קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות!

טיול קיצי מפתיע למדינות האירוויזיון 

חלק א': הקדמה, הכנות מהירות, דוברובניק וסטון

זה היה הקיץ שמעליו התנוססה הכותרת המפחידה מכל : אין תוכניות!!!  
בעצם, כותרת יותר גרועה: אין תוכניות לחו"ל!!!!! 

מסיבות שונות ובמרכזן שני החיילים הטריים שלנו, נבצר מאיתנו לתכנן טיול / נסיעה / נופש… מרוב לחץ, הזמנתי ליתר ביטחון כמה הופעות למלא את הקיץ הריק. לאט לאט התפזרו ענני חוסר הידע והקיץ החל להתבהר. לחו"ל לא יוכלו החיילים לנסוע השנה (באסה, באסה! ) אבל רגילה הופיעה לאחד הבנים, השני ביקש כמה ימי חופש מקבילים ואז הזמנתי אילת לכולנו. שיהיה.
ואז, חיידק נתב"ג החל להציק. מאד מאד. הבנו שנוצר לנו חלון הזדמנויות בו הבעל יכול לקבל חופש מהעבודה לזמן קצוב ומאד מסוים והחלטנו לנסות למצוא משהו עם הבן הצעיר (14).

התחלתי לחפש דילים של "הרגע האחרון" (אני!!) – ליעדים מכל הבא ליד – כרתים, מלטה, דרום צרפת , אפילו טיסה לשטרסבורג פתאום צצה ב- 280 אירו (ונעלמה מהר ע"י זריזים ממני). התעניינתי ואספתי מידע על סלובקיה, על מלטה, על היער השחור, על כל מה שאפשר…

והנה – הופיע הדיל הבא: טיסה + רכב לשבוע לדוברובניק – 485 $ .
שמענו שדוברובניק יפה מאד, אבל היא תמיד הצטיירה לי כיעד לבני דור הזהב…
בדקתי ליתר ביטחון לאיזו מדינה היא שייכת – ואכן – קרואטיה. בדיוק אחת מחברותי חזרה משם ומאד נהנתה. התחלתי לגשש ולקרוא קצת חומר. מסתבר שלקרואטיה צמודה מדינה עם שם מעט יותר אקזוטי – מונטנגרו. כן, כן, ודאי ששמעתי עליה אבל לא ממש ידעתי איפה זו ואיפה זו על המפה בדיוק….
בקיצור – לא תיכננתי בשנים הקרובות לנסוע למדינות אלו שלא תוחקרו על-ידי מספיק זמן מראש.

מה יש להן להציע ואיך הן נראות ?…
אולי כך ???

מספר שיחות טלפון וצורך להחליט החלטה מהירה – והנה – בוצע!
הטיסות הוזמנו וגם הרכב – והכל 6 ימים לפני הנסיעה….

אני !!??!! אמנם לא מהמתכננים הכי כפייתיים של טיולים, אבל  לנסוע למקום שלא חשבתי עליו לפחות שנה-שנתיים מראש?!?! (ראו ערך "אוסטריה", "דרום איטליה", “מערב ארה"ב", "אנגליה של ג'יין אוסטין").

קודם כל פתחתי תיקיה "מדינות אירוויזיון". 

זה ההקשר המיידי שיש לי ל – Crotia – 10 points וגם ל – Bosnia and Herzegovina – douze points. וגם Montengro – האם היית בגמר האירוויזיון אי-פעם...? (סאבטקסט: אכן כן, אבל לא יותר מדי פעמים…).

אחר כך התחלתי לקרוא חומר ולבלבל את המוח לכמה חברים שכבר היו במדינות אלה – ועזרו לי מאד!
תיכף אפשר לצאת לדרך! ובעוד אתם אורזים את המזוודות איתנו , הכנסו לאווירה :

הכנות דחוקות: בכל זאת צריך לעשות איזשהו תיכנון טיול. העתקתי רעיונות מכמה חברים וכתבתי תוכנית מאד כללית.

* גיבשנו החלטה לנסוע לקרואטיה ליומיים-שלושה ואז לעבור למונטנגרו לרוב הימים (יש שבעה ימים מלאים).

* הכנתי דף מצ'וקמק שכלל הרבה סימני שאלה.
למשל: יום שלישי – שייט?? שמורת טבע? לינה ??? או – יום חמישי: עוברים למונטנגרו. קוטור, בודווה, סבטי-סטפן ?????

