ארה"ב – טיול משפחתי חווייתי! חלק ב': יוצאים מהעיר הגדולה אל הטבע הנפלא.

תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול משפחתי ארוך בחוף המזרחי של ארה"ב. בימים הראשונים בילינו בניו יורק המדהימה ועל כך תוכלו לקרוא בחלק א' של סיפור הטיול.

יום רביעי 20.7 – הפוקונוס בפנסילבניה:

כזכור, אנו מחכים לבני משפחתנו, להלן משפ' B , שהציעו מיוזמתם לאסוף אותנו מהמלון בניו יורק לבית הנופש שלהם בפוקונוס The Poconos. ואכן, עמדנו ארוזים ב"רחוב קוריאה" והם הגיעו, ראשית הבן שאסף את שלושת הבנים, ואז – האם, שלקחה את בעלי ואותי + כל המטלטלין…

עד אז, כששמעתי את השם פוקונוס, הוא נשמע לי מעין שם אינדיאני (פוקוהונטס…) ואכן כך – מקור השם הוא אינדיאני… זהו איזור מקסים השוכן במדינת פנסילבניה, מיוער ושזור בנחלים, נהרות ואגמים.

מאותו הרגע בו נכנסנו למכוניות, החלה ההתרגעות שלנו. לא עוד הלחץ של העיר הגדולה (שאני, כזכור, מתה עליה!), אלא שלווה, ירוק וקצב אחר.

The Poconos

הגענו ליישוב שלהם, ליד אגם Wallenpaupack, שהוא, מסתבר, אגם מלאכותי שנוצר ע"י חברת החשמל (!). היישוב שלהם כולל כ-40-50 בתים, רובם בתי-קיץ של משפחות אמידות. כמעט לכולם יש סירות באגם.

הבית אליו הגענו מקסים, אחוזה!

התפרשנו בכמה חדרי אירוח – לא עוד דחוסים בחדר אחד!

יש גם חדר משחקים עם שולחן פינג-פונג וטלוויזיית ענק וכמובן -למשפחת B סירת מפרש באגם, קיאקים ואופנוע-ים.

סאבטקסט: למה מגיע לי כל הטוב הזה…?

דודה E המופלאה משחקת פינג פונג עם הבנים:

לכן, אפשר להבין את בניי שהודיעו כי מבחינתם הטיול יכול להסתיים כאן, הם הגיעו לגן-עדן ומכאן הם לא זזים!

אחרי ההתמקמות הראשונית, ירדנו לאגם ברכב הגולף שלהם,שחינו ונהננו מהחיים.

בערב – בר-בי-קיו אמריקאי אצלם על המרפסת. אין מילים.

יום חמישי, 21.7 – מבלים ברוגע באגם:

לאחר שינה הגונה ושלווה, התעוררנו לחדשות מעט לא-נעימות מהארץ – פרצו לנו לדירה…

מסתבר שהיה דיון משפחתי אם לספר לנו או לא, כדי לא לקלקל את החופשה שלנו, אבל טוב שסיפרו – כי כך ירד הלחץ לסבתות ולסבא שנשארו בארץ… הנזק ככל הנראה, לא נוראי והחלטנו, לאחר ההלם הראשוני, שלא נהרוס לעצמנו. אנחנו במילא בגן-עדן, לא?…

את היום העברנו בנעימים על שפת האגם ובתוכו – בסירות, באופנוע-ים, שחייה וסתם קריאה ומנוחה. תענוג!

לעת ערב הגיע גם אבי המשפחה שהצטרף לסוף-שבוע. זהו, אגב, היום הראשון בו סעיף ההוצאות עמד על אפס דולרים…

מקבץ תמונות מפעילויות היום:

נוסעים ברכב גולף לאגם :

מורידים סירות וקיאקים לאגם :

מעגן כלי השייט של האגם:

משיטים סירת מפרש:

נוסעים באופנוע – ים :

שטים בקייאק:

החיים הטובים עם האירוח המושלם!

יום שישי 22.7 – מטיילים בשלווה בפוקונס:

חמסין נוראי. למזלנו אנחנו נמצאים במקום הנכון – על גדות אגם או במזגן, ללא צורך להסתובב ברחובות או באתרי תיירות.

