אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה – חלק ח'
תקציר הפרקים הקודמים: יצאנו לטיול בנורווגיה המדהימה – ארץ מסתורין של ערפילים ונופי בראשית. ראינו פיורדים מקסימים – והפלגנו בחלקם, קרחונים (ואפילו טיפסנו על אחד!), ספינות תורן והרבה הרבה שלג! על כל אלה תוכלו לקרוא בחלק א' , בחלק ב', חלק ג', חלק ד' , חלק ה' , חלק ו' וחלק ז' של הטיול.
יום שלישי 21.7.15 :היום של סאבטקסט!
ולמה היום של סאבטקסט, אתם שואלים….?
אז תחשבו, מתי סאבטקסט פעילה עד מאד. לקורא המתמיד יינתן פרס 
התכנון ליום זה:
Voss – אולי שייט?
מ – ווס נוסעים בכביש 13 עד Soldal – אגם דגי הזהב.
משם – למפלSteindalsfossen (שביל טיול מאחורי המפל)
משם נוסעים לברגן (כשעה וחצי).
- כדאי להחזיר ישר את הרכב בשדה התעופה ולנסוע בשאטל לעיר (תחנה ליד בית המלון). לקנות כרטיס הלוך-חזור.
מחזירים רכב
ברגן: סיור בעיר – ברובע העתיק Bryggen, נמל הדייגים.
אם יש זמן ויש יום יפה – כדאי לעלות לתצפית ל Unriken643 Panoramic Tour (רכבל)
(יש גם טיול מאורגן באוטובוס + רכבל)
יש גם תצפית נמוכה יותר וזולה יותר – נוסעים בפוניקולר Mount Fløyen- .
סאבטקסט: ועל זה נאמר – תוכניות לחוד וביצועים לחוד 
ספוילר:
הביצוע:
התעוררנו בחדר עם מיטות קומותיים ליום גשום וסגרירי.
הנוף מהחדר יפהפה – אל מול פני האגם.
אנחנו יורדים לארוחת בוקר, שהיתה כלולה במחיר.
בבוקינג היה כתוב בביקורות שארוחת הבוקר טובה – ואכן כך היה!
ארוחת בוקר ממש מושקעת, הרבה יותר טובה מזו שהיתה ביום הקודם באכסניה.
צילמתי את המרפסת של האכסניה – שביום יפה בוודאי נעים לשהות בה:
צ'ק-אאוט ואנחנו יוצאים לכיוון ברגן.
אבא: אנחנו צריכים עכשיו לחזור למעשה בדרך שבאנו, לא?
אמא: הכנתי לנו מסלול עם דרך אחרת – גם כדי לגוון וגם כדי שנראה עוד מקומות.
סאבטקסט: איזו בקיאות הוא מפגין במסלול….זוכר את היום הראשון…
אבא: כבר די מאוחר. אולי נוותר. אני רוצה להגיע לברגן מוקדם ולהנות מהעיר הזו. שמעתי שהיא יפה!
בן: לא! אני רוצה לראות את המפל שאמא סיפרה עליו. להיות עוד בטבע!
אבא: אבל יורד גשם…
אמא: אני הפעם לא מחליטה. החלטה שלך (לאבא).
בן: אבל אמא! למה לא עם התוכנית שעשית?!?
סאבטקסט: גאווה. הבן כרגיל תומך באמו. ילד זהב של אמא שלו! 
אמא: אבא מחליט.
אבא: טוב טוב..! אני יודע שגם אני אחליט משהו, אתם לא תהיו מרוצים! נעשה מה שאתם רוצים כרגיל…! 
סאבטקסט: I rest my case…. ואל תשכחו מי תכנן את הטיול!!!
אז יצאנו לדרך.
ואחרי שתי דקות עצרנו בחנות.
אמא: תעצור!! אני רוצה לקנות מעילי נורווגים ל-א' ול-ע'!!
