שטוקהולם היפהפייה, עיר מקסימה ומדליקה!

בחודש יולי 2015 בילינו בשטוקהולם המקסימה, בירת שבדיה.

הביקור בעיר היווה עבורנו נקודת ההתחלה לטיול בנורווגיה, אך בהחלט מומלץ לבקר בעיר יפהפייה זו גם אם הטיול נערך רק לשם, כטיול עירוני.

הגענו לעיר בטיסה של חברת נורוויג'יאן – חברת לואו-קוסט המקיימת טיסות לעיר מספר פעמים בשבוע.

הטיסות הוזמנו בחודש פברואר ועלותן היתה כ- 280 דולר לאדם, כולל מזוודה והושבה.

התאכסנו בעיר במלון סקאנדיק אלביק – Scandic Alvik אשר נמצא בשכנה בפרוורי שטוקהולם, אך קרוב מאד לתחנת מטרו שמובילה ישירות למרכז העיר בכמה דקות.

הזמנתי דרך אתר המלון, במבצע של לילה שלישי חינם ולילה רביעי ב- 33% הנחה, כולל ארוחת בוקר. המחיר – מעולה: 350 ש"ח ללילה!!

(בתי מלון במרכז העיר עצמה היו יקרים להחריד).

המטבע בשבדיה הוא כתר שבדי sek וערכו כחצי ש”ח. כלומר – 100 sek שבדי שווים כ- 50 ש”ח.

משתתפי הטיול: אבא, אמא ובן מתבגר בן 16. וגם סאבטקסט (הגיגי לבה של אמא…).

 ממריאים…

יום רביעי, 8.7.15 – מגיעים לשטוקהולם

נחתנו בשעה טובה בשדה התעופה Arlanda ומשם לקחנו מונית למלון (אחרי שעברתי בין כמה נהגים ולקחתי "הצעות מחיר"). הנהג שלנו היה הכי זול – 500 sek – כ- 240 ש"ח.

הגענו למלון, קבלנו חדר וביקשנו להחליפו. קיבלנו חדר די קטן והחלטנו לנסות לבקש לעבור חדר (בכל זאת, נשהה שם כמה ימים והנוחות חשובה).

לאחר כמה "חנדעלך" מצידי ובמחווה של רצון טוב מצידם, קבלנו את מבוקשנו – חדר גדול יותר, נעים ונוח. כל הכבוד להם! פקידת הקבלה המתוקה קיבלה ממני ספרון תהילים קטן ומאד התרגשה….

שעת ערב ואנחנו רוצים להרגיש קצת חו"ל.

הנסיעה למרכז העיר שטוקהולם כעת לא מתאימה, אבל אנחנו מחליטים לתור את סביבת המלון.

מזג האוויר מתבהר, יש אור – מושלם!

אנחנו מתעניינים בקבלה ומציעים לנו ללכת מסביב למלון – יש שביל הליכה לאורך האגם / מפרץ או כל הגדרה אחרת של מקווה – מים.

אז יצאנו לסיור ונהננו מאד!

סתם פינת חמד לא ידועה או מתויירת: שביל חביב ומסודר, עם ספסלים פזורים לאורכו וגם פסלים סביבתיים פה ושם.

אנחנו הולכים על שפת האגם/ מפרץ או משהו שהוא חלק מהים של שבדיה, נכנסים לעתים ליער, מריחים אוויר צלול ונעים. הכל כל-כך יפה ומרענן!

איזה כיף, אנחנו באירופה!!

בסביבות 10 בלילה אנחנו חוזרים למלון – לא לפני שעברנו בסופרמרקט הנמצא ליד ורכשנו מעט מוצרי מזון לארוחת לילה. (עוד יתרון גדול למלון! ובנוסף, גם סניף מקדונלנד'ס סמוך ובנק עם כספומט. סידור מצויין.).

עדיין יש אור!

השמש שוקעת ב-10 בלילה, אך הדמדומים נמשכים עד חצות.

לילה טוב 

יום חמישי, 9.7.15 – יום עם מייק 

בוקר טוב! היום קבענו מפגש עם מייק.

ומי זה מייק? אתם שואלים, ובצדק.

ובכן – מייק הוא קרוב משפחה של בעלי היקר, שמתגורר בשבדיה. (= רחוק משפחה…).