בכל זאת, יצאנו לסיורים קצרים וממונעים באיזור – הבנים נסעו עם הבן לדייג ולסיור יערות ומשם – חזרו לאגם, ואנחנו, המבוגרים, נסענו ל"טיול פנסיונרים" בסביבה – העיירות Hawly ו – Narrowsburg , לאורך נהר הדלאוור Delaware River , בו מערכת גשרים עתיקים. נופים מהממים ומרגיעים.

מטיילים עם קרובי המשפחה:

מדברים עם ריינג'רית

צופים על גשר עתיק שהוא גם אמת – מים Roebling's Delaware Aqueduct

ראינו במבי ליד הבית

בערב שוב התפצלות – הבנים הלכו למשחק בייסבול באיזור ומאד נהנו, ואנחנו, עם הבת שהגיעה גם היא, למסעדה מצויינת ליד האגם.

הדור הצעיר – חמודים!

אבא מכין חלה בבית המשפחה – בכל זאת, ערב שבת!

שבת, 23.7 – אית'קה המקסימה – אוניברסיטת קורנל ומפלי אית'קה:

ארוחת בוקר משפחתית ואנו נפרדים ממשפחתנו המקסימה.

עוד נפגוש אותם בהמשך הטיול שלנו…

ובינתיים – תמונה למזכרת סביב שולחן ארוחת הבוקר בבית הנופש בפוקונוס:

הבן והאב לוקחים אותנו לעיר Scranton, שם אנו מקבלים את הרכב שכרנו, דרך סוכנות הרץ – Buick Enclave עם 7 מקומות, מרווחת ונוחה. יצאנו לדרכנו עם ה- GPS. זהו, עכשיו אנחנו עצמאיים. אני לא סומכת ב- 100% על המכשיר, ותמיד יושבת גם עם מפה…

זו המכונית שלנו לימים הבאים:

אנחנו בדרכנו צפונה, לאית'קה – Ithaca. הגענו למלון סופר 8 המפורסם מפורום למטייל… השד לא כ"כ נורא. אמנם הידרדרנו חזרה לחמישה בחדר אחד, אך החדר נעים ונוח, ובינינו – כמה זמן כבר נהיה בו…

הבנים הגדולים סירבו לצאת לסיור בעיר כיוון שרצו לצפות באינטרנט בגמר כוכב נולד. החלטנו לא להתווכח ויצאנו עם הבן הצעיר להסתובב בקמפוס של קורנל. מקסים, מקסים, מקסים!!!!!

המקום פשוט מהמם, הבניינים העתיקים, הנחל שעובר בקמפוס, מגדל פעמונים שהשמיע שירי חתונה (שבדיוק נערכה שם), כולל את השיר You're too good to be true – נהדר!

Cornell University, Ithaca

נכנסנו לספרייה העתיקה, המעוצבת והיפהפייה של אוניברסיטת קורנל והמילים פשוט נעתקו מפי – מקום מדהים, מלא הדר וכבוד. מומלץ מאד!!!!

Andrew Dickson White Library, Cornell University, Ithaca NY

חזרנו למלון לאסוף את הבנים ויצאנו לסיור טבע – למפלי אית'קה.

ראשית – ערכנו תצפית על המפל מלמעלה, מגיעים דרך שכונת וילות, אחת יותר יפה מהשנייה.

בדרך ראינו אייל:

התצפית על מפלי אית'קה:

אח"כ ירדנו למטה במכונית, מחנים אותה בצומת הרחובות "אגם" ו"מפל" – Lake st. @ Fall St.

משם יוצא המסלול עד למרגלות המפלים. יפה מאד! ללא תשלום, מסלול קצר ונוח, שפע מים במפל. ממש כיף.

Ithaca Falls

את היום סיימנו בארוחת ערב באחת המסעדות הטרנדיות של אית'קה – Blue Stone Grill – מעוצב, נחמד והיה טעים.

ממליצה מאד על ביקור באית'קה המקסימה!

יום ראשון 24.7 – שמורת ווטקינס גלן ומפלי הניאגרה :

ארוחת בוקר ממש בסדר בסופר 8, כולל הוופל הבלגי המפורסם. נסענו לכיוון ווטקינס גלן, זאת לאחר שעצרנו באגם האצבע של אית'קה – רק להתרשם. (באיזור חמישה אגמים הנקראים אגמי חמשת האצבעות – Finger Lakes ).