כזכור, קנינו לבננו היקר מעיל נורווגי שימושי ביום הראשון של הטיול.
כל כך היינו מרוצים ממנו, שהחלטתי לקנות גם לבנים הגדולים הזנוחים במולדת.
לא אלאה אתכם במדידות ובהודעות + תמונות שנשלחו לארץ כדי שהבנים יבחרו צבע ומידה…
בסוף קנינו מעיל אחד, וקיווינו שאת הבא נמצא בברגן.
מעיל נורווגי:
ויצאנו לדרך.
סוף-סוף.
הנה מה שכתבתי בדפים שלי:
ניסע בכביש 13 לכיוון דרום – מזרח (הכביש המהיר לברגן הוא E 16 בו נסענו ביום הראשון לטיול). הנסיעה ליד פיורד הארדנגר.
נפנה ימינה לפי השילוט אל העיירה Soldal.
נשמע מדויק , נכון?
סאבטקסט: התרשלות!!! 
הג'יפיאס במכונית רצה כל הזמן שניסע בכביש E-16.
נסענו קצת במעגלים, עד שכיבינו אותו.
סאבטקסט: טעות!!
התחלנו להשתמש במפה ולהיעזר בשלטים.
סאבאטקסט: טעות נוספת!!
הסבר: מפת נורווגיה השווה שקניתי עוד בארץ בסטימצקי, ושימשה אותנו בנאמנות , נגמרת באלגנטיות בחלקה הדרומי בעיירה – Voss.
סאבטקסט: היערכות חמורה לטיול!! לא הכנת מפה בגוגל-מאפס כאלטרנטיבה! 
לכן, לעת עתה , אנו נתונים לחסדי שלטי הדרכים.
אבא: זה סימן. היינו צריכים לעשות מה שאני חשבתי. לחזור באותה דרך. אף פעם אתם לא שומעים בקולי. 
סאבטקסט: קטן אמונה!
אמא: יהיה בסדר. אנחנו נסתדר עם השלטים. אכוון את הג'יפי ל- Soldal.
סאבטקסט: יהיה בסדר, עאלק..!
אבל הג'יפי לא ציית.
ואנחנו המשכנו לנסוע בכבישים לא ברורים.
נסענו ונסענו.
הנוף היה יפה אבל כל הזמן ירד גשם.
בן: אמא, לא יפה כאן כמו באיזור שבאנו ממנו.
סאבטקסט: האמת, הוא קצת צודק…
זה כבר לא הנוף מלא ההוד שהתרגלנו אליו, אבל עדיין יפה.
בדרך, עברנו ליד אגמים יפים עם השתקפויות:
וגם על פני גשר תלוי מרשים ביותר:
אבל, האמת – התברברנו קשות!!
לא ממש ידענו היכן אנחנו נמצאים, נסענו הלוך וחזור, איבדנו את כביש 13….
סאבטקסט: מה לא?!? מה עוד…?!?
אני אגיד לכם מה עוד:
בדרך חלפנו על גבי כמה כבישי אגרה 
כמה שזה היה מעצבן!
היו שם לפחות 3 קטעים של כביש אגרה, מיותרים ומעצבנים!!
אבא, צועק ומתעצבן: הייתם צריכים להקשיב לי!!! בשביל מה היינו צריכים את ההרפתקאות האלה!! 
אמא: מה אני אעשה… קורה בטיול…
סאבטקסט: לא התכוננת כראוי!! בטח שיקרה כזה דבר!!!
בן: הנה עוד כביש אגרה…
מקבל מאמא מכה על הרגל ומבט מקפיא!
אמא: ששש…!! אבא לא שם לב…
סאבטקסט: גם מתברברים וגם משלמים כסף….
אוף. 
בשלב מסוים, הגענו למנהרה שנראתה אימתנית למדי.
לא היתה לנו ברירה ונכנסנו אליה.
סאבטקסט: כמובן שהיא היתה גם מנהרת אגרה!
