ללב של ילדים שהיו בגטו טרזין. במיוחד נגעו לליבי ציורים שהביעו את הרצון לחזור הביתה וגם להגיע לפלשתינה. גם כאן, קשה היה לנו לעזוב את התצוגה.

בין השנים 1941 – 1944 נכנסו לגטו טרזינשטט כ- 15,000 ילדים מצ'כיה, מדנמרק ומהולנד שנלקחו משם ישירות להשמדה באושוויץ. חלק מצומצם מאוד מתוכם (כ-150 ילדים) הצליחו לשרוד. בזמן השהות בגטו טרזין, ציירו ילדים אלו אלפי ציורים בהדרכתה של פרידל דיקר- ברנדייס, ציירת מבית הספר לבאוהאוס ותרפיסטית באמנות. הם השתמשו בדפי משרד משומשים, וציירו באמצעות עפרונות פשוטים או צבעים אקריליים שהצליחו להבריח לגטו. הציורים הפכו עבור הילדים למציאות חלופית בה ניתן להיאחז. הציורים המוצגים בבית הכנסת פנקס ממחישים את החיים בגטו וחלקם מבטאים את משאלות הילדים לשוב לחיים נורמלים ואף להגיע לארץ ישראל.

אחד הנערים ששהה בזמנו בגטו טרזין, הוא פיטר גינץ. בתנאי צפיפות ורעב, תוך מחסור בחומרים ובתנאים קשים מנשוא בנה פטר נתיב בריחה לעולם של מדע, גיאוגרפיה, ומחקר תוך שהוא מאייר איורים לספרי ז'ול ורן, מתאר את נוף הירח כפי שראה אותו בדמיונו, ומהלל את גבורתו של מגלה העולם החדש – קולומבוס. ציורו של פטר גינז, "נוף הירח" הוא הציור שאת העתקו בחר האסטרונאוט אילן רמון לשאת עימו אל מחוץ לכדור הארץ – מסע שהסתיים באורח טראגי עם התרסקות החללית.  ב-1944, בהיותו בן 16, נשלח פיטר גינץ למחנה ההשמדה אושוויץ ונספה שם. הוא השאיר אחריו מאות ציורים וכן יומנים וסיפורים אותם כתב. יהי זכרו ברוך! 

הציור המקורי "נוף ירח" יוטס היום מיד ושם, ירושלים למוזיאון השואה ביוסטון –  שם יוצג מחר ליום אחד העתק של אותו ציור לקח אילן רמון ז"ל למסעו בחלל

הביקור בבית הכנסת פנקס היווה עבורנו את אחד משיאי הביקור בפראג. מאד מאד מאד מרגש.

בית הקברות היהודי בפראג

יצאנו נפעמים מבית הכנסת פנקס, לעבר שיא נוסף של הטיול – הביקור בבית הקברות היהודי העתיק. מיותר לציין כי חיכיתי שנים רבות לבקר במקום מיוחד ומלא הוד זה.
הודעתי מראש לבעלי כי ברור שאני משלמת "דמי צילום" – אבל עמדת התשלום היתה נטושה… הצילום חופשי – "חיסכון עולמי"…
המקום מרתק וקסום. המצבות הצפופות והעקומות – למעלה מ -12,000 ומתחתיהן שכבות על גבי שכבות של קברים. מדהים.

בית הקברות היהודי בפראג

בין השנים 1478 ל – 1787 נקברו כאן יותר מ – 100,000 יהודים ב- 12 שכבות.

האישיות החשובה ביותר הקבורה כאן היא רבי ליווא בן בצלאל, הוא המהר"ל (נפטר ב- 1609).

קבר המהר

ועוד בני מעלה הקבורים כאן – ראש עירית הגטו , מרדכי מייזל (נפטר ב- 1601) וההיסטוריון, המתמטיקאי והאסטרונום דוד גנץ (נפטר ב- 1613).

המצבה של היינדלה בשביס, האישה היפה – הרשימה אותי במיוחד.