* החלטנו לא להזמין יותר מדי לינות, בעיקר כי לא ידענו בדיוק איפה נהיה (…).
אז הוזמנה לינה ללילה הראשון אצל פיטר (הנפלא! איך הוא הכתיב לי את האותיות של הצימר שלו (e" like europa" ) – התפוצצתי מצחוק בטלפון!) במקום שנקרא זאטון ויילקי (כ-10 ק"מ צפונית לדוברובניק) וללילה האחרון – בהרצי-נובי – עיירת חוף במונטנגרו. אח"כ הזמנתי עוד שני מקומות – עוד יסופר (הבטחתי הרפתקאות!)

* הזמנתי מפות להשכרה בג'יפיאס – זה היה טרום עידן הוויז.

* קניתי מפה של מונטנגרו ליתר ביטחון. מפה של קרואטיה לא רכשנו כי הבנו שיש שם למעשה כביש אחד מרכזי בו ניסע – לאורך החוף.

* זכרתי יום קודם לעשות ביטוח רפואי.

* לא שמנו לב שאין רכבות בדיוק ביום הטיסה (התקלה!) אז הזמנו ברגע האחרון טקסי ספיישל מהבית.

* קניתי מזוודה חדשה וחתיכית בצבע טורקיז – שתתאים לחופי הריביירה הקרואטית.

* ארזתי. התרגשתי. התבאסתי שהגדולים לא באים איתנו.

* קניתי ספר של לונלי פלנט על מונטנגרו . הדפסתי סיפורי טיול של חברים.

* קראתי קצת. התרגשתי עוד יותר. עדיין לא ממש הרגשתי מוכנה.

אבל הנה – יוצאים לטיול ההפתעה שלנו!

מסלול וניווט מהיר לטיול שלנו בקרואטיה ומונטנגרו

יום רביעי 24.7.13  – חלק א'

טיסה לדוברובניק , הגעה בלילה, לינה –  אצל פיטר  ב –  Zaton Veliki

יום חמישי 25.7.13  – חלק א'

דוברובניק – סיור בעיר העתיקה ועל החומות, סטון, גיחת מעבר בבוסניה הרצגובינה, לינה ב – Gradac

יום שישי  26.7.13 – חלק ב'

שמורת טבע קרקא, מקארסקה – חוף ים ולינה

יום שבת 27.7.13 – חלק ב'

פודגורה – ארוחת בוקר , וליקי זאלי  Veliki zali – חוף ים מגניב

מעבר גבול למונטנגרו

נסיעה לילית עם הרפתקאות, לינה בצימר ברייקה צ'רנובייקה

יום ראשון 28.7.13 – חלק ג'

רייקה צ'רנובייקה , שייט באגם סקאדר, מנזר אוסטרוג, האגם השחור, לינה בז'בליאק

יום שני 29.7.13 – חלק ד'

רפטינג בנהר הטארה, גשר הקשתות ג'ורג'וויצ'ה טרה (Đurđevića Tara) 

מעבר הרים סדלו , נהר פיבה , לינה בצ'טנייה.

יום שלישי 30.7.13 – חלק ה'

סווטי-סטפן, בודבה, הר לובצ'ן ואנדרטת נייגושי

קוטור, לינה בהרצי-נובה  Herceg-Novi 

יום רביעי 31.7.13 – חלק ו'

טיול בוקר בהרצי-נובי , כולל חוף ים

חוזרים לכיוון דוברובניק, מעבר גבול חזרה לקרואטיה

טיסת לילה חזרה לארץ.

ועוד ספוילר מהיופי שמחכה לנו:

והנה מתחיל הטיול מלא ההפתעות למדינות האירוויזיון!

הנוסעים: אמא, אבא ובן. כן, כן, גם סאבטקסט הגיעה. אל דאגה…

מטלות הנוסעים:

אמא – מתכננת הטיול שכרגיל תחטוף גם נזיפות . מנווטת, בעלת רעיונות מקוריים והזויים לעיתים.

אבא – נהיגה. בלעדיות שלו. מבצע לעיתים קרובות את הרעיונות ההזויים של אשתו.

בן – עוזר בנשיאת המטלטלין. חמוד. פתאום בן יחיד בטיול! לא עניין של מה בכך.

סאבטקסט – מחשבותיה והרהורי-ליבה של אמא. תומכת רגשית.

הנה המונית צופרת למטה ואני אורזת כרגיל עד הרגע האחרון…. נוסעים!!!!

הגענו למקום הכי יפה בארץ – נתב"ג.

