דאבל דייט באלזס הקסומה

מוקד השריפה הנוראית שפרצה בכרמל בסוף נובמבר 2016 היה בשכונה שלנו! במשך כל יום השריפה, בו היינו מפונים, היינו בטוחים שהבית שלנו נשרף…  למרבה המזל, הבית שלנו שרד, אך הנזק לשכונה היה עצום. חברים רבים שלנו איבדו את רכושם והאווירה כללית היתה מבאסת.

לא זאת ועוד – צרה צרורה, תשתית האינטרנט של בזק בשכונה נהרסה כליל בשריפה ובמשך 3 שבועות לא חזר לנו האינטרנט לבית!

בנוסף – ענייני בריאות משפחתיים איימו גם הם על הנסיעה שלנו.

על איריס חברתי הנאמנה והמסורה הוטלה מלאכת הכנת הטיול , אני יצאתי מכלל תיפקוד… כל החומר ששמרתי היה ברשת ושמור על המחשב שלי – ולא היתה לי אליו גישה. אני סומכת כמובן על איריס בעיניים עצומות והיא הכינה תוכנית לתפארת ודאגה לעותקים כפולים עבורי בכל דבר 

 הודעה חשובה מאת סאבטקסט:

כבר עכשיו, עוד לפני שנצא לטיול, אני מזמינה אתכם להכנס לבלוג המעולה של איריס – "עד הטיול הבא". כדאי לכם!! הטיולים של איריס נפלאים, היא מומחית בתכנון ובביצוע מושלם!

יום הטיסה הגיע והתייצבנו בנתב”ג בשעה טובה וברוכה, נחושים להשאיר את הדאגות מאחורינו ולהנות בכיף בדאבל דייט !

צ’ק-אין מהיר ויעיל לאיזי, קפה בשדה וכמובן כמה צילומים מסורתיים

עולים למטוס, לוקחים מאיתנו בשרוול את הטרולים כי אין מקום במטוס – כבר קרה לא פעם עם איזי ואני מתורגלת עם תיק מתקפל נשלף לדברים החשובים שלא אפרד מהם גם בטיסה!

הטיסה יצאה באיחור קל ואנחנו ממריאים לחופשה הזוגית הכפולה שלנו. 

איזה כיף שמחכה לנו!

ואיזה כיף לעשות סלפי בנתב”ג עם חברה טובה 

ולפני שנצא לדרך, הנה תקציר תוכנית הטיול שלנו:

יום 1 : טיסה לבאזל, הגעה אחה"צ לאלזס. נסיעה למקום הלינה וארוחת ערב במסעדה.

יום 2 : יום שלם בשטרסבורג.

יום 3 : בוקר – שוק ימי הביניים בריבווילה, אחה"צ וערב בקולמר.

יום 4 : בוקר – ריקוויר, צהריים – קייזרברג , אחה"צ – דקתלון, ערב – נף בריסאש.

יום 5 : טיסת בוקר מוקדמת חזרה לארץ.

ועכשיו – מתחילים!

יום חמישי 8.12.16 : מגיעים לאלזס ומתמקמים בטירה

אז הנה אנחנו, טסים באיזי וממתינים לנחיתה בבאזל.

למרות האיחור הקל בהמראה, הטייס “נתן גז” ונחתנו בבאזל בשעה היעודה – 5 אחה”צ.

הקפטן הודיע לפני הנחיתה שצפוי לנו ערב קר וערפילי.

ואכן – את פנינו קיבלו 4 מעלות. 

עברנו במהירות את בדיקת הדרכונים, וגם המזוודות הגיעו בשלום.

יצאנו לצד הצרפתי של שדה התעופה – המשותף למעשה לשלוש מדינות – שוויץ (באזל), צרפת (מולהאוס)  וגרמניה (פרייבורג) ).

הגענו לאיזור השכרת הרכב לדוכן החברה Europcar France.

במאמר מוסגר אספר שהחלטנו , שני הזוגות, כי נשכיר במשותף מכונית אחת. ידענו כי גם כך הטיול קצר ואנחנו רוצים לטייל באותם המקומות , ולכן הגיוני להשכיר רכב אחד.

ההחלטה היתה בדיעבד מוצדקת ביותר!

קודם כל, הסתדרנו מצויין   ולא היו כל חילוקי דעות על זמנים / אתרים וכו’. וזה היה כיף גדול!

בנוסף – מסתבר שגיל, בעלי היקר היה בדיוק בתקופת התפר שבין קבלת רישיון נהיגה פלסטיק וברשותו היה רק את הרישיון הזמני, על נייר.

ראו הזהרתם! אי אפשר להשכיר מכונית בחו”ל עם רישון נייר. הם דורשים את הפלסטיק (ורישיון ממס”י לא תמיד מענין את חברות ההשכרה. לעומת זאת – הפלסטיק חובה).

וכך יצא שיוסי שלנו, היה הנהג הבלעדי בטיול  ולראשונה בטיול בחו”ל, ישב גיל במושב האחורי והרגיש מעט מוזר – אך הסתגל במהרה לסיטואציה החדשה…

והנה עוד הסבר למה הטיול הזה התקיים הרבה בזכות איריס ויוסי… 

ועוד מאמר מוסגר – ברור שאם לא היתה ברירה, אני הייתי נוהגת. או איריס. אבל יותר עדיף כשהבעלים נוהגים ואנחנו מנווטות (סאבטקסט: אומרות להם מה לעשות ).

קיבלנו טויוטה מרווחת,  5+2 , והיינו מאד מרוצים.

המזוודות והתיקים שלנו נכנסו בקלות לבגאז’ והמושבים היו נוחים לכולנו.

גם שקעי הטענה לטלפונים היו מאחור – דבר חשוב במיוחד בטיול כזה!

יצאנו לדרך בעזרת שני נווטים – here  ו – google maps.

שניהם היו תמימי דעים באשר לדרך, למרחק ולזמנים. 

למרבה הפלא הדרך הראשית היתה חשוכה למדי – קצת הופתענו מכך, כי זו אוטוסטרדה. נו, מילא.

בדרך עצרנו בסופר של תחנת דלק כדי להצטייד בחלב, שוקולדים ודיאט קולה.

וגם באגטים! אנחנו בצרפת 

 

לאחר נסיעה של כשעה הגענו לטירה שלנו Chateau de Grunstein.

על הטירה הנהדרת תספר איריס:

"נתקלתי במקום בשיטוט מקרי בבוקינג והיות והיה נראה לי שווה ביותר וגם ממוקם נפלא , החלטתי לשריין עוד בטרם היו כרטיסי טיסה.

מדובר במקום לינה יחודי ביותר. מלון שאטו גרונשטין הוא בעצם טירה עתיקה ומשופצת בעיירה Stotzheim. את הבית קנה ברנרד החביב ושיפץ אותו במשך כמה שנים עד שהביאו למצבו הנוכחי. התארוך של המבנה הוא מהמאה ה17.

היות והטירה נמצאת בקרבה טובה לאוטוסטרדה A35, בערך במחצית הדרך בין קולמר לשטרסבורג , היא מתאימה מאוד למבקרים בחבל אלזס – אבל כמובן שצריך רכב.

במקום 5 סויטות גדולות ומפוארות לזוגות ומשפחות המרוהטות בסגנון עתיק ועוד שתי דירות לאירוח עצמי. הסוויטות מרוהטות באופן שונה אך כולן מרווחות ונוחות מאוד.

מחיר הארוח בסויטות כולל ארוחת בוקר טובה מתוצרת מקומית.

ברנרד בעל המקום נחמד, לבבי ומגיש עזרה וסיוע בהצעות לטיולים בסביבה, מסעדות ועוד…

אנחנו הזמנו דרך בוקינג אבל הנה קישור ישיר למקום הארוח . המחירים זהים. דרך בוקינג לא נדרשה מקדמה.

כך נראית הטירה:

וזו המבואה שקיבלה את פנינו בפנים – מקושטת ומוכנה לחג המולד:

*

*

 

*

 

הסוויטה ענקית, כ-70 מ”ר ובה חדר שינה, סלון וחדר אמבטיה מפנק.

המיטה היתה נוחה ביותר, המצעים משובחים, המגבות ענקיות ורכות.

בקיצור – כיף גדול!

בסלון היה קומקום, תיונים, קפה וגם עוגיות אלזסיות שהמתינו לנו…

הנה כמה תמונות מהסוויטה שלנו:

סאבטקסט: מה אומר ומה אגיד?!?

אחד המקומות המיוחדים והקסומים בהם שהינו בטיולים בחו”ל. 

בעל הטירה / אחוזה החביב  – ברנארד הידידותי, שלח לנו עוד לפני הגיענו לאלזס, רשימת מסעדות מומלצות באיזור.

בחרנו באחת מהן שהיתה במרחק של קילומטרים ספורים, בעיירה Epfig, מסעדת קירמן – Kirmann.

המסעדה היתה מקושטת כולה לכבוד כריסטמס, המתה אנשים והיוותה התחלה הולמת לטיול שלנו. האווירה היתה משמחת והקישוטים – יפהפיים!

המאכל המומלץ במסעדה זו , הוא המאכל האופייני לאיזור – טארט פלאמבה.

זהו מעין בצק פריך ועליו תפזורת גבינות ומיני בשר.

אני בתור צמחונית, קיבלתי טארט פלאמבה מיוחד ללא בשר.

היה טעים ונחמד, אך לא “ביג דיל”…

בכל אופן, היה לנו נחמד מאד במסעדה. 

קרם ברולה ועוד משהו מושחת לקינוח:

חזרנו לטירה שלנו ובזאת תם לו יום ההגעה לאלזס.

לילה טוב, Bon Nuit 

הטמפרטורה אגב, ירדה מתחת לאפס… 

ולפני שנלך לישון – שיר ערש צרפתי לכבוד החורף : Tombe la Neige השלג יורד 

 

יום שישי 9.12.12 – יום בשטרסבורג המהממת

בוקר טוב מהטירה שלנו! 

התעוררנו למשהו כמו אפס מעלות, אך בחדר היה חם ונעים.

מבעד לחלונות ניבט נוף מקסים ורגוע.

על העצים היה דוק לבן – כפור!

המראה היה קסום, כיאות לטיול טרום חג – מולד. והבונוס – שמיים כחולים!

ירדנו למטה, לחדר ארוחת הבוקר.

ברנארד, בעל הטירה, מכין את ארוחת הבוקר ומשקיע מאד. מסתבר שהוא אופה לחמים ועוגות (כל יום ב-6 בוקר, שיהיה בריא)… 

ארוחת הבוקר היתה טובה מאד. היו שם גבינות מצוינות מתוצרת האיזור, יוגורט משובח, נקניקים שונים, ביצים ע”פ בקשת האורחים (חביתות – אם רוצים, מבקשים – וברנארד מכין) פירות, וכאמור – לחמים ועוגות תוצרת בית. גם השתייה היתה מגוונת – מיצים שונים, קפה , תה ושוקו.

התלונה היחידה שנרשמה מצד הבעלים היקרים שלנו היתה שלא היו קרואסונים ובאגטים! תמוה במקצת – אנחנו הרי בצרפת  ! גם אנחנו הבנות קצת התאכזבנו מכך, אך לא נורא – היתה ארוחת בוקר טעימה ומיוחדת.

הנה כמה תמונות מארוחת הבוקר:

 

 

 

והנה קימי, הכלב החמוד והידידותי במיוחד של בעל הטירה:

לאחר ארוחת הבוקר, עליה התענגנו שעה ארוכה בחברה נעימה – יצאנו לדרך לכיוון שטרסבורג.

החלטנו,  איריס ואני, שנקדיש יום שלם לעיר זו ולא נוסיף אתרים אחרים – החלטה שהיתה מוצלחת והתאימה לנו ביותר. 

כמה תמונות נוספות מחצר האחוזה ומהדרך:

שטרסבורג  Strasbourg

שטרסבורג, בירת חבל אלזס, היא העיר השביעית בגודלה בצרפת ושוכנת סמוך לגבול גרמניה-צרפת. במהלך ההיסטוריה היא עברה פעמים רבות משליטה צרפתית לגרמנית וחזרה, והדבר מתבטא במבנים שבה, באדריכלות, באוכל, בשפה ועוד. בנוסף, שטרסבורג היא אחת מבירות האיחוד האירופי ושוכן בה הפרלמנט האירופי. 