הנסיעה אורכת כשעה, מגיעים לאגם האצבע שנקרא Seneca Lake ומשם לשמורת הטבע הנקראת ווטקינס גלן – Watkins Glen. הכניסה לשמורה עולה 8$ למכונית. קיבלנו מפה ויצאנו לסיור הרגלי בקניון 19 המפלים. המקום מקסים ומיוחד. הקניון חפור באבן כקפלים וכל כמה צעדים יש מפל, כולל שניים שעוברים מאחוריהם. השמורה היתה אגב, מוצפת ביפנים, קוריאנים וכו', כנראה שספרי התיירות שלהם מציינים את המקום בכ- Must. הסיור הרגלי ארך כשעתיים, רובו בעליות בינות המפלים. השביל עובר גם מאחורי חלק מהמפלים וחווית הטיול עוצמתית ומיוחדת. נהננו מאד ואף צחקנו רבות…

Watkins Glen State Park

אמא ואבא

הבנים מאחורי מפל

צילום מעבר למפל

יפני נהדר שצילם אותנו

צילום משפחתי ע”י היפני הנ”ל

ויש גם את השלט הזה…

שמורת הטבע ווטקינס גלן – מומלץ בחום!

לאחר הטיול המקסים בווטקינס גלן, חזרנו למכונית והחלנו בנסיעה לכיוון מפלי הניאגרה. עצרנו בעיירה Geneva , שם אכלנו פיצה טעימה וזולה להפליא. אגב, באיזור ישנן הרבה עיירות וישובים עם שמות אירופאים – כמו ג'נבה, נאפולי, ווטרלו ואינטרלאקן וגם שפע של כרמים ויקבים.

לאחר נסיעה של כשלוש שעות, הגענו למפלי הניאגרה!

סאבטקסט: מאד התרגשתי!

עצרנו בצד האמריקאי, באי העיזים ושם כמובן הצטלמנו וצילמנו. קשה לתאר את כמות המים הבלתי נגמרת הזו. הבנים מאד התרגשו לראות את אחד המקומות ששמעו עליו כל כך הרבה שנים, ואני – התרגשתי לחזור למקום בו ביקרתי כשהייתי ילדה…

תמונה משפחתית עם מפלי הניאגרה – הצד האמריקאי

תמונה נוסטלגית – אמא כשהיתה ילדה, במפלי הניאגרה….

אז והיום…

לאחר מכן עברנו את הגבול – לא לקח כ"כ הרבה זמן, כ- 10 דקות, כמה אגרות לגשרים וזהו.
הגענו למלון – Embassy Suites , וקיבלנו סוויטה נוחה מאד, מרווחת ונעימה. המיטה קיבלה אצלי ציון גבוה במיוחד – נוחה להפליא. כך גם המגבות – עבות ומריחות טוב. הזמנו חדר עם נוף למפלים – ואכן כך היה. איזה כיף!

הנוף מחלון החדר שלנו:

הערב כבר ירד ומיהרנו לטיילת לצפות המופע הזיקוקים. כאן נחלנו אכזבה – היו מעט מאד זיקוקים וגם לא ראו טוב. די הצטערנו שלא נשארנו בחדר לצפות. ארוחת ערב במסעדה איטלקית ולילה טוב…

מפלי הניאגרה מוארים בלילה:

זיקוקי דינור מעל מפלי הניאגרה:

יום שני, 25.7 – מפלי הניאגרה, הצד הקנדי:

כפי שציינתי, המיטות במלון Embassy Suites היו נוחות באופן מיוחד, מה שמסביר אולי את השינה המצוינת שהרבצנו באותו הלילה. מזל שבמלון מגישים ארוחת בוקר עד אחרי 11…

כמה מילים על המלון: אכן מלון נוח ומפנק, מתאים במיוחד למשפחות, אך גם המוני מאד. יש בו 40 קומות והמוני חדרים, אך גם הרבה מאד אנשי צוות. הכל מתוקתק להפליא, כולל התור לארוחת הבוקר. הארוחה נדיבה מאד (ושומנית מאד), הבנים חגגו עם חביתות, פרנץ' טוסט ולחם מטוגן. העברנו את הזמן בנעימים בחדר האוכל, מה גם שירד קצת גשם בבוקר ולא היה לנו איכפת על הזמן התבזבז…

לקראת הצהריים יצאנו לטיילת והלכנו ברגל עד למקום העלייה לסיפון הספינה המשייטת מתחת למפלים – Maid of the Mist.

במהלך הצעידה על הטיילת, מבינים למה צריך להיות בצד הקנדי כדי להינות ממראה מושלם של מפלי הניאגרה.