היינדלה בשביס - האישה היפה

המצבה של היינדלה בשביס

שעה ארוכה שוטטנו בשבילי בית הקברות, התרשמנו והתרגשנו.

בית הקברות היהודי העתיק

ביציאה מבית הקברות – בית כנסת נוסף: בית הכנסת קלאוזן. המבנה הנוכחי שלו מסוף המאה ה- 17. בבית הכנסת תצוגה הקשורה במסורת ובטקסים יהודים וכן בחיי היום – יום של היהודים.
כאן אנו פוגשים את מיודעינו הפנקיסטים מגשר קארל… קוריוז נחמד…

סאבטקסט: הם נראים מאד מתעניינים ומחוברים. אולי הם יהודים…?

IMG_1869 - עותק

עכשיו אנחנו חייבים הפסקה מכל בתי הכנסת והמטען הנפשי הכבד.
יושבים בבית קפה נחמד (מעט אמריקאי) בפינת רחוב Brehova ומתאווררים..

בית הכנסת אלטנוישול

בית הכנסת אלטנוישול

משם אנחנו הולכים לבית הכנסת אלטנוישול. אני יודעת שרבים מוותרים על הביקור בו, כי התשלום עליו בנפרד מאתרי ה"מוזיאון היהודי" וזה אולי "עוד בית כנסת", אבל לי חשוב להיות שם. בזמנו הדרכתי בבית התפוצות, בתצוגת בתי הכנסת העתיקים, ותמיד דיברתי עליו. עכשיו ההזדמנות לראותו "על אמת".

בית הכנסת אלטנוישול
אלטנוישול מאד מרשים ושונה. זהו בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר באירופה, נבנה ב- 1270 בידי ארכיטקט נוצרי (מקצועות הבנייה היו אסורים אז על היהודים). המבנה גותי והוא היחיד מסוגו המייצג בתי כנסת של ימי הביניים. האולם הראשי מקומר וגבוה מאד ובמרכזו דגל אדום גדול אותו קיבלו יהודי פראג מהקיסר פרדיננד השלישי, כאות הוקרה על אומץ ליבם בדחיית מתקפת שודדים שבדים במהלך מלחמת שלושים השנים.

 

וכמובן – ישנו סיפור הגולם מפראג, שנבנה ע"י המהר"ל ושרידיו אולי נמצאים בעליית הגג…
מחוץ למוזיאון אפשר לראות את השעון ש"ספרותיו" אותיות עבריות והוא צועד הפוך, וקבוצות תיירים רבות, בליל של שפות והמילה "גולם" שמשתרבבת לכל הסבר…

השעון העברי
הביקור במוזיאון היהודי מסתיים כאן ואנו יוצאים לטייל בשדרות פריז – Pariska.

שדרות פריז

סיימנו לכאורה עם האתרים היהודים. אנו צועדים בשדרות פריז – Pariska, שהוא למעשה רחוב יפהפה ובו מיטב החנויות ורשתות האופנה היוקרתיות. ממש שאנז אליזה של פראג. ציינתי שלכאורה עזבנו את האתרים היהודים, אך ראוי לציין כי היהודים העשירים, אלו שיכלו להרשות לעצמם לצאת מתחומי הגטו (בזמנים שהשלטונות אפשרו זאת) התיישבו בשדרות פריז ובסמטאות היוצאות מהן. שדרות פריז מובילות מגשר צ'כוב בצפון ועד לכיכר העיר העתיקה בדרום. 

  trida  Pariska

כבר הזכרתי שכל הדרכים מובילות לכיכר…? והנה שוב אנו מוצאים את עצמנו בכיכר העיר, מצפים לתצוגת השעון ונהנים מהכרכרות ומהדמויות הססגוניות המסתובבות כאן.