על קיומו ידענו באופן ערטילאי אבל השנה הוא זה שמצא אותנו בפייסבוק, עוד לפני שהוחלט על הנסיעה…

כתבנו לו שאנחנו מגיעים לשטוקהולם לכמה ימים ונשמח לפגשו. אפילו לא ידענו היכן הוא גר.

מייק הגיע ממרחק של כ- 400 ק"מ (דרום שבדיה) כדי לפגוש אותנו!

הוא מוזיקאי, בוהמיין ואוהב ישראל. אביו המאמץ היה אח של סבתו של בעלי.

מראש תיאמנו איתו שנבלה יום אחד ביחד.

סאבטקסט: רק שלא יבקש להצטרף לסיור במוזיאון להקת אבבא! אני צריכה שם זמן איכות ללא נספחים! 

הכל היה בסדר. למייק גם כך היו תוכניות נוספות, והוא הציע לנו שיראה לנו את שטוקהולם, כולל אתרים הקשורים למשפחה…

מצד אחד – נחמד מאד שיש מישהו מקומי שייעשה קצת סדר בבלגן כשמגיעים לעיר גדולה.

ומצד שני, סאבטקסט מוסיפה – אנחנו צריכים את הזמן שלנו…

לאחר ארוחת הבוקר הנדיבה במלון, פגשנו לראשונה במייק החביב.

הוא חיכה לנו בלובי, שלף תמונות, הזיל דמעה או שתיים של התרגשות ואז – יצאנו לדרך במכוניתו.

ומי חיכה במכונית? הכלב שלו, קודיאק…. 

אמרנו לו שייקח אותנו לאן שירצה. מייק הסביר שכיוון שהוא עם הכלב (שלא רצה להשאירו בבית הרחוק) – אנחנו ניסע למקומות פתוחים יותר.

בשמחה.

גני ארמון דרוטיניגהולם Drottningholms slott

התחלנו בגני ארמון דרוטיניגהולם. מסתבר שהארמון הזה שוכן לא רחוק מהמלון שלנו…

בדרך ירד מעט גשם, אך ברגע שהגענו לארמון ולגנים – הוא פסק.

לארמון לא נכנסנו.

אמא: אתם רוצים שנכנס לבקר בארמון?

מייק : עם הכלב לא יתנו לי להכנס.

אבא: גם אנחנו לא ניכנס.

בן:אני לא אוהב ארמונות. זה משעמם.

אמא: זה בכלל לא משעמם! אבל נוותר הפעם, לא מתאים…

סאבטקסט: מאד הייתי רוצה להכנס, מתה על ארמונות וטירות!

סייירנו בגנים היפהפיים ("ורסאי של שטוקהולם") ונהננו מאד.

יש גם ארמון סיני, מזרקות ומבוך צמחים.

היה לנו מפגש נחמד עם משפחת ברבורים – אבא ברבור שמר על אמא ברבור והאפרוחים.

קודיאק הכלב התנהג למופת והיה חמוד.

הנה תמונה של מייק עם קודיאק בגני ארמון דרוטינגהולם:

התהלכנו שם כשעתיים והיה נעים ויפה.

הערת אגב : כשהייתי בת 21, נסעתי לטיול קמפינג בסקנדינביה: דנמרק, שבדיה, נורווגיה ופינלנד. בחלק מהמקומות של הטיול שלנו – כבר ביקרתי. אחד מהם היה ארמון דרוטניגהולם וזכור לי שמאד התפעלתי ממנו.

סאבטקסט: אז לפחות הייתי שם בעברי. הפסד שלהם…! 

פסל בגני הארמון

סיימנו את הסיור בגני ארמון דרוטינגהולם והנחנו למייק להחליט עבורנו מה עושים הלאה.

תחילה, נסענו למרכז העיר. מייק החנה את הרכב (עם קודיאק בתוכו…) לשעה ועשינו סיור קצר. בכיכר המרכזית של העיר – סרגלסטורג, ניצב אובליסק זכוכית ענקי.

הסיבה שמייק לקח אתנו לשם היא – אביו המאמץ ליאון (שהיה אחיה של סבתו של בעלי) היה אומן ומעצב. הוא היה חלק מהצוות שייצר את האובליסק הזה.

מייק היה מאד קשור ל"דדי ליאון" ובכל פעם שדיבר עליו, דמעות עלו בעיניו.

האובליסק של כיכר סרגלסטורג

סיירנו עוד קצת בסביבת הכיכר (אז עוד לא הבנו שזו הכיכר המרכזית בעיר ובה גם מצויה תחנת המטרו הראשית. נגיע אליה עוד פעמים רבות).