הנה המפלים האמריקאים (עם הספינה “עלמת הערפל” למרגלותיהם):

הנה המפלים הקנדים (מפל הפרסה – The Horseshoe Fall) :

הגענו לקופות ורכשנו כרטיסים (לא הזמנו מראש, ממש אין צורך).

עם קניית הכרטיסים, מקבלים שכמיות להגנה מפני רסיסי מי המפלים:

התור בתחילה נראה ארוך, אך במהרה עלינו על הספינה.

מה אומר ומה אגיד – אחת החוויות המקסימות של הטיול!

זכור לי בתור ילדה שהייתי בשייט עם הוריי – וגם אז מאד התרשמתי.

גם הפעם, החוויה עוצמתית וכולנו התפעמנו מהמפלים המרשימים האלו. כמה מים!!!! (איזה חוסר צדק.) במיוחד היה מרגש הקטע בו הספינה מתקרבת היישר לתוך הפרסה של המפלים הקנדים – מצד אחד מעט מפחיד, מצד שני – חוויה מופלאה ומסעירה!

שמרנו שתיים מהשכמיות למזכרת, והן אף ישמשו אותנו בשלב מאוחר יותר בטיול…

לאחר השייט חזרנו לטייל והורינו לבנים לבחור 1-2 אטרקציות נוספות. יש אוטונומיה בטיול שלנו!

פה אחד נבחרה האטרקציה החדשה ביותר – The Niagara Fury – "הזעם של הניאגרה" – סרט 4 מימד שמספר על היווצרות המפלים + שייט מפחיד בהר ובמפלים, כולל "הקפאת" הקהל ומים שהשפריצו עלינו… היה מעניין וחווייתי…

הבנים החליטו לוותר (לרווחתנו) על הירידה למערות מאחורי המפלים. הספיק לכולנו. כאן המקום להעיר כי כל איזור מפלי הניאגרה הוא למעשה מסחטת כסף אחת גדולה – כל ה"אטרקציות" למיניהן שאמורות להעצים את חוויית הצפייה במפלים מאד יקרות. רק הנוף בחינם…

כך נראים האנשים שיורדים למערות:

חזרנו לטיילת לצפות עוד ועוד בשפע המים ובקשתות המקסימות שנוצרות מעל המפלים.

קשה מאד להתנתק ממראה המפלים המדהימים האלה – באמת פלא עולם!

הנה מבט נוסף על ספינת Maid of the Mist עם הקשת שנוצרה מעל מפלי הניאגרה:

עוד ועוד תמונות, “בוק” לכל אחד מבני המשפחה וגם כמה תמונות משעשעות:

הבן שלנו מצלם יפנים ואנחנו חווים מפגש מצחיק של הודים שבאים לאכול הוט דוגס כשרות במפלי הניאגרה:

תמונה משפחתית עם קשת בענן:

אמא נהנית:

הבנים במצב רוח טוב:

וסאבטקסט מרוצה מאד!

חזרנו למלון במעלית אנכית מהטיילת (כסף!):

במלון חיכה לנו פינוק: קבלת פנים אחה"צ – חטיפים ודרינקים. ממש נחמד! סוף סוף גם ראיתי עגבניות שרי – מעדן עם בייגלה וקרקרים…

בערב חשבנו לטייל לקזינו, אך הוחלט לוותר ואכלנו במלון ב – TGI Friday – שוב, אוכל שומני. סיכום הקלורית של היום + למחרת בבוקר – מזעזע!

תמונה משפחתית למזכרת עם מפלי הניאגרה (צולמה כשיצאנו מהשייט בספינה, עלתה הרבה כסף – אבל היי, אנחנו בחופשה!):

יום שלישי 26.7 – יום מעבר עם בונוס בהתחלה:

יום שהוגדר עוד בארץ, כיום לא סימפטי במיוחד. החלטנו לגמוע מרחק נסיעה גדול כדי להתקרב לוושינגטון הבירה, כדי שביום הבא נספיק לבקר בארץ האיימיש.