כרכרה עם סוסים בכיכר העיר

קלוז-אפ על דמויות הקדושים המציצות מהשעון:

קלוז-אפ על הקדושים בשעון

בהמשך, אנחנו משוטטים בסימטאות סביב כיכר העיר, קונים קצת מזכרות ומתנות לילדינו ה"זנוחים" (שנהנים מכל רגע שאנחנו בחו"ל. עסקה טובה. כל הצדים מרוצים).
באחת הכיכרות הקטנות, ניגן אדם מבוגר על כמה כלים בו זמנית, והשתמש במקביל בידיים, הרגליים, כפות הרגליים והפה. מדהים. אחת ההנאות שיש לי בטיולים בחו"ל היא להאזין לנגני הרחוב, שהם לעתים קרובות אנשים מאד מאד מוכשרים.

הנגן

הגענו לכיכר הרפובליקה – קל"ב… בכיכר, שוק אוכל וחפצי עץ חמוד.

השוק של כיכר הרפובליקה

בעלי אוכל נקניקיה ושותה בירה ואני, הצמחונית- צ'יפס עם בירה. לקינוח – טרדלינק (קוירטוש). יושבים לייד שולחנות עץ ארוכים, נהנים ממוזיקת רקע. פשוט כיף.

השוק בכיכר הרפובליקה:

השוק בכיכר הרפובליקה

חזרנו למלון למנוחה קצרה ויצאנו בערב להופעה של התיאטרון השחור – תיאטרון Image. שם ההופעה – אפריקניה. מאד מאד נהננו וצחקנו.

אסור לצלם במהלך המופע – אז הנה תמונה שצולמה לפני:

IMG_1896 - עותק

לאחר ההופעה, שוב ארוחת לילה מאוחרת והפעם – הפתעה! מול המלון שלנו, ישנה מסעדה / פאב בשם La Republica. ממש כיף שם, עם להקה שמנגנת בקומה העליונה.

מסעדת הרפובליקה עם להקת הנגנים
סיום קליל ונחמד ליום היהודי, שהתחיל כבד יותר ובמעמסה רגשית.

לילה טוב

היום החמישי – יום מחוץ לפראג

כשהחלטנו שנוסעים לפראג ל – 5 לילות ו -6 ימים, היה לנו ברור שיום אחד יוקדש ליציאה מחוץ לעיר. אנחנו מאד אוהבים נופים וטבע פתוח וגם לדעת ולחוש היכן אנחנו נמצאים לא רק במובן של עיר גדולה / עיר בירה, אלא גם במובן של איזור, מדינה.
החלטנו שנצטרף לאחד מאותם סיורים מודרכים לקארלובי – וארי.

סאבטקסט: כמובן שאני לא מאוהדי הטיולים המאורגנים, אבל במקרה זה, היה לנו מאד נוח שבאו ולקחו אותנו מהמלון והמחיר לא היה מאד יקר – 25 אירו לאדם. (כזכור – בשדה התעופה כשמגיעים, מתייצבים ליד הישראלים נציגים של חברות ישראליות שונות ומציעים את מרכולתם). החלטנו שבמקרה הכי גרוע, פשוט נעזוב את הקבוצה ונגיע רק לנקודת המפגש בסיום היום.
להפתעתנו, היה לנו מזל גדול. לטיול נרשמו רק עוד שני זוגות ונסענו עם תומר המדריך – שגם נהג, במיניואן של 9 מקומות. היה ממש נחמד. נהננו מאד מהנופים שבדרך, מהירוק ובעיקר מהשלכת שהחלה! לזה לא כל-כך ציפיתי, והמראות היו בהחלט מקסימים – עצים כתומים ואדומים.

שלכת בצ'כיה - בדרך לקרלובי וארי

שלכת

קארלובי וארי  Karlovy Vary

קארלובי וארי עצמה היא עיירה יפה מאד, חמודה ומנומנמת, בהשוואה לפראג התוססת. עובר בה נהר לא גדול ובתיה יפים וציוריים. זוהי עיירת הנופש והמרפא מהמפורסמות בעולם שנבנתה כעיר נופש עבור אצילי ועשירי אירופה ועל כן פזורים בה ארמונות נופש מרהיבים.