המנהרה הזו היתה כל-כך גדולה ומסועפת, שבמרכזה היתה כיכר!!
אמא: תאט, אני רוצה לצלם!
אבא: לא כדאי לך עכשיו להתחיל איתי!! תשכחי מזה!!
סאבטקסט: אבל אף פעם לא ראיתי כיכר בתוך מנהרה!!
הכיכר במנהרה לא הונצחה בתמונה – אבל תאמינו לי, היא קיימת!
יצאנו ממנהרה לאנשהוא.
אבא: לאן לנסוע…?
אמא: אני לא יודעת..
סאבטקסט: הלכנו לאיבוד!!!!
אבא: זה פשוט לא ייאמן! הטיול הזה הוא יום אחד יותר מדי!
אמא: זה משפט שאמרת באיטליה…! אל תגזים! 
בן: מה נעשה…?
מרוב ייאוש, החלטנו לתכנת את הג'יפי לברגן, אפילו במחיר (תרתי משמע!!) של לחזור באותה בדרך שבאנו לכיוון ווס.
סאבטקסט: פעם ראשונה ויחידה שהרגשתי בטיול הזה חסרת אונים וחוסר שליטה מוחלט על הנעשה… מצב עגום.
המשכנו לנסוע, עצבנים ומתוחים.
והנה – הגענו למעבורת!
אמא: אני אשאל את האיש המכוון לאן המעבורת נוסעת.
שאלתי את מכוון התנועה והוא הודיע לי שאנחנו הרבה יותר דרומה ממה שהיינו צריכים להיות, כבר לכיוון אוסלו….
סאבטקסט: אכן ראינו במנהרה המפחידה שלט לאוסלו… הזוי…! אוסלו במרחק מאות קילומטרים מכאן, אבל זו הדרך…
בקיצור, לא היתה לנו ברירה.
עלינו על המעבורת – שמסתבר שיש לה תחנת עצירה (יעני, לא מעבורת ישירה…).
המעבורת עלתה מעל 200 nok
ואם בתחילת האשכול הזה מזמן, סיפרתי על שתי מעבורות מיותרות – זו היתה השנייה!!
אין תמונות מהמעבורת.
היינו עצבנים.
אבל קצת נרגענו, כי הסתכלנו על מפה גדולה שהיתה תלויה שם ב"סלון" והבנתו איפה אנחנו נמצאים.
בסה"כ עכשיו נהיה בכיוון נכון, בכביש 13 לכיוון ברגן.
אמא: בואו נשים את זה מאחור. עד עכשיו היה לנו מזל גדול בטיול – עם מזג האוויר, עם השלג שראינו, עם הספינות באלסונד. 
זו הכפרה היום על כל הדברים הטובים שקרו בטיול.
אבא: עדיין כועס על אמא, אבל מעט נרגע.
אמא: תחשוב שמזל שלא שילמנו כסף לרופאים…
סאבטקסט: הטיעון הפולני בדרך כלל עובד…
בן: אז ניסע לראות את אגם דגי הזהב שסיפרת עליו?
אמא: כן.
אבא: נראה…
סאבטקסט: בטח שניסע. למה שנפספס?…
ירדנו מהמעבורת ושינינו פאזה.
אמא: תזכרו, אין טיול בלי פשלות. תשמחו שלא נפלתי בהליכה על הקרחון!
נסענו בכביש 13, עד שראינו את השלט ל- Soldal.
ישנם שני כבישים העולים לאגם דגי הזהב בסולדאל – אחד מהם הוא FV-131 והשני – לא רשום לי מספרו, אבל רואים את שלט שכתבו בנורווגית Goldfesch או משהו כזה… Gullfiskvatnet
ומהו אגם דגי הזהב?
דגי הזהב שבאגם הובאו אליו עוד בשנת 1914 מהעיר ברגן, וצאצאיהם חיים שם עד היום בשלווה.