נכנסנו לחנות ספרים ושם גיליתי את גיבורת ילדותי – בילבי בת-גרב הקרויה בשבדית "פיפי". 70 שנה מלאו לספר הנפלא שנמצא כמובן בביתנו בכמה גירסאות.

לאחר שסיירנו באיזור כיכר Sergelstorg, מייק לקח אותנו לאיזור אחר של העיר בו שוכנות שגרירויות וכן בתי אנשים אמידים (כך אמר לנו) – אוסטרמאלם.

עצרנו במסעדה בה חגגו בזמנו לאביו של מייק יום-הולדת

ואח"כ הגענו למגדל תצפית ידוע בעיר ושמו קקנסטורנרט.

זהו למעשה מגדל תקשורת שנחנך ב- 1967 ומעניק תצפית נהדרת על העיר.

הכניסה בתשלום, יש קפטריה נחמדה למעלה שם שתינו קפה.

ראינו את העיר (היה די מעונן, אז התצפית לא היתה אידיאלית), אוניות ענק של קרוזים וגם אולם עם כיפה עגולה בו ייערך האירוויזיון!!  (בצד השמאלי של התמונה).

מייק מאד עזר לנו לקבל תמונה כללית על שטוקהולם – שבנויה למעשה מאיים ורבעים – לכל אחד אופי משלו.

לפני שנפרדנו ממנו , ביקשנו שיעזור לנו לרכוש את כרטיס המטרו לעיר.

כאן המקום לספר כי לא ממש עשיתי ש"ב מקיפים על שטוקהולם, מלבד הזמנת מלון ו"רשימת מכולת" של אתרים שמעניינים אותנו. לעומת זאת, עשיתי תחקיר קטן על כרטיסי שטוקהולם השונים.

לשטוקהולם יש “כרטיס שטוקהולם” ליום אחד, או יותר, בהרכבים שונים (מאפשר כניסה לאתרים רבים = נסיעה חופשית בתחבורה ציבורית). עשיתי חישוב בארץ שזה לא ישתלם לנו ולכן עדיף לנו לרכוש כרטיס ל -72 שעות בתחבורה הציבורית.

המפגש עם מייק עזר לנו להכיר את העיר וגם לחסוך יום בנסיעות בתחבורה ציבורית – כך שמהערב, יתחילו 72 השעות שלנו.

נפרדנו ממייק בתודה ובהתרגשות (ודמעות מצידו ). מאד הוסיף לטיול שלנו לפגוש מישהו מקומי ולשמוע סיפורים על הזוית היהודית בשבדיה וכן – סיפורים משפחתיים…

כשיצאנו מהמכונית שלו – החל לרדת גשם ואנחנו נכנסנו ישירות ל…. H&M  שם ערכנו קניות….

סיימנו את הערב בפיצה האט – המחירים סבירים בהחלט!

חזרנו במטרו למלון (הקו הירוק זה הקו שלנו) – פשוט, מהיר וקל!

היה יום משפחתי – סנטימנטלי שהיווה התחלה נינוחה לטיול שלנו.

לילה טוב

תמונה לסיכום היום: מטיילים עם מייק בגני ארמון דרוטינהולם

יום שישי 10.7.15 : היום שלי!!

ולמה זה היום שלי, אתם שואלים…?

כי היום אנחנו מבקרים במוזיאון להקת אבבא!!! 

סאבטקסט: זו אחת הסיבות ששטוקהולם נבחרה ולקחה בסיבוב את אוסלו!

הבוקר החל בארוחת בוקר נדיבה במלון ונסיעה במטרו לעיר. במלון המליצו לנו על דרך נחמדה כדי להגיע למוזיאון – נסיעה במטרו (בקו הירוק שלנו) עד לתחנת Slussen . משם לוקחים מעבורת לאי Djurgården ויורדים בתחנה הראשונה –Allmänna Gränd ביורגנדן – שהוא האי בו נמצא המוזיאון (ועוד אתרים חשובים ומתוירים בשטוקהולם).

ואכן – כך עשינו.

הדרך היתה חביבה ומהנה. מהמעבורת (שכלולה בכרטיס המטרו) רואים את האי יורגנדן עם פארק השעשועים טיבולי על רכבות ההרים שלו.

בן: אולי נלך ללונה-פארק הזה?

אמא: מה פתאום?!?! אנחנו הולכים למוזיאון להקת אבבא. אני מחכה לזה חצי שנה!!