ארמון בכניסה לקרלובי וארי, משמש כיום בכית מלון יוקרתי

קרלובי וארי

בעיירה ניתן למצוא 12 נביעות המוזרמות לתוך ברזים מיוחדים – כל ברז בטמפרטורה שונה ולכל ברז מיוחסים סגולות מרפא משלו. ניתן לרכוש ספלים מיוחדים איתם מסתובבים ושותים מתוך הנביעות. ואכן זאת עשינו – ושתינו מכל ברז אפשרי (וגם רצנו לשירותים כל כמה דקות… סאבטקסט: יש שם המון מבני שירותים ציבוריים בתשלום ונראה שמזה הם מרוויחים הכי הרבה כסף).

הנה אני שותה ממי אחד המעיינות , בכוס מיוחדת שקניתי למזכרת:

שותים ממי המעיינות בכוס מיוחדת. לבריאות!

אחת מאכסדרות המרפא:

אחת מאכסדרות המרפא

יש גם גייזר הנתון במבנה מיוחד, ופסל של האלה היגיינה המייצגת את העיירה וגם הדגמה של ספא בימי הביניים…

בהסברים על העיירה מסופר שבתחילה, כאשר נתגלו המעיינות בעיירה רחצו החולים במעיינות המרפא במקום לשתות אותם (כמו בציור למעלה). רק באמצע המאה ה-19 החלו לשתות את המים והחולים אולצו לשתות כ- 50 ספלים ביום…

זה ביתו של לואי פסטר, ברחוב הראשי של קארלובי וארי:

הרחוב הראשי - במרכז, ביתו של לואי פסטר

והנה דגל ישראל

דגל ישראל בקרלובי וארי

הטיול בעיר התמשך כמה שעות – כשעה "הדרכה" – נעימה ולא מעיקה, ואח"כ זמן חופשי. אכלנו ארוחה קלה ומאד טעימה במסעדה איטלקית הנקראת Pizzeria Venezia וכמובן שגם טעמנו מהוואפל המפורסם.

גן קסום בקארלובי וארי:

גינה קסומה בקרלובי וארי

תמונות זוגיות:

סאבטקסט: בקיצור, עיירה נחמדה, בכלל לא חובה ואפשר היה לקצר את הביקור שם. ומצד שני – היה לנו זמן רגוע ויצאנו להפסקה מהשוטטות בעיר ובכיכר העיר…

P1080836 - עותק

 

חזרנו לפראג בסביבות השעה 5 בריאים ומאוששים ממעיינות המרפא…
האמת -זה היה מעין יום מנוחה לרגליים הכואבות מההליכה המאומצת ברחובות פראג.
חזרנו לעיר. בדרך, תומר המדריך סיפר לנו על השוק הוייאטנמי. התחשק לנו לסייר שם ואולי לרכוש כמה מזכרות. הוא הוריד אותנו באחת מתחנות המטרו ונסענו לתחנת ואלטאבסקה, משן הגענו בהליכה רגלית (+ התברברות קלה… ) לשוק. כמובן שזה אינו "מאסט" במסגרת אתרי פראג, אבל זו היתה חוויה מסוג אחר. כמויות אדירות של וייאטנמים עם שדרות דוכנים , הדומים זה לזה, וכולם כמובן רודפים אחרינו ו"מורידים" מחיר. מדברים אלינו בויאטנמית שוטפת ורושמים את המחירים על גבי מחשבונים. צחוק בריא… מצאנו כמה מציאות – תיקים, ארנקים , היותר זולים מדוכני וחנויות המזכרות בעיר. בדרך חזרה למטרו הצלחתי לראות, סוף-סוף, מרחוק ובעזרת הזום של המצלמה -את התינוקות של דוד צ'רני שמטפסים על אנטנת הטלוויזיה

התינוקות של צ'רני מטפסים על אנטנת הטלביזיה

 שקיעה מקסימה עם שמיים אדומים.