זה מראה מאד מיוחד ושונה.
הסביבה שלווה ורגועה.
סאבטקסט: ונפש חיה לא היתה שם…
ירד גשם זרזיפי ואנחנו טיילנו קצת סביב האגם…
הנה דגי הזהב:
היו שם ברווזונים חמודים, שבהחלט שיפרו לנו את מצב הרוח…
ניכר היה שהם מסתדרים יפה עם דגי הזהב:
והנה תמונה של אבא (עם הבן), כדי שתיראו שהוא כבר לא כועס…
אגם דגי הזהב ב- Soldal :
והנה סאבטקסט וילד זהב של אמא שלו באגם דגי הזהב:
צילום אחרון של אגם דגי הזהב, שהשרה עלינו שלווה:
יצאנו מסולדאל דרך הכביש השני. יצא מין מסלול מעגלי שכזה.
לאחר מספר קילומטרים, אנחנו מגיעים לתחנה הבאה:
מפל Steindalsfossen
זה מה שרואים מהחניון:
ועכשיו הסבר:
ייחודו של מפל Steindalsfossen , שגובהו כ-50 מטר, הוא שאפשר ללכת מאחורי מסך המים בשביל מיוחד, מבלי להירטב.
ליד המפל ישנן חנויות מזכרות. עם מעילים.
אמא: הנה! כאן נמצא את המעיל הנוסף!
ואכן כך היה.
קנינו כאן עוד מעיל נורווגי, עוד כמה מזכרות.
החנויות ליד המפלים הן שוות במיוחד וגם המחירים שם יותר זולים.
מעיל נורווגי שכזה עולה בסביבות 200 ש"ח, לאחר החזר המס. שווה!
הבנים היו מאד מרוצים מהמעילים כשחזרנו לארץ.
לכבוד הגעתנו, פסק הגשם.
סאבטקסט: נגמר מזל הנאחס!!
עלינו לכיוון המפל בשביל ואכן היתה חוויה מיוחדת.
הנה המפל מקרוב
והנה המקום בו הולכים ממש מאחורי מסך המים של המפל.
מדהים!
מצד אחד
ומצד שני
עוצמת המים חזקה מאד וחווית הטיול שם באמת שונה וייחודית!
מומלץ!
הנה צילום מאחורי מסך מי המפל
בן: איזה מזל שהגענו לכאן בסוף.
סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו.
אבא אפילו הסריט את המחזה!
סאבטקסט: עכשיו אני יכולה לומר סופית שהשלמתי (כמעט) בהצלחה את תוכנית הטיול!
אציין שה"טיול" למפל הוא טיול קצרצר ולא קשה ממגרש החנייה – טיול פנסיונרים כפי שאנחנו מכנים…
ועוד שני פרטים מעניינים על המקום:
הקיסר וילהלם ה-2 Kaiser Wilhelm II אהב מאד את המקום. הוא הגיע למקום בשנת 1889 ומאז כמעט מדי שנה הגיע לבקר את המקום, עד שבשנת 1914 מלחמת העולם הראשונה קטעה את הרצף הזה.
בלילה המקום מואר – בוודאי מראה מרהיב (אבל כדי שיהיה "לילה" – צריך לחכות עד 11 בלילה…) .
גם כאן פגשנו טרולים:
סיימנו את הביקור, עזבנו את המפל , השלמנו קניות, שתינו קפה (לא משהו) ויצאנו לדרך – לשדה התעופה של ברגן.
המשכנו את הנסיעה על כביש 7 עוד כ- 40 ק"מ ועברנו לכביש E-16 (בו נסענו ביום הראשון)
ואז – כביש 580 עד לשדה התעופה .
כזכור – עלינו להחזיר את הרכב.
כשתכננתי את הטיול, ידעתי שבברגן לא יהיה לנו צורך ברכב. זו עיר קטנה ומחירי החניה שם מוגזמים וגבוהים.