אבא: יכול להיות נחמד….

סאבטקסט: מה הוא משתף איתו פעולה?!? חוצפן 

אמא: אין כזה דבר! אנחנו ממוקדים במטרה!!

בן: אל תשכחי – שעתיים אני מקציב לך שם. אני בטח אסבול!

אמא: אתה תהנה!

סאבטקסט: וגם אם תסבול, תקריב! תשב בצד בשקט ותחכה!

ירדנו מהמעבורת וצעדנו במדרחוב מקסים עד לרחוב של המוזיאון (אותו מייק הראה לנו אתמול בסיור שעשה לנו במכונית).

מרוב שהתלבטתי אם להזמין מראש כרטיסים, זה לא בוצע בסוף.

למוזיאון אפשר להכנס עפ"י הקצבת אנשים לשעה ובד"כ יש תורים גדולים.

אנחנו פשוט הגענו, רכשנו כרטיסים, חיכינו קצת ונכנסנו.

כבר ברחבת הכניסה התחלתי לחגוג : צילומים עם דמויות כוכבי הלהקה, חיוכים ושמחה! 

בזמן שחיכינו לשעת הכניסה שלנו, הלכנו לבית-קפה נחמד בסביבה…

מוזיאון להקת אבבא

ראשית – הנה כמה תמונות מהכניסה למוזיאון להקת אבבא:

סאבטקסט בתפקיד אגנתה:

סאבטקסט בתפקיד אנני-פריד:

אמא ואבא מתכוננים לכניסה למוזיאון:

איך שאני נהניתי במוזיאון להקת אבבא!!!

מרגע שנכנסים ורואים את הלוגו שלהם עם הנורות, החיוך לא יורד מהפנים!

כמובן ש"חפרתי" וקראתי כל הסבר שנכתב, סקרתי כל מוצג ומוצג – אבל על השוס הגדול כבר אספר.

המוזיאון בנוי ב"מסלול" שעובר כרונולוגית בתקופות השונות של הלהקה.

בתחילה, מסופר על כל אחד מחברי הלהקה – אנני-פריד, אגנתה, ביורן ובני.

סאבטקסט: מי שלא יודע (מי לא יודע?!?) – ראשי התיבות של שמותיהם יצרו את השם ABBA.

הידעתם למשל, ששנה לפני הזכייה באירוויזיון עם ווטרלו, השיר "רינג-רינג" היה מועמד בקדם האירוויזיון השבדי, אך לא עבר את המבחן…?

חברי הלהקה ניסו בשנית בשנת 1974 – והשאר – היסטוריה!

השיר "ווטרלו" נבחר להיות השיר האהוב ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון

ולהקת אבבא – זוכה לתהילת – עולם.

אגף מיוחד מוקדש לאירוויזיון 1974 – ואנו רואים את התלבושת המקוריות של האירוויזיון, צופים ברגע הזכייה, בראיונות עם מנהל הלהקה, קטעי עיתונות ועוד…

אירוויזיון 1974

הנאה צרופה!

לשמחתי הרבה, ילד-זהב-של-אמא-שלו התנהג יפה ולא העיב על שימחתי.

הוא שיתף פעולה (וכנראה נהנה בסתר לבו..), נהנה לצחוק על הוריו (ובמיוחד על אמא) שהשתטו במוזיאון כאחרוני הטינאייג'רים  והקפיד לצלם ולהנציח את הביקור הממלכתי…

וכאן מגיע השוס הגדול – המוזיאון אינטר-אקטיבי ומשלב בתוכו פעילויות מהנות שאפשר לעשות : להקליט אודישן עם שירים לבחירה (מעין קריוקי), להצטלם בבגדי הלהקה, לענות על חידונים, לרקוד ברחבת הריקודים וגולת הכותרת – להופיע עם להקת אבבא על הבמה!

נחשו מי הופיעה בשיר "מאמא-מיה" ?!?…

סאבטקסט: זו לא אני, זו היא…

זכיתי לתשואות מהקהל, מבעלי ומבני

I've had the time of my life

היה כיף! 

בין לבין, ממשיכים לסייר במוזיאון ולראות את אופן ההקלטות המקורי של "אבבא" שהועבר למוזיאון בשלמותו, את התלבושות הססגוניות, תקליטי הזהב, שולחנות האיפור של הבנות, הגביעים והפרסים, ההליקופטר של Arrival מכתבי מעריצים ועוד ועוד…

ברקע מושמעים הלהיטים – שאני זוכרת את כל המילים…

הסיור במוזיאון זרק אותי באחת לתקופת הילדות והנערות. פשוט כיף אדיר שקשה לתאר!