שקיעה בפראג

חזרנו חזרה למלון למנוחה קצרה. בערב יצאנו למסעדה צמחונית עליה אספתי המלצות בשם Lehka Hlava . הלכנו ברגל מהמלון. – המסעדה באיזור גשר קארל באיזו סמטה די נידחת (היו כמה הסברים עם go left בדרך לשם ). המסעדה מעוצבת יפה, בסגנון ניו-אייג'י ואני אהבתי מאד את האוכל, שהיה אגב ממש זול!

המסעדה הצמחונית Lehka hlava
לסיום הערב, טיילנו קצת על גבי גשר קארל. אמנם היה קצת קר, אבל כל שווה את הנוף המרהיב והרומנטי של המצודה המוארת…

נוף לילי מגשר קארל

היום השישי והאחרון – יום השלמות אומנותי

בוקר אחרון במלון הנהדר שלנו. חוגגים פעם אחרונה על ארוחת הבוקר (מחר דיאטה! מחר דיאטה? … החגים…), מפנים את החדר ומאפסנים את המזוודות. לפנינו עוד יום שלם של פראג, עד השעה 8 וחצי בערב.

התוכנית ליום זה: "השלמות" – מה שלא הספקנו לראות וגם קניות. אולי.
בתחזית צופים גשם, אולם בינתיים יש יום יפה. כאן המקום לציין שהיה לנו מזל גדול עם מזג האוויר וזו גם הסיבה שהספקנו לראות מקומות רבים. מצד שני – מקומות אחרים – מקורים, פקדנו פחות ולכן יש עוד מה לראות ברשימה שלי.

האנדרטה לקרבנות הקומוניזם :

נסענו בקו 22 עד תחנת אויזגד Ujezd . בתחנה זו, התגלו מול עיננו פסלי אדם על מדרגות – אדם הולך ונעלם.

האנדרטה

זוהי האנדרטה המרגשת המנציחה את קורבנות הקומוניזם. שש דמויות אדם עומדות על גבי מדרגות בטון גבוהות, כשכל דמות פגומה יותר ויותר, מחוקה יותר ויותר – עד שכמעט נעלם צלם האדם – למעלה.

אדם הולך ונעלם...

אכזריות ורודנות הקומוניזם מומחשת באופן יוצא מן הכלל באנדרטה ובהבעות על פני פסלי האדם.

האנדרטה לזכר קורבנות הקומוניזם

בלוחית הזיכרון כתוב: "האנדרטה לזכר קורבנות הקומוניזם מוקדשת לא רק לאלה שנאסרו או הוצאו להורג, אלא לכל אלה שחייהם נהרסו על ידי המשטר הרודני".

לוחית הזיכרון

מאד התרשמנו והתרגשנו מהאנדרטה. עד כדי כך, שזו היתה התמונה הראשונה כמעט שהראיתי לבני משפחתי וחברי כשחזרתי.

המשכנו בהליכה רגלית , צופים לעבר גבעת פטרין והפוניקולר.

פנינו למטה, לכיוון האי קאמפה. הפעם אני נחושה בדעתי למצוא את פסלי התינוקות של דוד צ'רני… הלכנו לאורך הנהר והגענו למוזיאון לאמנות מודרנית. בחצר המוזיאון פסלים ותצוגות מעניינות. אהבתי מאד את המקום. יצאנו משטח המוזיאון, פנינו ימינה – והנה הם!

פסלי התינוקות של דוד צ'רני

אלו הם שלושה פסלי תינוקות שחורים ענקיים, עם פנים חתומות- מעין מסך ארוך על פניהם. כל כך שמחנו למצוא אותם! צילומים וצילומים:

התינוקות של דוד צ'רני

עוד תינוק

ואנחנו ממשיכים בפארק קאמפה ומגיעים לכיכר בה ישבנו כמה ימים קודם לכן. היינו אז כל-כך קרובים… מה שנחמד עכשיו זה שמתקיים בכיכר שוק קטן, עם מאכלים ויצירות עץ וברזל, מוזיקה ונגני רחוב. כל כך נחמד. השוק למעשה למרגלות גשר קארל.
אנחנו מסתובבים ונהנים מכל רגע…