לשדה התעופה יש שאטלים מסודרים, קרובים למלון שלקחנו.
לכן, החלטנו לקצר את ימי השכרת הרכב.
למזלנו, הגענו כשעה לפני סגירת סוכנות הרכב בדוכן Enterprise. (זאת לאחר כל ההתברברויות שעיכבו אותנו ).
פגשנו את הבחור החביב מהיום הראשון (ששכח את המפתחות ספייר ברכב ויצא לחפש אותנו…) – הוא בדק ומצא שהחזרנו מכונית מסודרת, שלמה ומלאה בדלק.
הוא הסביר לנו שנקבל עוד כמה ימים במייל חשבונית על כבישי האגרה בהם נסענו ונחוייב עליהם.
וזהו.
נפרדנו מהמכונית ששירתה אותנו נאמנה, הוצאנו את כל המזוודות, השקיות והתיקים
ועלינו לשאטל למרכז ברגן.
השאטל עלה 170 nok למבוגר, הלוך וחזור (למחרת נחזור בו לשדה).
לילד – חינם.
סה"כ – 340 nok.
הגענו איתו עד למלון שלנו בברגן – מלון Thon Hotel Bergen Brygge .
הנה הקישור למלון.
אולי אין לו ציון כל כך גבוה בוקינג, אבל אנחנו הייו מרוצים!
חדר משפחתי מרווח, חדר אמבטיה נוח, ארוחת בוקר טובה למחרת.
לא היה מאד יקר – עלה כ- 1400 nok.
מיקום מנצח – בעיר העתיקה של ברגן. שווה ומומלץ!
כך נראה החדר שלנו:
נחנו קצת, וצאנו לתור את העיר.
ברגן
כעת התחיל פרק ברגן המקוצר שלנו.
שמענו רבות על יופיה וייחודה של העיר.
היא אכן עיר יפהפייה, והמבנים בה מענינים ומיוחדים.
אבל, אני מצהירה כאן קבל עם ועדה: אהבנו את אלסונד הרבה יותר! 
אולי בגלל תערוכת ספינות התרנים.
אולי בגלל מזג האוויר המדהים שהיה לנו שם.
אולי בגלל שברגן היתה בסיום הטיול וכבר עייפנו.
ירד קצת גשם – כרגיל בברגן.
טיילנו בעיר העתיקה.
נדבקנו לקבוצות תיירם שקיבלו הסברים.
הרובע העתיק של ברגן נקרא Bryggen.
כמה מילים על העיר:
ברגן היא עיר נמל יפהפיה ,בירת חבל הפיורדים, על שפת האוקיינוס האטלנטי, מוקפת 7 הרים, גשומה לרוב-עם מעל ל-300 ימי גשם בשנה.
היא הוקמה ב- 1070 והפכה לצומת מסחרי חשוב. בימי הביניים הייתה הגדולה ביותר בסקנדינביה. במאות ה-14-17 שלטה במסחר ברית ערי ההנזה, (Hanse) – ברית של סוחרים בצפון גרמניה והים הבלטי. כמו אלסונד, סבלה אף היא משריפות רבות ( ולכן כנסיות נבנו בה מאבן). אך גם לאחר השריפות הקפידו לבנות ולשמר את הארכיטקטורה המסורתית.
בבריגן הרובע העתיק ישנם 64 מבנים שפונו ממשכנות העוני, שופצו ושוקמו , חלקם הפך לחנויות וגלריות, או משרדים קטנים ובתי קפה, בחלק יש שכונות מגורים יפות (וסגורות..) כשמשוטטים בבריגן, אפשר כמעט לדמיין את התקופה ההיסטורית מלפני מאות שנים.
כמה תמונות מהסיור שלנו בבריגן:
מיצינו את הסיור בעיר העתיקה די מהר.
אמא: (פונה לאבא) :עכשיו אתה רגוע, שלא הפסדת יותר מדי…?
