מבקרים בשוויץ השכנה

איטליה: אגמים, עיירות ופסגות – טיול בשלושה דורות (#11) – חלק י”א : מבקרים בשוויץ השכנה

אנו עומדים בפני היום המלא האחרון של הטיול ואותו יום יועד לטיול בשוויץ.

כולנו, ובעיקר הבנים, מאד שמחים שנבקר ב"עוד מדינה"…

יום חמישי,26.7.12 – יום טיול בשוויץ :
התכנון ליום זה (מועתק מעפרה שהעתיקה מאורן, מזיוה ועוד…):
• נסיעה ללוקארנו ומשם לקחת את רכבת ה-צ'נטוואלי עד S. Maria Maggiore וחזרה ללוקארנו.
• משם נסיעה ברכב לכיוון העיירה טנרו (Tenero) ומשם לכיוון Valle Verzasca. עצירה בסכר ורזסקה Verzasca Dam, ממשיכים בעמק לגשר Ponte dei Salti at Lavertezzo , ממשיכים בנסיעה עד סוף העמק בכפר Sonogno.
• מסתובבים חזרה ונוסעים לאסקונה Ascona שם ניתן לאכול ארוחת ערב ולחזור למלון.
• רעיונות נוספים בספר המשפחה – מסלול מס' 5 , ע"מ 46 – 53.
• ספר המטייל ברכב – טיול מס' 3 , ע"מ 20-23.
• מדריך פספורט.
• רעיונות נוספים – בדפים שהדפסתי.
• יש רעיון לקחת שייט מסטרזה לללוקארנו על אגם מאגו'רה – זה עניין של שעתיים בערך. מלוקארנו לוקחים את רכבת Centovelli עד התחנה הסופית בדזדמונדו. ומשם לוקחים עוד רכבת חזרה לסטרזה.

זה, בין היתר, מה שמחכה לנו :

*

תכנון מול ביצוע:
לוקארנו, נסיעה ברכבת הצ'נטוואלי לכפר ראסה, עליה ברכבל וטיול רגלי בו. ביקור בסופר שוויצרי. נסיעה לסכר ורזאסקה וגשר פונטה דה סלטי. מסעדה בערב באיטליה.
ConfusedRolling EyesProud

בוקר. יורדים לחדר האוכל, אוכלים בנחת, מקבלים ביצים מפרופסור מקושקשת ושותים שתי כוסות קפה הפוך, כל אחד.
אני משוחחת עם עפרה ואנחנו מנסות לתאם טיול ביחד. עפרה ביררה ויודעת כי אפשר לקבל הנחה ל"קבוצה" ברכבת צ'נטוואילי ואנו מנסות לתאם שעת יציאה דומה לכיוון שוויץ.
לא כל -כך הולך לנו. עפרה וחבורתה יצאו קודם – הם הרבה יותר חרוצים… אנחנו מדברות בדרך ומסכמות שאם הם יגיעו לפנינו ותהיה רכבת, הם יצאו לדרך ולא יחכו לנו. אם נספיק להיות ביחד – מה טוב.

עוברים את הגבול ונכנסים לתוך שוויץ. הנוף, בינתיים, אותו הנוף.

להתראות איטליה להתראות איטליהשלום שוויץ

*

מגיעים לאסקונה וללוקארנו ומחפשים חניון סמוך לרכבת. כמובן שעפרה נתנה לי הנחיות בטלפון היכן כדאי להחנות וכך עשינו. נכנסים לחניון, לוקחים כרטיס (-פרט חשוב!) ואז מגיעים לתחנת הרכבת.
עפרה וחבורתה יצאו כנראה ממש כמה דקות לפני. אוף. Sad התבאסתי שלא נהיה ביחד, אבל כעת מתחילה דילמה חדשה – לאיזו תחנה לקנות את הכרטיס.
הפקיד בתחנה אמנם יודע אנגלית, אך לא מאד נחמד ולא עוזר לנו עם רעיונות לטיול. אותו מעניין רק למכור כרטיסים.
בספר ובדפים שלי מציעים לנסוע עד סנטה מריה מאג'ורה, אבל אני זוכרת שעפרה אמרה לי שם אחר…. רשמתי איפשהו ואני לא מוצאת…. Evil or Very Mad

סבא: מה רע להשאר פה? נשב בבית – קפה, נסתכל על האגם, נטייל קצת ברגל… זו עיירת נופש מובהקת…
סבתא: כן, אולי נוותר. זה סתם שיגעון. נטייל לנו כאן, ניכנס לסופר וניסע למקומות אחרים.
אבא (מטיף Twisted Evil ): ככה התכוננת ליום הזה?!? את לא אחראית! רק תלויה בעפרה ובהצעות שלה? איפה הפתק עם השם?!? תתקשרי אליה!!
אמא: מה אתה צועק?!!? Mad הכל תלוי תמיד רק בי. לא מוצאת עכשיו ולא זוכרת! קורה…
מנסים להתקשר לעפרה – היא תמיד יודעת הכל. אין תשובה. אוף.
הרכבת הבאה יוצאת רק בעוד שעה וקצת. עצבים, חוסר אונים…

*

מנסים שוב ליצור קשר עם עפרה בטלפון – אין תשובה…
מנסים לסמס בפלאפון הישראלי והנה – נס! יש תשובה מעפרה ואהוד. מסתבר שלטלפון האנגלי שיש לשתינו אין קליטה בהרי שוויץ… שיחה מהירה ותיאום עמדות ומסתבר שעפרה (וזיוה!) ממליצה לטייל בכפר ראסה. כדי להגיע לכפר זה יש לרדת בתחנה שנקראת Verdasio.

ובא לציון גואל.
כולם נרגעו.
קנינו כרטיסים (לפחות קבלנו הנחה לילדים…).
נשארה לנו כמעט שעה עד צאת הרכבת הבאה.
מה עושים בינתיים?
בנים: רוצים לרכב על אופניים!
אמא, אבא, סבא, סבתא : לא ולא!
הזוי!!…
אז מה נשאר?
בית קפה כמובן….
יחסית לשוויץ, לא היה יקר. קיבלו שם גם אירו.
ישבנו קצת, שתינו ונרגענו. הבנים קצת קיטרו בכל פעם שראו דמות על אופניים…) ואז חזרנו לתחנת הרכבת.

תחנת הרכבת בלוקארנו. מחכים לרכבת הצ'נטואלי. קיבלנו מהפקיד האפאטי בתחנה מפה נחמדה של מסלול הרכבת, שם הואיל לסמן לנו היכן לרדת. הכרטיס שקנינו כולל גם נסיעה ברכבל לכפר ראסה.

סבתא : אני עדיין לא מבינה מה השיגעון הזה עם הרכבת. כל מה שאת אומרת, ישר אנחנו צריכים להסכים? אני בכלל לא בטוחה שמתאים לי לנסוע ברכבל.
סבא: מספיק רכבלים כבר היו לנו בטיול.
אמא: כן, אבל עכשיו זה משהו שונה וחוויתי.
אבא: בשביל מה יש לנו מכונית?
סבתא: כן, שילמנו עכשיו הרבה כסף לרכבת כשבעצם יכולנו לנסוע במכונית ולהנות מהנופים.

וכך הם המשיכו והמשיכו… הטפות וקיטורים אינספור.

סאבטקסט : נמאס לי סופית. היום יורדים עליי כל הזמן. בסך הכל אני מתכננת לכולם וכרגיל – יש תלונות. מעצבנים אתם! MadTwisted EvilCrying or Very Sad
בר-מצווה (מציל את המצב) : אני דווקא מאד רוצה לנסוע ברכבת. בטיול הזה נסענו במכונית, ברכבל סגור, ברכבל פתוח, במגלשת הרים ובספינה. ברכבת עדיין לא נסענו!
סאבטקסט: חמוד שלי. ילד של אמא שלו. Proud

אני (מקבלת אומץ) ומקריאה (שוב) מהספר : כתוב בספר שזו רכבת שכאילו נכתב עליה השיר "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת". זו אחת מעשר נסיעות הרכבת המומלצות בעולם.
וחוץ מזה, כבר קנינו כרטיסים.

זהו. לעלות נוסעים (לארץ הצעצועים… מזכיר לי תמיד את נדי פעמוני Laughing )

סוף סוף הגיעה הרכבת ואנחנו עלים עליה וכמצוות הדפים שלי מתיישבים בצד הדרומי – כלומר, כאשר הרכבת נוסעת מערבה, יש לשבת בצד שמאל וכך אנו אמורים להנות מהנוף הרבה יותר.
מה שנכון – נכון.

נוף מהחלון  + פחית דיאט קולה

אנחנו מתפזרים בין הקרונות (קצת מתאווררים זה מזה…).
מר אוזניות יושב לידי ואומר : מרגישים שזה נוף של ארץ אחרת.
צודק.
הבתים נראים שונים, כך גם מראה הכפרים, והנוף הכללי.

נוף מחלון הרכבת
נוף מחלון הרכבתנוף מהחלון + פחית דיאט קולה

מדי פעם הרכבת עוצרת בתחנה ומשמיעה קולות ציפצוף ושריקות כמו "רכבת של פעם". אהבתי.
לרכבת יש כבלים של חשמל מעליה (שמתי לב רק לאחר דקות ארוכות של נסיעה).
מדי פעם אנחנו נכנסים למנהרות, נוסעים על גשרים ורואים גשרים אחרים מרחוק.
הנוף מקסים!
בחלק מהתחנות, תלויות "תמונות של פעם". ממש ממש נחמד.
לאט לאט כולם משתכנעים ששווה היה לנסוע ברכבת ואפילו לא הגענו…
מר אוזניות: אני חושב שזה הדבר הכי מיוחד שעשינו בטיול הזה.
אמא: RazzRolling EyesShocked
סאבטקסט: מתוק שלי. הבן של אמא שלוSmile

תמונות של פעם בתחנות הרכבת השונותP7260166 - עותק.JPGP7260162 - עותק.JPGP7260166 - עותק.JPG P7260162 - עותק.JPG

גשרים שראינו בדרך 

P1070749 - עותק.JPGP7260168 - עותק.JPG
P1070749 - עותק.JPG P7260168 - עותק.JPG

הנה הרכבת במלוא הדרה + הכבלים מעל

רכבת הצ'נטוואילי

רכבת הצ

*

נוסעים ברכבת הצ'נטוואלי (פירוש השם, אגב, הוא "רכבת מאה העמקים") ונהנים מהנוף היפה.
והנה – הגיע הרגע לרדת בתחנה "שלנו" – תחנת ורדאסיו Verdasio – תחנה מס' 8 מלוקארנו.

יורדים בתחנה.
שממה.
איתנו עוד משפחה גרמנית / אוסטרית או מכל מדינה ששורשיה אנטישמים (אני נוראית, אני יודעת…. Twisted Evil ) יש להם ילדים קטנים די מעצבנים ומכאן העוינות שלנו…

אנחנו מגיעים ל"משרד הרכבל" – נטוש. יש בו שלט בשוויצרית ובו מידע על שעות הפעילות ועוד פרטים. למיטב הבנתנו כל 20 דקות יוצא קרון. בכל קרון יכולים להכנס עד 7 אנשים.
ברור שנצטרך לוותר למשפחה ה… כי יש להם ילדים קטנים Twisted Evil

מה שמעניין – שאין אף אחד שמפעיל את הרכבל.
עם עפרה אין לנו קשר.

שוב מתחילים קיטורים (מזמן לא היו) – ככה תיכננת, אין לנו מזל וכו' וכו' וכו'.

ופתאום…. מגיע בן אדם שבא לתקן או משהו בסגנון את הרכבל. מדבריו, אנחנו מבינים שעכשיו יש הפסקת צהריים Crying or Very SadConfusedMad ורק בעוד כשעה יצא הקרון הבא…
אין מילים.

(כמובן שיש הרבה מילים לסבתא, לסבא ולאבא. לילדים יש פחות מילים כי הם רוצים לעלות לכפר . לסאבטקסט יש גם שפע של מילים אבל עדיף שבשלב זה הן לא ייחשפו. חלק מהן מביעות את רצונה לתכנן את הטיול הבא כטיול לזוג בלבד Smug )

בינתיים -בואו ותראו באיזה מקום מהמם ושוקק חיים בילינו שעה וחצי.

תחנת הרכבת ורדאסיותחנת הרכבת ורדאסיו

*

איכשהו עבר הזמן ואפילו קיבלנו "צ'ופר" – הפסקת הצהריים התקצרה ולא היה צריך לחכות 20 דקות בין עלייה וירידה של קרון. הדיוק השוויצרי לא פעל הפעם וזה היה לטובתנו…
כמובן שמשפחת המעצבנים עלתה לפנינו (מסתבר שחיכו להם למעלה – אולי קרובי משפחה? מי יודע והאמת שלא התעניינו…).

העלייה למעלה ברכבל היתה חווייתית, דחוסה ומעט מפחידה (סבתא היתה די מודאגת…).
הנוף – מהמם. למטה זורם נחל בצבע טורקיז ומרחוק רואים שלג על פסגות ההרים.
יפהפה.
על פי המפה, הכפר ראסה שוכן בגובה של כ – 900 מטר.

מצורפות תמונות שצולמו במסע למעלה…

קרון הרכבל הרעועהנחל למרגלות הרכבל

הנחל למרגלות הרכבל

הנוף בדרך לכפר ראסה.
קצת מזכיר את הכרמל…
P1070757 - עותק.JPGP1070757 - עותק.JPG

*

טוב. אז לאחר דרך חתחתים שכללה עיכוב בתחנת הרכבת בלוקארנו, המתנה מורטת עצבים בתחנת ורדאסיו ועלייה רעועה ברכבל, הגענו לכפר ראסה Rasa.

הכפר ראסה במרומי הרי שווייץ

ומה מיוחד בכפר ראסה?
שאין בו כלי רכב. אין מכוניות, אוטובוסים, מוניות. רק שבילי הליכה. כלומר – הרכבל הרעוע הוא למעשה הגישה היחידה לכפר זה. כאילו הזמן עמד מלכת. בתי אבן, גינות ירק והמון פרחים. וכמובן -הנוף המדהים!
עפ"י מה שהבנו הבתים שם הם בעיקר בתי נופש, ובתקופת החורף לא מתגוררים שם אנשים.

P1070763 - עותק.JPG

כשיצאנו מתחנת הרכבת העליונה, ביררנו קודם את לוח הזמנים של הרכבל לצורך ירידה ובתיאום עם הרכבת שתחלוף למטה. תיכננו כשעה וחצי לשהייה במקום.
כשנכנסים לכפר יש שלטים המסבירים על המקום , כולל היסטוריה וכן שלטים המצביעים על מסלולי טיולים במקום.
מצורף קישור עם מידע באנגלית על המקום – ראסה – ​מתוך Swiss Info

P7260222 - עותק.JPG P7260221 - עותק.JPG

הגענו לנקודת תצפית בצומת שבילים. ישבנו על הספסל , אכלנו קצת ונהננו מהנוף היפה.

ספסל ותצפית בראסה

סבא: איזה מקום מיוחד!
אמא: אתם רואים?!? היה שווה, נכון?
סאבטקסט: צריכה חיזוקים. לא בא בקלות… Rolling Eyes
סבתא: יש לי עדיין קצת בחילה מהרכבל וכל הטלטלות. הנה, יש כאן איזה בית-קפה קטן. אני אלך לשבת קצת שם ואשתה תה.
בר-מצווה: אבל אני רוצה לטייל ברגל!
סבתא: אף אחד לא צריך לבוא איתי! אני אנוח לי שם לבד (אמרתי לכם כבר, היא מאד עצמאית…).
אמא: בסדר. אנחנו נטייל קצת ואז נחזור אלייך.
מר מזג-אויר: ראיתי שיש כאן סימון למסלול טיול. בואו נלך!
בר מצווה: כן! כן!
מר אוזניות: קדימה. אי אפשר לשבת כל הזמן.
אבא: אנחנו נבוא אתכם.
סבא: אני אטייל לי כאן בשבילי ואהנה מהנוף.

בית הקפה בראסה
ספסל ותצפית בראסה

אנחנו הולכים בעקבות הבנים והשביל המסומן -כתוב שמוביל לחורבות כנסייה עתיקה בואדי.
אמא: אני לא מוכנה לרדת כל-כך הרבה. זה אומר שאחר-כך צריך לעלות!
בנים: אנחנו יורדים!
אבא: לא להתרחק!

וכך – שוב התפצלנו… wink
סבתא בבית קפה.
סבא מטייל לאיטו.
נכדים מטיילים אי-שם בואדי בהרי שוויץ.
אמא ואבא מחכים להם באיזו קרחת יער.
ואז מתחילים לקרוא להם ומפרים את השקט השוויצרי בצעקות ישראליות…. תחזרו כבר! תעלו!!!
אמנם אנחנו סומכים עליהם, אבל שלא יתרחקו יותר מדי…

לאחר זמן מה הם עולים, מרוצים שקצת הוציאו אנרגיה וגילו מקומות חדשים.
אנחנו עולים למעלה וממשיכים לטייל.
האמת – כל אחד די שוטט לבדו ובדק את המקום.
כנראה שלראסה היתה השפעה מרגיעה עלינו, במיוחד לאחר השעות העצבניות שקדמו לביקור במקום. כל אחד תפס קצת מרחק מהאחרים והתאוורר…Confused

בית הקפה בראסהתמונת פרידה מראסה

*

הטיול שלי בראסה כלל התבוננות על הבתים היפים, על הפרחים ועל גינות הירק – נראה כי התושבים / תיירים מגדלים ירקות כחלק מתרבות המקום הצנוע הזה. התפעלתי מהפרחים, מהאסתטיקה של הגינות המטופחות.

פרחים

גיליתי בתים עם שעון שמש, חתולים מתוקים וחצרות עם כסאות-נוח.
ממש פינת חמד בקצה העולם.

בית עם שעון שמש

סוכת גפנים

הגעתי לנקודת תצפית נוספת ובה שלט המפרט על גובהן של פסגות ההרים הנראים מהמקום. בכל פינה – ספסל ישיבה ומדי פעם "קולר" לשתייה.

תצפית לנוף עם ספסלים ומפת פסגות הרים

*

במהלך הטיול פגשתי את סבא שמאד התפעל מהמקום ומגינות הירק.
סבא: זה המקום הכי מיוחד ומעניין שהיינו בכל הטיול!

אחר-כך פגשתי את מר אוזניות וגם את בעלי היקר שבאו לתצפת איתי…

מלבדנו היו מעט מאד תיירים שבאו לטייל במקום.

עכשיו אתן לתמונות לדבר.

P1070763 - עותק.JPGחצר מטופחת IMG_1447 - עותק.JPG

IMG_1446 - עותק.JPG

שבילים בין בתי האבן

*

מצורפים שני שלטים בראסה – מידע כללי ומידע על פסגות ההרים באחת התצפיות.

P1070793 - עותק.JPGP1070783 - עותק.JPG
P1070783 - עותק.JPG
הנוף המדהים שרואים מאחת מנקדות התצפית של ראסההנוף P1070793 - עותק.JPG

*

סיימנו את סיורינו המרגיע בראסה וחזרנו אל הרכבל. הירידה היתה די מפחידה – תלול, רעוע, מתנדנד… אבל הגענו בשלום וחיכינו בתחנת הרכבת כדי לחזור לכיוון לוקארנו.
עכשיו כולם היו יותר מחוייכים ונינוחים, אם כי קצת רעבים…

זה שעולה וזה שיורד... זה שעולה וזה שיורד...תמונת פרידה מראסה

P1070805 - עותק.JPG

תמונות שצולמו בדרך חזרה ברכבת הצ'נטוואלי

P1070807 - עותק.JPGP1070805 - עותק.JPG

P1070807 - עותק.JPG

*

חזרנו ללוקראנו. עכשיו החלה סאגה חדשה.

סבתא: אני חושבת שסיימנו להיום. עברנו מספיק הרפתקאות, אני די עייפה וחוץ מזה מתחיל להיות מאוחר.
אמא: אבל יש עוד הרבה מה לראות באיזור. בתוכנית שלי כתוב…
סבתא: לא תמיד צריך ללכת לפי התוכנית! חוץ מזה, בכלל לא היינו בחנויות ואני רוצה להכנס לסופר ולקנות כמה דברים ושוקולד שוויצרי.
סבא: כן, גם אני רוצה להכנס לסופר. וגם צריך לאכול, עוד לא אכלנו כמו שצריך היום.
אמא: אז אתם רוצים להגיד לי שהסתיים הטיול? לא חבל? יש את הגשר המקסים בעמק ורזאסקה. אפשר לקנות פיצה ולאכול באוטו בדרך.
סאבטקסט: אוף !!! כפויי טובה כולכם! Twisted EvilMadTwisted Evil

אבא: כמה זה רחוק מכאן?
אמא: לא כתוב במדוייק בדפים שלי. נראה לי שזה לא מאד רחוק.
בר-מצווה: אני רוצה לראות עוד מקומות, זה טיול הבר-מצווה שלי!!
סאבטקסט: הנה באה הישועה Proud
מר אוזניות: ומה עם הגשר של הבאנג'י? אני רוצה לעשות באנג'י!
סאבטקסט : as if….
אמא: אתה מתכוון לסכר. כדאי באמת לראות…
אבא: תשכח מזה שאתה עושה באנג'י!
מר מזג-אוויר: זה בזבוז להגיע עד לכאן ולא לראות עוד מקומות!
סאבטקסט:חמוד שלי. ילד של אמא שלוSmile

הוחלט שלא להחליט.
במילא צריך להוציא את המכונית מהחניון.

כעת, מגיע אחד מהסיפורים ההזויים / הביזארים / המשונים של הטיול… smiley

ניגשים עם כרטיס החנייה למכונת התשלום.
ומה מגלים?
המכונה מקבלת רק פרנקים שוויצרים.
האם יש לנו פרנקים שוויצרים?
לא ולא.
אין שם שום אופציה לאירו או לכרטיס אשראי.
מה עושים???? Question

מצלצלים בכפתור שכתוב עליו בגרמנית "עזרה".
עונה קול של איש זקן שמדבר כמובן רק שוויצרית / גרמנית / השד יודע מה.
מנסים להסביר לו באנגלית את הבעיה, אך אין שום הבנה. מנסים גם בקצת צרפתית שאני יודעת. נאדה.
אני נזכרת בקופאית הקשישה מהמרמולדה. אותו סגנון, רק שהפעם אנחנו כלואים בחניון…. Evil or Very MadRolling Eyes

ואז, סבא מחליט לנסות לדבר לאיש שמאחורי הכפתור.
סבא, שורשיו מאוסטריה. הוא זוכר משהו מהשפה כשהיה ילד ומדבר לקשיש באוסטרית / גרמנית ויידיש.
אנחנו מתפוצצים מצחוק LaughingLaughingLaughing סבא עומד מול רמקול ומדבר עם האיש שבקיר + הסברים בידיים (אבל ההוא כמובן לא רואה).
קטע גדול!

למרבה הפלא, יש איזשהו ניצוץ של הבנה מהקיר.
סבא מסכם איתו (או לפחות חושב שמסכם איתו…) שאנחנו נשלם באירו את התשלום עבור החנייה. נשים את הכסף בתיבה שנמצאת בקומה הראשונה (אמיתי! אמיתי!) ואז האיש שבקיר יפתח לנו את המחסום…

אני מצלמת ליתר ביטחון את כרטיס החנייה – כדי שלא נקבל איזו תביעה שוייצרית…
מתחילים לרדת בחניון המפותל עד מאד (ושוב- כל הכבוד לנהג שבקושי יכול היה להסתובב עם הרכב הענקי בין המעברים הצרים של קומות החניון). מגיעים לתיבה ובחשש גדול מאד מכניסים לשם 12 אירו (עפ"י חישובינו זו ההמרה מהפרנק השוויצרי) + כרטיס החנייה.
אמא'לה – איזה פחד…

מגיעים למחסום. הוא סגור.
שוב מצלצלים באיזה פעמון. אחרינו כבר יש 2-3 מכוניות עם אנשים חסרי סבלנות.
האם נשאר כלואים בחניון השוויצרי בלוקארנו + סכנת תביעה משפטית מממשלת שוויץ?…..
Rolling EyesConfusedShockedRolling Eyes

הרגע הנכסף הגיע, המחסום נפתח ואנו יצאנו לחופשי, ללא סכנת קנסות ותביעות משפטיות. גילינו יושרה, הגינות ותושייה. סבא היה מאד מרוצה שבזכותו נפתרה הבעייה וכולנו היללנו ושיבחנו אותו.
מרוב התרגשות, שכחנו שהתווכחנו לאן ניסע ומה נעשה. מכיוון שהאוטו היה צריך לנסוע, הקפנו את הכיכר המרכזית בלוקארנו כמה פעמים עד שנחליט לאן לנסוע Embarassed .

ותוך כדי ההקפות, הויכוח חזר…
אמא: אני עדיין חושבת שכדאי לנו לנסות ולהגיע לסכר ורזאסקה. אומרים שזה מדהים. ויש גם גשר מקסים….
סאבטקסט: אולי עכשיו הם יתרככו Rolling Eyes
סבתא: אני רוצה עכשיו לעצור! וללכת לסופר! הנה יש כאן רשת שאני זוכרת מגרמניה (נדמה שלי שזה היה לידל או אלדי אבל אני לא בטוחה).
אבא: גם אני רוצה לעצור. לנוח קצת, לקנות… אולי באמת כבר מיצינו כבר את היום הזה.
בר-מצווה: אבל אני רוצה לנסוע לסכר ולגשר! אני לא מוכן לוותר! אמא תגידי לו!
סאבטקסט:איזה ילד. איזה ילד! ילד זהב של אמא שלוProud

(

  • (בראסה היה יותר רגוע… )

לא עזר לי, לסאבטקסט ולבר-מצווה. עצרנו באיזו שכונה בלוקארנו וחלק מבני המשפחה נכנסו לסופר וקנו שוקולדים וכל מיני דברים.
ברחבה בה החננו את המכונית היו אגב, שירותים ציבוריים מהנקיים ביותר שראיתי מעודי. תקן שוויצרי.

לאחר כמה דקות של אי-ווודאות Confused מתח Frown ועצבים Mad מצד כמעט כולם (ואולי בן-זוגי צדק שמיצינו כבר את היום הזה) ולאחר שהקניות הושלמו וכירסמנו איזה משהו התקבלה החלטה.
נתחיל לנסוע לכיוון הסכר. בעיקר בגלל שהבנים, ובראשם הבר-מצווה לוחצים. אם הם לא היו, כנראה שגיל הזהב (וגם בן-זוגי שייך אליו ברגעים אלו… Twisted Evil ) היה מכריע והיינו חוזרים לאיטליה ולכיוון המלון.
מצד אחד – השעה כבר באמת מאוחרת (כבר 4-5 אחה"צ) ומצד שני – יש אור עד 9. באמת חבל לא לנצל את היום האחרון.
אז יצאנו לדרך…
Rolling Eyes

התחלנו לעלות בכביש הררי ומפותל. מזמן כבר לא היה לנו כזה…
ומזמן כבר לא הזכרתי את מיודענו הג'יפיאס – או "המכשיר".
במכשיר לא קיים סכר ורזאסקה. גם אין את הגשר המפורסם פונטה דה סלטי.
שוב התחילו הערות נוסח "את והמידע שלך, רק בספר הזה כתוב עליו כאן לא שמעו על המקומות האלו…") אבל למרבה המזל, היו שלטים בדרך שהראו ציור של סכר.

אגב – אמנם נסענו במקום שנקרא עמק ורזאסקה, אבל למעשה נסענו במעלה הר מאד תלול. לרגעים הכביש הזכיר את הדרכים בדולומיטים…

לאחר נסיעה של כ-40 דקות, הגענו לסכר ורזאסקה.

Verzasca Dam

מקום מדהים, עוצמתי. את קפיצות הבנג'י סיימו להיום , לאכזבתו של מר אוזניות ולמרבה ההקלה אצל המבוגרים.. (בדיעבד, הסתבר שעפרה וחבורתה היו כאן לפנינו וכן הספיקו לראות כמה קפיצות בנג'י. לעומת זאת, הם לא טיילו הרבה בכפר ראסה כי הגיעו בדיוק חצי שעה לפני הפסקת צהריים המפורסמת ולא רצו להשאר למעלה יותר משעתיים.. אז לכל סיפור יש כמובן שני צדדים…).

כמה תמונות מסכר ורזאסקה:

צד אחדצד שני

צד אחד

*

קצת על הסכר…
סכר ורזאסקה (Verzasca Dam) – אחד הסכרים הגבוהים ביותר בעולם, יוצר את האגם המלאכותי Vogorno. ניתן ללכת לאורך הסכר ולהתפעם מעוצמת הנוף והעמק הנהדרים. מכאן אפשר לבצע את קפיצת בנג'י הגבוהה ביותר בעולם ממבנה: קפיצה מגובה 220 מטר. תוך 7.5 שניות תגיעו למטה במהירות של 120 קמ"ש. הקפיצה מותרת מגיל 10 וממשקל גוף 45 ק"ג לפחות. כך עשה פירס ברוסנן בסרט Golden Eye מסרטי ג'יימס בונד.
והמחיר…. כ- 1000 ש"ח. כן מר אוזניות יקר שלי… כשתהיה גדול . ולא כשאמא, אבא, סבתא וסבא עומדים וצופים בך.

מרפסת תצפיתהצד שלא ראינו...

למעוניינים בבאנג'​י בשוויץ

הסכר- צולם בשעת הנסיעה... Verzasca Dam

*

לאחר הסיור המרגיע על הסכר והתצפית על הבנג'י שכבר לא עבד כולם היו יותר נינוחים ורגועים.

אבא: נו, אז מה אתם אומרים? לאן נוסעים עכשיו? לחזור או להמשיך?
סבא: לאן שתחליטו אני אסע אתכם.
אמא: אני תמיד בעד לראות עוד מקומות עד כמה שאפשר. אתם יודעים מתי ואיפה ננוח…. Twisted Evil
בר-מצווה: אני רוצה לראות את הגשר שסיפרת עליו!!!
מר אוזניות: כן, גם אני רוצה לראות עוד מקומות.
מר מזג-אוויר: וגם אני לא רוצה לחזור עדיין. רוצה עוד להנות ממקומות חדשים ביום האחרון לטיול!
סאבטקסט:איזה פירגון. איזו גאווהVery Happyאח-אח. אלו ילדים גידלתי, לתפארת מדינת-ישראל! ילדים של אמא שלהם.SmileProudNodRazz

surprise
אמא, פונה לסבתא, שהיתה מקור ההתנגדות הגדול קודם לכן: נו, מה את אומרת?
סבתא: נו טוב, אני לא אעמוד בדרככם ולא אקלקל. שנגמור את הטיול בטון יפה. אבל, רק שלא נסתבך שוב עם החושך ועם מסעדה שלא מוצאים!
סאבטקסט: I rest my case

וכך נסענו במעלה הכביש לכיוון הגשר המצולם ביותר בשוויץ – פונטה די סלטי.
Cool

לא ניכנס עכשיו לסוגיות GPS שקצת חזר לעצבן. במהלך הנסיעה (שלפחות לא היתה ארוכה ולכן לא לוותה בהערות משנה Twisted Evil ) נזכרתי שיש לתכנת את הג'יפי לכפר לאוורטצו (Lavertezzo) וכך מגיעים לגשר.

Lavertezzoשוויץ

ואז הגענו לחניון הקטן ליד הגשר.

מה אומר ומה אגיד?
מילא הגשר המיוחד הזה שצורתו כשתי קשתות. הוא מקסים ללא כל ספק. אבל, הנהר למרגלותיו היה כאן העניין האמיתי. מ-ד-הי-ם !!! מי טורקיז צלולים וסלעים עם פסים. מקום פשוט מדהים !!!!

סבתא: הוי, כמה שהמקום הזה נהדר! זה המקום הכי יפה בכל הטיול!

סאבטקסט:ConfusedRolling EyesShocked ולחשוב שלפני שעתיים התנגדת נחרצות לסוע לכאן! כנראה שהיית מפסידה את "המקום הכי יפה בטיול" Wink …

ועכשיו ניתן לתמונות לדבר.

IMG_1451 - עותק.JPGP7260261 - עותק.JPGIMG_1451 - עותק.JPG P7260261 - עותק.JPG

 

נהר מי הטורקיז והסלעים המפוספסיםP7260260 - עותק.JPGP7260260 - עותק.JPGIMG_1453 - עותק.JPG

IMG_1453 - עותק.JPGפסים על הסלעים

*

ועכשיו – הגשר:

הבנים צועדים על הגשר

פרידה מהגשר
*

הגשר הציורי על הנהר Ponte dei Salti.
זהו גשר בסגנון רומי (אך לא מהתקופה הרומית) הנקרא גשר הקפיצות, על שום צורתו הפתלתלה, החוצה את הנהר מול הכפר לָבֶרְטֶצָה (Lavertezza).
ישנם אנשים אמיצים / לא נורמלים הקופצים מהגשר היישר אל מי הנהר הקפואים (שנראים גם לא מאד עמוקים).
אפשר גם סתם , כמו שאנו עשינו,להשקיף על המים הירוקים-אזמרגדיים הנהדרים; אפשר לרדת מטה, אל שפת הנהר, ולהתרענן במימיו הקרירים – ואפשר להשתזף פרקדן, כפי שעושים כאן עשרות צעירים בסופי השבוע.

בני המשפחה על הגשר

סמוך לגשר מתחיל מסלול הליכה יפה ולא מסובך הנקרא "שביל האומנות" (Sentiero dell'arte). שביל באורך 4.5 ק"מ המתאים לכל המשפחה. לאורך המסלול מוצגים פסלים של אומנים. אפשר להסתפק בהליכה של כחצי שעה לכל כיוון כדי להנות מיופי העמק. אפשר לברר בלשכת התיירות את לוח הזמנים של האוטובוסים וכך ללכת בכיוון אחד ולחזור באוטובוס בכיוון השני.
אנחנו לא עשינו את המסלול (אע"פ שסאבטקסט מאד רצתה אך לא העיזה לצייץ יותר).
במקום זאת, הבנים ירדו למטה לנהר וטיפסו על הסלעים ואנו המבוגרים, השקפנו עליהם….

מסלולי הטיול בהם לא צעדנו

בקיצור: היה שווה.

בני המשפחה על הגשר

View from a Bridge

P7260286 - עותק.JPGP7260286 - עותק.JPG
P7260302 - עותק.JPGP7260302 - עותק.JPG

פרידה מהנהר

קשה היה להפרד מהמראה המקסים של הגשר והנהר המיוחד הזה.
אבל… אין ברירה.
צריך לחזור. צריך לעבור את הגבול חזרה לאיטליה. צריך לאכול. צריך להגיע למלון . ולארוז…
מחר חוזרים הביתה… Rolling Eyes

פרידה מהגשר פרידה מהנהר

*

התחלנו את הדרך הארוכה בחזרה. דרך פתלתלה, יפהפיה, במורד ההרים.
כאן המקום להוסיף עוד פיסת מידע שמצאתי : מקורו של השם ורצסקה, הוא כנראה במילים וֶרְדֶה (verde) ו-אָקווה (acqua), שפירושן באיטלקית מים ירוקים, על שום מי הנהר הירוקים.
למען האמת, הדרך חזרה היתה מהירה יותר.
מבט נוסף על הסכר, עוד כמה קילומטרים, כמה מנהרות והנה אסקונה, לוקארנו ואגם מאג'ורה למרגלותינו.

יורדים משוויץ בחזרה לאגם מאג'ורה

החלטנו שלא נאכל בשוויץ. מספיק השארנו שם כסף…
נאכל באיזו מסעדה איטלקית אחרי שנחצה את הגבול.יורדים משוויץ בחזרה לאגם מאג

*

עוברים את הגבול וחוזרים לאיטליה.
מתחילים במסע נואש למצוא מסעדה פתוחה.
עוברים את העיירות קאנוביו וקאנרו ריביירה.

סבא: שום דבר אין פה!
סבתא: לא יאומן! איך שאי אפשר למצוא מסעדה!
בר-מצווה: אני רעב!

נוסעים הלוך וחזור בכיכרות ובסימטאות צרות…
ייאוש.
עכשיו כבר מחשיך והרעב גובר.
כל אחד מנסה בגבורה לא לצעוק ולא להתרגז…

אבא: אני נוהג לכיוון העיירה של המלון (ורבניה).
סאבטקסט: הוא אף פעם לא זוכר שמות…
סבא: כן, עדיף שנתקרב. הכי הרבה נלך לאכול במסעדה שאכלנו בה אתמול בערב. (מוכר לכם המשפט….? אראבה מצלצלת?… Laughing )
אף אחד לא מתנגד…
כולם רעבים ועייפים.
Rolling Eyes

סיום היום :
אי-שם בדרך, בין קאנרו-ריביירה לוורבניה, ראינו מסעדה סמוך לכביש.
היא נראתה מאד נחמדה ושוקקת חיים.

התיישבו ומרוב רעב הזמנו הרבה מנות.
פיצות, פסטות, סטייקים, סלט ועוד ועוד.
הרמנו כוסות בירה ומים ל"חיים" ולסיום הטיול.
המסעדה לא היתה מבריקה (סבא: לא שווה שום דבר! המסעדה היחידה הטובה שאכלנו בה בטיול היתה במלון בדולומיטים. וכשאני אמרתי לכם לאכול בה שוב, לא רציתם והתעקשתם ללכת ל"מיקי'ס" המטופש).
שם המסעדה Lago. לא כל-כך ברור היכן היא היתה אבל אין זה משנה…

פיצה איטלקית (ממסעדה אחרת שהיינו בה במהלך הטיול…)


*

הגענו למלון די מאוחר בלילה ונפגשנו לכמה דקות עם עפרה וחבורתה. החלפנו חוויות ותיאמנו עמדות לגבי מחר – נסיעה לנמל התעופה מלפנסה. מסתבר, שלמחרת יש יום שוק בוורבניה ואנחנו לא יכולים להחנות את המכונית ברחבת המלון כי מקימים שם דוכנים. אז העמדנו את המכונית רחוק מהמלון וחזרנו ברגל… נפלא.
הילדים, דווקא בערב האחרון של הטיול, התחברו פתאום ובילו ביחד בחדרם של עפרה ואהוד שישנו בזמן הזה שנת ישרים…
אנחנו סיימנו את האריזות האחרונות והלכנו לישון.

לילה אחרון באיטליה.
Bounanotte
SmileBoredProud

*

סיכום היום:

אוכל -ארוחת בוקר טובה ומזינה באדיבות פרופסור ביצה. בית קפה אחד בלוקארנו. חטיפים, כריכים ופירות ברכבת צ'נטוואלי ובזמן הנסיעה במכונית. נשנושים בסופר השוויצרי. מסעדה איטלקית בלילה, אי-שם על אם הדרך באגם מאג'ורה.

עצירות מול הליכות– סיור רגלי בכפר ראסה. הבנים טיילו גם בשביל במורד ההר. סיור קצרצר לאורך הסכר. טיול מהנה על גדות הנהר העובר למרגלות הגשר פונטי די סאלטי.

ג'י -פי-אס – לא הצטיין היום, אבל גם לא בירבר. העיקר שעזר לנו להתחמק מכבישי אגרה מפחידים בשוויץ.

נוף יפה – מקסים ונפלא. הכפר ראסה המיוחד והמופלא, הגשר והנהר המדהימים…. בליסימו!

עצבים – היו! Mad כבר די התחלנו להמאס אחד על השני, כנראה. אך יש לציין כי המריבות הפעוטות לא נמשכו זמן רב וכי היום הסתיים ברוח טובה ובמצב-רוח טוב.

צחוקים – היו גם היו. בעיקר מתוך יאוש (המתנה לרכבל, הסגר בחניון… Twisted Evil ) אך אין כמו צחוק בריא ומשחרר Laughing ברגעי מתח …

הסתדרנו יפה? – אפשר להגיד שכן. זהו למעשה היום האחרון של הטיול (בהשראתו גם נכתבה הפתיחה שנכתבה מזמן מזמן…) והעצבים של כולם היו די מרוטים – בעיקר של דור הזהב ודור הביניים. אבל, התגברנו על הכל והשתדלנו מאד!
על כך מגיע לנו Thumbs Up
יש לציין כי במסעדה חולקו ציונים למשתתפי הטיול (כל אחד דורג ע"י שאר המשתתפים). כולם קיבלו 10, חוץ מהנהג שקיבל 11.

סאבטקסט: הממממ. זה לא פייר! לפחות בפורום יעריכו אותי Rolling EyesUh OhSmug

לילה טוב! 

תמונה לסיכום היום: אמא ואבא חולמים על טיול זוגי על גדות נהר הטורקיז

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s