גם הבן שלי, שהיה קצת ציני בתחילה, נהנה.

בן: זה רק בזכות הפעילויות שהיו וכי הצחקת אותי. אחרת זה היה משעמם.

הוא נשבר אחרי שעתיים, אני משכתי עוד קצת.

אבל בשלב שבו השירים מתחילים להשמע קצת כמו שטיפת-מוח –

בן: הצילו! אני לא יכול יותר! 

זה השלב שבו הגיע הזמן לצאת משם…

לשמחתנו – את כל הקטעים אותם הקלטנו והפעילויות האינטר-אקטיביות, ניתן לשמור ברשת. סורקים את הברקוד של כרטיס המוזיאון והפעילות נשמרת חודש באתר.

נחשו מה עשיתי ביום שחזרנו הביתה?

סאבטקסט: כמובן, נכנסתי לאתר והורדתי את כל הסירטונים שלנו…!

איזו מזכרת נפלאה!

מומלץ, מומלץ, חובה לחובבי מוזיקה ונוסטלגיה!!

לאחר כמעט 3 שעות של הנאה, יצאנו מהמוזיאון – עבורי זו היתה אחת החוויות הנפלאות של הטיול! – ולא כל כך ידענו מה לעשות.

מצד אחד – מול מוזיאון להקת אבבא נמצא המוזיאון הפתוח "סקאנסן" שהיה ברשימת מקומות הביקור שלי.

מצד שני – היה סגרירי עם נטייה לגשום וגם התברר שחלק מהמקומות שם נסגרים ב- 5, אע"פ שהמוזיאון פתוח עד 8.

סאבטקסט: מצד שלישי – חבל להפסיד… ויש כמעט שעה שלמה להספיק לראות את המקומות.

התלבטנו מעט והחלטנו להכנס.

המוזיאון הפתוח Skansen – מקסים!

כמיטב המסורת של מוזיאונים פתוחים, המוזיאון מדגים את המסורת והתרבות של שבדיה הכפרית. למעשה זהו מעין כפר קטן ובו בתי מגורים ובתי מלאכה מסורתיים המשוחזרים ממאות קודמות ובהם שחקנים מחופשים המסבירים על התקופות ועל "עבודתם" – אופה (קנינו עוגות) רוקחת, טווה, גנן ועוד…

הבתים יפהפיים וכל השחקנים / מספרים היו מקסימים ודיברו אנגלית רהוטה עם מבטא מושלם.

כל המקום מעוצב בטוב-טעם – פשוט כיף להסתובב שם.

בסקאנסן יש גם גן-חיות ובו חיות-בר נורדיות (שועל, דוב, אייל צפוני וכו') וגם פינת ליטוף.

על-אף השעה המאוחרת יחסית, הספקנו לראות כמה מבתי המלאכה ואפילו לעשות פיקניק קטן עם כריכים ופירות – עד שהחל לרדת גשם …

הסתתרנו, וכעבור כמה דקות הגשם פסק , השמש יצאה ואנו יכולנו להמשיך ולטייל בסקאנסן.

מומלץ!!

בתמונה: אחד מהבתים העתיקים במוזיאון הפתוח סקאנסן שהועבר בשלמותו למקום. זהו למעשה בית בסגנון נורווגי -עם דשא על הגג – זכר לימים בהם שבדיה ונורווגיה היו מדינה אחת  (עד שנת 1905).

בן: היום נסענו במטרו, במעבורת ובאוטובוס.

סאבטקסט: וגם בהליקופטר של להקת אבבא… 

חיפשנו מסעדה ומצאנו את "ברצלונה" – מסעדת טאפסים נחמדה עם מוזיקה מדליקה.

משם חזרנו במטרו בקו הירוק "שלנו" לאלביק

והסתיים לו יום נפלא!

לילה טוב 

תמונה לסיכום היום: כל מילה מיותרת

*

שבת, 11.7.15 – יום שמשי וחמים 

הערה: הכותרת צבועה בצבעי הדגל השבדי, החביב עלי מאד. פרטים בהמשך 

בכל תחזיות מזג האוויר להיום, התבשרנו על מזג אוויר שמשי, חמים ועם סיכוי אפסי לגשם.