השוק באי קאמפה

חרש ברזל בשוק

דוכן בשוק

P1090067 - Copy

גשר המנעולים וגלגל הטחנה העתיק במאלה סטראנה

המשכנו בדרכנו אל עבר גשרון קטן לכיוון מאלה סטרנה. על גבי הגשר – מנעולים . על פי מידע שקראתי : מנהג המנעולים הוא מנהג מאד נפוץ בעולם הנוצרי-אירופאי: זוג שזה עתה נישא רושם את ראשי תיבות שמותיהם על המנעול, נועלים על גדר, סורג, ענפי עץ (בעצם כל דבר אפשרי – בתנאי שהוא קשיח ומחובר לקרקע), וזורקים את המפתח למים כאות וסימן לאהבת הנצח…. לכן מקומות אלו תמיד יהיה ליד מים: נהר, תעלה, ים וכדומה. המנהג נפוץ מאד במדינות אירופה והגיע גם לישראל…. 

המנעולים
הבטנו מעבר לגשרון – והנה – מה עינינו רואות? את גלגל הטחנה העתיק שחיפשנו לשווא שלושה ימים קודם לכן… מראה קסום ומרגיע.
לכן עתה נקרא אפשר להכריז באופן רישמי על יום זה – "יום ההשלמות וסגירת מעגלים"…

גלגל הטחנה העתיק

סירה בנהר ליד גלגל הטחנה

טיילנו עוד קצת במאלה סטרנה. ראינו את "בית שלושת היענים". ציור הטיח של היענים, שהעניק לבית את שמו, נעשה בתחילת המאה ה-17 בהזמנת בעל הבית דאז, יאן פוקס. האיש היה סוחר בנוצות יענים, בתקופה שבה לא היה כמעט חייל באירופה שלא נשא נוצה כזו על כובעו.

בית שלושת היענים

טיילנו ברחוב הראשי – Mostecka, הומה אנשים, חנויות, מסעדות. נהדר. משם נסענו בטראם וחזרנו לגדה השנייה.
אני מאד אוהבת את איזור מאלה סטרנה, יש לו הרבה מה להציע ובמובן מסויים הוא אפילו מעניין יותר מהעיר העתיקה. ישנם עוד מספר מקומות באיזור שבהם אבקר, ללא ספק, בפעם הבאה.

רחוב Mostecka דרך מגדל גשר קארל
הגענו לאיזור כיכר ואצלב ,לקפה -קונדיטוריה מישק, המומלץ מאד. (Cukrna Myš) בית קפה זה בפראג קיים מתחילת המאה הקודמת. יש בו מגוון של עוגות נפלאות – כך אומרים, והמחיר בהתאם לפראג – זול. רחוב: Vodickova 31 . האמת – לא נפלנו. או שמא בחרנו בעוגות לא מי יודע מה.
ואז, החל לרדת גשם. עשינו עיסקה טובה מאד עם מזג האוויר. עד עכשיו כמעט ולא ירד גשם (כמה טיפות כשהיינו בואן בדרך לקארלובי וארי). בתיכנון שלנו היה מוזיאון מוחא ודחינו אותו עד שירד גשם – ממש לרגע האחרון.

מוזיאון מוחא

המוזיאון מאד קטן (דמי הכניסה מעט מוגזמים לדעתי – 180 קרונות). הוא מציג את עבודותיו של מוחא הכוללות הדפסים, ציורים מקוריים, רישומי עיפרון ופחם, תכשיטים ופסלים. אלפונס מוחה (1860-1939) עבד ופעל במספר ערים ביניהן וינה, פריז וניו יורק, אך קבע את מושב הקבע שלו בפראג. האמן חתום על ציור הקיר של בית העם ועל האפוס הסלאבי – שנמצא בארמון של פראג.  מוחא מפורסם וידוע בעיקר בזכות תרשימיו והכרזות הלאומיות והשיווקיות שעיצב. הוא גם עיצב בולים ושטרות בנקאיים לכבוד הקמתה של צ’כוסלובקיה. 