לאחר ארוחת הבוקר האימתנית במלון (נרשמה ירידה בהתלהבות) ותצפית אחרונה למפלים שבאמת קשה להתנתק מיופיים המדהים (צילום מחדר המלון):

יצאנו לדרך כשאני מתעקשת להתחיל בכיוון ההפוך – לעיירה Niagara On The Lake. הייתי צריכה את "לנפש" כמו שאומרים, כדי שהיום לא יהיה רק נסיעה אינסופית. העיירה מהממת – כמו שנהגה לומר טטיאנה הופמן ז"ל "עיירה קטנה וציורית"… בתים מקסימים ומטופחים, המון פרחים, גלריות וחנויות מתוקות. בקיצור – לא בדיוק המקום להיות בו עם שלושה בנים, אבל הודעתי להם שעכשיו זה הזמן שלי!

אמא ברגע של שלווה:

שתינו קפה הפוך ודגמנו כמה עוגיות, וגם ערכנו תצפית על אגם אונטאריו הגדול:

ו…יצאנו לדרך הא-ר-ו-כ-ה. עמדנו המון זמן בגשר חזרה לארה"ב וגם נקלענו לפקק (ואז כמובן הושמעו המשפטים "בשביל מה היינו צריכים לבזבז זמן על העיירה ה – xzsfxz… הזאת?! ). טוב, עבר. נגמר. אין הרבה ותר מה לספר על היום הזה, מלבד שנסענו המון, שהיינו בדיינר אמריקאי טיפוסי עם כל הטיפוסים האמריקאים האופייניים – אלו שלא רואים בניו-יורק וששמענו המון מוזיקה במכונית. אמנם הבאנו כמה דיסקים ישראלים, אך גם מצאנו תחנת רדיו מדליקה 70's on seven – שירי שנות ה-70.

ממראות הדרך:

בלילה, מאד מאוחר הגענו למלון הווארד ג'ונסון סופר 8 בעיר האריסבורג. הבה ונאמר – לא מלון היסטרי, אך בילינו בו רק ללילה. אנשי הקבלה (כולם שחורי-עור) היו ממש לא נחמדים, אבל מי אנחנו כי נלין… בתור פונדק דרכים זה בסדר גמור. מקום לינה זה נבחר בשל מחירו הנמוך יחסית ומיקומו שהתאים למסע שלנו.
כאן אציין כי בתכנון הטיול לקחנו בחשבון כי לפעמים נתפנק בבתי המלון (ואצל המשפחה כמובן) ולפעמים נעביר כמה לילות, בואו נאמר, מגבשים יותר – כולנו בחדר אחד בתנאים קצת יותר מחמירים…

זהו. היום הקשה של הטיול נגמר ועבר ובראייה למחרת היום – באמת השתלם.

יום רביעי 27.7.11 – ארץ האיימיש:

ארוחת בוקר (עם ואפל בלגי כמובן) ואנו יוצאים לדרך – לכיוון העיירה לנקסטר Lancaster הנמצאת בארץ האיימיש Amish. בזכות המסע המפרך של יותר מ -600 ק"מ שערכנו יום קודם, אכן נצליח היום לסייר בארץ האיימיש וגם לבקר בבית העלמין הצבאי של ארלינגטון. לקחתי כמה עיתונים מהמלון -שם יש קופונים לאיימיש, תמיד טוב שיהיה.
ה- GPS הוביל אותנו ל- Bird In Hand "ציפור ביד" שם ראינו שיש סיורים באיזור. אולם, הגענו, במקום למרכז העיירה, ישר לבית שנקרא "ציפור ביד", היישר לשיחה עם אישה איימישית טיפוסית (התאפקתי – מאד!! – לא לצלם אותה) שהנחתה אותנו למרכז העיירה. בינתיים נסענו בכל הנופים האפייניים לאיזור – חוות טיפוסיות, ערמות שחת, פרות, אסמים ומיכלי הפח הענקיים שמאפסנים בהם את התבואה. באמת מעניין וציורי.

הגענו למרכז העיירה ושם הצטרפנו לסיור בכרכרה – אפילו השתמשנו בקופון. מה אומר – הכרכרה בכל הנופים שכבר עברנו בהם במכונית שלנו, המדריך האיימישי לא בדיוק הסביר, אלא אמר שנשאל מה שאנחנו רוצים לדעת והוא ייענה. קצת היה טיפשי. נסענו כשעה בכרכרה עם הסוסים והפעם היחידה בה עצרנו היתה כשהוא הוביל אותנו לבית בו מכר חבר שלו, איימיש אחר, Root Bear ועוגיות. קנינו ממנו כי לא היה לנו נעים… בקיצור – הסיור אינו חובה, אפשר היה לוותר בדיעבד, אבל אני לא מצטערת שעשינו אותו – מתי כבר אהיה שם שוב?…