לכן, תיכננתי ליום זה טיול קטנטן לאחד מפרוורי שטוקהולם, בהם שוכנים גני מיילס היפים.

בטיול שערכתי לפני 27 שנים, ביקרתי בגנים ואהבתי עד מאד.

אבא: מתי נבקר בעיר העתיקה? זה המקום הכי מפורסם וחשוב בשטוקהולם…

אמא: כשנחזור מהגנים. חבל לפספס, זה יום יפה היום ובטוח נהנה לטייל שם!

סאבטקסט: פתאום הוא מגלה התעניינות..? התמצאות…? 

בן: לי לא אכפת לנסוע לגנים, כי בעיר בטח תיכנסי כל הזמן לחנויות…

אז יצאנו לדרכנו, שהיתה מעט מורכבת.

בתמונה: המטרו של שטוקהולם, בצבעי הדגל הלאומי

שלב א': נסענו במטרו בקו הירוק לתחנה המרכזית וראינו שוב את עמוד הזכוכית של דדי. 

שלב ב': יצאנו לרחוב, חיפשנו דוכן להמרת מטבע כי נותרנו כמעט ללא sek.

בדרך נכנסנו לחנות הכלבו "אהלן" AHLENS – תודו שזה שם נחמד! – להפסקת שירותים. יש שם אגב, ארונית נחמדה ובה אפשר להטעין מכשירי טלפון ניד מכל הסוגים!

שלב ד' : נסענו באוטובוס לאחר הסברים של עוברי אורח ויורדים ב- Torsviks torg .

שלב ה': אמור להיות עוד אוטובוס. אנחנו ברחוב שומם… יש שלטים המצביעים לגני מיילס. הנהג הקודם אמר לנו שזה מרחק הליכה קצר.

אמא: אין לי כוח ללכת. מי יודע מה זה "קצר" אצל הנהג הזה…

סאבטקסט: אנשים סקנדינבים בריאים וגבוהים שמדברים על מרחק הליכה קצר הם חשודים בעיני. 

אבא: טוב, נחכה לאוטובוס.

בן: בואו נלך ברגל! אתם זקנים!

לאחר המתנה ללא תוצאות, התחלנו ללכת ברגל. זה לא היה קצר, אבל גם לא נורא ארוך.

הגענו לגני מיילס – Millesgarden  

גני מיילס נמצאים באי לידינגה – אחד מפרוורי שטוקהולם.

הפסל קרל מיילס ואשתו אולגה רכשו את פיסת הקרקע על המצוק, מעל אגם הצופה על שטוקהולם.

מיילס היה אחד מפסליה הדגולים של שבדיה ועבודותיו נמצאות בכנסיות, פארקים, מוזיאונים ומקומות ציבוריים.

עם השנים רכשו בני הזוג מיילס עוד ועוד קרקעות על המצוק, בנו עליו טראסות והוסיפו סטודיו, גן פסלים, מזרקות, בריכות ועוד.

מיילס אהד את התרבות היוונית והרומית ורבים מפסליו הושפעו מכך.

גולת הכותרת בביקור במקום הם הגנים היפהפיים בו פזורים פסליו של מיילס – חלקם הגדול על עמודים.

ועכשיו – התמונות תדברנה :

The Hand of God

איקארוס

Man and Pegasus

מזרקת טריטון

מראה כללי של גני מיילס:

אירופה על השור

ערכנו במקום פיקניק קטן ונהננו עד מאד. מושלם!

סיימנו את הביקור בגני מיילס וחזרנו למרכז העיר דרך כמעט כל השלבים שפורטו לעיל. 

הפעם ירדנו בתחנת המטרו Gamla Stan – זו העיר העתיקה של שטוקהולם.

התחלנו לסייר ברובע עם הבתים העתיק, הצבעוניים , הצפופים, בסימטאות הצרות בין כנסיות, מסעדות, בתי קפה וחנויות.

אמא: בואו נכנס לחנות הזו. תיראו איזה דברי יפים!

בן: לא! משעמם בחנויות. אני רעב!

אבא: אחר כך נלך לחנויות. בוא נטייל.

אמא: אז אולי אני רק אקנה דגל שבדיה?

אבא: את השתגעת?!? מה, את צריכה את דגל שבדיה? איפה תשימי אותו? בסלון?!

סאבטקסט: דגל שבדיה הוא להיט עבורי. ובכלל, למה שלא יהיה לי אוסף דגלים של המדינות בהן אני מבקרת?