הדרך מהטירה “שלנו” לשטרסבורג אורכת כמחצית השעה – לכיוון צפון.

ברנארד נתן לנו טיפ לגבי חנייה בעיר – לנסות את חניון Petite France – “צרפת הקטנה”. 

הרעיון התברר כמוצלח מאד – הגענו לשם בקלות בעזרת שתי הנווטות שלנו , מצאנו מקום חנייה ועלינו היישר לפתחו של המוזיאון לאמנות מודרנית של שטרסבורג.

המוזיאון נראה מקסים, ואם היינו יום נוסף בשטרסבורג (או – אם היה גשום…) היינו מבקרים שם בוודאות.

הכניסה למוזיאון (ולחניון) ותחילת המסלול שלנו:

הסתפקנו בביקור בשירותים של המוזיאון… ויצאנו לתחילת הסיור שלנו בשטרסבורג.

כאן התחיל המסלול שלנו – וברקע מאחור רואים את המוזיאון לאמנות מודרנית:

החניון נמצא סמוך לאחד האתרים המפורסמים בשטרסבורג – “צרפת הקטנה” Petite France . זהו הרובע העתיק של שטרסבורג ובו בתים מהמאות ה- 16-17 סביב תעלות מי הנהר ill , עליהן גשרי אבן ציוריים.

הכל שם כל-כך יפה וציורי שכבר בהתחלה עשינו סשן צילומים…!

לשמחתנו, היה יום יפה ושימשי – אם כי קר מאד.

בתמונות לא רואים את הקור  – רק את היופי המרהיב של Petite France

גשר מעבר לסירות – Lock :

תמונות שצולמו על ההתחלה, על אחד הגשרים הציוריים בפטיט פראנס בשטרסבורג:

 

דאבל דייט בשטרסבורג

הבעיה שרובע פטיט פראנס כל כך יפה וציורי שאנחנו לוקחים את הזמן, נעצרים לצילומים , דוגמים שווקים בדרך, כך שמגיעים לקתדרלה בדיוק בשתיים עשרה וחצי ולא רגע קודם .

הנה הקתדרלה של שטרסבורג במלוא הדרה:

אני זוכרת שהכניסה “לשעון “ מצד ימין. הייתי כאן עם הילדים לפני כמעט עשור.

גם שירלי זוכרת זאת. אבל השלטים מראים הפוך. כל השלטים מורים שהכניסה מהצד השני.

טוב, מי אנחנו שנתווכח ??  הולכים בכיוון השלטים. מקיפים את המבנה, סובבים סובבים ולא מוצאים כניסה. עד שמצאנו את הדלת הנכונה כבר חלפה עברה לה השעה ולא ניתן להכנס.

וסאבטקסט מוסיפה: כמובן שזו היתה הכניסה אותה זכרנו. 

כמו כן מסתבר שכדי להכנס ולראות את השעון בפעולה צריך לקנות כרטיסים מראש ( 2 יורו הכניסה).

נו שוין … לא נורא אני מנסה לעודד.  גם כך המופע הזה  “לא משהו”. חצי סבוב של הבובות, קו קו אחד של התרנגול וזהו  – ”ממש לא הפסד”.

אפילו להכנס ולראות את הקתדרלה היפה לא ניתן .  הפסקה בביקורים עד השעה 14.

כבר מגלה … עוד תהיה חוויה מתקנת .  

חושבים איך להמשיך ??  לשירלי יש עניינים נוסטלגים לבדוק בעיר.  מחליטים להתפצל וקובעים להפגש בשעה שתיים בכניסה לקתדרלה.

הנה כמה תמונות מסביבת הקתדרלה והשווקים  – גוטנבורג –  השוק הפורטוגזי  והעץ הגדול בכיכר קלבר שדגמנו אנחנו בסבוב שלנו.

הכי כיף פשוט להסתובב ברחובות הקטנים שליד הקתדרלה.  הם מקושטים כל כך יפה.  פשוט חגיגה. שותים יין חם. קונים פרצעל (קר) ומקרונים לבת. רואים הופעת רחוב.

הכל יפה וחגיגי מאד מאד!!

תודה לאיריס

ואני מצרפת כמה תמונות נוספות מהסיבוב שלנו ומציינת כי התחלנו בחגיגות היין החם 

*

דוכן יין חם ליד הקתדרלה של שטרסבורג:

איזה יופי כאן בשטרסבורג!

וכעת – פינת הנוסטלגיה!

בקיץ 1990, בהיותי סטודנטית , זכיתי עם כמה בנות נוספות מהחוג לצרפתית באוניברסיטת חיפה, להישלח ללימודי קורס קיץ באוניברסיטת שטרסבורג.

הקורס – Cours d’ete – קורס קיץ, היה בינלאומי וכלל מאות משתתפים מרחבי העולם. התגוררנו במעונות הסטודנטים שנקראו Galia , למדנו צרפתית כל יום במשך חודש שלם.

כשזוכים להתגורר בעיר זרה תקופה ארוכה, יש זמן להנות מכל הדברים הקטנים ולהגיע למקומות “קבועים”.  כך, היה לנו בית קפה קבוע של בוקר – “סנאק מישל” בו אכלתי קרואסון לונט (בצורת משקפיים), והיה לנו פאב קבוע , שנקרא Les Aviateurs – “הטייסים” – שם נתנו להכנס רק ל”מקובלים”. בעל המקום היה פותח אשנב קטן ומסתכל מי מבקש להכנס, מאשר כניסה – או לא… אותנו תמיד קיבל בברכה : Oh, Les Israeliens! Entrez (או! הישראליות! הכנסו…).

—- תמונה 

בבקרים למדנו צרפתית בקבוצות מעורבות, עם סטודנטים מכל העולם.

אחר הצהריים היינו מטיילות בעיר, הולכות לתערוכות, לשווקים או סתם עושות פיקניק עם באגטים וגבינות על גדות הנהר. 