אבא: כן. יפה כאן, אבל באמת אין הרבה מה לעשות כאן. טוב שבכל זאת היינו באגם עם דגי הזהב ובמפל.
סאבטקסט: I rest my case
בן: אני רעב!!!
אמא ואבא: גם אנחנו!
את ארוחת הערב אכלנו בשוק הדגים המפורסם של ברגן.
חלק מהמוכרים והמסעדנים שם מזהים ישר שאנחנו ישראלים ואומרם "שלום" ו"תודה".
אנחנו לא רגילים לכך בנורווגיה…
כך נראה דוכן טיפוסי בשוק הדגים:
והנה הבן עם דג סלמון נורווגי :
בתיאבון!
היה טעים!
סיירנו עוד קצת בעיר, עד שהתעייפנו…
חזרנו למלון ושתינו תה בלובי.
הסתיים היום האחרון בנורווגיה.
מחר טסים חזרה לשטוקהולם, ומשם – חזרה לארץ.
לילה טוב
סיכום היום :
תכנון מול ביצוע: למרות כל ההתברברויות, הביצוע די תאם לתיכנון! חזרנו לברגן בדרך אחרת- ארוכה יותר מדי, אבל בכל זת ראינו את אגם דגי הזהב ואת מפל Steindalsfossen . טיילנו קצת בברגן. לא עלנו לתצפית בפוניקולר כמובן – גם יה ערפילי וגם היה מאוחר וגם שבענו מתצפיות…
מזג אוויר : יום יחסית גשום. מזג אוויר לא משהו – אבל אם כבר יצא שיהיה יום כזה, עדיף שזה יהיה עכשיו ולא יהרוס הליכות על קרחון למשל… יחד עם זאת – היה לנו מזל שלא ירד גשם כשהגענו למפל ויכולנו לטייל שם ולהנות.
ניווט: מזעזע!!!! היום הגרוע של הטיול מבחינת ניווט – וזאת בעיקר עקב תכנון כושל שלי. אשמתי בלעדית שלא הכנתי דף עם הוראות מדויקות כיצד הגיע לסולדל מ-ווס.
לינה: מלון ת'ון בבריגן- ברגן. בסדר גמור! יש סדינים, מגבות, ארוחת בוקר ותה בלובי. חדר מרווח, מיטות נוחות, מיקום מצוין!
דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 – ברגן מקום ; 2 – אגם דגי הזהב; מקום 1 – מפל Steindalsfossen
יום שהוא קצת "נפילה" מבחינת ה"וואו" שהתרגלנו בנורווגיה, אבל – גם זה מגיע…
צחוקים מול עצבים : ביום הזה העצבים היו רבים מהצחוקים… אכן היה מרגיז ומתסכל מה שקרה לנו עם ההתברברות הקשה שגם עלתה כסף רב בסופו של דבר! סך כל כבישי האגרה והמעבורת (המעצבנת!!) באותו יום עלו לפחות עוד 400 nok וזה מרגיז אך כפי שאומרת סאבטקסט: מזל שזה לא היה כסף לרופאים…
בסופו של דבר סיימנו את היום במצב רוח טוב, כי הספקנו לראות בכל זאת דבר אחד או שניים. זה לא היה יום מבוזבז. וגם – בדיעבד צחקנו על דרך החתחתים שעברנו…
ועכשיו אני מקווה שכולם הבינו למה היום הזה נקרא "היום של סאבטקסט"…
הנאה: אולי היום הפחות מוצלח בטיול, אבל בסופו של דבר – נהננו
תמונת היום : צילום מאחורי מפל המים Steindalsfossen
והנה אנחנו מגיעים ליום האחרון בהחלט.
יום רביעי, 22.7.15 – נפרדים מנורווגיה…
התכנון ליום זה:
בוקר בברגן – סיור בעיר העתיקה ובשוק הדגים.
15:00 טיסה מברגן לשטוקהולם – Norwegian
נוחתים ב- 16:20 Stockholm-Arlanda
מגיעים למלון בשדה התעופה Radisson Blu Arlandia Hotel, Stockholm-Arlanda
ושם נחים:
ספוילר:
הביצוע:
קמנו לבוקר סגרירי – יומנו האחרון בנורווגיה.
ארוחת הבוקר במלון היתה טובה מאד, עשירה במאכלים מגוונים – כולל ירקות ופירות.
היו לנו כשעתיים לסייר בעיר.
אך – גם תחושת מיצוי.
ברגן העתיקה (בריגן) די מצומצמת במרחב. אמנם יש מוזיאונים, כנסיות ואתרים היסטורים בהם ניתן לוותר, אך לא היתה לנו כל כך סבלנות.
סאבטקסט: אני דווקא הייתי מוכנה. אבל אפילו לא התחלתי איתם… 
סיירנו שוב ברובע העתיק, נכנסנו לחנויות מזכרות (הרבה יותר יקרות מהחנויות ליד המפלים מהיום הראשון ויום אתמול!), שוטטנו קצת בשוק קטן וקנינו מזכרות אחרונות.
וגם כמובן נכנסנו לסופר כדי לקנות קצת מזכרות – אוכל.
קנינו כמה חבילות של גבינת העיזים החומה – גם כמתנות לבני המשפחה וגם לעצמנו.
אנחנו מאד אוהבים את הגבינה הזו, וכך גם הבנים הגדולים שטעמו אותה לראשונה.
חודש לאחר שחזרנו, כשהיינו בירושלים בשוק מחנה-יהודה בחנות הגבינות המפורסמת, מצאנו את הגבינה! במחיר מופקע לחלוטין.
לא עמדנו בפיתוי וקנינו, כדי להתענג קצת על הטעם….
בנורווגיה היא הרבה יותר זולה!!! (גם במושגים של מחירי גבינות של הארץ).
הנה עוד כמה תמונות מברגן היפה:
נפרדנו מברגן הגשומה
עשינו צ'ק-אאוט מהמלון.
פקיד הקבלה – בחור צעיר ואדיב שעזר לנו מאד בערב הקודם (והיה בעל "שיני-סוס" ) קיבל מאיתנו שי – בוץ מים המלח (אותו הבאנו למייק רחוק המשפחה משטוקהולם ושכחנו לתת לו…. אל דאגה – קיבל מתנות אחרות!) הוא מאד התרגש מכך והחליף צבעים של מבוכה…
חיכינו לשאטל שמחזיר לשדה התעופה – סידור מאד נוח.
יש אגב וויי-פיי חינם בשאטל וזה נחמד.
הנהג מדבר אל הנוסעים בדרך והנסיעה נעימה.
הגענו לשדה התעופה החביב והקומפקטי של ברגן.
שקלנו את המזוודות, עשינו צ'ק-אין עצמי
נתנו את טפסי החזרי-המס על המעילים הנורווגים.
אגב – בשדה בברגן, דוכן החזרי המס נמצא בתוך חנות הספרים….
הסתובבנו קצת בדיוטי-פרי הנורווגי.
ועלינו על הטיסה לשטוקהולם.
שלום לך נורווגיה הנפלאה והקסומה!
אז עזבנו בצער רב את נורווגיה הקסומה, אבל נשארו לנו עוד כמה שעות שבדיה…
נחתנו בשדה התעופה ארלנדה – ושם ראינו תופעה חביבה ומעניינת – הרבה אנשים שחיכו לחיות המחמד שלהם שהוטסו בכלובים מיוחדים, סמוך לאיסוף המזוודות…
שבדיה קיבלה את פנינו עם שמיים כחולים.
נסענו בשאטל למלון Radisson Blu Arlandia Hotel .
המלון הזה מצא-חן בעיני.
מלון מעוצב, חדר נוח ויפה ויש בו גם בריכה ומכון כושר.