בן: באמת מה את צריכה אותו? תנופפי איתו באירוויזיון?

לאחר שבני המשפחה דיכאו את רצונותיי, קניתי בכל זאת כובע שבדי עם צמות וקרניים – שיהיה לפורים…

כשחזרנו הביתה, הבנים שלי הודיעו לי שאוהדי שבדיה באירוויזיון חובשים אותו על ראשם…

בחג פורים באותה שנה, התחפשתי לשבדית :

*

בינתיים, ראינו בניינים יפים, את הסימטה הכי צרה בשבדיה (או אירופה) ומלא מלא אנשים. יש המון חנויות מעוצבות ומיוחדות – אבל המשתתפים הגבריים של הטיול לא נתנו לי יותר מדי להסתובב בהן.

סאבטקסט: עוכרי שמחות 

התיישבנו לאכול באחת המסעדות החביבות ונהננו לנו – בניינים יפהפיים מסביב, אנשים מעניינים מסתובבים, מוזיקה שמחה. נחמד.

גמלא סטאן

הנה דגל שבדיה

המדרחוב של גמלא סטאן

הכיכר מקסימה, מוקפת בבניינים צבעוניים עתיקים. אחד הבניינים נראה כמו ארמון וזהו בניין הבורסה המהודר שנבנה ב- 1776. כיום שוכנים בבניין האקדמיה השבדית וכן מוזיאון נובל וספריית נובל.

במרכז הכיכר ניצבת באר עתיקה וסמוך לה ספסלים עבור המטיילים.

בתים עתיקים צבעוניים סביב כיכר העיר

הבאר העתיקה ובניין הבורסה (מוזיאון נובל)

מוזיאון נובל

מוזיאון נובל הופיע ברשימת האתרים בהם תיכננתי לבקר בשטוקהולם.

נכנסנו לביקור בו (כשהאבא והבן מעט סקפטים) לאחר השוטטות בכיכר העיר וברחובות גמלא סטאן.

הצטרפנו לסיור מודרך באנגלית.

היה מעניין, מעשיר ובעיקר – מעניק השראה והערכה לאנשים המופלאים שזכו בפרס נובל.

במוזיאון ישנה תצוגה ממוחשבת של כל זוכי הפרס בששת התחומים. כמובן שחיפשנו את כל הישראלים שזכו והעניקו כבוד למדינה. 

בשטוקהולם מוענק פרס נובל בחמש קטגוריות – פיזיקה, כימיה, רפואה (או פיזיולוגיה), כלכלה וספרות.

פרס נובל לשלום מוענק באוסלו – אך הזוכים בו מופיעים גם הם במוזיאון.

המדריך סיפר על אלפרד נובל – תעשיין שבדי עשיר וממציא הדינמיט, על הצוואה שלו ובה ההחלטה להעניק פרסים למצטיינים בתחומים הנ"ל כלשנה מקרן של עיזבונו.

הוא סיפר גם על הטקס, על הדרך בה נבחרים הזוכים ועל התעודות שהם מקבלים – כל אחת מעוטרת ע"י אמן בצורה ייחודית לזוכה.

התערוכה הקבועה במוזיאון סוקרת את פועלם של הזוכים בפרס, מדגימה המצאות חשובות ובעיקר שמה דגש על יצירתיות ועל רוח ההשראה של האדם ותרומתו לחברה ולעולם.

נהננו ביותר! גם האבא והבן.

סאבטקסט: אמרתי לכם!

מתקרת המוזיאון נעות תמונות הזוכים בסדר אקראי על גבי סליל.

המדריך סיפר שמעל 900 איש זכו כבר בפרס נובל מאז ייסודו (שנת 1901). התמונות סודרו על המסוע באופן אקראי ואם מחפשים זוכה מסוים – אפשר להמתין לו 6 שעות – הזמן הלוקח לכל התמונות לנוע במסלול…

אנחנו זכינו לראות את אלי ויזל, את שמעון פרס וגם את ערפאת – רחמנא לצלן…

לדעתי הביקור במוזיאון נובל הוא בעל ערך מוסף. מומלץ בחום רב!!

כך נראה האולם המרכזי במוזיאון עם מסוע תמונות הזוכים המחובר לתקרה:

כשיצאנו מהמוזיאון – היתה לנו הפתעה : תזמורת הצבא השבדי התארגנה לקונצרט בכיכר העיר! כמה שאני אוהבת אירועים כאלה! 