יצירותיו של מוחא נפלאות בעיניי וסיפור חייו מעניין. נהננו ולמדנו עוד דברים חדשים ואני ממליצה על הביקור במוזיאון.. 

גלגל המזלות של מוחא

עבודתו הידועה ביותר של מוחא, שגם העניקה לו פרסום בינלאומי, הוא ההדפס של שרה ברנהרדט – שחקנית יהודיה שהייתה ידועה מאוד בפריז באותם זמנים. (שימו לב לאותיות "יהוה" מעל דמותה).

ציור של מוחא עם השם המפורש

ועוד במוזיאון מוחא:

 

למתעניינים – מידע על מוחא (אלפונס מוכה).

לאחר הביקור במוזיאון שנמצא באחד הרחובות באיזור כיכר ואצלב, נכנסנו לכמה חנויות אבל הרגליים כבר כאבו והרעב כירסם, אז קיצרנו. מה שכן, ערכנו ביקור בסופרמרקט – רשת Bila ושם קנינו כמה מטעמים ושוקולדים זולים. אחר -כך , סיימנו במסעדה צ'כית אופיינית בכיכר הרפובליקה "שלנו" – Kolkova . אני לא משתגעת מהאוכל הצ'כי, בעלי נהנה יותר…

P1090145 - עותק

חזרנו למלון דרך קניון "פלדיום" הסמוך – ביקור מקוצר מאד וחיכינו להסעה לנמל – התעופה. טיסת לילה והביתה…
וזהו. תם ונשלם…

פראג חיכתה לי, ובגדול. חלמתי… והגשמתי !

P1070992 - עותק

פראג : עיר שחלמתי … והגשמתי… – ונשארתי עם טעם של עוד.

מקומות ואתרים שלא הספקנו לראותם – ושמורים לפעם הבאה:

 * סיור מודרך בבית – העם. מאד רצינו, אך אף פעם לא היה זמן. אני מניחה שאם היה יורד גשם, היינו מגיעים לשם…

 * קונצרט ברודולפינום או באחד מהאולמות העתיקים היפים

 * ביקור בקתדרלת סנט ניקולס במאלה סטרנה

 * ביקור בתוככי כנסיית טין בכיכר העיר (כל -כך אהבתי כנסיה זו ואף פעם לא נכנסנו לתוכה..)

 * ביקור בגבעת וישהארד ובמצודה שם

 * לראות את "הבית הרוקד"

* מוזיאון הצעצועים ומוזיאון המיניאטורות

* עוד נסיעה מחוץ לעיר – לעיירה צ'סקי קרומלוב (Cesky Krumlov) עיירה עתיקה עם אווירת ימי ביניים, בה ניצבת טירה גדולה.

* ועוד אתר פחות מתוייר אבל מאד מרגש-Lidice : אתר הנצחה לתושבי העיירה שכמעט כולם נרצחו על ידי הנאצים כנקמה על הרג ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך על ידי המחתרת הצ'כית. הנאצים החריבו את הכפר עד היסוד.

* ביקור בגטו טרזין (הסיור בבית כנסת "פנקס" מאד השפיע עלי…).

וכמובן – לראות שוב את מגדל אבק השריפה, בית העם, מגדל השעון, כנסיית טין, המצודה ביום ובלילה, בית הקברות היהודי, לשוטט במאלה סטרנה ועל הגשרים היפים…

היה לנו טיול זוגי מקסים!
תודה שטיילתם איתנו 

P1080138 - עותק

 

2 תגובות בנושא “פראג – עיר שחלמתי… והגשמתי

הוסיפו את שלכם

  1. שירלי יקרה, איזה בלוג נפלא!!!! מעורר השתאות !!! הבלוג שלך מלווה אותנו בטיולים שלנו…זו ממש הנאה צרופה!… תודה לך על הכתיבה המעניינת והמשעשעת, המסלולים הנפלאים והטיפים!… מצפים לבאות…😍

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: