תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי ארוך בחוף המזרחי של ארה"ב. בימים הראשונים בילינו בניו יורק המדהימה ועל כך תוכלו לקרוא בחלק א' של סיפור הטיול. לאחר מכן, יצאנו לביקור משפחתי מפנק בפוקונוס בפנסילבניה ומשם התחלנו את הטיול המתגלגל שלנו. ביקרנו באית'קה ובשמורת ווטקינס גלן, במפלי הניאגרה ובארץ האיימיש. על כל אלה תוכלו לקרוא בחלק ב'. במשך, הגענו לוושינגטון הבירה, שם שהינו שלושה ימים עליהם תוכלו לקרוא בחלק ג'. מוושינגטון טסנו לפלורידה ארץ הבילויים והשעשועים, שם בילינו שמונה ימים מהנים – עליהם תוכלו לקרוא בחלק ד' של סיפור הטיול.
קשרי משפחה בניו-יורק, ניו-ג'רסי ובוסטון – הזדמנות לאגור חוויות נוספות ולהנות 
Family Ties
יום שני,8.8.11 – עוזבים את פלורידה ומגיעים לניו ג'רסי
בוקר אחרון בפלורידה.
נפרדים מהווילה המפנקת שלנו
ונוסעים לשדה התעופה של אורלנדו. תהליך החזרת הרכב השכור כאן הרבה יותר יעיל ומהיר מזה שחווינו בוושינגטון. בתוך שדה התעופה הגדול אנחנו זוכים לנסיעה במונורייל ונפרדים מנופיה של מדינת השמש:
סאבטקסט: ממש כמו באפקוט…!
טסים בג'טבלו לשדה תעופה פחות מתוקשר של ניו-יורק: לה-גארדיה. איזה כיף לראות את השלט הזה:
ומשם אוספים אותנו בני המשפחה (כן, שוב בשתי מכוניות..) – משפחת T לבית של בני משפחת B (הם אחים) בניו-ג'רסי. הגענו לשכונה משודרגת בעיר Freehold – שוב בית גדול ומפואר עם בריכת-שחייה.
לא עבר זמן רב וזה היה המראה:
המשפחה מארחת אותנו למופת עם ארוחת ערב ואנחנו מתפנקים.
איזה כיף!
יום שלישי 9.8.11 : פרינסטון וקניות
בבוקר נסענו עם בת הדודה E.B לפרינסטון. לצערנו הגדול החל לרדת גשם חזק שלא איפשר לנו להסתובב בעיירה מקסימה זו, אותה אני זוכרת משנת שבתון של הוריי לפני שנים.
וזה מה שראינו בפרינסטון:
סאבטקסט: מאד מרגיז! גשם מחרב תוכניות…!!
E לקחה אותנו לגלידריה מאד ידועה בעיר – Thomas sweet ice cream princeton, שם אפשר ליצור את הטעמים של הגלידה שאתם מעדיפים. זה היה הבילוי בפרינסטון…
אמא ובנה א' אוכלים גלידה בפרינסטון
חזרנו הביתה ואז יצאנו , סוף-סוף לשופינג…
E המקסימה נתנה לנו את המכונית שלה ונסענו לאאוטלט ג'קסון, לא רחוק מביתם. שם חגגנו במשך כמה שעות בנייקי, בננה-רפבליק, טימברלנד ודומיהם.
כשחזרנו לבית הדודה, הבן הצעיר ערך תצוגה של כל חולצות המותגים אותן רכש:
יום רביעי 10.8.11 – ניו יורק בזוג!
עוד בארץ, הזמנו לילה במנהטן לבעלי ולי, כמובן באישורה של בת דודתנו המופלאה E. כמו שאומרים – Quality couple time. 
הבנים ביום זה נוסעים עם הבת J לפארק השעשועים Six Flags – מזמן לא עלו על מתקנים אקסטרימים. שם השיא. הם היו על רכבת ההרים הכי גבוהה בעולם. מזל שלא ראיתי…
אנחנו נוסעים באוטובוס למנהטן לבית המלון אותו הזמנו – Yotel. המלון במחירי השקה ועלה לנו 160$ ללילה. מאד מיוחד, חדשני והייטקי.
זו המרפסת והבר של המלון – על הגג:
כמה מילים על המלון: מלון Yotel בניו-יורק הוא מלון חדש ומיוחד. זהו מלון טרנדי מאד, מעוצב והייטקי (נראה כמו חלק מעולמה של חברת Apple). הצבעים השולטים הם סגול ולבן והסיגנון נקי, יפני. דלפק הקבלה במלון מאד מצומצם, ולמעשה כל תהליך הקליטה הוא ממוחשב. אם לא מסתדרים לבד, יבוא איש צוות לעזרה. החדר מאד מאד קטן, מתאים במפורש רק לזוג (או ליחיד). יש מיטה מתכווננת והמקלחת מופרדת מהחדר רק ע"י קיר זכוכית, למרות שיש וילון. המצעים והמגבות – נקיים ונוחים. המזרון של המיטה קצת קשה, ואביזרי האמבטיה פשוטים ביותר (שמפו וסבון נוזלי מאותו הבקבוק). המחיר כולל ארוחת בוקר צנועה – קפה, מיץ ומאפינס. המלון ממוקם ברח' 42 על השדרה העשירית, מרחק הליכה של כמה דקות מאיזור התיאטראות, וקרוב מאד לתחנה המרכזית – Port Authority. יש ברים ומסעדות בקומת הקבלה וכן פאב על הגג – ממש מגניב. בחרנו במלון כי הוא נראה לנו מעניין והוא היה במחיר מבצע של השקה – 160$ לזוג. חוויית השהיה בו מעניינת מאד, אך לילה-שניים מספיקים, לדעתי. לנו התאים מאד!
התמקמנו בחדר (ניתן לנו כבר ב-12) ויצאנו לעיר האהובה עלינו!
- צולם בחנות נספרסו בווילאג'.
ערכנו סיור רגלי בווילאג' ובסוהו – שני איזורים מאד אהובים עלינו.
שוטטנו ברחובות, בגלריות ובבתי קפה ומאפה מקסימים. במיוחד אני ממליצה על Vesuvio Bakery ברחוב Prince – פשוט תאווה לחיך. מסתבר שהמקום מאד ידוע ואנשים רבים נוהרים לשם.
חזרנו למלון, התארגנו יצאנו לארוחת ערב במסעדה הקובנית Havavna בטיימס סקוור. טעים ומיוחד.
לאחר מכן, המחזמר פריסיליה מלכת המדבר. מה אומר ומה אגיד? נהניתי בטירוף. כמו ללכת למסיבה טובה! שירים מקסימים, תלבושות מרהיבות, פשוט כיף.
לאחר מכן, סיור לילה בכיכר טיימס ההומה אנשים. עוד אשוב לשם…
יום חמישי 11.8.11 : מוזיאון מומה, עוד קצת ניו יורק וחזרה לילדים…
Good morning New-York!
ארוחת בוקר – קפה ומאפינס על גג המלון:
ויוצאים למוזיאון אמנות מודרנית – MOMA יפהפה כתמיד.
זו הכניסה למוזיאון:
סיירנו בעיקר בקומת האמנים האימפרסיוניסטים הומת המבקרים:
מונה
פיקאסו
שאגאל
וגולת הכותרת – ליל כוכבים של ואן-גוך Starry Night
סאבטקסט: מאד התרגשתי!
עברנו גם בתצוגה אמנות מודרנית
צפינו על בנייני ניו-יורק מבעד לחלונות המוזיאון:
והגענו לגינת המוזיאון המקסימה – הנה תמונה זוגית:
מזג האויר מושלם ולכן אנו מקצרים את השיטוט במוזיאון לטובת שוטטות ברחובות מנהטן, וגם קצת בסנטרל פארק. אכלנו צהרים ב"קפה אירופה" – מאד נחמד שם, וראינו את כרכרות הסוסים המחכות לתיירים בשדרה החמישית:
ואז היינו צריכים לחזור לבית משפחת B – כי בני משפחה נוספים רצו לפגוש אותנו… עוד דינר, מה לעשות…
תמונה למזכרת עם הדודים המקסימים שלנו:
ובן זוגי היקר כבר רואה את אמריקה בורחת לו מבין האצבעות – מחר הוא שב לארץ… 
יום שישי 12.8.11: אבא חוזר לארץ ואנחנו מגיעים ללונג איילנד
בבוקר עוד הספקנו לקפוץ לאאוטלט Jackson להחלפות וקניות.
לקראת צהריים – יצאנו למסע… קרובתנו E המקסימה מסיעה אותנו לשדה התעופה קנדי, שם אנחנו נפרדים מבעלי היקר, שצריך לשוב לארץ. 
מה לעשות, מישהו צריך לעבוד…
ומה שקרה לאב המשפחה בדרכו חזרה בחברת אירוסוויט המהוללת היה מאד לא סימפטי. הוא נתקע בקונקשן בקייב 12 שעות במקום שעתיים, ללא כל מידע מתי ימשיכו, עם יחס "חביב" במיוחד מצד האוקראינים. הוא סיפר שבשלב מסויים נשארו בשדה התעופה בקייב רק אנשי הטיסה הזו, מבודדים ואומללים, יושבים על הספסלים המתכתיים. ממש "מבצע אנטבה"…. לבסוף הגיע לארץ, לאחר כמעט יומיים בדרכים.
ובינתיים – אני ושלושת בניי היקרים נאספנו בקנדי ע"י קרובתנו S שלקחה אותנו לביתם בלונג איילנד.
סאבטקסט: ממש כמו במשימות במירוץ למיליון….
בדרך נסענו על גשר ורסאנו (שהיה איטלקי טוסקאני ולימים זכיתי לבקר בטירה שלו + היקב…)
שוב הגענו לוילה מהודרת – הפעם בשכונה שרוב אוכלוסייתה יהודית, בלונג איילנד:
הגענו היישר לארוחת ערב שבת עם כל בני המשפחה. ארוחה נהדרת, עם קידוש ונרות שבת ואוירה משפחתית וחמה. כיף!
הבן הגדול לקח את בניי לבילוי ב- Arcade – משחקי וידאו וכו', ואני זכיתי לערב שקט ונינוח…
לילה טוב 
יום שבת 13.8.11: נוסעים לבוסטון
היום אנחנו נוסעים לבוסטון, לביקור משפחתי נוסף – הפעם מהצד של אמא…
לאחר ארוחת בוקר שבת, לקח אותנו אבי המשפחה S למנהטן, לתחנת האוטובוס של חברת Megabus . הזמנתי כרטיסים בחברה זו לבוסטון. אם מזמינים מספיק זמן מראש, אפשר להשיג כרטיס בדולר אחד! התעריף מנהטן-בוסטון הלוך-חזור, עלה לארבעתנו 55 דולר. מדהים.
האוטובוס בן שתי קומות, אינו עוצר כל הדרך, יש בו שירותים (פרט מאד חשוב עבורי!) ואינטרנט חופשי (פרט מאד חשוב עבור בניי…).
הגענו אחה"צ לבוסטון ושם אסף אותנו בן דודי היקר יובל, לביתו בעיירה Groton, מרחק של כשעה מבוסטון. זוהי עיירה מקסימה, קטנה ואיכותית. בן דודי מתגורר עם אשתו ובתו בבית מבודד, במערה היער. לא ראיתיו כמה שנים והיה נפלא להפגש ולהיות ביחד.
יום ראשון 14.8.11: מוזיאון המדע בבוסטון
יום מעונן עם סיכוי רב לגשם. נסענו לבוסטון, שתי המשפחות והחלטנו לבקר במוזיאון המדע בשל מזג האוויר הקודר. המוזיאון מקסים ומאד התלהבנו ממנו. הבנים התחברו אליו הרבה יותר ממוזיאון הטבע ביו-יורק, משום מה. ביקרנו בתערוכות שונות על מזג האוויר וגוף האדם וכן צפינו בסרט איימקס. מאד נהננו ואני ממליצה בחום!
בילינו במוזיאון המדע של בוסטון שעות ארוכות. פתרון מצוין ליום גשום.
והנה תמונה של רגע נדיר עם פיסת שמים כחולים בבוסטון:
לקראת ערב חזרנו הביתה לארוחה ביתית ומשפחתית.
יום שני 15.8.11: בוסטון בגשם
היום הכי גשום בטיול. 
אם אתמול היה חשש לגשם שלבסוף לא היה רציני, היום הגשם אינו מפסיק אף לרגע אחד. 
מאד התאכזבתי משום שיום זה היה מיועד לטיול בעיר בוסטון, או לחליפין בקייפ-קוד, והדבר היה כמעט בלתי אפשרי.
מה שכן יכולנו לעשות, היה לטייל ב"ברווז" – Boston Duck שנוסע בעיר עם מדריך חביב המסביר על האתרים השונים. האוטובוס הופך בשלב מסויים לסירה, ממש צ'יטי-צ'יטי-בנג-בנג.
המדריך שלנו היה במראה סקוטי ובשלב מסוים נתן לילדים “לנהוג” בברווז ששט במי הנהר.
הסיור היה מאד נחמד, אך את רוב האתרים ראינו עם מעטה גשם כבד. באסה.
הנה בית העירייה המפורסם של בוסטון, עם כיפת הזהב:
תמונה למזכרת מהסיור ב – Boston Duck :
את הטיול סיימנו ב – Cheese cake Factory , שם גם פגשתי לשמחתי עמיתות לעבודה משותפות חיפה-בוסטון.
בקיצור, את העיר לא ממש ראיתי, כפי שאני אוהבת, לטייל ברחובות ובפארקים וכמובן שהחלטתי שלם עוד אשוב (טיול שלכת? 2014?.. 2024…?!).
ספוילר: אכן שבתי לבוסטון לחוויה מתקנת – במשלחת בסוכות 2018. עוד יסופר…
יום שלישי 16.8.11: שייט לווייתנים (או – יום קשה!)
אם אתמול היה היום הגשום של הטיול, היום היה היום האומלל של הטיול 
.
הגשם פסק ואנו מחליטים עוד בלילה הקודם שנצא לשייט לווייתנים. בן דודי בחר בשייט שיוצא מהעיירה Plymouth ואנו יוצאים השכם בבוקר לשם.
הגענו למזח של העיירה. המראה היה פסטורלי ויפהפה:
סאבטקסט: השקט שלפני הסערה… אם רק היינו יודעים מה מחכה לנו….
מזג האוויר מעונן אך לא סוער, עולים על הספינה של Captain John Whale watch ומתחילים בשייט לכיוון האוקיינוס.
ההתחלה מבטיחה. אנחנו תופסים מקום בקדמת הספינה, הרוח נושבת והנופים יפים. צוחקים, מצטלמים, אוכלים פירות וחטיפים.
סאבטקסט: !Big mistake. Huge.
הנה בני היקר ע' מחוייך בתחילת השייט….
ואז – מתחיל הים לסעור. גלים, הספינה קופצת ומתנדנדת, הבחילה מתחילה ואני מתחילה להקיא ללא הפסקה. פשוט נורא ואיום 
. לא עובר זמן רב ומצטרפים אלי שניים משלושת בניי, והשלישי צוחק ומצלם אותנו בהחבא. במהרה, גם הוא במקיאים…
מה אומר ומה אגיד? אלו היו השעות הגרועות שלי בטיול ובכלל בשנים האחרונות. 
כל-כך הרגשתי רע, הייתי אומללה לחלוטין ולא יכולתי לעזור אפילו לבני הצעיר, בו טיפלה בתו של בן-דודי. היחיד שתיפקד היה בן-דודי החמוד שתמך בנו בשעותינו הקשות.
האמת שרוב נוסעי הספינה חלו והקיאו.
ועם זאת – הדבר המדהים היה, שהגענו לחבורת לוויינים הגונה – עשרות לווייתנים שטו מסביבנו, קפצו וצללו.
ואני? – לצלם לא יכולתי, בקושי הצלחתי להרים את הראש ולראות זנב של לוויתן. תיסכול נוראי. באותו רגע כמובן שלא עניין אותי אף לוויתן ואף דג. רק רציתי לרדת מספינת העינויים ולהגיע למיטה!!!!
את התמונות המועטות שנמצאות כאן צילם אחד מבני שאיכשהו הגיע למעקה הספינה כדי לצפות במחזה, שהיה בוודאי מרהיב.
בדרך חזרה , בניי התאוששו ואף אכלו (!), אבל אני ממש חליתי קשה ולא תיפקדתי כל היום.
סאבטקסט: למותר לציין כשחזרנו לארץ, זה היה הסיפור הראשון שסיפרנו לכולם – עיזבו אורלנדו, מנהטן, מפלי הניאגרה – רק סיפורי ספינת הלווייתנים האימתנית, כל אחד מנקודת המבט שלו. בארץ כולם התפוצצו מצחוק כששמעו את הסיפור 
, אבל באותם רגעים באמת חשבתי שאני פשוט עומדת לסיים את חיי… 
זאת ועוד – מאז המושג Whale Watch הפך אצלנו במשפחה לשם נרדף לבחילה או לחוויה מזעזעת ומיותרת…
לאחר חזרה מייסרת במכונית הביתה, התקלחתי ונכנסתי למיטה עד למחרת. מזל שבני המשפחה טיפלו בבניי והתייחסו אליהם. אני יצאתי מתיפקוד…
ואם בכל זאת מישהו רוצה להגיע לשם ולשוט לראות לוויתנים – הנה הקישור כאן.
יום רביעי, 17.8.11: חוזרים לאיזור ניו יורק
היום חוזרים לאיזור ניו-יורק. כאילו להכעיס, מזג האויר מקסים. לא יכולת להיות כך לפני יומיים, שנראה קצת את בוסטון?!
אנחנו מגיעים עם אשתו של בן-דודי לתחנת האוטובוס בבוסטון ועולים על ה-megabus שלנו. כעבור כארבע שעות, מגיעים למנהטן המקסימה, למשרד של בן-דודי M , הזכור ממשחק הבייסבול מלפני יותר מחודש…
כיף לראות את מנהטן שוב!
אנחנו נוסעים איתו לביתם בקווינס – התחנה הבאה שלנו. אשתו המקסימה L מכינה לנו ארוחת ערב משובחת ואנחנו שוב מתכנסים עם משפחה. איזה כיף.
יום חמישי 18.8.11– יום מנהטן!
נוסעים בבוקר עם M ו – L למנהטן. מזג האויר מושלם. מתחילים את היום במוזיאון המטרופוליטן – The Metropolitan Museum of Art.
נהננו מאד בסיור באגף המצרי הנהדר ובאגף האימפרסיוניסטים.
מוזיאון זה אהוב עלי במיוחד , אך הבן הצעיר (כצפוי..) מאבד את סבלנותו ואנו יוצאים לסנטרל פארק.
טיול רגלי בפארק הנפלא הזה, בחלקו המזרחי. בדרך עוצרים ליד פסל עליזה בארץ הפלאות, וצופים בשעון המנגן עם פסלי בעלי-החיים ליד גן החיות. הבנים מבקשים להשכיר אופניים בפארק. אני מעט חוששת , אך נעתרת לבקשתם… משכירים אופניים ב -15 $ לשעה לאחד והם נעלמים על עבר האופק עם טלפון צמוד… אני יושבת עם M ו- L בבית קפה במנהטן , נחים מההליכה הארוכה. לאחר שחזרו (כמובן שרצו עוד…) אנחנו צועדים עד Times Square – איך אפשר שלא?… צעדנו היום מרחק של למעלה מ- 40 רחובות, לא ייאמן! מסתובבים בכיכר, קצת קניות של מזכרות ותיקים. הבנים שלי מאוהבים סופית במנהטן. כולנו מאושרים 
, בני הדודים שלנו מותשים…
לסיום היום הנהדר, אנחנו סועדים בדיינר של "המלצרים המזמרים של אלן" Ellen's Stardust Diner http://www.nyctourist.com/topten_ellens.htm . אוכל לא משהו, אבל חוויה נחמדה, אמריקאית להפליא. המלצרים שרים את מיטב הלהיטים מכל השנים, עולים על השולחנות, משתפים את קהל הסועדים. חוזרים לדירה החמודה בקווינס ובדרך רואים את מנהטן בלילה. מקסים.