בערבים בילינו במסיבות ובפאבים – עם בחורים בני עמים שונים…

ובסופי השבוע נסענו לטיולים בסביבה – העיירות והטירות בדרך היין (ככל הנראה הייתי בחלק מהעיירות בהן נטייל בימים הקרובים – אך לא רשמתי את שמותיהן בזמנו… ) הייתי גם בטירת הוט קניסבורג, בשווקים ובירידים. באחד מסופי השבוע נסענו לפרנקפורט, בסוף-שבוע אחר נסענו לשוויץ.

בקיצור – עשינו חיים משוגעים! אחת מחוויות חיי היפות מהתקופה הסטודנטיאלית ובכלל…

בסוף הקיץ, כשחזרתי מהקורס – הכרתי את גיל  ובמשך עשרים וכמה שנים שאנחנו ביחד –  כל הזמן אמרתי לו שאני חייבת לקחת אותו לשטרסבורג, העיר שנכנסה לי ללב!!

והנה זה הגיע 

איריס חברתי ידעה שאני מבקשת לעשות סיבוב נוסטלגי בעיר, ולכן החלטנו על פיצול זמני, שיאפשר לי לנסות ולמצוא כמה מהמקומות בהם ביליתי – הכל מזיכרון צילומי בלבד…

*

 

 

 

 

 

תמונת מחזור של משתתפי קורס הקיץ בשטרסבורג (אני עם חברותי בשורה הראשונה).

 

 

 

מדי סופ”ש היה מופע אור-קולי מדהים על חזית הקתדרלה לכבוד ה- 14 ביולי ושאר חגיגות הקיץ. היה מקסים וצפינו בו כמה פעמים – פריווילגיה של שוהות קבע בשטרסבורג.

מעניין אם גם בשנים אלה זה עדיין מתקיים…

 

התחלנו במסע הנוסטלגי שלי בשטרסבורג.

זכרתי שמעונות הסטודנטים היו קרובים לנהר ולכנסייה עם שני צריחים.

זכרתי גם שהבניין היה בסגנון פריזאי יותר מאלזסי – לבנים אדומות וגג כחול.

הלכנו והלכנו עד שהגענו לאוניברסיטת שטרסבורג ומצאתי את מעונות הסטודנטים Gallia. כמה התרגשתי!!

 

הבניין של מעונות הסטודנטים – שמזכיר את פלאס דה ווג' בפריז…

 

 

הצצנו לקפטריה של הסטודנטים 

 

 

 

המראות שראינו בטיול הרגלי שלנו לאורך הנהר היו מקסימים. 

 

 

 

שם הכנסייה –  Eglise St Paul והיא יפהפייה!

האיזור הזה של שטרסבורג הוא פחות מתוייר, יותר סטודנטיאלי, והיה כיף גדול לטייל שם!

מהגשר הצופה על הכנסייה, המשכנו ברחוב הראשי כדי לחפש את “סנאק מישל” – שם היינו שותות קפה כמעט כל בוקר – עם קרואסונים משובחים…

 

(כל ה”תחקיר הנוסטלגי” הזה נעשה מזיכרון צילומי שלי, לא היה לי שום דבר רשום מלבד התמונות שהיו לי – אך לא היה לי זמן להביט בהן לפני הנסיעה…).

איזה כיף זה שהיתה לי הזדמנות לשחזר עם בעלי היקר! 

המשכנו לטייל על הגשר ועכשיו ניסיתי למצוא את בית הקפה “סנאק מישל” בו בילינו, הבנות מדי בוקר.

הרחוב השתנה מעט וגם חזות בית הקפה – אבל מצאתי! לצערי לא היה שם קרואסון לונט (משקפיים), אבל בכל זאת שתינו קפה ואכלנו קרואסון שקדים. 

הנה סנאק מישל – שנקרא עכשיו רק "לה מישל":

משם, שוטטנו ברחובות של האיזור הסטודנטיאלי יותר של שטרסבורג. גיליתי את הככרות בהן הסתובבתי ב – 1990 , נזכרתי בפסלים ומזרקות וראיתי מסעדות וקרפריות בהן אכלנו.

אגב – למטיילים העתידים בשטרסבורג – המסעדות באיזור זה יותר זולות מאלו בפטיט פראנס ובככרות המפורסמות יותר.

גם כאן באיזור הפחות תיירותי – הכל מאד יפה ! 

כיכר מקסימה שזכרתי מאז וגם בניין מקסים שהוא בית ספר תיכון:

תיראו איזה יופי כאן!

 

סיפרתי קודם שנהגתי ללכת בערבים לפאב שנקרא Les Aviateurs  – הטייסים. זה היה פאב בסגנון אמריקאי שאיפשר כניסה רק למי שנראה לבעלי המקום… אנחנו הישראליות כנראה מצאנו חן בעיניהם והרבינו לבקר שם, מה”קבועים” של המקום. 

גם גיל שמע סיפורים ממני על המקום ורצה לראות אותו…

תמןנת נוסטלגיה מהאלבום :

הייתי חייבת לנסות ולמצוא את המקום הזה, זכרתי בערך את מיקומו אבל לא שם רחוב כמובן.

וכאן באה לעזרתי תוכנת Here המופלאה – הכנסתי את שם המקום ו- voila ! יש!! הוא עדיין קיים!

הלכנו בהכוונת ה- here והגענו למקום! התרגשתי מאד, אבל היה סגור…

פאב  Les Aviateurs  – הטייסים:

 

 

 

*

ועכשיו – תורה של איריס לספר:

אז אחרי שגיל ושירלי חזרו מהמסע הנוסטלגי בעקבות הזכרונות , ניסינו שוב להכנס לקתדרלה. השעה שתיים ורבע והיא פתוחה למבקרים, אבל תור ארוך ארוך משתרך. אין סכוי שנעמוד בתור הזה בקור כזה….

מחשבים צעדינו בשנית ומחליטים לנסות ולקחת את השייט בתעלות העיר.  המזח נמצא לא רחוק מהקתדרלה.  הסירה מקורה ומחוממת. מה רע?  בונים על מנוחה לרגליים .