לידו התנוסס בגאון דגל שבדיה 
בתוכנית היום שלי כתבתי :
משם ניסע למלון Radisson Blu Arlandia Hotel, Stockholm-Arlanda
ננוח ונחשוב על כל מה שעברנו, ראינו וחווינו….. וגם – נדרג את אתרי הטיול! 
יש במלון גם חדר כושר, סאונה ובריכה. גם מסעדה ובר כמובן.
בהתחלה ישבנו בלובי ונחנו.
בן: אולי ניסע לטייל בשטוקהולם ונראה את עמוד הזכוכית של דדי…?
אבא: אולי באמת? יש לנו כמה שעות…
אמא: לא! עכשיו נחים. ככה כתבתי בתוכנית!
הנה הלובי הנחמד והמעוצב:
אחר כך, האב והבן הלכו למכון כושר 
ואמא נשארה לנוח בחדר וצפתה בטלוויזיה – לראשונה מזה שבועיים…!
סאבטקסט: כשאנחנו בטיולים בחו"ל, אנחנו בד"כ לא פותחים טלוויזיה באף מלון או צימר. ממש מתנתקים. עכשיו היו לי כמה רגעים של שלווה, התרגעות וזמן איכות עם עצמי – ללא לחצים של למצוא כבישים נכונים, או להגיע בזמן לאתרים…
אז ראיתי לי שירים ב- MTV , גלשתי קצת באינטרנט וחשבתי על הטיול הנפלא שעשינו ושעומד בפני סיומו.
אני אפילו זוכרת שיר אהוב עלי של קולדפליי שהיה בדיוק בטלוויזיה:
בערב, אכלנו ארוחת -ערב חגיגית לסיום הטיול במסעדת המלון.
שילמנו סכום הגון – כ- 600 sek , אבל היה טעים מאד!
הרמנו כוס לכבוד הטיול המוצלח ועסקנו בדירוגים.
בן: אמא, זה קשה לדרג!
אמא: אין לך ברירה. זו מסורת בטיולים שלנו!
אבא: אני כבר בקושי זוכר את שמות המקומות…
סאבטקסט: כרגיל…
אז האמא והבן עשו לאבא חידון ריענון על שמות המקומות (הוא דווקא הפתיע לטובה!).
את התוצאות אכתוב עוד מעט.
הלכנו לישון ללילה קצר מאד.
(את סיכום היום לא אערוך – כי ממש אין טעם.)
למחרת – הטיסה שלנו חזרה לארץ ממריאה בשעה 6:00 בבוקר.
(זו הסיבה שלא רציתי טיסה מאוסלו, שעוברת דרך שטוקהולם וגורמת להמתנה של 6-7 שעות בשדה התעופה. לקחת מלון היה הפתרון המתבקש, אז אם כבר – עדיף לטוס מברגן כפי שעשינו).
המלון הציע ארוחת בוקר, אך לאלו שיוצאים לפני 4 – הם אורזים כריכים , ונותנים שתייה ופירות.
נסענו בשאטל לשדה.
הטיסה חזרה לארץ יצאה בזמן.
המטוס של נורוויגי'יאן נוח ונעים. הוויי-פיי עבד טוב.
נחתנו בארץ בשלום, הגענו חזרה הביתה
וחטפנו הלם כללי מהחום הנוראי ששרר בארץ
סאבטקסט: כמה היה יותר נעים וקריר על הקרחון, או בכבישי השלגים….
תם ונשלם הטיול הנפלא לנורווגיה ולשטוקהולם.
סיכום קצר כבר מגיע.
תמונת היום (בעצם יום וחצי אחרונים):
התמונה המסורתית שלנו בנחיתה בנתב"ג, עם העז שמברכת לשלום. הפעם – יש לה הקשר ריגשי, כהומאז' לעיזים הרבות שראינו בטיול…
סיום וסיכום בפוסט הבא.
לטייל עם סאבטקסט 
להשאיר תגובה