יום שישי 19.8.11 – מקווינס לפוקונוס
M ו-L יוצאים לעבודה ואנו נפרדים מהם. משאירים לנו מפתח. הבנים ואני יוצאים לקניות בסניף גדול של Old Navy שנמצא באיזור ובחנות ספורט סמוכה. חוזרים לדירה ומחכים ל- E המופלאה שבאה לאסוף אותנו מניו-ג'רסי לבית בפוקונוס. אין עליה!
הנסיעה ארכה זמן רב, עם פקקים ושיפוצים בכביש ולי יש יסורי מצפון… מגיעים לקראת ערב לפוקונוס, לבית הנפלא ושם מחכה לנו בעלה B עם מתנות… אין לי מילים על כל בני משפחתנו בארה"ב ובמיוחד על הזוג הזה. הביקורים המשפחתיים בהחלט שידרגו את הטיול, מכל הבחינות. כולם יצאו מגדרם כדי להנעים את זמננו והיה לנו נהדר. אנחנו מסיימים את היום במסעדה באיזור והולכים לישון מותשים…
שבת, 20.8.11 – נחים ונהנים באגם בפוקונוס
כמעט יום אחרון… ממש שבת מנוחה עבורי. האמת – אני כבר די מותשת מהטיול ובמיוחד מהשבוע האחרון שכלל נסיעות ומעברים רבים. הבנים שוחים באגם, משייטים ב- Jetski ואני נחה על שפת האגם עם ספר. אני, עם סירות למיניהן סיימתי לעת עתה… מאוחר יותר הם הולכים לשחק טניס עם E – בשלב זה הם מכנים אותה "אלוהית"… בערב שוב הולכים למסעדה ולסיום – קניות בסופר גדול לקראת החזרה הביתה.
יום ראשון 21.8.11 : מתחילים במסע חזרה לארץ
מרגישים את הסוף…. אריזות אחרונות ו- E משאילה לי את המכונית כדי שאסע לקניות בסניף CVS הסמוך.
סאבטקסט: אחד מתחביביי בביקורים בארה"ב הוא לערוך קניות ב"סופרפארם" האמריקאי.
אנחנו נפרדים מ- B ומהבית הנפלא ליד האגם ו – E לוקחת אותנו לשדה התעופה קנדי… הדרך ארוכה ובמהלכה מתקדרים השמים ומתחילה סופת רעמים. כן, השמיים בוכים על כך שאנו עוזבים את אמריקה ושהטיול מסתיים… כשאנו נפרדים מ – E , דמעות עולות בעיניי…
זהו זה, אנו נכנסים לשדה, חוששים מהבאות עם חברת אירוסויט המהוללת. בינתיים הכל בסדר, מתיישבים במטוס ואז מודיעים לנו שיש עיכוב בהמראה בשל הסופה. לאחר כשעה יוצאים לדרך ולמרבה ההפתעה האוכל סביר ויש אפילו סרט.
יום שני 22.8.11 : חוזרים הביתה
נוחתים בקייב וממתינים לטיסת ההמשך. הכל הולך בסדר, רק המטוס בדרך לארץ חורק מעט… נו, מילא. לאחר מסע של כמעט 24 שעות, מ"דלת לדלת" אנחנו מגיעים הביתה והמשפחה מתאחדת! מוזר קצת לחזור, הכל נראה קטן ולא במקום (להזכירכם – היתה כאן פריצה) אבל זה שלנו. טוב לחזור הביתה.
הסתיים הטיול המקסים שלנו.
הבנים שלי סיכמו במילים : "זה הקיץ האגדי של חיינו".
ואם זו השורה התחתונה, מה עוד אפשר לבקש? נחת, אושר וחוויות נפלאות 
לטייל עם סאבטקסט 
להשאיר תגובה