השייט הוא של חברת בטורמה.  את הסירות כבר ראינו ברובע פטיט פראנס.

אנחנו צועדים לכוון המזח ונתקלים בקופת הכרטיסים האוטומטית.  אך אבוי , לא נותרו כרטיסים לשום הפלגה באותו היום .  אולי רק להפלגת הערב שנעשית בחשיכה גמורה.  עליה ויתרנו .

פיספסנו…

טיפ – אם אתם בונים על השייט בעונה תיירותית, כדאי מאד לקנות כרטיסים מראש או לשריין כאלה מיד עם הגיעכם לעיר.  חנות מאוישת לממכר כרטיסים נמצאת גם מול הקתדרלה.

אז גם השייט התפספס לנו. בצר לנו מחליטים לחזור אל הקתדרלה. מקווים שכעת התור כבר יותר קצר. בדרך שוב עוברים בדוכנים ומנסים הפעם קרפ מלוח שנקרא “גלאט“. גם לקרפ היה תור 

*

 

הנה הגאלט שאכלנו (עם התור ברקע…):

*

 

 

 

 

 

 

 

 

ניגשים לכיוון השעון ובשעה שלוש ומשהו, ממש בהפתעה מופע שעון מקוצר (או שלא) לטובת אלה שהחמיצו את זה של 12.30 . לא יודעת אם קיים תמיד, או לכבוד החג . אנחנו התלהבנו כמו ילדים שבכל זאת “ ראינו “ .

אז כמו שחשבנו … בובות מסתובבות , גולגולת אחת ותרנגול. נו שוין… לפחות ראינו אותו בפעולה. השעון עצמו יפה ומרשים יש לומר.

 

 

נזכרתי באפיזודה מעט הזוייה אך מרגשת שקרתה לי שם: במהלך הסיור שלנו בקתדרלה, פנתה אלי אישה צרפתיה מבוגרת ושאלה אותי איזו שפה אנחנו מדברים ומהיכן אנחנו. עניתי – אנחנו מישראל ומדברים עברית. מרגע זה היא לא עזבה אותי, לקחה אותי והראתה לי דברים חשובים (לדעתה) באחד המקומות שם – לא כל כך הבנתי מה רצתה אבל שיתפתי איתה פעולה. לבסוף, אמרתי לה דברי פרידה ותודה , והיא בתגובה – חיבקה ונישקה אותי… זה היה מעט מוזר, אך מאד מרגש!

 

ועוד מהקתדרלה – כנראה לכבוד חג המולד – תערוכה על חייו של ישו:

 

 

 

לאחר הביקור בקתדרלה והחוויה המתקנת עם השעון , שוטטנו בסביבה ונהננו משווקי חג המולד – עדיין באור יום:

 

 

והנה ירד הערב על שטרסבורג.

 

כפי שאיריס כתבה קודם לכן, ואני שותפה מלאה להתרשמות ולרגשות:

שטרסבורג היתה מקושטת באופן מרהיב לכבוד חג המולד!

מבין כל הערים והעיירות בהן ביקרתי בתקופה זו, שטרסבורג היתה ”הכי” בעיניי מבחינת קישוטים מושקעים, טוב טעם ואווירה משמחת וקסומה.

הנה כמה תמונות נוספות של שטרסבורג המקושטת ומנצנצת.

לא סתם היא נקראת Capitale de Noel – בירת חג המולד 

את ארוחת הערב אכלנו במסעדה לא מוצלחת במיוחד בפטיט פראנס. הגענו אליה במקרה. היא נראתה נחמד ומלאה מפה לפה. חשבנו שזה איזה שהוא מדד להצלחה … אבל השרות היה איטי ביותר ו “ נפלנו “ קשות עם מנות השוקרוט שחלקנו הזמנו, מה שהוביל להרבה צחוקים אבל הותיר אותנו לא ממש מרוצים.

המסעדה נקראת   Restaurant La Petite Alsace.

רק אסייג ואומר שאני, הצמחונית, היתה היחידה שנהנתה במסעדה , כי לא אכלתי את השוקרוט הלז (שגם נראה מגעיל…  אפילו לא יכולתי להסתכל עליו) – אלא אכלתי מנה מצויינת של דג סלומון.

סאבטקסט: היינו צריכים לאכול באחת המסעדות ברובע הסטודנטיאלי! בטוח היינו נהנים יותר!

ובכל זאת –  היה זה יום נפלא בשטרסבורג!

הנה כיכר קלבר המקסימה והמוארת עם עץ חג המולד:

ולמבקרים העתידיים – שטרסבורג Strasbourg מקסימה, גם ביום וגם בלילה. 

כיף להיות שם – הן בתקופת טרום כריסמס והן בחודשי הקיץ. אני בטוחה שגם בתקופת הפסחא והאביב נהדר שם.

ואכן, כפי שאיריס כתבה: אם אתם רוצים שייט בתעלות – הזמינו מראש. אם אתם רוצים לראות את מופע השעון – הגיעו לפחות שעה לפני הזמן וריכשו כרטיס כניסה.

יש בהחלט מה לעשות בעיר – אני משוכנעת שהמוזיאון לאמנות מודרנית גם הוא נהדר וישנן עוד אפשרויות רבות.

סאבטקסט: וגם – כדאי להיות סטודנטים בשטרסבורג   זה החלט משאיר טעם טוב לעתיד… 

ועוד כמה תמונות לסיום היום המהנה שלנו בשטרסבורג:

 

 

*

 

 

חזרנו לטירה שלנו ולחדרים המפנקים.

היה כיף בשטרסבורג!

 

 

 

 

אנשים רבים מחנים הרחק ונעזרים בהסעות מיוחדות, או פשוט הולכים ברגל.

אנחנו ניסינו את מזלנו ונכנסנו פנימה לעיירה, ולשמחתנו – מצאנו מקום חנייה באחד הרחובות. (לא רחוק מבית הקברות )

התחלנו ללכת לכיוון המרכז העתיק של העיירה ובדרך התפעלנו ממבנים המיוחדים.