איזה כיף לנו :

הטיסה אמורה לצאת ב- 17:00 ויש עיכוב של שעה וחצי. לא אכפת לנו בכלל כי מרגישים כבר בחו"ל ועושים קצת שופינג. מה רע?!?
* הערת-אגב לגבי שעת הטיסה: הגעתי למסקנה סופית שאני אוהבת טיסות אחה"צ במילא אני אורזת עד הרגע האחרון ומעבירה את הזמן. נוחתים בערב / לילה, הולכים לישון וקמים כמו בני-אדם לתחילת טיול מוצלח. שונאת לצאת ב- 4 בבוקר מהבית לטיסת בוקר ש"אמורה לתת לי עוד יום בטיול" ובסופו של דבר היום הזה כולם עייפים ועצבנים וזקוקים לשנ"צ ובמילא לא רואים יותר מדי. זו דעתי.
בקיצור – הטיסה בישראייר היה בסדר גמור, קיבלנו רוגעלה ומיץ.

נחתנו בדוברובניק – שדה תעופה קטן וידידותי. יוצאים מהשער הראשי, חוצים מגרש חנייה לא גדול והגענו לעמדת השכרת הרכב. חיכינו עם כל הישראלים בתור של חברת x ולבסוף שהגיע תורנו הסתבר שאנחנו צריכים את חברת Fleet – שני משרדים ליד. שם לפחות לא היה תור.
התקלה א': קיבלנו רכב קטן מאד – סוזוקי ספלאש (קטגוריה B , היה כתוב שנקבל פולו או משהו דומה. קיבלנו משהו דומה). המכונית מאד נחמדה וכמעט אין לה בגאז'. איכשהו דחפנו בו שתי מזוודות ואת השלישית הקטנה יותר, ליד הבן (שקצת קיטר) – יש יתרונות בילד אחד…
התקלה ב': עלינו לשלם דמי איחור כי הגענו אחרי 8 בערב לסוכנות הרכב. לא אשמתנו, הטיסה איחרה, אבל מה, נתווכח? יש ברירה?! התחייבנו לשלם 35 אירו באשראי.

זהו. העמסנו, התארגנו, חיברנו את הג'יפיאס ועכשיו – רגע האמת !!
האם יעבוד ? האם יפשל ? האם המפות בכלל נטענו?
תשובות : עבד, יש מפות , אין כזה דבר אצלו Zaton Veilki . כמובן.
מהר רצנו בחזרה לסוכנות הרכב וביקשנו מפה של קרואטיה ושאלנו מה הכיוון הכללי. התחלנו בנסיעה לכיוון דוברובניק ולאחריה, מחוז זאטון – בו נמצא היישוב שלנו.

אבא: כמובן שצריך להתחיל ברגל שמאל. איך נמצא את הצימר? ככה את מתכוננת?
אמא: יהיה בסדר, עוד מעט אתקשר אליו.
סאבטקסט (כבר!) : על ההתחלה תלונות!
בן: תראו איזה יופי!

תמונה מהרשת:

מרחוק אנחנו רואים בחושך חומות מוארות. זוהי דוברובניק. נרגענו וממשיכים בדרך אל הלא-נודע. נוסעים בכביש החשוך קמעה, עוברים את דוברובניק (נראית מבטיחה ממה שהספקנו לראות במבט חטוף מהמכונית) ומנסים לראות שלטים על זאטון. זהו למעשה מחוז ובו כמה יישובים.
מכיוון שהג'יפי לא מתפקד אנחנו תלויים לחלוטין בשלטים ובטלפון לפיטר….

והנה – שלט : "זאטון וליקי". המקום קיים !!!
עוצרים את המכונית ואני מתקשרת לפיטר בטלפון שיש ברשותי עם הסים האנגלי (היה כבר בכמה מדינות ותיפקד יפה. לאחרונה נלקח ע"י אמא שלי לצרפת והיא לא הצליחה להשתמש בו. מקווה שלנו לא ייפשל עכשיו).

מצלצל! פיטר עונה!! יש!!!

אומר לנו היכן לחכות עם המכונית. אני שולח לכם את הנכדה שלי, הוא אומר, היא תגיע למכונית ותראה לכם לאן לנסוע.
מחכים ומחכים ואז מופיעה נערה יפה וחמודה, נכנסת למכונית שלנו בין המזוודה לבן ומנחה אותנו לנסיעה מתפתלת לצימר….

הגענו לצימר, פגשנו את פיטר. הוא דיבר הרבה.
קיבלנו דירה נחמדה, מרווחת ונקייה.
הוא נתן לנו חלב כדי שהבן הרעב יוכל לאכול קורנפלקס (שהבאנו מבעוד מועד) לארוחת לילה.