עד לתחילת המופע הלכנו לאכול גלידה טעימה ואפילו ירד גשם פתאומי לעשר דקות (למזלנו, היינו בדיוק בחנות הגלידה).

המופע היה נחמד ביותר! הם ניגנו יצירות קלאסיות מוכרות (עם דגש על יצירות מלחינים רוסים) והמנצח הסביר על כל אחת מהן בשבדית ובאנגלית.

הנה מנגנת התזמורת הצבאית ברחבת מוזיאון נובל

ומה רבה היתה ההפתעה והשמחה כשהתזמורת ניגנה את זה:

בתום הקונצרט (הבן החל לסבול…) המשכנו לשוטט בגמלא סטאן.

לא נכנסנו לאף כנסייה, אבל ראינו את רחבת הארמון השבדי (לא משהו) וחיפשנו את הפסל הציבורי הכי קטן בשבדיה – Jarnpolke – "ילד מביט אל הירח". בעזרת מדריכת טיולים , עובד בפאב וקצת מזל – הגענו לכיכר הקטנה בה מוצב הפסל, לידו מונחות מטבעות – והאמונה אומרת כי מי שיגנוב מטבעות משם – מזלו יהיה רע כיוון שהילד רואה הכל ולא שוכח דבר. הנחנו שקל למזל…

הנה, שם בקצה הגינה היפה – נמצא הפסל הכי קטן בשבדיה:

וזה הפסל – "ילד מביט אל הירח". חדי העין יוכלו להבחין בשקל שלנו…

כוחותינו די אזלו.

יצאנו מגמלא סטאן (לפני – עוד סיבוב מהיר בחנויות המזכרות… לא קניתי דגל .)

ראינו עוד כנסייה יפה :

וזה הנוף שראינו לפני שנכנסנו למטרו :

נכון ששטוקהולם יפהפייה?

אבל, פתאום נזכרתי במשהו. 

ב"מירוץ למיליון", אחת מהמשימות היתה להגיע לתחנת מטרו מקושטת, מעוצבת ויפה במיוחד.

נזכרתי שסיפרו בתוכנית, כי בשטוקהולם נמצאת גלריית האומנות הארוכה ביותר בעולם מתחת לפני אדמה – תחנות מטרו אותם עיצבו אומנים שונים.

אמא: בואו ניסע לתחנת המטרו של המירוץ למיליון!

בן: נכון, אני רוצה לראות אותה!

אבא: לא עכשיו. אני עייף.

אמא: איזה מאמץ זה כבר? אתה בסך הכל נוסע במטרו, מחליף קו וזהו.

סאבטקסט: כרגיל, מנסה להתחמק! 

אבא: נלך מחר בבוקר.

אמא: מחר נלך לעוד תחנה. יש לי רשימה…

אבא: הגזמת לחלוטין!

בן: בואו ניסע לאחת היום ולעוד אחת מחר!

סאבטקסט: זה הבן שלי! 

וכך נסענו לתחנת המטרו המהממת Solna Centrum.

זו אמנם לא היתה התחנה של המירוץ למיליון, אבל היא היתה עוצרת נשימה!!

זאת הכניסה של המדרגות הנעות:

ככה התחנה נראית :

ואלה חלק מהציורים :

תחנת סולנה Solna מעוצבת כמערה ירוקה – אדומה ונותרה בשנות ה-70 על ידי האומנים Anders Åberg and Karl-Olov Björk.

פרשנות האמנים היא למעשה ביקורת על השתלטות התעשייה והאיום (האדום) על הטבע (הירוק) – נושא שהעסיק רבים בשנות ה-70.

אפשר לקרוא על אמנות המטרו בשטוקהולם בקישור הזה

ובינתיים – להנות מעוד תמונות של תחנת המטרו המטריפה הזו.

התעשייה מאיימת על הטבע

תמונה פרידה משפחתית משטוקהולם

משטוקהולם המקסימה אנחנו ממריאים לברגן שבנורווגיה – משם נתחיל טיול מופלא בנורווגיה המהממת.

אתם מוזמנים לכאן כדי לקרוא על הרפתקאותינו בנורווגיה וכדי לצפות בתמונות רבות נוספות משטוקהולם.

אבל לפני זה, אי-אפשר להיפרד משבדיה ומשטוקהולם בלי השיר הזה – Heroes

זוכה אירוויזיון 2015 מונס זלמרנוב (החתיך!) בשיר שהוא להיט גדול !!

להתראות לך שטוקהולם הנפלאה…