על גג המבצר שוכן לו קן חסידות:

 

בכניסה למתחם השוק – כבר ראינו את המוני האדם שמהלכים בסימטאות…

ואת הבתים המקושטים בטוב טעם

אחד הדברים הנחמדים בשוק הוא האנשים הלבושים בתחפושות ברוח ימי הביניים.

כך, ניתן לראות את מוכרי הדוכנים השונים עטויים בגלימות וחבושים בכובעים שונים ומשונים…

כאן מוכרים שוקו חם:

וכאן מוכרים ערמונים:

 

בשוק , כמו כל שוק ימי ביניים אחר, ישנם דוכני אוכל – גבינות, נקניקים, מרקים, עוגות, עוגיות ומאקרונים, לחמים ארוכים במיוחד ועוד ועוד…

כאן מוכרים לחם ארוךךךךך:

 

וכאן פורסים את הלחם להכנת כריכים

 

מאפים שונים:

וכמובן – מוכרים יין חם כל שניים-שלושה צעדים.

לריבוווילה היתה כוס יפה מאד ליין החם – ואותה לא החזרנו אלא שמרנו למזכרת.

הנה מוכרי היין החם עם הספלים היפים של ריבווילה:

לחיים! מישהו כאן מרוצה בריבווילה…

כמו בכל יריד שמכבד את עצמו, היו הפעלות לילדים – ברוח ימי הביניים כמובן!

קרוסלה:

קליעה למטרה – כשהמטרה היא ביצה  (סאבטקסט: עם הבחור החתיך ביותר בכל היריד!)

תסרוקות ואיפור: 

כמובן שטעמנו מאכלים שונים 

הכל היה טעים (חוץ מהריחות של חלק מהגבינות ושל הבשרים – עבורי הצמחונית…)

שתינו יין חם וסיידר ונהנינו עד מאד! 

כמה מהמטעמים מהיריד – וגם מראה כללי של מתחם האוכל עם שולחנות לוחות עץ משותפים לסועדים:

 

שוק ימי הביניים של ריבווילה היה מקסים ביותר. החיסרון היחיד היתה הצפיפות הגדולה, שלעיתים אף היה מעט מלחיצה.

כאן המקום להזכיר כי שמנו לב במיוחד לאבטחה הרבה שהיתה בשטרסבורג – שוטרים, חיילים, מחסומים לכניסה לשווקים). גם כאן בריבוווילה היתה אבטחה מוגברת – אך לא באותו סדר גודל. מחשבות מדאיגות התגנבו מדי פעם לראש, אך השתדלנו להניח אותן בצד.

 

 

 

 

 

 

*

 

אבל, רגע לפני שעמדנו לצאת ממתחם שוק חג המולד של ריבווילה, הגיעו פתאום כמה אנשים מחופשים:

 

 

ולשמחתנו הרבה, הם החלו לרקוד!

 

סאבטקסט: ריקוד ימי הביניים! איזה כיף!! (עם ישו הצלוב כמשקיף).

 

*

 

 

 

נקודת הלינה המצויינת שלנו מאפשרת מעבר קל ומהיר בין העיירות. לכל נקודת עניין יש לנו נסיעה בת חצי שעה או פחות.  

אנחנו נכנסים לעיר מהכניסה הצפונית ובאחת הכיכרות מצפה לנו הפתעה . פסל החירות . אמריקה בצרפת .

פסל החירות ניתן לאמריקאים על ידי הצרפתים ובצרפת יש העתקים שלו במספר מקומות . אחד הפסלים ניצב בקולמר היות והפסל ברתולדי היה בן העיר. הפסל הוקם ב 4 ביולי 2004 .

התמונה לא ממש איכותית – צולמה דרך זגוגית המכונית בזמן נסיעה.

והנה הגענו לקולמר:

 

לפי טיפים קודמים חונים בחניון RAPP . זהו חניון תת קרקעי גדול , ממנו יוצאים אל גינה גדולה בה הוקם שוק חג מולד ורחבת החלקה על הקרח .

נחים קצת ושותים קפה ב cafe rapp צוברים כוחות להמשך היום .

משם בהליכה קצרה אל רובע ונציה הקטנה. הרחובות צבעוניים וציוריים.  מגיעים לשוק הילדים בו קרוסלה יפה . ומתמקמים בציפיה על יד גשר TURENNE.

בחרנו לבקר בקולמר דוקא ביום זה מכיוון שלפי האתר של העיר, תופיע בשעה 17:00 מקהלת הילדים במחרוזת שירי כריסטמס. הילדים מופיעים על סירות, מול הגשר ברחוב TURENNE . גשר זה , מולו הבית הכחול בו התארחה חברתנו ג’ני 2 , נחשב הנקודה היפה ב “ונציה הקטנה” , החלק העתיק של העיר.

תיראו כמה יפה מקושט!

בינתיים הגיעה סירה עם סנטה קלאוס:

תפסנו עמדה טובה על הגשר , מחכים ומחכים ומי מתעכב לבוא ?  הילדים .

אחרי המתנה לא קצרה מגיעים הילדים.  הם מגיעים ישובים בסירות ומלווה אותם סבא סנטה.

בתחילה הופיעו בצד ההפוך מהצד בו עמדנו. נטשנו את העמדה הטובה שלנו על הגשר ועברנו לעבר השני בניסיון לראות משהו . טעות .

אחרי סבב השירים הראשון הילדים והסירות פשוט עברו לצד שני .

אז אל דאגה – כל מקום על הגשר טוב לצפייה.  אח”כ ראינו שהם ממשיכים ומופיעים בנקודות נוספות על שפת התעלה, אז המסקנה שלנו שאין צורך להצטופף ולחכות להם דווקא על הגשר. 

היה לא פשוט לראות ולצלם משהו.  נראה לי שחצי עיר לפחות היתה על הגשר. מזל שאני מצוידת בבן זוג גבוה שנשלח למשימה והביא עבורכם תוצאות . אפילו עבורו זו היתה משימה לא פשוטה.

הנה עוד כמה תמונות:

 

 

 

 

אחרי הסיבוב בוונציה הקטנה המשכנו קצת ברגל על שפת התעלה

QUI DE LA POISSONNERIE אל השוק המקורה .