סיכמנו על ארוחת בוקר למחרת.
לילה טוב….

ועכשיו, אחרי שהגענו בשלום – אפשר להתחיל בסיפור הטיול!

אז איך אומרים אצלנו באירוויזיון :  !Let The Show Begin

היום הראשון: דוברובניק, סטון, בוסניה-הרצגובינה ו – ?…

התוכנית ליום זה : (מועתקת, כולל סימני השאלה, מהדף שהכנתי ):
יום חמישי  25.7.13

בוקר – דוברובניק

שייט ?

להתחיל לנסוע צפונה.
לינה ב – Gradac

הביצוע:

בוקר. אנו מתעוררים בצימר הנחמד של פיטר (שהיה כמעט היחיד ללא מדרגות). פיטר ואשתו מכינים לנו ארוחת בוקר מצויינת ומושקעת – מיץ תפוזים, קפה ושוקו, עגבניות עם זעתר, ביצים, גבינות לחמים ועוד. כיף להתחיל כך את הבוקר בפאטיו השליו. פיטר מכרכר סביבנו, מדבר ומדבר באנגלית טובה, ובמבטא שמזכיר קצת איטלקית מסרטי רוברטו בניני . הבן שלי טוען שהוא "חופר". אנחנו דנים בתוכנית היום שאמורה לכלול את דוברובניק ולהתחיל לנסוע צפונה. רוצים גם שייט.

הפאטיו אצל פיטר 

הנה החדר שלנו :

הצימר של פיטר Villa Mir בעיירה הקטנה זאטון ווילקי הוא למעשה בית משפחתי ובו יחידות אירוח בגדלים שונים. אנחנו התאכסנו בדירה קטנה ובה חדר שינה להורים, סלון ובו מיטה נפתחת, מטבחון וחדר אמבטיה גדול. הדירה מרווחת, מאובזרת וממוזגת ונוחה מאוד למשפחה. ישנן גם יחידות קטנות יותר המתאימות לזוגות. עלות הדירה – 65 יורו, אך ייתכן ולא בעונה יהיה יותר זול. תמורת ארוחת בוקר מצוינת, שהכינה אשתו של פיטר – הוספנו שישה יורו לאדם. העיירה זאטון ווילקי נמצאת במחוז Zaton, המרוחק כ-10 ק"מ מהעיר דוברובניק. נוח מאוד להגיע משם לעיר וגם כנקודת פתיחה לטיול לכיוון צפון – לאיזור חבל דלמטיה של קרואטיה.

שיחת בוקר עם פיטר

 אבא: פיטר, יש שייט כאן באיזור?

פיטר: כן, אבל פיספסתם אותו. הוא יוצא בעשר. תוכלו ללון כאן עוד לילה ולשוט מחר.

אמא: תודה, אבל יש לנו תוכנית עמוסה.

פיטר: כן, יש הרבה מה לעשות בקרואטיה.

אבא: אנחנו נוסעים גם למונטנגרו.

פיטר: מה יש לכם לעשות שם?! אין להם כמעט חופי-ים. כאן בקרואטיה נמצאים החופים הכי יפים!

אמא : לשם מתוכנן חלק מהטיול שלנו.

פיטר: בזבוז זמן לנסוע למונטנגרו! תנועת יד מזלזלת ופרצוף.

סאבטקסט: מה הוא מבלבל במוח?!

בן: אמא, אולי הוא צודק?

אמא: טוב, עכשיו אנחנו נוסעים לדוברובניק.

פיטר: לא תמצאו שם חנייה. תחנו במגרש הרחוק ליד הנמל.

אבא, שואל את פיטר: כדאי לנסוע לשם באוטובוס אולי?

פיטר, בתנועת-יד מזלזלת: אח, קטסטרופה!

אנחנו מתפוצצים מצחוק.

נפרדים מפיטר, משלמים לו 82 אירו, כולל ארוחת בוקר ומשאירים בינתיים את המזוודות אצלו.

דוברובניק

הסיור על חומות העיר העתיקה של דוברובניק היה אחד משיאי הטיול.

זהו סיור מעגלי, בכיוון אחד, על גבי חומה שאורכה כ-2 ק"מ. החומה האיתנה, שגובהה כ-25 מטר, נבנתה במאות ה-13-16 ונחשבת כחומת העיר המרשימה ביותר בעולם. היא מקיפה את העיר העתיקה כולה ולאורכה מגדלים עגולים ומרובעים, שתי מצודות ומבצר.

חוץ מזה, יש בה הרבה מדרגות.