בשוק המקורה שלל מזכרות כריסטמס ומיני מזונות שונים. אפשר גם לשבת ולאכול במקום כל מיני … סבוב קצר ואנו ממשיכים .

מחפשים מסעדה טובה שתראה לנו ולא כל כך מוצאים .

בינתיים נהנים מהקישוטים היפים שברחובות קולמר.

סאבטקסט: בשטרסבורג היה יותר יפה…!

 

בסוף הלכנו עם המלצה של ברנרד מהטירה ובחרנו במסעדה שנמצאת בעיירה אחרת בדרך הביתה  . המסעדה נקראת. LA couronne והיא כבר היתה יותר מוצלחת מזו של אתמול  אם כי אני חייבת לסייג ולומר, לא היו לנו הצלחות כבירות עם מסעדות באזור זה. אולי לא ידענו מה לבחור, אולי הסגנון לא ממש ערב לחיכנו .  היה נחמד ולא יותר.

כך נראית המסעדה:

 

 

 

יום ראשון 11.12.16 – שלוש עיירות, שני זוגות, חנות אחת…

בוקר יום ראשון הגיע. זהו למעשה יום הטיול האחרון שלנו.

הבוקר החל פחות טוב אצלי, כפי שסיפרתי קודם. 

היינו אמורים לעזוב את הטירה על הבוקר, אך אני ביקשתי הארכה למנוחה נוספת.

איריס ויוסי כמובן הבינו את המצב והמתינו בסבלנות ביחד עם גיל.

גם ברנארד, בעל האחוזה גילה הבנה והתחשבות ואיפשר לנו להשאר יותר.

למזלי, התאוששתי ויכולנו לצאת לא באיחור רב.

היום השמיים כבר לא כל-כך כחולים, הקור עדיין רב – אבל אין גשם וזה למעשה הכי חשוב.

נפרדנו מברנארד וצוות המקום ומהאחוזה היפהפייה – עליה אנחנו ממליצים בחום רב ומכל הלב! 

הנה ברנארד ואשתו עם הכלב החמוד קימי

נסיעה קצרה ואנחנו מגיעים ליעד הראשון שלנו – העיירה ריקוויר .

ריקוויר – Riquewihr

ריקוויר היא עיירה מקסימה – יש הטוענים כי היא היפה ביותר בעיירות אלזס. אנחנו נוטים להסכים עם טענה זו 

גם כאן צפיפות גדולה וקשיים למצוא חנייה, אך אנחנו עם “מזל חניה” והצלחנו למצוא חנייה קרובה לכניסה לשוק חג המולד של העיירה.

נכנסנו בשער הראשי וכבר לידו הופיעו דוכנים של יצירות מלאכת -יד וכמובן יין חם.

ההליכה הקצרה מהמכונית לשוק באויר הצלול והקר עשתה לי רק טוב והתאוששתי כמעט לחלוטין. וברגע שרואים את מראה הבתים היפהפיים והמיוחדים, המקושטים להפליא – באמת שחייבים להרגיש טוב! 

ריקוויר היא עיירה עתיקה וקטנה, הבנויה על גבעה. הרחוב הראשי שלה מרוצף אבנים ולאורכו חנויות, מסעדות וכמובן דוכנים אופייניים של חג המולד.

העיירה המתה מבקרים, היה צפוף – אך יחד עם זאת מקסים וכיף להסתובב שם!

בדוכנים הרבה פיצ'יפקעס, עבודות אמנות וקישוטים לבית.

סאבטקסט: בדיוק כמו שאני אוהבת!

 

וגם כמובן – מטעמים בדוכנים השונים 

מהרחוב הראשי יוצאות סמטאות מקסימות בהן מסעדות וחנויות נוספות וגם חדרי אירוח ובתי מלון קטנים.

שוק חג המולד בריקוויר מתקיים כל יום, אך מן הסתם בסופי השבוע הוא תוסס ושמח הרבה יותר. 

בריקוויר ראינו הרבה מראות משובבי נפש:

 עלמות חן לבושות בתלבושות עממיות

כלבים מטופחים ומתוקים להפליא

וכמובן – הרבה הרבה מאכלים ומשקאות – לחמים ארוכים, לחמי ג'ינג'ר וגבינות 

 

אנדרטה לחיילי העיירה שנהרגו במלחמות העולם הראשונה והשנייה

 

מראה כללי של העיירה עם המוני המבקרים

 

 

 

 

 

*

 

 

 

 

 

לאחר הביקור המוצלח בריקוויר, אנחנו ממשיכם ליעד הבא – העיירה קייזרסברג, עליה תספר איריס:

 

קייזרסברג נחשבת ( ובצדק ) אחת העיירות היפות בדרך היין. שוכנת למרגלות טירה מימי הביניים ומוקפת חומה. במרכזה מדרחוב ארוך עמוס חנויות בוטיק ומעדניות . כנסייה קטנה ויפה. נהר חוצה את העיר.

עוד לפני שנכנסים לעיירה , בכביש הראשי אפשר לראות את הטירה שחולשת על העיירה. לצערנו לא היה היכן לעצור ואין תמונה , אבל המראה היה ציורי ביותר.

החניון בכניסה למדרחוב הראשי היה מלא אבל מצאנו חניה באחד הרחובות הצדדים, וצילמנו את בני הזוג הנאמנים שלנו:

בקובץ הקצר שלי היה רשום שכדאי לצאת לסיור קצר מלשכת התיירות אל הטירה. יש מדרגות לעלות ושביל מוביל אל החצר הפנימית של הטירה. השביל המתפתל מאחורי הטירה חוזר אל הכפר בין כרמים.

בפועל, בקור ששרר לא היה סיכוי שננסה לטפס ולהגיע אל הטירה.

כשטיילנו בעיירה, ראינו מלמטה את צריח הטירה מציץ בין הבתים האלזאסים המקושטים:

וגם צילמנו למזכרת את השלט היפה – למטיילים העתידים ולפעם הבאה…

אנחנו הסתפקנו בסיבוב ברחובות הראשיים, ביין חם ופרעצל טרי ומתוק שהתגלה טעים במיוחד.

קייזרגברג התגלתה כעוד עיירה עתיקה, ציורית ונעימה מאד.

זה פרדריק – מייסד קייזרברג:

וכמו בכל עיירה בה ביקרנו – הנה בית כחול ויפה:

בחלק החדש של העיירה , ראינו מספר בתי מלון שנראים נעימים ולהם חניה צמודה. בהחלט אפשרות סבירה למי שרוצה לבקר באזור.

שירלי וסאבטקסט מוסיפות:

קייזרברג היתה מאד נעימה לשוטטות קצרה, היתה פחות עמוסה במבקרים מריבווילה ומריקוויר והאווירה בה היתה נהדרת.

הגענו לנהר בקצה המדרחוב. המראה היה קסום במיוחד. הנה עוד בית כחול ליד הנהר בקייזרברג:

על הגשר עמדו שתי בנות חמודות בבגדים מסורתיים

סאבטקסט: אני לא מבינה איך לא היה להן קר?! בבגדים כאלה יוצאים מהבית?!?

 

ואכן, בקייזרברג היה קר באופן מיוחד. אחר הצהריים נעשה סגרירי ואנחנו שלפנו את הכובעים והכפפות.

*

 

 

 

 

 

 

*

 

 

ואנחנו נפרדים לשלום מהעיירה המתוקה הזו כמה מתיקות וטוב טעם!

 

 

 

 

להזכירכם – בכותרת היום הזה כתוב על שלוש עיירות וחנות

 

בד”כ החנות סגורה בימי ראשון, אך לכבוד החג המתקרב ובא , היתה פתוחה במספר ימי ראשון בחודש דצמבר.

קנינו שם בגוד תרמי במחירים נוחים מאד , כפפות טאצ’ וכובעים עם רפוד פליז. חולצות פליז מחממות לבנים ועוד מיני פרטים. זול ושווה עצירה.

דקתלון קולמר  Decathlon  –   16 Rue Emile Schwoerer, 68000 Colmar  

http://www.decathlon.fr/fr/store?store_id=PS_223

כל יום 9 – 19:30 חוץ מיום ראשון.

לכבוד החג היה פתוח באופן חד פעמי ב – 11/12 בין 14-18.30

• כדאי לברר לפני נסיעה לאיזור על שעות פתיחה מיוחדות.

אני נהניתי שם מאד 

 

יצאנו מנף ברישאס , נפרדנו מקישוטי חג המולד של אלזס

ונסעו לכיוון שדה התעופה של באזל. 

נסיעה טובה ולהתראות – Bienvennue!

בסופו של יום עמוס וגדוש הגענו למלון איביס מולהאוז.

יתרונו של המלון בקרבתו לשדה התעופה.  זה בערך יתרונו היחיד בעינינו .

האמת – הלכנו אחרי ששמענו מחברים ולא בדקנו מלונות אחרים בקרבת השדה .

אנחנו לא ממש אהבנו אותו ולא כל כך ממליצים. אולי אם מזמינים אותו במחיר ממש נמוך, ניחא. ישנן אפשרויות אחרות בסביבה, שווה לבדוק.

ארוחת ערב אכלנו במסעדת המלון . מחירים סבירים, המבורגרים טובים. הסלטים של הבנות לא הצטיינו.  

לילה קצר ויציאה לשדה בשעה רבע לחמש.  מספיקים לקנות קראוסונים ובגטים במאפיה שמתחת למלון ( אולי עוד יתרון שלו ) שהיו מצויינים .

גוגל מפס טיפה מפשל בהחזרת הרכב לנקודת ההשכרה ( פשלה יחידה שלו או שאולי אני לא הייתי מספיק מדויקת בכתובת שנרשמה ). דווקא אפליקציית HERE מחזירה אותנו לשדה במהרה.

את מפתחות הרכב מחזירים לתיבה. מסירת מזוודות מתנהלת מהר. מספיקים לשתות קפה , סבוב קצר בדיוטי ועולים לטיסה שיצאה בזמן .

תם לו סופ”ש מקסים וחגיגי באלזס. 

 

 

תודה ענקית ונשיקות לאיריס וליוסי שהיו פרטנרים אידיאלים לטיול.

היה כיף אתכם בדאבל דייט באלזס!

בנוסף לעזרה הרבה שהושטתם לנו, היה נפלא לבלות ביחד ולהנות מהטירה שלנו…

לחיי הטיולים שבדרך! 

שירלי

נספח – באדיבות איריס חברתי היקרה, בעלת הבלוג "עד הטיול הבא":

מה עוד אפשר לעשות באלזס בטרום כריסטמס? 

על רצפת העריכה נשארו מספר אתרים שחשבנו לבקר בהם ולא הספקנו .

טירת הו קניגסבורג-  טירה גדולה ומרשימה . בעונה זו קישוטים לכבוד חג המולד.

חניה  – RUE DE CHATEAU ORCHWILLER
פתוח מ 9.30-12  וגם 13-16.30. מחיר כניסה 9 יורו

אנחנו היינו בטיול עבר עם הילדים.  גם שירלי היתה. לא בער לנו לחזור. הטירה נראית גם מהכביש של דרך היין ובהחלט מרשימה.

אוברנה  Obernai
באוברנה ישנו בית כנסת ושרידים לקהילה היהודית הגדולה שהייתה. לשכת התיירות בכתובת PLACE DU BEFFROI.

בית הכנסת ברחוב
Rue de Sélestat, 67210 Obernai
סופרמרקט מומלץ –  , Leclerc, boulevard de l'Europe 67 Obernai

מופע האורות בגובוויילה Guebwiller Noël Bleu – יש לברר תאריכים בכל שנה (בד"כ בתחילת דצמבר).  . http://www.noelbleu-alsace.eu/
עלות: חינם

מוזיאון לחם ותבלינים,  כניסה: 2.70 יורוhttp://www.paindepices-lips.com/accueil.html

December: daily from 9H 12H and 14H-18H except 25 December  

זה בטח יקח קצת זמן אבל יש סיבה לחזור 

וסאבטקסט מוסיפה: לחיי הטיולים הבאים ! Au revoir   

 

פריז לאם ולבת 

 

 

 

 

חג מולד בברלין