לא תמיד היה לי קל והיה די חם, אבל המאמץ היה שווה בהחלט!

נוף מרהיב, תמונות בלתי נשכחות של העיר העתיקה עם הגגות האדומים העתיקים בשילוב עם ים הטורקיז. מקסים, מקסים, מקסים!

*

*

סיימנו את הסיור המקסים שלנו בנקודה בה התחלנו (ממש אין טעם לרדת באמצע ולהפסיד. ובנוסף – ברגע שיוצאים, אין דרך חזרה. הכרטיס הוא חד-פעמי).

ירדנו שוב למדרחוב וקנינו קצת מזכרות וגלידה. גלידה מ-ע-ו-ל-ה!!!

*

*

מיצינו את דוברובניק, למרות שיש ודאי עוד מה לראות שם. וגם די חששנו שנקבל קנס חנייה על איחור. אז הגענו למכונית, הכל היה בסדר, ויצאנו מהעיר מרוצים ומאושרים.

עברנו אצל הצימר של פיטר (פגשנו רק בנכדתו החמודה רבקה Rebeka , כנראה שפיטר היה בשלאף-שטונדה ועייף מכל הדיבורים…), לקחנו את המטלטלין ויצאנו בנסיעה צפונה.

בערב מוזמנת לנו לינה בעיירה בשם גראדק. מעכשיו אנחנו לא ממש מובנים והתוכניות אינן ברורות.
שייט ?? איפה? ים?

חשבתי כאופציה על קורצ'ולה או על סטון. קצת קראתי עליהן.

והנה – ראינו את השלטים לסטון+ קורצ'ולה.

קודם כל עצרנו בסטון. (בן: אני רעב.).

מידע על סטון – העיירה עם "חומת סין של אירופה" – Ston:

האיזור היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. גם הרומאים הטביעו את חותמם על האזור אך תנופת הפיתוח הגדולה ביותר של העיר החלה בשנת 1333 כאשר רפובליקת דוברוביק השתלטה על האזור והכריזה על סטון כעל העיר השנייה בחשיבותה ברפובליקה. בשנה זו החלו בבניית חומות אדירות מימדים באורך של 5.5 ק"מ שכללו גם מגדלים וצריחים רבים. כאשר הסתיימה מלאכת בניית החומה היא נחשבה לחומה הארוכה ביותר באירופה ולמעשה השנייה באורכה אחרי חומת סין!

*

*

חומה זו שנשתמרה כמעט בשלמותה, נבנתה על מנת להגן על העיר, הממוקמת במקום אסטרטגי חשוב ועל האוצר הטבעי שלה: המלח. התעשייה העיקרית בעיר היתה באותם שנים תעשיית המלח. עד היום ממשיכים לייצר מלח באזור וסמוך לעיר העתיקה ניתן לראות בריכות מי מלח רבות.

בשנת 1996 פקדה את סטון רעידת אדמה קשה שהוסיפה חורבן לפגעי המלחמה הקשה שרק הסתיימה, אך בעידוד העירייה שיפצו התושבים את בתיהם הפגועים במרץ רב.

כיום העיר העתיקה של סטון היא בונבוניירה משומרת ומטופחת. עיירה ימי ביניימית עם סמטאות צרות, שופעות פרחים וצמחייה ואתרים היסטוריים מוגנים רבים.

אכלנו במסעדה נחמדה מאד בעיירה וצפינו בחומה המרשימה.

לא, לא עלינו. מספיק חומות ומדרגות להיום.

סיירנו קצת בסימטאות. צילמתי.

*

הנה כמה תמונות מהעיירה סטון והחומה הסינית של אירופה:

*

*

יפה וציורי כאן

*

יצאנו מסטון, התברברנו קצת והחלטנו לוותר על קורצ'ולה ולהגיע לגראדק בשעה נורמלית כדי שקצת ננוח ונרגע.

ופתאום-הפתעה  (האמת שידעתי עליה, משהו מעורפל…)

אנחנו צריכים לעבור את הגבול לבוסניה -הרצגובינה (עוד מדינת אירוויזיון!!! יש!!!)

מסתבר שבחלוקת המדינות לאחר המלחמה הנוראית, כנראה שבוסניה -הרצי' רצו גם נתח של ים אדריאטי בקו החוף הזה… לכן כביש החוף של קרואטיה נקטע במעבר גבול לבוסניה, נוסעים כ-10 ק"מ (אולי פחות) במדינה אחרת וחוזרים לקרואטיה.

מעניין…..

*

הנה מעבר הגבול:

*